קלודי טל על חינוך לגיל הרך
בלוג שעוסק בחינוך לגיל הרך מזוויות
פסיכולוגיות וחברתיות,
ומלווה את המציאות הישראלית מאז 2015
שנת תשפ"ז מסתמנת בדומה להתייחסות בשנת תשפ"ו, התייחסות די אמביוולנטית הנוגעת לציון יום הזיכרון לאירועי 7.10. אנשים מותשים מהמלחמה המתמשכת והממסד החינוכי לא פרסם הנחיות הנוגעות לציון ה- 7.10 במסגרות החינוך בכלל ובמסגרות החינוך לגיל הרך בפרט. בשנה שעברה, לקראת ציון יום השנה ל7.10 ולקראת מיסוד יום הזיכרון ל- 7.10 ניכרה פעילות הנוגעת לאופן ציון יום הזיכרון הזה. הממשלה החליטה על ציון יום הזיכרון לשבעה באוקטובר בתאריך העברי של 7.10.2023, כ"ד בתשרי. למשפחות כל מי שנפגע בטבח ואחריו חשוב לשמר בזיכרון הקולקטיבי את השבעה באוקטובר ולא רק את התאריך העברי. רצונם זה נטוע בתוך תודעה ציבורית עמוקה על כך שיום הזיכרון ה"אמיתי" הוא ה- 7.10. עם זאת, אני חושבת שנכון להתרשם מאיך מפרשים הילדים את מה שקרה להם בשנה האחרונה ואיך התרחשויות אלה קשורות לשבעה באוקטובר. הצעתי בפוסט זה, כמו בשנה שעברה דרכים פתוחות להקשיב לקולותיהם של הילדים ולהכין אותם עם חזרתם מחופשת חגי תשירי ,לקראת ציון יום הזיכרון הרשמי בכ"ד בתשרי מייד אחרי שובם מחופשת סוכות. הצעתי גם לשלוח ב- 2.10, לקראת סןף חול המועד סוכות, מייל להורי הילדים המתזכר את השבעה באוקטובר לצד זה שהצוותים החינוכיים יאחלו למשפחות מועדים לשמחה. עם כל הקושי שבדבר, אני חושבת שלא נכון להתעלם מה- 7.10 כי הוא מצוי בתודעה של כולנו.
בפוסט זה מוצגים ממצאים של מחקר שהתחקה אחר התמודדות של גננות-סטודנטיות לתואר שני עם שיבושים בשגרת הגן באמצעות השתתפות בסימולציות עם שחקנים או במשחקי תפקידים עם עמיתות. מעבר למיפוי סוגי השיבושים נמצא שגננות משתמשות באסטרטגיות של שליטה רגשית והתמודדות עם פתרון בעיות כחלק מהתמודדותן עם שיבושים. נמצא עוד הבדל בדרכי ההתמודדות עם שיבושים באמצעות סימולציות של גננות מנוסות לעומת גננות טירוניות .
בפוסט נדונה המלצה על ספר ילדים בשם "יומנו של מיליארדר לעתיד" מאת פמלה בוצ'ארט. ספר זה עוקב אחרי בן, ילד בן 10 עם חלום להתעשר, שעוסק ביזמות עם חבריו. הסיפור מתמודד עם סוגיות מוסריות ומציג דמויות מורכבות. הספר מציע תובנות על שאיפות ודינמיקה משפחתית.
מטרת פוסט זה להצביע על פערים בין הצהרות הנוגעות לחשיבות פרקטיקות מקדמות רווחה רגשית ולמידה בקרב ילדים לבין היישום של הפרקטיקות הללו בפועל במסגרות החינוך לגיל הרך. חשוב לדעתי לא להמשיך להשלים עם קיום הפערים האלה. קיום הפערים בין הצהרות ליישום היא בעיה שניתן להתמודד איתה לטובת הילדים והמערכת. לשם כך חשוב להבין שפרסום תוכנית טובה איננו מספיק. חשוב באמצעות צוותי ההדרכה להגיע להסכמה בכל מסגרת חינוך על תוכנית פרטנית מותאמת לאותה מסגרת. הצעתי לראות באיכות האינטראקציות בין המחנכות לילדים מוקד ללמידה ולשיפור בכל תוכנית. הצעתי גם להנהיג במסגרות החיוך לגיל הרך מחקרי פעולה שילוו את היישום. הצבעתי גם על הכרח להתחייב לשימוש אתי בתיעודים השונים ובניית קשר של אמון בתוך כל צוות ובין הצוות להדרכה ולפיקוח. לבסוף הצעתי להתחיל בכל גן במיפוי תחומי העניין של הילדים. כל תוכנית חינוכית טובה מביאה בחשבון את תחומי העניין של הילדים.
