קלודי טל על חינוך לגיל הרך
בלוג שעוסק בחינוך לגיל הרך מזוויות
פסיכולוגיות וחברתיות,
ומלווה את המציאות הישראלית מאז 2015
החלטתי לכתוב פוסט על מצב החינוך לידה עד שלוש בישראל אחרי תקופה ארוכה שבה נמנעתי מכתיבה בנושא. הכוונה לכתיבה על מדיניות וארגון העשייה החינוכית בגילים אלה. המשכתי לכתוב מידי פעם על היבטים שונים הנוגעים לחינוך לידה עד שלוש (כגון התפתחות השפה, חינוך לניקיון), אך לא כתבתי בנושא מדיניות וארגון בשל השינויים שהוכנסו בנושא לאחרונה, המשמעותי שבהם הוא העברת האחריות לתחום למשרד החינוך (אחרי שהאחריות עליו נדדה ממשרד העבודה והרווחה, למשרד הכלכלה). רציתי להמתין ולהבין איך מיושמים השינויים לפני שאני כותבת. שלושה דברים גרמו לי להפר את השתיקה ולכתוב לפני שתמונת ההיערכות מחדש של חינוך לידה עד שלוש בישראל מתבהרת: 1. האירוע המחריד של הברחת מטפלות ממזרח ירושלים בחולון והדי הדף סביבו; 2. התייחסות של ד"ר ורד גולן שכללה מחאה על
בשנים האחרונות מרבים לשמוע על חשיבותה של למידה רגשית-חברתית (SEL). דגש מושם על טיפוח כישורים רגשיים וחברתיים לבניית אקלים כיתה חיובי, על יצירת תנאים להרגשת ביטחון ושייכות של כל ילד וילדה ועל בניית התשתית ללמידה בגנים ובבתי הספר. בראייה מערכתית, הכרחי שנבין למידה רגשית-חברתית בהקשר רחב יותר של למידה ושנתעמק בשאלה, מהם התהליכים היומיומיים בבית ובמסגרות החינוך שתורמים ללמידה בכלל וללמידה רגשית חברתית בפרט.
בפוסט זה אני מבקשת להחיות רעיון לא חדש: שימוש בפורטפוליו או תלקיט ככלי להערכת התפתחות ולמידה. בפוסט אני מציעה להרחיב את השימוש בתלקיט מעבר להערכת הלמידה של הילדות והילדים, להערכת התפתחות הלמידה של גננות, מורות ומורים וסטודנטיות להוראה. בכל הקשור …
הפוסט הנוכחי, כמו קודמו, דן בסוגיה שעלתה בכנס השנתי של EECERA -2022 -European Early Childhood Education Research Association. הנושא המרכזי בכנס השנה היה משחק, או ליתר דיוק "תרבויות של משחק" (Cultures of play). אחת ההתלבטויות שעלתה בעקבות הקשבה למספר הרצאות …
שבתי בתחילת השבוע מהכנס השנתי של EECERA– European Early Childhood Education Research Association אשר התקיים בגלזגו שבסקוטלנד. זהו הכנס הראשון פנים-אל-פנים של הארגון מאז פרוץ משבר הקורונה. אחת ההרצאות המעניינות בכנס שעליה אני מבקשת להרחיב בפוסט זה ניתנה על ידי …
כיתה א' היא שער הכניסה לבית הספר. הכניסה לכיתה א' מלווה בהתרגשות של ילדות וילדים, הורים ומורות. הסוציאליזציה לחיי בית הספר, למידת הכללים ודרכי ההתנהגות בה הם חלק מהתמונה. אחד ממוקדי הטיפוח בכיתה א' הוא טיפוח אוריינות. השליטה ברזי הקריאה …
