שני הפוסטים האחרונים עסקו בטיפוח כישורים חברתיים למניעת בעיות התנהגות ובהצעה של דרכי התמודדות עם מגוון של קשיים שכיחים בגיל הרך: בדידות ובישנות, תוקפנות, היעדר כישורים חברתיים, התחלה של דחיה חברתית. כשהמאמצים המושקעים במניעת הקשיים או הניסונות ליישם דרכי התערבות במסגרת הקבוצה אינם נושאים פרי, נדרשות גננות ומורות לבנות תכנית התערבות אישית לכל ילד שמפגין קשיים חברתיים שמפריעים לתפקודו .
מה שאני אומרת הוא שכשנתקלים בילד שמפגין בעיית התנהגות (לדוגמה , הפעלת תקופנות כנגד ילדים אחרים; או הימנעות שיטתית מאינטראקציות רציפות עם ילדים אחרים), והניסונות שנעשו במסגרת הקניית הכישורים החברתיים שהיו מיועדים לכל הילדים, לא צלחו, הכרחי לעצור ולבנות תכנית התערבות אישית עבור אותו הילד- תוכנית שתתבסס על הערכה של הקושי עצמו, ותיקח בחשבון גורמים בסביבת הגן או הכיתה הספציפית והגורמים הקשורים בילד שתורמים להסלמת הקושי. חשוב שתכנית זו תיושם באופן שיטתי ויהיו שותפים לגיבושה וליישומה כל אנשי הצוות ושהתכנית תתואם עם הורי הילד.
בפוסט זה אציג עקרונות שעשויים להנחות בניית תכניות התערבות להתמודדות עם קשיים חברתיים והתנהגותיים שילדים מפגינים. עקרונות ההתערבות המוצגים נגזרים משילוב של גישה אקולוגית מערכתית והתנהגותית להבנת בעיות התנהגות. בנוסף, לעקרונות ההתערבות יוצגו כאן כלים להערכת הגישה של המחנכים כלפי הילדים ושל התפקוד החברתי של הילדים כבסיס לבניית תכנית ההתערבות. חומרים אלו התפרסמו בספרי כשירות חברתית: התפתחות, הערכה, טיפוח והתמודת עם קשיים, ושימשו בחמש עשרה השנים האחרונות מאות סטודנטיות וסטודנטים להוראה במהלך לימודי התואר הראשון שלהם בהוראה במכללת לוינסקי לחינוך.
חשוב לציין שמאות סטדונטיות וסטודנטים הצליחו במהלך העבודה המעשית שלהם בגני ילדים לרוב ולעתים בבבית ספר יסודי, להביא לשיפור של ממש בהתנהגותם של הילדים, בתפקודם החברתי ולהשתלבותם של הילדים במרקם החברתי של הגן או הכיתה. אני חושבת שהצלחתם של סטדונטים להוראה להביא לשיפור התפקוד החברתי של הילדים נבעה משילוב של המחויבות לילדים ויצירת קשר טוב איתם, הכנת תכניות שהתבססו על היכרות מעמיקה עם הילדים והנסיבות שמתוכן התפתחו הקשיים של הילדים, ויישום שיטתי של התכנית בהקשר של עבודה אינטנסיבית איתם.
Arzec Lynmy Discover Analyze Solve It Problem Solving
גישות התערבות עם בעיות התנהגות
- גישה אקולוגית-מערכתית
- גישה התנהגותית
גישה אקולוגית מערכתית
- גישה זו מעמידה את איכות הקשרים הבין אישיים בין מבוגרים לילדים ובין ילדים לבין עצמם במרכז העשייה החינוכית ובמרכז מאמצי ההתערבות כשמדובר בילדים שמפגינים קשיים חברתיים והתנהגותיים.
