החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות שאלה\בקשה של סטודנטית שלי בתואר שני בחינוך לגיל הרך מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, שמשמשת מדריכה במעונות יום על כלי הערכה לילדים במסגרות חינוך לתינוקות ופעוטות. היא התעניינה בכלי יישומי ואמרה שאיטרס נראה לה כלי מורכב מידי. הצעתי לאותה מדריכה להיוועץ בנשות מקצוע בקיאות ממני בכלי הערכה המומלצים ו\או נהוגים בשנים האחרונות במסגרות חינוך לתינוקות ופעוטות. לא המשכנו לדבר על הנושא יותר מידי כי השיחה התקיימה בסוף הסמסטר. עם זאת, בקשתה המשיכה להעסיק אותי. בפוסט זה אני מבקשת להציג את האופן שבו אני מבינה את סוגיית ההערכה במסגרות חינוך לידה עד שלוש.
בפוסט זה אני מבקשת לערוך אבחנה בין דרכים\כלים להערכת הסביבה החינוכית במסגרות חינוך לידה עד שלוש לבין כלים ודרכים להערכת מאפיינים ותפקוד של תינוקות ופעוטות. בנוסף, אצביע על התרשמותי שאחת הבעיות המרכזיות הנוגעת לדיון על דרכי ההערכה נוגעת ליישומם או ליתר דיוק לחוסר היישום השיטתי שלהם.
מטרת הפוסט היא להגביר את המודעות של העוסקות ומעט העוסקים בחינוך לידה עד שלוש (הכוונה למדריכות, מנהלות מסגרות ומחנכות) לתכלית ההערכה במסגרות החינוך לגיל הרך על שני סוגיה. להדגשת ההבדלים בין שני סוגי ההערכה (כאלה המתמקדות בסביבה החינוכית לעומת כאלה המתמקדות בילדים). בסופו של דבר המטרה היא שמחנכות תשתכנענה ליישם את הכלים שמטרתם להביא להיכרות מעמיקה עם התפקוד של הילדים כדי לשפר את התאמת דרכי העבודה לילדים עצמם, להעריך את איכות העבודה החינוכית באותן מסגרות חינוך ולתרום לשיפורה המתמיד. כלומר הכוונה היא ליצור באמצעות ההערכה מחויבות בקרב המחנכות לשיפור מתמיד של מלאכת החינוך. חשוב להבין שמטרת ההערכה איננה למלא אחר הנחיות בירוקרטיות כדי לקבל ציון "עובר".
הגישה התיאורטית והערכית המנחה את כתיבת הפוסט היא עשייה חינוכית תואמת התפתחות, DAP-Developmentally Appropriate Practice.
עשייה חינוכית תואמת התפתחות – DAP
עשייה חינוכית תואמת התפתחות היא עשייה חינוכית שבה הילד, על צרכיו ההתפתחותיים המשתנים, על הרקע התרבותי, והחברתי שלו עומד במרכז העשייה החינוכית, הילד ולא החברה, הגננת, המטפלת, התוכנית או האופנה החינוכית האחרונה. יש לזכור שהוראה תואמת התפתחות היא הצהרה ערכית שעשויה לתרום לצמצום פערים בין הפוטנציאל לבין ההישגים ההתפתחותיים בכל תחומי התפקוד ולמניעת פערים בין חלקי אוכלוסייה שונים.
נקודת המוצא במימוש הוראה תואמת התפתחות היא הילדים המסוימים המצויים במסגרת החינוכית (התפתחותם, תחומי העניין שלהם, העדפותיהם, מאפייניהם המשפחתיים והסוציו-תרבותיים והצרכים המיוחדים שלהם). היכרות מעמיקה ואיסוף הנתונים על הילדים מהווה תנאי הכרחי לבניית תוכנית עבודה מותאמת עבורם בכל מסגרת חינוכית. לצד זה, יש להביא בחשבון גם את המאפיינים הסוציו-תרבותיים של נשות הצוות. גישת ההוראה תואמת ההתפתחות היא אפוא פרוגרמה חינוכית שמטרתה לטפח התפתחות ולמידה אופטימלית בקרב ילדים צעירים באמצעות הדגשה של נקודות החוזק של הילדים. הכוונה ליצור סביבת למדיה שתעודד ילדים להיות מעורבים בלמידה בדרך משחקית ומהנה.