מהפרספקטיבה של הורים, גננות ומורים תמיד נשאלת השאלה אילו כישורים עלינו לטפח בקרב הילדים כבר מהגיל הרך, על מנת לאפשר להם התפתחות טובה והשתלבות טובה בחברה בעתיד שאף פעם איננו יודעים איך תראה. דהיינו עלינו להכשיר את הילדים לעתיד לא …
שני הפוסטים האחרונים עסקו בטיפוח כישורים חברתיים למניעת בעיות התנהגות ובהצעה של דרכי התמודדות עם מגוון של קשיים שכיחים בגיל הרך: בדידות ובישנות, תוקפנות, היעדר כישורים חברתיים, התחלה של דחיה חברתית. כשהמאמצים המושקעים במניעת הקשיים או הניסונות ליישם דרכי התערבות …
לאור מחקרים ששבים ומראים עד כמה חשוב הוויסות העצמי (self-regulation) לתפקוד טוב של ילדים, הן בכל הנוגע לקשרים שלהם עם אנשים אחרים והן בנוגע ללמידה שלהם, החלטתי לכתוב פוסט בנושא. בפוסט אציג דוגמאות של התנהגויות שמייצגות רמות שונות של ויסות עצמי, …
בפוסט זה אתמקד בזיהוי קשיים חברתיים אופייניים לילדים בגיל הגן ובדרכי התמודדות איתם. הנחת היסוד שמונחת בבסיס פוסט זה ובבסיס כל הפוסטים שמתמקדים בכשירות חברתית בבלוג, היא שבשל שונות טמפרמנטאלית ושונות בסביבה החברתית של הילדים ניתן לצפות בכל גן לקיומם …
סקירת שנת 2021 בבלוג
הבלוג "קלודי טל על חינוך לגיל הרך" פועל מספטמבר 2015, והחל מסוף שנת 2016 אני נוהגת לכתוב סיכומי שנה. בסיכומים אלו אני כוללת רשמים, סטטיסטיקות, פוסטים פופולריים ומיון כל הפוסטים שנכתבו במהלך השנה לנושאים מרכזיים שבהם הם עסקו. סיכומי השנה כוללים גם קישורים לכל הפוסטים שהתפרסמו במהלך אותה שנה. כך אנהג גם הפעם בכתיבת סיכום שנת 2021.
אזכיר שבתחילת שנת 2021 , באמצע פברואר, הבלוג החליף כתובת ועיצוב. על כן בפוסט הזה מוצגים נתונים הנוגעים לפרסום פוסטים בשתי הכתובות האלה: חודש וחצי בכתובת הישנה ועשרה וחצי חודשים בכתובת החדשה.
שנת 2020 , השנה שעברה, הייתה שנה מיוחדת מאוד בשל משבר הקורונה שפרץ לחיינו. בהתחלה הקורונה הצטיירה כסוג של מגפה מרוחקת, קוריוז שנוגע לסין הרחוקה. לא דימיינו שמגפה זו תשפיע על חיי כל אחת ואחד מאיתנו.
בעת כתיבת פוסט זה, על אף התמשכות המגיפה נצברו כלים וניסיון להתמודדות עמה. ישנם חיסונים שאף שמסתמנים כפחות יעילים במניעת הידבקות מגנים ככל הנראה מפני מחלה קשה. החיסונים אושרו עבור ילדים החל מגיל חמש. מסתמנת אפשרות שבהדרגה יאושר חיסון רביעי-בוסטר שני. בנוסף, פותחו והגיעו לישראל תרופות כנגד המחלה האמורות להינתן בימי ההידבקות הראשונים ועשויות להביא למיתון השפעת המחלה ולהפחתה בסיכון התמותה מהמחלה.
פוסט השנה- 2021
אני כותבת על הדרה חברתית וחרמות בקרב קבוצות של ילדים בעקבות פוסט של שירי קניגסברג בנושא- פוסט שפורסם בפייסבוק ונשלח אליי על ידי ידידי אשר וינשטיין. הפוסט של שירי מתמקד בילדה מכיתה ח' מאילת שמוחרמת על ידי כל חבריה לכיתה …