שבעה באוקטובר 2026 חל ארבעה ימים אחרי שובם של הילדים מחופשת חגי תישרי(השנה חופשה ארוכה למדי). השנה נציין שלוש שנים לטבח 7.10.2023-אירוע אסוני חסר תקדים שהיווה יריית הפתיחה למלחמת חרבות ברזל כמו גם למבצעים-מלחמות בזירות נוספות(בצפון, מול איראן) וכו. גם שלוש שנים אחרי, המצב איננו יציב ומוגדר מבחינה ביטחונית. במהלך כתיבת הפוסט, לפני פרסומו, נודע על אירוע הסטת הטיסה לסאודיה של טיסת פלאיי דובאי מדובאי לישראל. בשעת כתיבת הפסוט לא ברור לגמרי מה עמד מאחורי האירוע המדאיג הזה. ידוע שבדרך נס לא היו נפגעים באירוע. ההתייחסות במערכת החינוך ל7.10 בשנת הלימודים תשפ"ז היא מינורית. ממשלת ישראל קבעה שיום הזיכרון לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שבמהלכם אזרחים וחיילים רבים איבדו את חייהם,יצוין בתאריך העברי שבו חל 7.10 בשנת 2023(כ"ד בתישרי), בשנת תשפ"ז כ"ד בתישרי חל ביום ב', 5.10.26, יומיים אחרי שובם של הילדים מחופשת חגי תישרי. יתקיים טקס זיכרון לאומי של משפחות כל הנפגעים בשבעה באוקטובר, בערבו של 7.10.2026, בפארק הירקון. טקס זה מאורגן בשלוש השנים האחרונות על ידי המשפחות וממומן כולו באמצעות קמפיין מימון המונים ציבורי ותרומות של עשרות אלפי אזרחים, ללא מימון ממשלתי. נזכור שאחד הדברים המבחינים בין ציון השבעה באוקטובר בשנת 2026 לעומת בשלוש השניםה אחרונות הוא בכך שכל החטופים החיים והמתים הושבו לישראל בשמחת תורה תשפ"ו. בשנה שעבר במהלך כתיבת הפוסט לציון השבעה באוקטובר כתבתי כמה עדכונים שנגעו לפרטים הנוגעים להחזרת החטופים.
לאור הנוכחות של השבעה באוקטובר בחיי כולנו, ילדים והוריהם והצוותים החינוכיים, נראה חשוב ואף הכרחי לציין את יום הזיכרון הזה בדרך כלשהי במסגרות החינוך ומעבר לכך חשוב מאוד להבין איך רואים ומפרשים הילדים את מה שעבר עליהם. יכול מאוד להיות שאיורעי המטוס של פלאיי דובאי יתערבב בתודעת הילדים עם אירועי הזיכרון לשבעה באוקטובר. וגם איך הם מבינים את המשמעות של אירועי השבעה באוקטובר ושלוש השנים הטעונות שאנו חווים מאז במדינת ישראל. מדובר ביום זיכרון ש"נוסד" במהלך חייהם של ילדי הגן כחלק מאירועים שהם חלק מהם ומשפיעים יומיום על חייהם. ציון יום הזיכרון רק בתאריך העברי אחרי סוכות איננו מספק לדעתי כי הילדים והוריהם והצוותים מחוברים רגשית ל"שבעה באוקטובר". לכן מתחייבת לדעתי חשיבה מיוחדת לגבי טיפול ביום הזיכרון הטעון הזה בשנת 2026.