בפוסט זה המפורסם לפני תחילת שנת הלימודים תשפ"ז, מוצגים כלי הערכה לסביבה החינוכית למסגרות חינוך לידה עד שלוש לצד כלים להיכרות מעמיקה עם כל תינוק ופעוט. מודגש בפוסט הצורך לתווך את הכלים לצוותים החינוכיים-לקראת שנת הלימודים-באופן אשר ידגיש את משמעותם ואת חשיבות "העברתם" לחיים והלמידה של התינוקות והפעוטות במסגרות החינוך. בפוסט אני מציעה להשקיע זמן ומחשבה הן להקשבה להתנגדויות הצוותים החינוכיים לשימוש בכלים המוצעים, והן לשכנוע הצוותים בצורך ליישום שיטתי שלהם. כל זאת לצד מחשבה על דרכים לתמוך בצוות בתהליך היישום.
מטרת פוסט זה להציג את המורכבות של השימוש בחיזוקים ועונשים כחלק מקבלת החלטות "חינוכיות". אחרי הצגת שני אירועים שחושפים את המורכבות לגבי הצורך להשתמש בחיזוקים ועונשים, אציג על בסיס מאמר שכתבתי בכתב …
על משמעות הסביבה והגדרות ילדים מצויים במסגרת החינוך באינטראקציה יומיומית לא רק עם אנשים אלא גם עם הסביבה הפיזית שלהם. מידת הרווחה הרגשית שלהם מזה ופיתוח יכולות למידה בתחומי דעת …
מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21-כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin&Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015, …
למידה משמעותית הוכרזה לפני שנים אחדות על ידי שר החינוך שי פירון כמטרה מרכזית במערכת החינוך. הבעיה עם המונח "למידה משמעותית", כמו עם מונחים מרכזיים אחרים בשדה החינוך, היא שישנה …
בפוסט הנוכחי אסקור מספר מחקרים על רכישת קריאה. מהמחקרים עולים שני ממצאים חשובים שעשויים להנחות את האופן שבו אנחנו מתווכים את השפה הכתובה לילדים בקרב משפחות, גני ילדים ובתי-ספר: קריאת ספרים מודפסים תורמת להבנת הסיפור ולהבנה מעמיקה של מושגים יותר …
מטרת הפוסט לעודד התארגנות של מחנכים, מפעילי קייטנות והורים בקהילות השונות לעידוד קריאה יומיומית, אינטנסיבית של ילדים צעירים במהלך החופש הגדול. אחרי הצגת הרקע להצעה זו, אציע שני רעיונות שעשויים לאפשר קריאה ומעקב אחרי הקריאה בחודשי הקיץ. אני משערת ומקווה …
מטרתו המרכזית של פוסט זה היא להציג שני ספרי ילדים (ספרי תמונות) המתמקדים פיזית בקמטים של זקנה ופסיכולוגית במשמעות הקמטים בקשרים בין סבא וסבתא לנכדים. אחד הספרים הוא "לכל קמט יש סיפור", ספרו החדש של דויד גרוסמן (איורים מאיה שלייפר, …
אני מבקשת להציג בפוסט זה ספר ילדים חדש יחסית (התפרסם בעברית בשנת 2022) ששבה את ליבי. מדובר בספר "למה אתה לא פורח?" של קתרינה מקיורובה, בהוצאת מטר. תרגמה לעברית נעמי בן-גור. הספר פורסם לראשונה בפראג בשנת 2016. אני חייבת תודה …
שני הפוסטים האחרונים עסקו בטיפוח כישורים חברתיים למניעת בעיות התנהגות ובהצעה של דרכי התמודדות עם מגוון של קשיים שכיחים בגיל הרך: בדידות ובישנות, תוקפנות, היעדר כישורים חברתיים, התחלה של דחיה …
