גן הילדים היהודי היחיד בקרקוב כמודל לשילוב בין גישה ש"זורמת" עם העניין של הילד ומיישמת את תכנית ליבה

פוסט זה בא להציג את  גן הילדים הקרוי Frajda (בתרגום חופשי הנאה) המנוהל על ידי הקהילה היהודית (JCC) בקרקוב.

אל הביקור בגן מרשים זה הגענו עמיתותיי מלוינסקי ואני,  די במקרה. הגענו כאמור לקרקוב כדי לבקר בבאוניברסיטה הפדגוגית בה.  במסגרת הפעילות מטעם האוניברסיטה הפדגוגית של קרקוב סידרו לנו ביקורים בבית ספר יסודי ובגן ילדים ציבוריים. בגן של הקהילה היהודית נתקלנו בסוף סיור מודרך ברובע היהודי של קרקוב. המדריך דמיאן הביא אותנו לבניין הקהילה וציין שהקהילה היהודית המתחדשת בקרקוב  ידידותית ומסבירת פנים. ראו צילום למעלה שמציג בחזית בניין הקהילה שלט מזמין באמת:"STOP BY AND SAY HI".

במהלך ביקור זה שמנו לב שיש גן ילדים במתחם הקהילה היהודית והתעוררה סקרנותנו לגביו. נכנסנו למבנה הקהילה ומצוידות בתעוזה (שלא לומר חוצפה) שאלנו את המזכירה בכניסה לבנין הקהילה אם אפשר לבקר בגן הילדים. בהתחלה נתקלנו ב"לא" שהיה לנו די מובן. העיניים המתחננות הביאו את המזכירה למסור לנו כרטיס ביקור של מנהלת הגן והצעה שנפנה אליה. כתבנו מייל לגוסיה (Malgorzata Pustul) , הצגנו את עצמנו, וביקשנו שתאשר לנו  ביקור בגן הילדים. לשמחתנו היא הסכימה ותיאמנו ביקור.

נרגשות הגענו לגן Frajda ביום ה', 23.5.2019- היה זה יום גשום למדי ולכן לא התאפשר לנו לראות את הפעילות בחצר הגן. הגן נמצא בקומה השניה או השלישית בבניין הקהילה. אחת הגננות הגיעה לכניסת המרכז היהודי וליוותה אותנו למעלה. בכניסה לגן המרוהט בלבן נתבקשנו באדיבות לחלוץ נעליים. נתקלתי בעבר בבקשה דומה בביקור בפעוטון בג'נבה לפני מספר שנים ואהבתי את הרעיון שבריאות הילדים ורווחתם חשובות בעיני מנהלות הגנים יותר מנוחות האורחים.

בכניסה למתחם מגרות הילדים, כשבכל מגירה רשומים שמות הילדים בעברית ובפולנית.  הגן שאליו נכנסנו שקק חיים. פעוטות עסקו במשחק חופשי בין ביחידות ובין זה ליד זה.  נשות הצוות והילדים נראו נינוחים. חששתי שנוכחותנו מפריעה. נשות הצוות מסבירות הפנים הרגיעו אותי ואמרו שהילדים רגילים לביקורים ושניתן להתנהל בגן בחופשיות.

מספר עובדות על הגן

את הפרטים המופיעים בפוסט זה אני מבססת על שיחה עם גוסיה מנהלת הגן, חוברת הסברה על הגן שנמסרה לנו בביקור ומייל מאוד מפורט ששלחה לי גוסיה  בעקבות הביקור. עדכנתי את צוות הגן שבכוונתי לכתוב פוסט על הגן שלהן והן הסכימו בשמחה.

גן הילדים נפתח בספטמבר 2017. מדובר בגן הילדים היהודי הראשון בקרקוב מאז מלחמת העולם השניה. פתיחתו התאפשרה הודות לתרומה גדולה מאוד של קרן יהודית מניו יורק. בהתחלה למדו בגן ארבעה ילדים, שנה לאחר מכן למדו בו 15 ילדים והיום לומדים בגן 20 ילדים והגן נמצא בתפוסה מלאה.