תכנון העשייה החינוכית לציון השבעה באוקטובר
בפוסטים שכתבתי בשנתיים האחרונות לציון 7.10. במסגרות חינוך לגיל הרך, התייחסתי לכך שמקביל לזוועות הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה והתמודדות הממשלה עם המשבר שבאו בעקבותיו, נוצר משבר אמון במוסדות שונים של המדינה. נכון לכתיבת פוסט זה בסוף ספטמבר 2026, משבר האמון בין חלק גדול מהציבור לבין מוסדות השלטון הלך והעמיק לממדים המערערים את היציבות של החברה הישראלית. השסעים בחברה מגיעים לשיא חסר תקדים. השיח המתוח סביב הבחירות לכנסת המתקיימות ב27.10.2026 נוסיף למתח שאנו והילדים מרגישים באוויר. אני רואה אפוא כמטרה מרכזית בכל יישום תוכנית חינוכית ובתוכנית לציון יום הזיכרון לשבעה באוקטובר ביסוס אמון בצוות החינוכי ובמסגרת החינוכית. חשוב תמיד, וגם בימי זיכרון, כולל יום הזיכרון ל-7.10, לפעול בעקביות בדרך שנותנת סיבה להורי הילדים ולילדים עצמם לסמוך על שיקול דעתה של הגננת\המורה ועל מחויבותה העמוקה לטובת כל ילד וילדה המגיעים למסגרת החינוכית שאותה היא מנהלת. לשם כך הכרחי להשקיע מחשבה רבה בתכנון העשייה החינוכית סביב השבעה באוקטובר והכרחי לעדכן מראש את הורי הילדים בתוכניות ודרכי הפעולה סביב האופן שבו ידובר על יום הזיכרון יצוין יום הזיכרון בתאריך העברי כ"ד בתשרי תשפ"ו, מייד אחרי חופשת סוכות. חשוב לא פחות מכך לבקש מידע על קרובי משפחה של כל ילד וילדה שנפגעו במהלך המלחמה הארוכה והמתמשכת לרבות באירועי השבעה לאוקטובר.
מה צריך לזכור כאשר מדובר בעבודה עם ילדים בחינוך לגיל הרך בכלל וסביב אירועים טעונים רגשית בפרט?
- האופן שבו חווים ילדים צעירים אירועים בכלל ואירועים ביטחוניים מערערים במיוחד תלוי לטוב ולרע בסביבה שבה הם חיים ובמידת הביטחון שנבנה עבורם על ידי הורים וצוות חינוכי במסגרות החינוך. על כן על הצוות החינוכי לבנות סביבה סביב יום הזיכרון שיש בה איזון בין אפשור של הבעה רגשית של הילדים לבין מוגנות פסיכולוגית ופיזית עד כמה שהדבר נתון להשפעתה של אשת החינוך.
- ילדים מפרשים באופן אקטיבי את המידע שהם מקבלים ומסיקים מסקנות שעלולות להלחיץ אותם. אנחנו אחראים על מה שאנחנו אומרים אבל אם אנחנו לא נבדוק, אנחנו עלולים שלא לדעת כיצד פירשו הילדים את דברינו. לכן הכרחי למצוא דרכים לבדוק איך הילדים מפרשים את המציאות ואת מה שאנחנו אומרים להם כל הזמן.
- ילדים בגיל הגן נמצאים לרוב על רצף של הבנת המשמעות של המוות. יש להביא בחשבון שישנה שונות גדולה בין ילדים בני אותו גיל במידת הדיוק שבה הם תופסים את המוות. מה שתורם בין היתר להבנה מדויקת של המוות הוא ההתנסות של הילדים עם הנושא. השערתי היא שילדים בגיל הגן בישראל התקדמו מאוד שלא בטובתם בהבנת המוות בחודשי המלחמה. ילדים בגיל הגן אינם תופסים בהכרח את המוות כדבר אוניברסאלי שיחול על כל גוף חי והם אינם מקבלים את העובדה שהמוות יחול במוקדם או במאוחר על כל אחד ואחת מאיתנו. יתרה מזו, הם אינם מבינים שהעיתוי של המוות איננו בשליטתנו ויש בעיתוי שלו אי וודאות. הם נוטים להבין קודם שהמוות יחול על אנשים אחרים ורק לבסוף שהמוות יחול גם עליהם עצמם. חשוב גם שנבין ששאלות הילדים בגיל הגן על המוות הן מצד אחד שאלות חקרניות (איך נראה ומרגיש אדם מת? כמו שהם שואלים מה קרה ללימון