דרכים וכלים להיכרות עם כל אחד מהילדים ולהערכת תפקודם
אני מבקשת להדגיש שהמטרה של היכרות והערכה עם כל אחד מהתינוקות ופעוטות היא להגיע למצב של יצירת קשר משמעותי בין הצוות החינוכי לכל ילד וילדה, ללמוד להתאים את הסביבה ואת דרכי העבודה לילדים הספציפיים הלומדים בכל מסגרת חינוכית ולהעריך את התקדמותם. מטרה עליונה היא שאף ילד או ילדה "לא יפלו בין הכיסאות", שכל ילד וילדה יזכו להתייחסות מותאמת.
אני מציעה למטה שלושה כלים להיכרות והערכה עם כל פעוט ופעוטה. החומר המתמקד בהערכת כל ילד יכול להיות מאוחסן בתלקיט אישי לכל ילד – תלקיט שבימינו עשוי ללבוש צורה של תיקיית מחשב שבה שומרים קבצים שונים. הכרחי לציין את תאריך המילוי של כל מסמך ולציין מי מילא אותו. בתהליך ההערכה הכרחי לקבל תמונה של התפתחות ושינויים לאורך הזמן ולכן כל כך חשוב ציון התאריך.
א. כרטיס אישי להיכרות עם הילד כבן אדם שלם – ממש בתחילת השנה
את הכרטיס האישי (שהוא גם בסיס למיפוי הילדים בקבוצה\בכיתה) ממלאים ממש בתחילת השנה על בסיס שיחות עם הורי הילדים והתבוננות בהתנהגותם במסגרת החינוכית בימים הראשונים. ההיכרות הראשונית עם כל הילדים תתבסס תחילה על מספר מאפיינים שקשורים לילדים כבני אדם שלמים":
- פרטים על המשפחה, אחים וכינויים שלהם זוכים הילדים בבית;
- שפות המדוברות בבית;
- צעצועים\פעילויות שהילד מתעניין בהם במיוחד;
- ספר תמונות שהוא אוהב במיוחד;
- מה מפחיד, מרתיע את הפעוט ומה עוזר להרגיע אותו;
- ג'סטות\מילים\משפטים שבאמצעותם מביע הפעוט את עצמו ויוצר קשר עם הסביבה – מי המחנכת הקרובה ביותר לילד במסגרת החינוכית, את מי הוא רואה ככתובת בעתות מצוקה?
מילוי הכרטיס האישי עבור כל תינוק ופעוט עשוי לשמש גם כבסיס לסוג של מיפוי כל הקבוצה – מיפוי שעשוי להוביל לקבלת החלטות על ארגון הסביבה החינוכית, הכנסת פריטים שהפעוטות אוהבים, חלוקה לאחריות המחנכות וכו'.
ב. ההערכת מאפייני הטמפרמנט של כל ילד וילדה, הערכת המאפייני הטמפרמנט של אשת הצוות המטפלת באותו ילד והשוואה בין הטמפרמנט של אשת הצוות לבין טמפרמנט הילד.
אני מציעה בחום לאמץ את הערכת מאפייני הטמפרמנט של כל תינוק ופעוט ככלי מרכזי להיכרות איתו. היכרות עם מאפייני הטמפרמנט של כל פעוט היא סוג של מפתח איך לגשת אליו בצורה שמתאימה לו. היכרות עם המאפייני הטמפרמנט היא מפתח לבניית קשר טוב עם הפעוט. בכלי המוצע הזמנה להעריך את מאפייני הטמפרמנט של הפעוט במקביל להערכת מאפייני הטמפרמנט של המבוגר המעריך.
עם מאפייני הטמפרמנט ב"כלי" שאני מפנה אליו (על בסיס Thomas & Chess) נמנים: התקרבות\רתיעה לדברים ואנשים לא מוכרים, קצב הסתגלות לשינויים, סף רגישות (בחושים השונים מגע, שמיעה, ראייה), רמת פעילות מוטורית, עוצמת תגובה, שכיחות של מצבי רוח, התמדה, היסח דעת.
ג. הערכה המתמקדת במאפייני תפקוד מרכזיים (על בסיס שאלון הCOR-Child Observation Record Infant-Toddler, COR Advantage
הבחירה שלי בכלי ה-COR של הארגון High Scope להערכת התפקוד של הפעוטות וילדי הגן נובעת, כפי שגם כתבתי בעבר, מכך שכלי זה מכיל חלק המתמקד בדרכי התמודדות עם קשיים. הכרחי בעיניי להתמקד בתהליך ההערכה של כל ילד באופן שבו הוא מזהה ומתמודד עם קשיים (התאם לגילו). התמודדות עם קשיים חשובה ללמידה, להסתגלות, לגדילה. זיהוי ילדים שאינם מיטיבים להתמודד עם בעיות וקשיים והנחייתם כיצד לעשות זאת, עשויים לשחרר אנרגיות שמובילות להשתתפות וללמידה ולאפשר קשרים בין אישיים והתפתחות. בהיעדר זמן להעריך את כל הסעיפים האחרים של ה-COR, אני מציעה בחום להעריך את החלקים המתמקדים בהתמודדות עם בעיות.
