אני כותבת את הפוסט בעקבות מפגש בזום עם קבוצת הורים (ביוזמת רכזת הגיל הרך בישוב הקהילתי שבו הם מתגוררים). המפגש היה ארוך וכלל מעבר להרצאה שלי , שאלות ותשובות של ההורים. אני מביאה כאן את עיקרי הדברים ומודה לשאלות ההורים ורכזת הגיל הרך שארגנה את המפגש כיוון שהשיחות איתם סייעו לי לחדד כמה עקרונות מרכזיים שעליהם אני מבקשת לכתוב בפוסט זה.
בכל מקרה הפוסט מכוון להורים לילדים צעירים בעיקר (אבל לא רק) שמתלבטים איך להתקיים בבית בתקופות ממושכות של סגר שמוטל על כולנו ובבידוד לפרקים עקב חשיפה של חלק מבני המשפחה לחולי קורונה[בין במסגרות החינוך או במקומות העבודה]. הפוסט עשוי לשמש גם רכזות לגיל הרך, גננות ומורות שעשויות להימצא במצב של הנחיית הורים.
אני יודעת שאנשים מצפים ל"טיפים", לרצפטים מה לעשות במצבים מאתגרים כגון משבר הקורונה. אני לא מאמינה בטיפים ולא מנדבת כאלו , לא מתוך קמצנות, אלא מתוך אמונה שבכל בית, בכל הקשר הפתרונות עשויים להיות שונים אחד מהשני ומותאמים לאנשים ולמקום. זאת ועוד, אני מאמינה ביכולת של כל מבוגר וכל ילד לגבש אורחות חיים למען עצמו. כל זאת בהינתן תמיכה ומצב קיומי בסיסי סביר. לכן אציע עקרונות ורעיונות, מתוך הנחה שאנשים שונים יעזרו בהם לגיבוש פרקטיקות ביתיות שמתאימות להם.
אוסיף הסתייגות נוספת לדברים שאני כותבת. כדי ליישם רעיונות ולתרגם עקרונות לדרכי פעולה אפשריות נדרש סיפוק של צרכים פיזיים וכלכליים בסיסיים. דהיינו, עקרונות פסיכולוגיים ופדגוגיים פוגשים את המציאות ואת החיים עצמם ויש להכיר בכך. הרשויות (המדינתיות והמקומיות) אמורות לספק את הבסיס המינימלי הנדרש לקיום לכל משפחה ומשפחה בכלל ובימים אלו של משבר בכלל. הורים לילדים צעירים צריכים לספק גם בעזרת המדינה את תנאיי החיים הפיזיים והרגשיים לילדיהם. ה"עצות" והרעיונות הכלולים בפוסט זה ובפוסטים נוספים שמתמקדים בתפקוד משפחות בצל משבר הקורונה אינם תחליף לנוכחות פיזית ולקשב של הורים לילדיהם הצעירים. או אם מדובר בהורים עובדים חיוניים מצד אחד או להורים שפחות מתפקדים-יש לדאוג למבוגרים אחראים שיתנו את הביס הנחוץ לחיים לילדים הצעירים.
להלן מספר עקרונות שעשויים להנחות את ההתנהלות שלנו בבים בימים אלה:.
עקרונות שמנחים את ההתנהלות בבתים ובמשפחות בצל משבר הקורונה
חשוב לדאוג לרווחה הרגשית של הילדים ושל המבוגרים . חשוב לעשות הכול שגם המבוגרים שמטפלים בילדים ירגישו "מטופלים". חשוב ברמה הקהילתית והמשפחתית אפוא לעזור בבניית מערכות תמיכה למשפחות שזקוקות לתמיכה (למשל למשפחות חד הוריות).
ילדים ומשפחות זקוקים לסדירות ; גם כשמדובר במצב של משבר שהוא לא מצב שגרתי חשוב לבנות סדר יום; לבנות שגרת חיים ולא לזרום כל יום מחדש עם המצב.