הרקוב), ומצד שני דאגתם נתונה לשאלה מי יטפל בהם אם יקרה משהו להוריהם, מי מטפל בילדים היתומים? ולכן חשוב שבהתייחסותנו לשאלותיהם ניתן מענה לשאלה שלא תמיד נשאלת באופן ישיר :"מי מטפל בילדים הקטנים של אדם שמת?". זאת ועוד, ילדים בגיל הגן נוטים לעתים לראות את המוות כתהליך הפיך. אי הבנה זו מהווה עבור הילדים סוג של גורם חוסן בהתמודדות עם מות קרובים כי יש להם את האמונה הפנימית שלהם שהמת יחזור. בכל אופן חשוב שהמבוגרים בסביבתם של הילדים יציינו שמדובר בתהליך בלתי הפיך, שהמת לא יחזור, ותמיד לצרף את המשפט שהילדים הקטנים יטופלו על ידי בני משפחה קרובים אחרים. ילדים בגיל הגן גם לא יבינו קרוב לוודאי שהמוות כרוך בהפסקת פעולות ביולוגיות: הפסקת נשימה, הפסקת הפעולה של הלב, אי היכולת לאכול, לזוז, לישון. נמצא גם שילדים יבינו הפסקה של פעולות חיצוניות (כגון לאכול וללכת) לפני שיבינו הפסקה של פעולות פנימיות (לנשום, פעולות הלב וכו'). ילדים בגיל הגן אינם מבינים לרוב את סיבת המוות ככשל של תהליכים ביולוגיים. הם נוטים לספק סיבות לא "מדויקות" כגון התנהגות לא טובה של מישהו, כעס. חשוב מאוד להקשיב לפרשנויות אלו של הילדים לגבי הסיבות של המוות כי לעתים ילדים מאשימים את עצמם במוות של קרוב משפחה ואת העיוות הזה הכרחי לתקן.
- ילדים בגיל הגן חווים אבל. על התמודדות עם אבל ואובדן אצל ילדים ומתבגרים אפשר למצוא התייחסות במאמרה המצוין של רונית שלו באתר פסיכולוגיה עברית. ילדים כמו מבוגרים מתאבלים על אובדן. הדבר העיקרי שכנראה מבדיל בין אבל של מבוגרים לבין אבל של ילדים הוא תלותם של הילדים במשענת שמספקים המבוגרים בחייהם כדי להתמודד עם האבל. על כן בצדק רב מצוין במאמר שילדים לעתים קרובות אינם מקבלים מספיק הכרה באבל שהם חווים ותמיכה בהתמודדותם אתו. חשוב להיות אפוא קשובים לילדים, לגלות אמפתיה איתם, לאפשר להם להביע את עצמם ולהוות כתובת עבורם.
- מטרות הפעילות סביב ציון יום הזיכרון ל 7.10
מהן מטרות ציון יום הזיכרון לאירועי 7.10 ?
- פרשנות האירוע. להבין איך כל ילדה וילד באותה מסגרת חינוכית חוו את אירועי ה7.10 והמלחמה הרב זירתית שבאה בעקבותיה, איך כל ילד וילדה מרגישים ואיך הם מפרשים את מה שקרה להם, למשפחותיהם, לקהילותיהם ולמדינה.
- הגברת האמון. לחזק את תחושת האמון של הילדים במבוגרים, במחנכים ובהורים. להגביר את תחושת הביטחון בכך שבמשפחה ובקהילה יש תמיד מי שמטפל בילדים.
- מתן כתובת לילדים ולהורים. לשמש כתובת להבעת רגשותיהם של הילדים, ולחזק את ההבחנות בין אחריות המבוגרים לבין אחריות הילדים, הן בפעילות במסגרות הן במלאכת הזיכרון.
- הכרת תודה. להוות דוגמה לילדים: לשקף את העובדה שאנחנו מוקירים וזוכרים את האנשים שמתו כדי להגן עלינו, ושאנחנו מכירים טובה לאנשים ולארגונים שנרתמו לעזור לפרטים ולקהילות שנפגעו.
- עידוד שייכות. להצביע על כך שימי הזיכרון הם דרך שבאמצעותה המדינה ואזרחיה מביעים הערכה כלפי מי שנלחמו למען האנשים החיים בה. בתוך כך, להעריך השתייכות לקהילה, תרומה לקהילה ותמיכה על ידי הקהילה.
- הדגשת ערך השוויון בין בני אדם. להתייחס לשנים המאתגרות שכל הקהילות, הדתות והעדות בישראל עברו ועוברות כאחת.
ניהול ההכנות ליום הזיכרון לשבעה באוקטובר וציון יום הזיכרון הרשמי כ"ד בתישרי תשפ"ו- מה עושים?