הכלי COR Infants Toddlers כולל התייחסות למוקדי התפקוד הבאים, בנוסף להתמודדות עם בעיות: תפיסת האני: ביטוי יוזמה, הבחנה של העצמי מאחרים, פתרון בעיות, פיתוח מיומנויות של עזרה עצמית; קשרים חברתיים: יצירת קשר עם מטפל חלופי בהיעדר הורה, התייחסות למבוגר לא מוכר, התייחסות לילד אחר, רגשות, תגובה לרגשות של אחרים, משחק עם אחרים; הבעה יצירתית: העמדת פנים, חקר של בניה וחומרי יצירה, התייחסות וזיהוי של תמונות וצילומים; תנועה: הנעת חלקי גוף, הנעת כל הגוף, תנועה עם חפצים, תנועה לצלילי המוסיקה; תקשורת ושפה: הקשבה ותגובה, הבעה לא מילולית על עניין, השתתפות בתקשורת של תן וקח, דיבור, חקר של ספר תמונות, גילוי עניין בסיפורים, חרוזים, שירים; חקר ומיומנויות לוגיות מוקדמות: חקר של חפצים "בודדים", חקר של קבוצות חפצים, התפתחות של הבנת המספר, חקר המרחב, חקר הזמן. הפריטים מוצגים בסולם מ-1 (תפקוד נמוך) עד 5 (גבוה), בכל פריט ללא ציון גיל ונורמות וזאת כדי לא לעודד השוואה בין ילדים. כל רמה מוצגת כתיאור תפקודי ולעתים מלווה בדוגמאות.
להלן דוגמה של התיאורים המשתייכים לחמש הדרגות בסעיף "הבעה בלתי מילולית של עניין".
1. הפעוט מתבונן באדם, בבעל חיים או בחפץ. אחת הדרכים המוקדמות ביותר להביע
עניין במשהו היא הסתכלות ממוקדת על מישהו או משהו בטווח הראייה. לדוגמא:
פעוט מסתכל בציפור שעפה מתוך קן המצוי בתוך צמרת העץ.
2.הפעוט מצביע, או יוזם מגע עם אדם, בעל חיים או חפץ. לדוגמא: ילד מושך ברגל של
המטפל ומצביע על קופסת דגני בקר.
3. הפעוט נראה מחפש באופן פעיל מטרה למשחק (אדם, בעל חיים או חפץ) וכשמוצא
אותה הוא משחק עם האדם, בעל החיים או החפץ. לדוגמה: ילד הראה למטפלת את
המכוניות שלו ואז הסיע אותן לכיוון רגליה.
4. הפעוט מכוון מישהו לחפץ, למקום, או לאדם אחר.
לדוגמא: ילדה משכה את המטפלת לכיוון הנדנדה.
5. הפעוט יוזם ומשתלב בפעילות ומתמיד בה לזמן מה ואף חוזר לאותה פעילות
בשלב מאוחר יותר. לדוגמה: ילד חפר בארגז החול בור עד שנגמר זמן החצר ולמחרת המשיך לחפור שוב באותו בור.
המחנכת מסמנת בכל סעיף את המספר המיטיב לייצג את תפקוד הילד על בסיס תצפיות ומוסיפה תיאור מתוך התצפיות(לרבות ציון התאריך) לביסוס ההערכה.