- בנוסף, גישה זו לוקחת בחשבון בהערכת הגורמים שמשפיעים על הבעיה או הקשיים של הילד, היבטים שקשורים לסביבה: אקלים רגשי בגן ובכיתה כמו ארגון הסביבה הפיזית ואופי הפעילויות המוצעות לילדים
החשיבות בראיית הקשיים החברתיים וההתנהגותיים של הילדים, בפרספקטיבה אקולוגית- מערכתית נובעת מההבנה שקשיים חברתיים והתנהגותיים צומחים על רקע אינטראקציות אינטנסיביות בין ילדים לסביבתם החברתית והפיזית הקרובה. ולכן גם כשמתעורר הצורך לשנות משהו בהתנהגות הילד, כחלק מתכנית ההתערבות, שינויים מתוכננים בדרכי פעולה והחשיבה צריכים לחול לא רק על התנהגות הילד, אלא גם על הסביבה. לדוגמה, שכיח למצוא במקרים של ילדים דחויים נטייה של מבוגרים לסמן את הילדים האלו כבעיתיים. גננות, סייעות או מורות עשויות לנזוף בילד בפומבי, או לעתים להאשים אותו אוטומטית במריבה קולנית בין ילדים, מבלי לעקוב מקרב אחרי האינטראקציות בגן או בכיתה. כפועל יוצא מכך, הילד עלול להיות מואשם במעשים ש"במקרה" לא הוא עשה אותם. ילדים אחרים קולטים את ההתייחסות השלילית אל אותו ילד על ידי המחנכים, וכך נבנה לו דימוי שלילי שבלא כוונה אחראיים לו המחנכים עצמם. חלק ממאמצי ההתערבות יכללו במקרה זה מיתון התגובות של המבוגרים, ניסיון לשבח את הילדים על התנהגות פרו חברתית בנוסף לדרישה מוצדקת מהילד לשפר את התנהגותו.
השתמעויות של הגישה המערכתית אקולוגית
- בכל תכנית התערבות נתייחס לצעדים שבהם ננקוט במסגרת הקבוצה המונחית, במסגרת המשחק החופשי, במסגרת שיחות/משחק יחידני עם הילד
- מוקדי ההתערבות הם הסביבה, המבוגרים,[ההורים], ילדים אחרים בנוסף לילד עצמו
- ההתערבות מתרחשת בסביבה הטבעית של הילד
גישה התנהגותית וקוגניטיבית-התנהגותית
- אף שהגישה ההתנהגותית מתמקדת אך ורק בהתנהגויות גלויות ולא בתהליכים קוגיניטיביים ורגשיים סמויים מהעין, בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מבינים שלאופן שבו ילדים מבינים סיטואציות חברתיות ומרגישים במהלכם השפעה מכרעת על התנהגותם החברתית
- בתכניות ההתערבות המוצעות כאן נשים דגש הן על היכרות מעמיקה עם התנהגויות גלויות של הילדים והמבוגרים המעורבים בסיטואציות חברתיות, והן על האופן שבו ילדים ומחנכים מבינים ומפרשים מצבים חברתיים ומרשיגים בנוגע לאנשים וסיטואציות
- בנוסף, הגישה ההתנהגותית מתבססת על תצפיות מדוקדקות על ההתנהגויות של היחיד ואינטראקציות בין אנשים-זהו דגש חזק מאוד בתכניות ההתערבות המוצעות
- יישום גישה זו כחלק מתכנית ההתערבות מחייבת הגדרה ברורה של התנהגויות שטעונות שיפור (לדוגמה, הכרחי לציין האם התצפיות העלו שיש לסייע לילדים להיכנס לקבוצה שפועלת)
- יישום הגישה ההתנהגותית כרוכה בזיהוי מצבים של חיזוקים טבעיים להתנהגות שלילית או של חיזוקים שליליים-דהיינו מושם דגש על זיהוי מצבים שבהם מבוגרים או ילדים אחרים צמחזקים שלא במתכוון לרוב התנהגויות שליליות של הילד; במצבים אלו תכנית ההתערבות תכלול הרחקה מכוונת של החיזוקים הלשיליים או החיזוקים החיוביים בעקבות התנהגויות שליליות
- עושה מניפולציה של חיזוקים וסנקציות במטרה לחזק התנהגויות רצויות ולהפחית התנהגויות בלתי רצויות
- מחייבת תוכנית ברורה
- מבוססת על יישום עקבי ומתואם של התוכנית בין אנשי הצוות
השילוב בין הגישה המערכתית-אקולוגית לבין הגישה ההתנהגותית באים לידי ביטוי בעקרונות ההתערבות הבאים שמנחים את בניית תכניות ההתערבות.