ההיערכות התודעתית והמעשית של מנהלת הגן\מחנכת הכיתה והצוות לציון יום הזיכרון לאירועי שבעה באוקטובר והמלחמה הרב זירתית שבאה בעקבותיה, חייבת להתחיל מוקדם – אני מציעה במהלך חופשת סוכות . הכרחי שהצוות של כל גן ילדים ושכבת בית ספר יתכנן יחד את דרך ההתנהלות ביום הזיכרון עצמו, בימים הקודמים לו ובימים שאחריו. לשם כך יש לכנס ישיבות צוות שבמהלכן ייערך דיון בתחושות נשות הצוות ותפיסותיהן לגבי ציון יום הזיכרון. ניתן לעשות זאת בזום לפני שחוזרים ללימודים.הכרחי שיוסכם על מטרות העשייה החינוכית ביום הזיכרון (בפוסט זה מוצעות מטרות אפשריות) ויוסכם על פעולות שייעשו בכל גן וכיתה בימים שלפני יום הזיכרון וביום הזיכרון עצמו. חשוב מאוד להסכים על חלוקת אחריות בין נשות הצוות.
רציונל לאזכור יום הזיכרון לילדים: חשוב להסביר לילדים שלפני שנתיים, הוחלט על יום זיכרון המוקדש רק למלחמה זו שהם בעצמם חוו. נזכיר שהיום נקרא יום הזיכרון לשבעה באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל כיוון שהמלחמה הזו פרצה בשבעה באוקטובר לפני שלוש שנים. יש לשתף את הילדים שמדובר ביום זיכרון חדש שאופן הציון שלו טרם גובש סופית. יש להסביר לילדים שביום הזיכרון חלק מהדברים נקבע על ידי הממשלה והם אחידים בכל המדינה וחלק אחר נקבע על ידי והמבוגרים והילדים בכל מסגרת חינוכית. שיש דברים שנקבעים על ידי הממשלה כגון היום שבו יחול יום הזיכרון, הורדת הדגל לחצי התורן. יש לומר לילדים שלא תישמע צפירה בזמן הלימודים אלא שהוחלט שתתקיים דקת דומייה.
אפשור ועידוד פעילות חופשית והקשבה והתבוננות בדברי הילדים כל הזמן וסביב אירועים מיוחדים כגון ימי הזיכרון במיוחד: כליווי לפעילות חופשית שמאפשרת הבעה עצמית של הילדים (משחק, ציור, עבודה בחומרים וגם כתיבת סיפורים קצרים בכיתות א'-ב'), מתחילת השנה ועל בסיס יומיומי, חשוב ביותר שגננות ומורות יצפו בפעילות החופשית של הילדים וישוחחו איתם וירשמו שאלות ואמירות מיוחדות של הילדים הנאמרות בדרך אגב. אני מציעה לבנות מעין רשומון אשר יאפשר לנסות להבין איך מפרשים הילדים את חייהם בעת הזו. חשוב ביותר שנקשיב להתרשמויות הילדים ונהיה קשובים לאופן שבו הם מפרשים את המציאות ולמה מדאיג אותם.
שיתוף הילדים בתכנון ניהול היום בגן: ניתן לשאול את הילדים מה הם חושבים שצריך לעשות ביום הזיכרון לשבעה באוקטובר שיצוין השנה אחרי סוכות, ולמלחמת חרבות ברזל, מעבר למה שנקבע על ידי הממשלה, לאור העובדה שמדובר ביום זיכרון חדש. אפשר לשאול את הילדים מה הם חושבים שרצוי שיהיה בגן\בכיתה ביום הזה וגם שיציעו ממה לדעתם כדאי להימנע באותו יום.
הצעה לארגון השיח עם הילדים סביב תפיסותיהם לגבי השנתיים האחרונות ותוכניותיהם לעתיד: הייתי אומרת לילדים שבימים אלה סביב יום השנה לשבעה לאוקטובר ולתחילת מלחמת חרבות ברזל, אנחנו רוצים לזכור מה היה לנו השנה מאז יום הזיכרון הקודם וחג הסוכות הקודם לחג הסוכות השנה. באותו מעמד הייתי מסבירה לילדים שנבחר שני ציורים או צילומים של עבודות שכל ילד ירצה שנציג על לוחות הגן ביום הזיכרון. הילדים עצמם יהיו שותפים לתליית ציוריהם. ציורי וצילומי עבודות הילדים הקשורים ליום הזיכרון לשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל יהיו תלויים על לוחות הגן עד -8.10 ועד בכלל.