הגרסה העדכנית של הכלי ׁ(COR Advantage, 2014 ) כולל את הערכת ההתפתחות מהינקות עד גיל 6 (משלב בין שני כלים COR לגני ילדים וCOR Infants Toddlersשהיו בשימוש לפניו אחד לפעוטות עד גיל שנתיים וחצי והאחר לילדים בגיל הגן). הכלי COR Advantage כולל הערכה של שמונה תחומים: 1. גישה ללמידה; 2. התפתחות רגשית-חברתית; 3. התפתחות פיזית ובריאות; 4. שפה, אוריינות ותקשורת; 5. מתימטיקה; 6. ייצוג יצירתי אמנותי; 7. מדע וטכנולוגיה; 8. מדעי החברה (ידיעת העצמי והאחר; היסטוריה; גיאוגרפיה). לכל תחום הערכה תת-תחומים שמוערכים על ידי הצוות החינוכי, על בסיס תצפיות על תפקוד הילד בסביבה הטבעית לאורך זמן. כל פריט מוערך בסולם בן שמונה דרגות מ-0 (התפקוד הנמוך ביותר) עד 7 (התפקוד הגבוה ביותר בכל תחום). קריטריונים להערכה מוצעים בכלי כמו גם דוגמאות מתוך תצפיות. התחום החשוב שהכלי COR Advantage כולל הוא פונקציות ניהוליות-גישה ללמידה (ראו פירוט בפוסט שבו הצגתי אותו). בנוסף יש ערך לכלי אחד שעשוי לשמש להערכת תפקוד הילדים מהלידה עד 6 שנים- דבר המקל על המעקב אחר ההתפתחות של הילדים. מצד שני ניסיוני ליישם את הכלי לפני כמה שנים העלה שהמדרגות בין רמות התפקוד השונות גדולות מידי ולא מספיק מועילות בסימון המדרגה הבאה שהילד אמור להתקדם אליה. לכן ההעדפה שלי היא להשתמש עבור התינוקות בחלקים מתוך הכלי COR Infants Toddlers.
הערכת הסביבה החינוכית באמצעות כלים כגון האיטרס3 (ITERS3-Infant/Toddler Environment Rating Scale)
אחד הביטויים המרכזיים של גישת העשייה החינוכית תואמת ההתפתחות (DAP) מתמקד בפעולות הנעשות בסביבה החינוכית כדי להתאים אותה למאפיינים ההתפתחותיים, האישיים והתרבותיים של הילדים המאכלסים את הקבוצה או הכיתה במסגרת החינוכית. אני רואה בפיתוח ויישום כלים הבאים להעריך את איכותה של הסביבה החינוכית (כגון ITERS. ECERS, CLASS) ביטוי לנטילת אחריות של הממסד והמסגרות החינוכיות לחינוכם של הילדים. הערכה באמצעות כלים אלה המתמקדים בהערכה תקופתית של הסביבה משמעה שעל המסגרת החינוכית להעריך את עצמה ולהשתפר כדי לתרום להתפתחות הילדים.
הכלי ITERS3 תורגם לעברית ונבדק במחלקה להתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה (על ידי הצוותים של הפרופסורים אבי שגיא ויאיר זיו). אחת מההשפעות של השימוש בכלים כגון ה-ITERS הוא למידה על ידי הצוותים החינוכיים של מאפיינים של סביבה חינוכית מקדמת רווחה רגשית, שייכות ולמידה. משרד החינוך אימץ את השימוש באיטרס 3 כחלק מכלי ההערכה במסגרות חינוך לידה עד שלוש.
הסולם מכיל 6 תתי-סולמות (ממדים) מרכזיים. כל ממד מורכב מפריטים ספציפיים. ההערכה באמצעות האיטרס מתבססת על תצפיות מורחבות בהיבטים השונים של הסביבה החינוכית ושל האינטראקציות בין המחנכות לילדים ובין הילדים לבין עצמם. להלן הכותרות של ששת תתי הסולמות הכלולים באיטרס:
מרחב וריהוט: התאמת המבנה, הציוד, הריהוט ופינות המשחק לצרכי תינוקות ופעוטות.
שגרה וטיפול אישי: איכות הטיפול בזמני ארוחות, שינה, החלפת חיתולים והקפדה על היגיינה ובריאות.
שפה ואוריינות: בדיקת התקשורת המילולית עם הפעוטות, השימוש בספרים, והאופן שבו נעשה ניסיון להעשיר את אוצר המילים של הפעוטות.
פעילויות ולמידה: בדיקת הימצאות של מגוון חומרי המשחק ויצירה (פריטים להפעלת מוטוריקה עדינה, להבעה יצירתית, להבעה באמצעות מוזיקה, משחקי קוביות וטבע).
אינטראקציות: בדיקת טיב האינטראקציות המהוות בסיס לקשרים בין אישיים ולמידה בין המטפלות/מחנכות לבין הילדים, וניהול ההתנהגות בגן.
מבנה התוכנית: הערכת סדר היום, גמישותו, ואיזון בין פעילויות עצמאיות להנחיית הצוות.
