בריונות חברתית, בריונות דיגיטלית כמגפה מודרנית

בפוסט ה אציג את התיזה שבריונות דיגיטאלית היא סוג של מגפה חברתית-טכנולוגית. זאת ועוד אטען שלא נעשה די למיגורה. אסיים בהצגת צעדים שרצוי וניתן לנקוט כדי להפחית את ממדי התופעה.

מחר, שבת 23.5.2020 יצוין יום השיימינג הבין-לאומי. סקר מיוחד של בזק שנערך לרגל היום נגד בריונות בפברואר 2019, מצא ש-74% מבני הנוער חוו בריונות ברשת או שיימינג בוואטסאפ. מחקרים אקדמיים שמתמקדים בתופעת הבריונות באמצעות הרשת מעלים שכיחות שונה של התופעה במדינות שונות. האחזוים המוזכרים במקירות אקדמיים שהתפרסמו בשנת 2016 לדוגמה מצוין טווח של דיווחים על פגיעה מכמה אחוזים בודדים לכ-70%. הפערים נובעים הן משוני בהגדרות והן מהימנעות אפשרית של קורבנות לדווח בין מבושה ובין כיוון שאינם מאמינים שיכולים לקבל עזרה. כבר בשנת 2012(לפני כעשור) כתבו על התופעה בהד החינוך דורית אולניק-שמש וטלי הימן.

קולאז שמתבסס על מקור 1+מקור2+מקור 3

סיאן ג'ונס(Sian Jones) מ-Queen Margaret University באדינבורו מצטתת נתונים של הארגון "1ght" שמתמחה באינטליגנציה מלאכותית, לפיהם כמות שיח הבריונות והשנאה ברשת עלה במאות אחוזים בין דצמבר 2019 עד מרץ 2020(חודשים שבהם ערך הארגון מעקב צמוד וניטר את שיח פוגעני, שיח של שנאה ברשת). לדוגמה מדווח על 900% עליה של שיח שנאה בטויטר נגד סין ונגד סינים. השנאה כנגד א,אסיאתים" נמצא בשיא בחודשים אלו. בתקופה זו מצאו החוקרים עליה של 70% ב"סתם" נבזות שמופצת בין אנשים ברשת.

נזכור שהתוקפנות ברשת נבזית במיוחד משום שבמקרים רבים הבריון נשאר אנונימי, איננו חושף את זהותו. הוא תוקף את הקרובנות שהביוש שלהם מופץ ברבים כשזהותו לעתים קרובות נשארת חסויה. נזכיר שללא טיפול בקורבנות הבריונות ברשת, הקורבנות מפתחים בעיות חברתיות ונפשיות.

נסכם בכך שניתן לראות בבריונות הדיגיטלית סוג של מגפה בעולם המודרני. מגפה שכפי שכותבת גם סיאן ג'יונס מתפתחת לה במקביל למשבר הקורונה, ונזקיה ארוכי טווח ופגיעתה בפרטים ובחברה קשה. ובכל זאת למרות המודעות לנזקיה של התופעה, לא מושקע לדעתי מספיק מאמץ כדי להדביר את המגפה הזו. אף שמדובר בתופעה שמתפתחת בתוך קבוצות השווים, העמיתים, אנו עדים לשימוש מניפולטיבי ופוגעני של פוליטיקאים ולעתים של אנשי חינוך(לאו דווקא מכוונה רעה אבל האטימות גם כן פוגעת) כנגד יחידים חלשים או מוחלשים בתוך הבתות שלהם, בתוך השכונות שלהם. אנו עדים להכשפות מרושעות נגד נציגי החוק שכל חטאם הוא ההתעקשות למלא את תפקידם.

הגדרות

בריונות מתייחסת לפגיעה מכוונת במעמד החברתי של הזולת ונובעת ממצב  של חוסר איזון במערך הכוחות בין שני הצדדים: הבריון הוא החזק והקורבן נתפס על ידי עצמו,  קבוצת השווים והתוקפן כחלש. בריונות חברתית מסבה נזקים נפשיים אדירים לקורבן:  עצב, בדידות והפחתת בתפיסת הערך העצמי עד לכדי מחשבות אובדניות. בעוד שהתוקפנות החברתית הינה תופעה שסימניה הראשוניים ניכרים כבר בגיל 4, תוקפנות ברשתות בחברתיות היא תופעה שמאפיינת ילדים בגיל בית ספר יסודי ואילך. בריונות דיגיטלית כוללת שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית (רשתות חברתיות במרשתת, טלפונים ניידים) שנועדה להעליב, להשפיל, לאיים או להטריד מישהו אחר.  המסר המטריד  עשוי להיות אישי (באמצעות דוא"ל או מסרון ) או פומבי (באמצעות קבוצות וואטסאפ או רשתות חברתיות). חשיפת צילומים אינטימיים, שיימינג, איומים, חשיפת פרטים מביכים על אנשים אחרים ללא קבלת רשות מהם הופכים בן רגע לרשות הכלל ומופצים במהירות. בניגוד להתעללות פיזית , שם נתונה לקורבן  האפשרות לברוח מההתעללות, הרי שביריונות דיגיטלית ברשת  איננה מוגבלת בזמן ובמקום.