בקבוצות הלמידה הקבועות בפעילויות הייתי ממקדת את השאלות לדיון על: 1. מה היה לנו השנה? מאז חג הסוכות בשנה שעברה? 2. מה הדברים שאתה הכי זוכר שהיו לך השנה? מהו הדבר הכי משמח שהיה לך השנה? 3. מהו הדבר הכי עצוב שהיה לך השנה? 4. מי שני המבוגרים (מהמשפחה, מהגן, מהטלוויזיה מכל מקום) שאותם ואת מעשיהם אתה זוכר השנה? 5. מי שני הילדים (מהמשפחה, מהגן, מהקהילה, מהטלוויזיה) שאתה הכי זוכר השנה? 6. מה עזר לך להתמודד עם דברים עצובים? מה אתה מבקש מאיתנו הצוות בגן שנעשה כדי לעזור לך להתמודד עם דברים עצובים? אופן ההתנהלות של המפגשים הקבוצתיים בהתאם למה שיעלה בשיחות אישיות וקבוצתיות עם הילדים. על בסיס מסקנות של גנים שיעבדו בדרך זו ניתן היה לגבש המלצות על פעולות נחוצות לחיזוק הילדים והגנים בכלל בשנת הלימודים תשפ"ו. כהמשך עבודה בקבוצות כדאי לשאול מה היית רוצה שנעשה בשנה הקרובה? במה כל קבוצה תרצה לעסוק בפעילויות אחרי סוכות?
ביום הזיכרון הרשמי, בכ"ד לתשרי אני חושבת שהצבת שולחן זיכרון הכולל נר ושלט יזכור ולעתים גם פרחים הוא אפשרי. שולחן הזיכרון יוצב גם ב- 7.10. המנהג טוב למבוגרים. הוא גם עשוי לאפשר לחלק מהילדים לשאול שאלות לגבי משמעות נר הזיכרון. חשוב להסביר לילדים שזו עוד דרך לזכור את מי שנהרג במלחמות. אני מאוד ממליצה לא להעניק לילדים את ההסבר הדתי למנהג הדלקת נר הזיכרון כנר נשמה.
דקת דומיה בשעה 11 (או בשעה מוסכמת אחרת) בכל מסגרות החינוך בכ"ד תשרי תשפ"ז . בגן הילדים אני מציעה שיתוכנן מפגש קצר ובסופו תקוים דקת דומיה. ביום הזיכרון עצמו חשוב ביותר שגננות, מחנכות במעונות יום ומורות לכיתות א'-ב' יכינו את הילדים לדקת הדומייה ויסבירו שדקת הדומייה מחליפה את הצפירה. שאנחנו זוכרים מימי הזיכרון המוכרים להם. יסבירו שכדי לכבד את מי שנהרג במלחמות המבוגרים יעמדו דום והילדים לא חייבים לעמוד דום. יש לאפשר לילדים להתקרב למחנכות או להחזיק ידיים עם ילדים אחרים. חשוב לא להעיר לילדים שצוחקים או מדברים. על המבוגרים לשמור על שקט ולהכיל את התנהגויות הילדים בזמן דקת הדומייה גם אם הן לא לרוחן. חשוב לא להנחות את הילדים להרגיש או להיראות עצובים בזמן דקת הדומייה מציעה כאמור לתכנן מפגש קצר של כל הגן ובסופו להכריז על דקת הדומייה.
לא לשתף ילדים צעירים בטקסים בכלל וסביב יום הזיכרון בפרט: אני לא חושבת שמתאים שילדים בגיל הגן ובכיתות א'-ב' ישתתפו בטקסים של מרכזים לגיל הרך ושל בתי הספר. כנראה בשת תשפ,ז לא מתוכננים טקסים כאלה בבתי הספר. ילדים צעירים אינם מבינים את משמעות חלק מהדברים הנאמרים והתנהלות לפי "כללי הטקס" אינם טבעיים לילדים בגיל זה.