עקרונות התערבות
- יש להבטיח קשרים טובים עם ובין הילדים כבסיס לבניית תכנית ההתערבות
- יש להבטיח ריבוי של מפגשים חברתיים רציפים בין הילדים
- יש להבליט את החוזקות של הילדים המאתגרים בפני עמיתיו לגן וולכיתה ובאינטראקציות בין המחנכות לביניהם
- יש לבנות סביבה חברתית מקבלת, עם גבולות ברורים ועם אפשרויות של ביטוי עצמי
- יש לשקוד על פיתוח של כישורים חברתיים הנחוצים לתקשורת בין-אישית(הקשבה, פעילות בתורות, אמפתיה, אסרטיביות, כניסה לתוך קבוצה שפועלת, שיתוף פעולה עם בקשה)
- יש לטפח יכולת של שליטה עצמית בכעס לצד הבעה מילולית של רגשות
- יש להתאים את הצעדים למערך הגורמים שנמצאו משפיעים על קשייו של הילד שעבורו אנו בונים את התכנית
כלים שניתן לשלב בתכנון ויישום תכניות ההתערבות
תצפיות ושיחות עם הילדים, עם אנשי הצוות ועם הורי הילדים
- תצפיות חופשיות פאסיביות בזמן משחק חופשי, בזמן פעילות מובנית בקבוצה קטנה, בזמן מפגשי מליאה
- תצפיות ממוקדות-במוקדים מרכזיים שקשורים לתפקוד חברתי: א. היענות לכללי התנהגות;ב. אינטראקציות עם ילדים ועם מבוגרים;ג. באופן שבו מתמודד הילד עם קשיים תפקודיים, לימודיים וחברתיים;ד. האופן שבו מביע, מבין ומווסת הילד את רגשותיו;ה. איך נוהג הילד להיכנס לתוך קבוצת ילדים שפועלת.
- שיחות עם הילד עצמו ועם ילדים אחרים
- שיחות קבועות בתחילת היום, לפני פעילות כזו או אחרת ואחריה
- ראיונות ושיחות שוטפות עם הגננת המשלימה, עם הסייעות, עם הורי הילדים
- האופן שבו מתייחס הילד לסיפורים על קשרים בין ילדים או לצילומים אוציורים שמתמקדים בקשרים בין ילדים(הסיפורים והצילומים עשויים להציג מצבים של בדידות, תוקפנות, דחיה חברתית וכו'.
כלים התנהגותיים וכאלו שאמורים להביא לשיפור אינטראקציות בין אישיות
- צפייה באינטראקציות חברתיות
- שבחים עקביים של התנהגות פרו-חברתית
- עידוד של משחק סוציו-דרמטי ללא הפרעות
- עזרה מזדמנת לילדם “תקועים” תוך כדי הפעילות החברתית ה"טבעית"
- בניית הסכם עם הילד תוך ניהול מו"מ איתו
- יצירת קבוצות משימה מעורבות גיל, מורכבות מילדים בוגרים ביישנים עם ילדים צעירים מהם
- עידוד של אינטראקציות שוויוניות, רציפות בין ילדים במהלך פעילות קבוצתית
- הבלטת נקודות חוזק של ילדים במהלך פעילות קבוצתית
- דחייה של מלשינים; היענות לפניות אמיתיות לעזרה
- עידוד יוזמות של ילדים
- הטלת תפקידים ואחריות על כולם
- חניכה אישית בעת מפגש קבוצתי של ילדים עם קשיים
- זיהוי מוקדם של התנהגות תוקפנית וטיפול שיטתי ומיידי להפחתתה
- הדרכה ליישום קונפליקטים בדרך של מו”מ
- משחקי תפקידים וסימולציות של מצבים חברתיים טיפוסיים
להלן כלים שמשמשים להערכה של התפקוד החברתי וההתנהגותי של הילדים כבסיס לבניית תכנית התערבות וראשי פרקים של תכנית התערבות מעין זו.