ילדים זקוקים לתמיכה רגשית והכלה מצד המבוגרים שמטפלים בהם ומחנכים אותם מצד אחד ולגבולות על ההתנהות שלהם מצד שני.
ילדים זקוקים לקשרים עם בני גילם. לשם כך יש לעודד ריחוק חברתי בין קבוצות קטנות וקבועות במקום ריחוק חברתי בין פרטים.
ילדים הם אקטיביים מטבעם. לכן, יש לעודד פעילויות שבהן הילדים אקטיביים: מביעים עצמם במגוון דרכים(ציור, דיבור, מוזיקה, תנועה, בנייה) כתחליף ל"הפעלות" ופעילויות שבהם הילדים נדרשים בעיקר לשבת ולהקשיב.
חשוב לזהות את המוקדים שעליהם יש לנו שליטה ולמקסם את התפקוד של מסגרות החינוך במוקדים אלה
סיכון ההידבקות באוויר הפתוח פחות מאשר במקומות סגורים. שהות בחוץ בפארקים וגינות מוסיפה גם לרווחה הרגשית. זאת ועוד, הימצאות במרחב הפתוח מהווה פתח לחקר עבור ילדי הגן שהם סקרנים מטבעם. לכן חשוב לאפשר ולעודד שהות יומיומית במרחב הפתוח.
ילדים מסוגלים לשמור על כללים וגבולות הגיוניים. יש להציג להם כללים מעטים וברורים ואמין ביכולתם לשמור על הכללים…ולא לוותר להם על מילוי הכללים.
אם יש במשפחה שני הורים חשוב להתחלק במשימות ולעשות כל מאמץ אפשרי לתת לכל אחד מההורים או האפטרופסים כל יום פרק זמן קצר של "חמצן"
אם המבוגרים מרגישים שמאבדים שליטה ומתקשים לתפקד חשוב מאוד שיפנו למשפחה, לשירותים בקבילה ולבקש עזרה
אם מזהים שכנים ואנשים אחרים בסבביה שמתקשים להתמודד עם ילדיהם, חשוב לנסות לעזור או לגייס עזרה מהקהילה-לא להפנות גב.
מה אפשר לעשות?
1. לקבוע עם הילדים סדר יום (שמתחשב גם בצרכים של ההורים והילדים האחרים) ניתן לעודד את הילדים לכתוב בדרכם וללוות בציורים את סדר היום. סדר היום עשוי להיות מורכב מפעילויות שקשורות לארוחות והכנתן, יציאה ל"סיבוב" מחוץ לבית וביקור בפארק או בגינה, עידוד של פעילות יצירתית פתוחה בבית (לאפשר ולעודד ילדים לצייר, לגזור, להדביק ולתכנן יצירות משל עצמם בדרכים שהם אוהבים); ניתן לשלב איסוף חומרים מהטבע (עלים, זרדים, פרחים, חלקים מגזעים של עצים נשרו ולעודד את הילדים להדביק אותם וליצור מצרף). ניתן לשלב בסדר יום קריאת ספרים לפי בחירתם וגם מחשב ותוכניות טלויזיה במינון שמוגדר מראש. חשוב שסדר היום של ילדי הגן יכלול אינטראקציה כלשהי עם ילדים אחרים.
2. לעקוב מקרוב אחרי "דברים" בסביבה: בין אם מדובר בבניין שהולך ונבנה, בציפורים שמרבות לבקר במרפסת, בחרקים, באנשים שאנו מגלים שיש להם מסלול הליכה קבוע; לשם כך שחוב להתרגל להתבונן הקרובה ולגלות דברים שהילדים ואנחנו מתעניינים בהם. חשוב להתרגל להתבונן על בסיס יומיומי על תופעות בסביבה הקרובה.