גן הילדים פועל בין השעות 7:30 לבין 17:30. יצוין שגני הילדים ובתי הספר בקרקוב(בפולין) פתוחים בין 6 בבוקר לשעה 18:00. הילדים אינם נמצאים לרוב 12 שעות במסגרת החינוך. חמש שעות ביום הן לימודי חובה וחינם ועל יתר השעות משלמים ההורים אם הבנתי נכון כזלוטי לשעה(ערכו של  זלוטי דומה לערך השקל הישראלי) . כמו כן, ההורים משלמים גם בגן היהודי וגם בגנים הציבוריים על הארוחות של הילדים. בגן היהודי הבנתי שההורים משלמים 12 זלוטי ליום על ארוחות  ובגנים הציבוריים ההורים משלמים בהתאם לכמות הארוחות שילדיהם אוכלים בגנים או בבתי הספר. הגננות עובדות כשש שעות ביום בדומה לגודל משרתן בישראל. חלקן מתחילות את משמרתן בשעה 6 בבוקר. גננות ולא סייעות מקבלות את הילדים ופוגשות את ההורים בסוף היום.

בגן לומדים כעת 20 ילדים: 9 פעוטות(בתחילת השנה מגיל 8 חודשים עד גיל שנתיים וחצי) ו-11 ילדי גן (וכיתה ZERO) בני שלוש עד שבע. על כן מדובר בקבוצת ילדים מאוד הטרוגנית מבחינת הגיל שלהם.

הילדים מחולקים לשתי קבוצות: כיתת ה"מעון" ו,כיתת הגן. במשחק החופשי אין מניעה שילדים משתי קבוצות הגיל ישחקו באותו מרחב. הבנתי שיש בגן גם שני זוגות אחים. על תכנית העבודה בגן ארחיב בהמשך.

צוות הגן מונה ארבע נשות צוות. מנהלת הגן בעלת תואר שני בחינוך לגיל הרך, ותק של כעשרים שנה כגננת וניהול גנים. בעבר ניהלה מרכז לגיל הרך שכלל 140 ילדים בעיר אחרת. היא מצהירה שהגן ההיהודי בקרקוב הוא הבייבי שלה. היא משמשת גם כגננת. סיפרה שנענתה לקול קורא של הקהילה היהודית ובמשך שנה (בשנת 2016) הייתה שותפה לעיצוב הגן לפני פתיחתו. היא זו שבנתה גם את צוות הגן ועצבה את דרכי עבודתו.

גננת נוספת בעלת תואר שני בחינוך לגיל הרך אחראית על הפעוטות. בנוסף עובדות בגן שתי מחנכות נוספות: בחורות צעירות שהן סטדונטיות בתכניות שונות של חינוך לגיל הרך.

בגן מוצהר שגישתו החינוכית מתבססת על שילוב בין גישתו של יאנוש קורצ'אק  וגישת רג'ו אמיליה בכך שנעשה ניסיון לכבד את הילדים, לשמור על זכויותיהם, להיענות לתחומי העניין שלהם ומעל הכל לדאוג לרווחתם הרגשית, החברתית והפיזית. ואכן נראה במקום אפשרויות פעילות מגוונות" במוזיקה, ביצירה פלאסטית, משחקי בניה, חקר הטבע ועוד.

בהיותו גן יהודי מתבססת תכנית הגן על היכרות עם התרבות היהודית ובדומה לישראל ניתנת התייחסות במהלך השנה לחגי ישראל.

במקביל, וזהו היבט שמשך מאוד את תשומת ליבי, הפעוטון והגן היהודי בקרקוב מפוקחים על ידי משרד הבריאות (האחראי בפולין על חינוך הילדים עד גיל 3) ועל ידי משרד החינוך(האחראי על חינוכם של הילדים החל מגיל שלוש ואילך.

