כישורים קוגניטיביים ודרכי טיפוחם
מטרת פוסט זה להצביע על פערים בין הצהרות הנוגעות לחשיבות פרקטיקות מקדמות רווחה רגשית ולמידה בקרב ילדים לבין היישום של הפרקטיקות הללו בפועל במסגרות החינוך לגיל הרך. חשוב לדעתי לא להמשיך להשלים עם קיום הפערים האלה. קיום הפערים בין הצהרות ליישום היא בעיה שניתן להתמודד איתה לטובת הילדים והמערכת. לשם כך חשוב להבין שפרסום תוכנית טובה איננו מספיק. חשוב באמצעות צוותי ההדרכה להגיע להסכמה בכל מסגרת חינוך על תוכנית פרטנית מותאמת לאותה מסגרת. הצעתי לראות באיכות האינטראקציות בין המחנכות לילדים מוקד ללמידה ולשיפור בכל תוכנית. הצעתי גם להנהיג במסגרות החיוך לגיל הרך מחקרי פעולה שילוו את היישום. הצבעתי גם על הכרח להתחייב לשימוש אתי בתיעודים השונים ובניית קשר של אמון בתוך כל צוות ובין הצוות להדרכה ולפיקוח. לבסוף הצעתי להתחיל בכל גן במיפוי תחומי העניין של הילדים. כל תוכנית חינוכית טובה מביאה בחשבון את תחומי העניין של הילדים.
הפוסט עוסק בחשיבות טיפוח החוסן בחינוך לגיל הרך ובהכשרת גננות ומורים. המחברת מציגה את החוסן כיכולת נרכשת המתפתחת באמצעות התמודדות עם קשיים, פתרון בעיות והתנסות באתגרים יומיומיים. הפוסט סוקר גורמים התומכים בבניית חוסן, כגון קשרים מיטיבים עם מבוגרים, תחושת מסוגלות ועידוד עצמאות, לצד גורמי סיכון העלולים לעכב את התפתחותו. בנוסף מוצגים עקרונות ודרכים מעשיות לטיפוח חוסן בקרב ילדים, ובהם עידוד התמדה, התייחסות לטעויות כהזדמנות ללמידה, פיתוח כישורי פתרון בעיות וקריאה חוזרת בקבוצות קטנות. לבסוף נדונות דרכים להכשרת אנשי חינוך שיוכלו לחזק הן את חוסנם האישי והן את חוסנם של הילדים, מתוך תפיסה המאמינה ביכולת ההתפתחות והשינוי של כל ילד וילדה.
ספר הילדים לשחרר את מר-מסך מאת אשר וינשטיין (איורים יונת קציר בהוצאת אוריון) מתפרסם בתקופה שבה הדיון הציבורי על החשיפה למסכים בכלל והשימוש בסמארטפונים בפרט לוהט מתמיד. זאת גם בעקבות החלטת שר החינוך לאסור על הכנסת ניידים לכותלי בתי הספר היסודיים. קודם לכן התפרסם שחל איסור שימוש ברשתות חברתיות עד …
החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות ריבוי מקרי הפטירה של פעוטות לא מחוסנים שנדבקו בחצבת. נוספו לכך דיבורים בלתי מבוססים על זיקות בין חיסונים לעליה בשכיחות האוטיזם, כמו גם האמירה של הנשיא טראמפ שצריכת תרופות להורדת חום ונגד כאבים על בסיס פרצטמול (טיילנול בארה"ב ואקמול, דקסמול ודומיהם בישראל) בזמן ההיריון מעלה …
הבינה המלאכותית (AI) היא עובדה קיימת, היא כאן להישאר. הפקת פוסט זה נשענת בחלקה על בינה מלאכותית. מעבר לבאז התקשורתי (המוצדק) סביב הבינה המלאכותית, אני נחשפת באופן תדיר להצעת השתלמויות והדרכות במכללות להוראה שבהן אני מלמדת שמטרתן לרכוש כלים של שימוש בכלי AI מגוונים. לצד השימוש המבורך ב- AI החוסך …
לחטופים בעזה יש נוכחות מורגשת בתודעה ובסביבה הפיזית של הציבוריות הישראלית מאז השבעה באוקטובר. צילומי החטופים, הכיסאות הצהובים מפלסטיק המייצגים את האדם החסר פרוסים בצמתים, בכיכרות, בגינות ובפארקים. המשפחות וחלק מהציבור מגויסים מתחילת המלחמה למשימת החזרת החטופים. בסך הכול 251 בני אדם (ילדים מבוגרים ו"זקנים", נשים וגברים, אזרחים וחיילים, אזרחים …
אני כותבת את הפוסט בעקבות שיעור בנושא ניהול כיתה עם סטודנטיות בהכשרת גננות. כחלק מהלימודים בשיעורים אני נוהגת לעודד סטודנטיות לכתוב אירועים משמעותיים ממקום ההתנסות שלהן ולנתח באומץ את אופן התמודדותן עם מצבים מאתגרים באמצעות מושגים תיאורטיים הנלמדים בקורס-בין היתר מתוך המודל ניהול מוסרי של כיתה. מושגים כגון מנהיגות מוסרית, …
מטרת פוסט זה להציג את ספרה של אורית הוד -שמר מהפכה במשבצת (הוצאת סגול), על חשיבה יצירתית בגיל הרך. ספר חשוב זה פורסם בשנת 2022 בעברית וס- 2024 באנגלית תחת השם Promoting creative thinking in early childhood (הספר באנגלית פורסם על ידי הוצאת הספרים המכובדת Scholars Publishing Cambrige). הספר מתמקד …
אני מבקשת להוסיף לסדרת הפוסטים המתמקדת בחוסן ופדגוגיה של חוסן פוסט המתייחס רובו ככולו להכשרת גננות ומורים. בפוסט אתייחס למאפייני ההכשרה עצמה וגם לתוצריה. הפוסט מתמקד בחוסן "של ובהכשרת מורים" כיוון שאני חושבת שחשוב לטפל בחוסן בשני מישורים: בסופו של דבר, המדד של חוסן של תהליך הכשרת גננות ומורים הוא …
במסגרת סדרת פוסטים המתמקדים בחוסן, בכוונתי להקדיש פוסט זה לאופן שבו ניהול מוסרי של כיתה\גן תומך בתכנון ויישום של מה שקרוי פדגוגיה של חוסן. התייחסות לזיקות בין ניהול גן\כיתה לפדגוגיה של חוסן נחוצה משום שגן ילדים או כיתה הם מסגרות ארגוניות שבהן לומדים ילדים רבים ובהנחיית צוות המנוהל על ידי …