הבריונות הדיגיטלית עשויה להתפתח בקרב אנשים שמכירים זה את זה או בקרב אנשים זרים זה לזה ונפגעים מפגיעה אקראית של אנשים ברשת.

איך נטפל בבריונות הדגיגיטאלית ?

האחראים לחינוך להפחתת הבריונות החברתית בכלל ובריונות ברשת בפרט הם ההורים, המחנכים וגם פוליטיקאים-אנשים המצוים בפוזיציות של מנהיגות שהדוגמה האישית שלהם עשויה להועיל ולהפחית שנאה או מנגד להחמיר את התופעה. מהורים, מחנכים ופוליטיקאים נדרש(אנו רואים שרבים אינם עומדים בתנאי הסף!) להימנע בשימוש בכוח שניתן להם במסגרת התפקיד כדי להשיג תוצאות מהירות גם על חשבון פגיעה.

אציין גם שאם באמת רוצים לטפל בתופעה הכרחי ללטפל :

בקורבן

בתוקפן

בקהל (ילדי הכיתה בבית ספר, צופים הטלויזיה, נאמני מפלגות ועוד).

וזאת כיוון שהבריונות פורחת ומתגברת עקב כך שהבריונים משיגים את מבוקשם באמצעות פעולותיהם הפוגעניות. הקהל צופה במתרחש ולומד ש"כדאי" לו לנהוג בבריונות כי כך משיגים דברים. הקורבנות של הבריונות נשארים פגועים ונזרקים הצדה ולעתים רחוקות נזכרים בהם כשקורית טרגדיה. השילוב הזה בין השגת מטרות באמצעות בריונות לבין קהל רחב שצופה ומבין שהבריונות משתלמת הופך את התופעה למגפה. הטכנולוגיה הדיגיטאלית מפיצה את זרעי הפגיעה והשנאה במהירות, והקהל הרב לומד שהבריונים אינם נענשים ושבריונות משתלמת. המסרים הדיגיטאלית מופצים מהר ורישומם איננו נמחק!

על כן כהורים וכמחנכים יש לדאוג שהילדים שלנו לא ייפגעו אבל גם לדאוג לכך שהם עצמם לא יפגעו בילדים ובאנשים אחרים. על הדרך, נציב דוגמה אישית של אי פגיעה באחרים ושל מלחמה כנגד פגיעה כשפוגעים בנו.

מה ניתן לעשות?

להלן התייחסות לדרכי פעולה להפחתת סיכויי הפגיעה  ברשת או במדיה הדיגיטלית  (קבוצות ואטסאפ, לדוגמה)

לשים דגש על בניית קשרים בין אישיים טובים בין הילדים לבין עצמם ובין הילדים למבוגרים.

·       הכרחי לבנות כללים לתקשורת בקבוצות ואטסאפ ולאכוף אותם. חשוב כמבוגרים לבקש שנהיה חברים בקבוצות הוראטסאפ של הילדים.

לעקוב אחרי מעשי הילדים בחיים הממשיים ובהתנהלות הדיגיטאלית שלהם. לצפות לאפשרויות של פגיעה בהם ועל ידם.

לא להתעלם ממעשי בריונות. לטפל בכל מקרה ומקרה של בריונות. נגן על הקורבן, נטפל בתוקפן. נערב את ההורים. נדבר כל פעם מחדש בכל מקרה ומקרה עם כל הכיתה-אם המקרים קורים בבית הספר. לא נטאטא מקרים מתחת לשטיח.

·        חשוב לא להעלות מסרים שפוגעים בצד שלישי בעצמנו (למשל לכתוב דברים פוגעניים על מורה בקבוצת שרק הורים חברים בה).

·        חשוב שלא נעלה תוכן חזותי של צד שלישי כלשהו לרשת ללא רשות

·        אם מישהו  אחר מעלה תוכן פוגעני חשוב לא להגיב לאותו תוכן כדי לא להעצים אותו

·        במצבים של קונפליקט עם אנשים מוכרים, יש לפתור את העניין במפגש אחד על אחד פנים אל פנים או בטלפון

·        אין להעביר הלאה מסרים פוגעניים בין בנייד או באמצעות הפצה ברשתות חברתיות או במייל

·        אין להחזיק בנייד חומרים רגישים (כמו צילומים אינטימיים) שאנשים שפורצים לטלפון שלנו יוכלו לעשות בהם שימוש לא רצוי

·        כהורים חשוב להפעיל שיקול דעת  לפני שמעלים צילומים של הילדים ברשת. אין לדעת מה יחשבו הילדים על החשיפה של תמונותיהם כשיהיו גדולים.

·        חשוב שנדע להבחין בין אנשים בסביבתנו הקרובה שהם ל״טובתנו" לבין אנשים שיש סיכוי שיפגעו בנו.

·        באופן כללי חשוב  לזכור שהנכונות שלנו לשתף פעולה עם מישהו במטרה לפגוע בצד שלישי עלולה לגרום לכך שהפגיעה תופנה בסופו של דבר גם נגדנו.

ספר הילדים "מחנכים את המפלצת" מאת אשר וינשטיין, איורים נורית יובל

מבקשת להפנות שוב לספרו של אשר ונשטיין בהוצאת אוריון "מחנכים את המפלצת". לפני חודשים אחדים הקדשתי פוסט לספר הזה.