התבוננות ברכיבי כלי האיטרס מלמדת שמדובר בהצגת סטנדרטים בסיסיים, הגיוניים ואפילו הכרחיים של סביבת חיים ולמידה לתינוקות ופעוטות. בסטנדרטים רכיבים מבניים, קבועים יותר כמו מרחב וריהוט ומבנה התוכנית, הנוטים ליציבות יחסית במהלך השנה, לצד רכיבים כגון אינטראקציות עם ילדים, בדיקת שגרה וטיפול אישי ושפה ואוריינות (השניים האחרונים קשורים מאוד לאיכויות של אינטראקציה בין אם היא קשורה לטיפול בחלקו פיזי יומיומי ובין אם היא קשורה לשפה בעת פעילויות מגוונות).
איכות האינטראקציה בין מבוגר לילדים יש בה היבטים כלליים הנוגעים לתרבות דיבור ואינטראקציות לא מילוליות וכן היבטים ספציפיים הנוגעים לאינטראקציות אישיות בין כל אחת מהמחנכות לבין כל אחד מהילדים ובין מחנכת לקבוצה. בתרבות דיבור ניתן לכלול צורת פניה נהוגה לילדים כאשר מציעים להם פעילויות או אוכל או כאשר אוסרים על פעילות מסוימת (כמו לומר "לא לזרוק") לבין אינטראקציה ממשית, ספציפית עם כל פעוט ופעוטה בשעה שמחליפים להם חיתול או קוראים איתם ספר תמונות. לאור זאת, הכרחי לשלב בין הערכה של אינטראקציות כחלק מהערכת סביבת הלמידה לבין למידה על מאפייני אינטראקציה בין כל מחנכת\מטפלת לבין כל אחד מהפעוטות במסגרת החינוכית. אין ספק שתקשורת עם חלק מהתינוקות והפעוטות יותר מאתגרת מאשר עם תינוקות ופעוטות אחרים, ולכן חשוב כל כך ללמוד על האופן שבו נוהגות מחנכות שונות עם פעוטות שונים. חשוב גם לזכור שמילוי האיטרס איננו נעשה כמבחן לצורך מתן ציונים. המטרה של ביסוס העבודה החינוכית על כלים כגון האיטרס, עבודה הכוללת התבוננות בסביבת הגן באינטראקציות בה לאורך כל השנה, היא להביא לשיפור מתמיד בפרקטיקות החינוכיות ובתנאי החיים לפעוטות הלומדים בה.
סיכום
לסיכום, ההערכה של סביבת החיים והלמידה באמצעות האיטרס היא בעצם במהותה הערכה עצמית של הצוות החינוכי של דרכי העבודה במסגרת החינוכית כדי לעמוד על מה עובד טוב ומה טעון תיקון באותה סביבה על מנת להבטיח תנאי חיים ולמידה לכל הפעוטות. יתרה מזו, בפוסט זה נטען שאין להסתפק בהערכת סביבת הלמידה, לרבות האינטראקציות הכלולות בה, אלא שהכרחי להכיר לעומק באמצעות כלים כאלה ואחרים (בפוסט הזה הוצע כרטיס אישי, הערכת מאפייני הטמפרמנט טהרכת תפקוד באמצעות הCOR) כל אחד מהתינוקות והפעוטות. הסיכומים הנוגעים להערכת הסביבה והיכרות עם הילדים, המבוססים על תצפיות בילדים ובסביבה החינוכית, אמורים להנחות את הפעולות הממשיות של הצוות. לא מדובר בסיכומים כתובים שנועדו לדיווח חיצוני ולתיוק. אני משערת שמאחורי ההתנגדות ליישום כלי הערכה כגון האיטרס עומדת התפיסה שההערכה באמצעותם היא דרישה בירוקרטית כפויה. לכן לדעתי שבמסגרת ההדרכות לדרגים השונים (החל ממדריכות וכלה במטפלות/מחנכות) יוקדש זמן להקשבה להתנגדויות הצוות, לצד הסברה על רציונל היישום של הכלים המוצעים. לעתים קרובות הצגת הכלים והדיון בהם מתמקדים בהיבטים טכניים הקשורים להגדרות של הקריטריונים להערכה השונים ופחות לרציונל המנחה את השימוש בהם ולמחשבות שיש למחנכות\מטפלות לגבי אותם הכלים. הצוותים החינוכיים זקוקים גם לתמיכה ולאמפתיה עם תנאיי החיים הקשים באותן מסגרות חינוך. אני מציעה למי שעוסק בהכשרת צוותים חינוכיים להשקיע מחשבה לקראת שנת הלימודים החדשה, מחשבה על האופן שבו מתווכים משמעות ותוכן כלי ההערכה השונים באופן אשר יביא לשכנוע הצוותים החינוכיים וליישום משמעותי שלהם לטובת התינוקות, הפעוטות והצוותים החינוכיים.