מטרת הפוסט להציג עמדה מבוססת מחקר וניסיון לגבי שנת אחה"צ בגיל הגן (3 עד 6). עמדתי היא שמסגרות החינוך הציבוריות צריכות להיערך לאפשר לילדים הצעירים (בעיקר ילדי הטרום-טרום חובה) פרק …
לאור מחקרים ששבים ומראים עד כמה חשוב הוויסות העצמי (self-regulation) לתפקוד טוב של ילדים, הן בכל הנוגע לקשרים שלהם עם אנשים אחרים והן בנוגע ללמידה שלהם, החלטתי לכתוב פוסט בנושא. בפוסט …
לבעית הנשיכות על השפעתה הדרמטית על הסביבה (השפעה שמתורגמת ל"פנסים" אצל הילד שנושך ו"היסטריה" אצל המבוגרים בסביבה), התוודעתי לפני יותר משלושים שנים בשעה שהייתי מעורבת באופן אינטנסיבי בהכשרת מטפלות ומנהלות …
סדרת פוסטים זו תומכת בשילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגנים ובכיתות רגילים, ועוסקת בקשיים ובחסמים שעומדים בדרכו. אין באמתחתו של החינוך המיוחד תרופות פלא לקידום ילדים בעלי צרכים מיוחדים. החינוך הרגיל והחינוך המיוחד כאחד חייבים להיות מושתתים על קשרים טובים עם ילדים ועל פדגוגיה מותאמת להם. לשם כך יש לשפר באופן מתמיד את העבודה השוטפת עם ילדים, לאתגר אותם ולעבוד בקבוצות קטנות והטרוגניות – גם כשמדובר בילדים הזכאים לסלי שילוב.
סקירת שנת 2021 בבלוג
הבלוג "קלודי טל על חינוך לגיל הרך" פועל מספטמבר 2015, והחל מסוף שנת 2016 אני נוהגת לכתוב סיכומי שנה. בסיכומים אלו אני כוללת רשמים, סטטיסטיקות, פוסטים פופולריים ומיון כל הפוסטים שנכתבו במהלך השנה לנושאים מרכזיים שבהם הם עסקו. סיכומי השנה כוללים גם קישורים לכל הפוסטים שהתפרסמו במהלך אותה שנה. כך אנהג גם הפעם בכתיבת סיכום שנת 2021.
אזכיר שבתחילת שנת 2021 , באמצע פברואר, הבלוג החליף כתובת ועיצוב. על כן בפוסט הזה מוצגים נתונים הנוגעים לפרסום פוסטים בשתי הכתובות האלה: חודש וחצי בכתובת הישנה ועשרה וחצי חודשים בכתובת החדשה.
שנת 2020 , השנה שעברה, הייתה שנה מיוחדת מאוד בשל משבר הקורונה שפרץ לחיינו. בהתחלה הקורונה הצטיירה כסוג של מגפה מרוחקת, קוריוז שנוגע לסין הרחוקה. לא דימיינו שמגפה זו תשפיע על חיי כל אחת ואחד מאיתנו.
בעת כתיבת פוסט זה, על אף התמשכות המגיפה נצברו כלים וניסיון להתמודדות עמה. ישנם חיסונים שאף שמסתמנים כפחות יעילים במניעת הידבקות מגנים ככל הנראה מפני מחלה קשה. החיסונים אושרו עבור ילדים החל מגיל חמש. מסתמנת אפשרות שבהדרגה יאושר חיסון רביעי-בוסטר שני. בנוסף, פותחו והגיעו לישראל תרופות כנגד המחלה האמורות להינתן בימי ההידבקות הראשונים ועשויות להביא למיתון השפעת המחלה ולהפחתה בסיכון התמותה מהמחלה.
פוסט השנה- 2021
אני מפרסמת מחדש פוסט המתמקד בחרם חברתי מתוך הדגשת האחריות של כולנו(הורים וצוותים חינוכיים) לזהות ניצנים של הדרה חברתית , לזהות חרמות שתלמידים מטילים על תלמידות או תלמידים אחרים ולפעול למניעת ההשלכות הרות האסון של ההדרה. הטריגר לפרסום מחדש של …