להלן דוגמה: מול היתנו הולך ונבנה בניין חדש שאחרי הבנייה שלו אנחנו עם הנכדה שגרה לידנו עוקבים על בסיס יומיומי. אנחנו עוקבים אחרי שלבי העבודה והבניה ואחרי אורחות החיים של הבנאים…
3. לקרוא ספרי ילדים על בסיס יומיומי-חשוב לקרוא שוב ושוב את אותם הספרים-הכל על בסיס הבחירה של הילדים. ימים אלו הם הזדמנות לקרוא את ספרי ספרית פיג'מה עם הילדים. נזכור שהפעילויות בסוף הספר פחות חשובות מעצם הקריאה החוזרת וההקשבה למה שיש לילדים לומר (אפשר להחליף ספרים בתוך הקהילה; אפשר לבנות ספריה קהילתית בגינה וכו).
4. נעודד "כתיבה חופשית" ונשיב על שאלות. נעודד כתיבה של סדר יום, תפריט, רשימת קניות, תכנון של צפייה בטלויזיה וכו. סוג זה של פעילות תורמת תרומה של ממש הן לכישורים האורייניים של הידלים , הן לכישורי פתרון הבעיות והן לתחושת הסמוגלות העצמית שלהם. נעודד ציור חופשי, "הכנת שיקויים", התנסות בחומרים מלכלכים. נעודד משחקי בניה והרכבה ונאפשר משחק דימיוני. ילדים בגיל הגן מפליגים על כנפי הדימיון ויש לאפשר זאת. חשוב לעודד ילדי גן לפעול באופן עצמאי ותכלילתי-במקביל מאוד חשוב להקשיב לילדים.
5. נצא על בסיס יומיומי לגינה או לפארק. נעודד את הילדים לרוץ, לטפס על המתקנים. מנה גדושה או שתיים של יציאה אל המרחב הפתוח בכפוף למגבלות (בתוך קילומטר מהבית) .
6. נעודד ונזמן אינטראקציות יומיומיות עם חברים קבועים. או מפגשים פנים אל פנים בגינה או פארק או שיחות טלפון. חשוב ביותר שהמנה היומית של הילדים תכלול אינטראקציות עם ילדים אחרים-בין אם פנים אל פנים ובין אם באמצעות הטלפון, הואטסאפ או הזום.
7. פעילויות שיש בהן צמיחה/בניה: לשתול ולזרוע ולעקוב אחרי הגדילה של הצמחים, לבנות ולצלם בניה.
8. לדאוג לזמן התרעעננות להורים ולאפוטרוסים.
9. אם הורים ואפוטרופסים מרגישים שמאבדים שליטה חשוב שיפנו לעזרת המשפחה או לאנשי מקצוע בקהילה.
10. חשוב שכשכנים ואנשי קהילה נהיה ערניים למצוקות אנשים בסביבה , נציע עזרה או נפנה לאנשי מקצוע בקהילה.
לסיכום, בפוסט זה התייחסתי לעקרונות ודרכים לשמור על השפיות(שלנו ושל הילדים) במהלך תקופות סגרים ובידוד שפוקדים אותנו בתקופת הקורונה. באשר לילדים הדברים החשובים ביותר שיש לעשותם בבית הוא קביעת סדר יום בשיתוף הילדים ושמירה עליו; עם רכיבי סדר היום חשוב שנעשה הכל שהילדים ישמרו על קשר עם ילדים אחרים(בין בטלפון, בזום או על ידי קביעה בגינות עם מספר ילדים קבועים שהילד קרוב אליהם במיוחד) -הדבר חשוב לכל הילדים ובמיוחד עבור ילדים בישניים שנוטים להימנע ממפגשים עם ילדים אחרים. הצעתי גם לעודד ילדים להביע עצמם באמצעות ציור, תנועה, מוזיקה, בניייה וגם לעסוק בפעילות של חקר ומעקב על דברים בסביבה הקרובה ולעסוק בפעילות של צמיחה (שתילה של ירקות או בנייה). בנוסף, התייחסתי לצורך לאפשר למבוגרים שמטפלים בילדים מעט זמן חופשי לעצמם ולהציע עזרה במצבים שבהם קיימת הערכה שמתקרבים לאובדן שליטה.