איסוף נתונים לקראת בניית תכנית התערבות
כיוון שהמחנכת עצמה והאופן שבו היא תופסת את הילד שמפגין קשיים רגשיים וחברתיים נתפסים כמרכזיים בדרך שבה מוערכת ההתנהגות של הילד ומתוכננת ההתערבות לשיפור תפקודו החברתי מוצע "כלי 1" שמטרתו להביא להגברת המודעות של המחנכים לאופן שבו הם עצמם תופסים את הילד.
לאחר מילוי כלי 1 מוצע שמחנכים יקדישו מספר שבועות לתצפיות ושיחות עם הילדים שמטרתם להכיר על בסיס התצפיות תתגבש התייחסות מסכמת שתציג את פרויל הרגשי/חברתי/התנהגותי של הילד שעבורו מבקשים לבנות תכנית התערבות. פרופיל זה כלול בכלי 2 המוצג מטה.
השלב הבא אחרי בניית הפרופיל הרגשי/חברתי/התנהגותי מוצעים ראשי הפרקים הבאים לבניית תכנית ההתערבות
סקיצה של תכנית התערבות-תכנון, דיווח והערכה
להלן ראשי פרקים לבניית תכנית התערבות.
בהמשך אני מציגה טבלה שעשויה לשמש לדיווח על יישום תכנית ההתערבות על בסיס יומיומי. מדובר במעקב צמוד אחרי יישום התכנית תוך בחינה מתמדת של מימוש המטרותיה והכנסת תוספות ושינויים לפי הצורך.
לבסוף מוצעת דרך להעריך את תכנית ההתערבות:
סיכום
בפוסט זה הצגתי עקרונות וכלים שמייצגים שילוב בין גישה אקולוגית-מערכתית והתנהגותית לבניית תכניות התערבות אישיות עבור ילדים שמפגינים קשיים חברתיים והתנהגותיים. תכניות התערבות טובות מיושמות בסביבה שבה מתרחשים מפגשים חברתיים בין הילדים על בסיס יומיומי. אף שברור שהילדים מביאים את ניצני הקשיים החברתיים וההתנהגותיים אל הגן ובית הספר מ"הבית", ברור שככל שנתערב מוקדם יותר, בדרך שיטתית , כך נצליח להביא לשיפור התפקוד החברתי וההתנהגותי של הילד. כדי שתכנית תצליח חשוב שנבין שלנו כמחנכים ולאינטראקציות שאנו יוצרים עם הילדים, עשויה להיות השפעה חיובית או שלילית על התפקוד של הילד. תפיסה שכוללת ביקורת עצמית עשויה לסייע. בנוסף נדרש מאמץ שיטתי להכיר את תפקוד הילד ולבנות תכנית התערבות מתואמת עם הצוות ועם הורי הילדים. ממצאי מחקר וניסוני המקצועי בהכשרת גננות ומורות מלמדים שהשקעה אינטנסיבית ושיטתית משתלמת ומביאה לשיפור התפקוד החברתי וההתנהגותי של הילדים. לא חשובת שיש הרבה אנשים שיכולים להתברך ביכולת להשפיע על עתידם של הילדים. גננות ומורות שמטפלות באופן שיטתי בבעיות ההתנהגות של הילדים החל מהגיל הרך נמנות עם עם בעלי התפקידים שיכולים להשפיע.
מאמר מעולה. תודה !
,תודה רבה על המשוב ומאוד מקווה שייעשה שימוש בתכניו ביומיום של הגנים והכיתות. קלודי
הפוסט ממש מחדד נקודות כה משמעותיות בהצעת דרכי התערבות עם ילדים מתקשים
נותן לנו כלים מהשטח מהסביבה של הילד הואיל והקשיים נבעו מחוסר מסוים שהוא חווה בסביבה האקולוגית שלו הן בבית, הן בכיתה והן בסביבה הרחבה
המון תודות על הטיפים שאכן יעזרו לנו בהבנת התלמיד והפחתת הקשיים שהוא נתקע בהם
שלום היפא,
קראתי בעניין את תגובתך ומאוד שמחתי שהפוסט עזר לחדד נקותדות משעותיות בעינייך.
קלודי