להימנע מסיקור זוועות השבעה באוקטובר: אין בשום אופן לדעתי לסקור, להזכיר, להדגיש את זוועות השבעה לאוקטובר עם ילדים בחינוך לגיל הרך. אין ליזום שיחות בנושא הזה! חשוב לציין את השבעה לאוקטובר כיום שבו התחילה מלחמת חרבות ברזל על ידי התקפה של חמאס על ישראל.
אני מציעה שגננות ומורות ישלחו מייל להורי הילדים ב2.10.2026 , מכתב שבו מצד אחד מזכירים את החזרה ללימודים אחרי חופשת החגים הארוכה, ומצד שני יכתבו שהצוות נחינוכי כמו כל הישראלים זוכרים את השבעה באוקטובר . רצוי לכתוב שליבנו ביום זה עם משפחות החללים, עם הפצועים ועם שורדי השבי ומשפחותיהם. חשוב לציין גם שתהיה התייחסות לשבעה באוקטובר השנה גם בכ"ד בתישרי 5.10 וגם ב-7.10.26. יש להציע להורים שיש להם שאלות או התייחסויות לכתוב לגננת אותם במייל הפרטי.
שיתוף הורי ומשפחות הילדים: הכרחי לעדכן את הורי הילדים לגבי דרכי העבודה המתוכננות בגן לפני, במהלך ואחרי יום הזיכרון לאירועי השבעה לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. ניתן להיעזר בהורים מעבר לקבלת מידע בעידוד שיחות עם ילדיהם על בחירת הצילומים והציורים המשפחתיים (יש להנחות את ההורים לאפשר לילדים לבחור). חשוב גם לקבל משוב מההורים על דברים שילדיהם מספרים בבית על הנעשה בגן לפני במהלך ואחרי יום הזיכרון.
סיכום
לסיכום, נראה כי שנת תשפ"ז מסתמנת בדומה להתייחסות בשנת תשפ"ו, התייחסות די אמביוולנטית הנוגעת לציון יום הזיכרון לאירועי 7.10. אנשים מותשים מהמלחמה המתמשכת והממסד החינוכי לא פרסם הנחיות הנוגעות לציון ה- 7.10 במסגרות החינוך בכלל ובמסגרות החינוך לגיל הרך בפרט. בשנה שעברה, לקראת ציון יום השנה ל7.10 ולקראת מיסוד יום הזיכרון ל- 7.10 ניכרה פעילות הנוגעת לאופן ציון יום הזיכרון הזה. הממשלה החליטה על ציון יום הזיכרון לשבעה באוקטובר בתאריך העברי של 7.10.2023, כ"ד בתשרי. למשפחות כל מי שנפגע בטבח ואחריו חשוב לשמר בזיכרון הקולקטיבי את השבעה באוקטובר ולא רק את התאריך העברי. רצונם זה נטוע בתוך תודעה ציבורית עמוקה על כך שיום הזיכרון ה"אמיתי" הוא ה- 7.10. עם זאת, אני חושבת שנכון להתרשם מאיך מפרשים הילדים את מה שקרה להם בשנה האחרונה ואיך התרחשויות אלה קשורות לשבעה באוקטובר. הצעתי בפוסט זה, כמו בשנה שעברה דרכים פתוחות להקשיב לקולותיהם של הילדים ולהכין אותם עם חזרתם מחופשת חגי תשירי ,לקראת ציון יום הזיכרון הרשמי בכ"ד בתשרי מייד אחרי שובם מחופשת סוכות. הצעתי גם לשלוח ב- 2.10, לקראת סןף חול המועד סוכות, מייל להורי הילדים המתזכר את השבעה באוקטובר לצד זה שהצוותים החינוכיים יאחלו למשפחות מועדים לשמחה. עם כל הקושי שבדבר, אני חושבת שלא נכון להתעלם מה- 7.10 כי הוא מצוי בתודעה של כולנו.
י
תודה על הפוסט החשוב מאד לכולנו!
בתקווה שמובילי כל מערכות החינוך; הארצית והמקומיות,
יתעמקו בתוכנו ויישמו את עיקרי המלצותיו "בשטח"!