על כן, במקביל לפעילויות של משחק חופשי  ישנן פעילויות שנענות לתכנית הליבה המחייבת במשרד החינוך הפולני ולסטנדרטים של הטיפול בתינוקות ופעוטות של משרד הבריאות. ראינו במו עינינו פעילויות דיפרנציאליות על פי גיל הילדים, פעילויות שמתמקדות בטיפוח כישורים שפתיים ואוריניים, כישורים מתימטיים ופעילויות מדעיות ואומנותיות. יישום הליבה בגנים הוא יסודי, שיטתי ומתועד על ידי הצוות החינוכי. בעקבות הדיווחים שנשלחים על ידי מנהלת הגן והפעוטון מקבלים הורי הילדים דמי השתתפות בחינוך ילדיהם ממשרד החינוך או ממשרד הבריאות הפולניים(גובה ההשתתפות גבוהה עבור הפעוטות בהשוואה לילדי הגן).

אף שהשילוב של תכנית הליבה מנוגד במידה מסוימת  לתפיסת החינוך של רג'ו אמיליה שבה תכנית הלימודים היא פרי בלעדי של בחירות הילדים בהנחיית הצוות חינוכי, התרשמתי מכך שהילדים  בקרקוב לומדים ברצון גם את התכנים הקשורים לתכנית הליבה. אין בגן אוירה של כפיה או לחץ. השילוב בין פעילויות מובנות יותר לבין פעילויות של משחק חופשי נראה שמיטיב עם הילדים.

למדתי מהניסיון הפולני להשתתף בעלות המסגרת החינוכית המשולמת על ידי הורי הילדים שני דברים שרלוונטיים לחברה הישראלית:

1. נמצאה בפולין דרך להשתתף בעלות החינוך של תינוקות ופעוטות תוך אפשור בחירה להורים במסגרת החינוך, כל עוד מסגרת זאת נענית לסטנדרטים של אכות הטיפול והחינוך;
2. פולין מתנה השתתפות בעלות שכר הלימוד בהשתתפות במסגרת חינוכית שמיישמת את תכנית הליבה. הורי הילדים בגן היהודי לא היו זוכים להשתתפות בשכר הלימוד של ילדיהם אילולא המסגרת החינוכית יישמה בצורה מקצועית את תכנית הליבה.

בשני תחומים אלו  מדינת ישראל מחפשת עדיין את דרכה. באשר לסעיף הראשון, אני מקווה מאוד שמועצת הגיל הרך שכפופה למשרד החינוך (גישה מתקדמת בהשוואה לפולין בכך שכוללת את חינוך הילדים מלידה עד שמונה ) תמצא את הדרך להביא להשתתפות בשכר הלימוד במסגרות חינוך לגיל הרך של תינוקות ופעוטות תוך חיוב יישום סטדרטים לחינוך וטיפול איכותיים במקביל לאפשור בחירה של מסגרות חינוך על ידי הורי הילדים. בנוסף, לא יכולתי שלא לקנא בתפיסה המובנת מאליה שהמדינה מסבסדת את חינוך הילדים בתנאי שהם לומדים תכנית ליבה. בישראל, פוליטיקאים מפקירים את הילדים החרדיים מתוך אינטרסים פוליטיים, בכך שמאפשרים להוריהם ולמסגרות חינוך שמייצות אותם, לקבל תמיכות של המדינה מבלי שיתחייבו ליישם לימודי ליבה. אי חיוב לימודי ליבה מהגיל הרך במגזר החרדי מפקירה את הילדים, פוגעת בהמשך השתלבותם בחברה ובחברה הישראלית בכללותה. התייחסות אל חיוב לימודי הליבה כאל תפיסה אנטי חרדית היא לדעתי ממש מקוממת.

לסיכום, הביקור בגן הילדים בקרקוב היה מלווה בשמחה רבה. יצאתי מהביקור הזה מעודדת. מעודדת מכך שנמצאה דרך לחדש את החינוך היהודי בקרקוב. מעודדת מכך שהילדים שם זוכים לסביבה נעימה, מכילה ומקדמת. יצאתי מעודדת מהאווירה הנעימה במקום  ומכך שהצוות החינוכי בנה לעצמו סביבת עבודה תוססת ומיטיבה איתן ועם הילדים. ראינו מחנכות מנוסות לצד מחנכות צעירות שבעות רצון בסביבה שבה הן עובדות. זה לא דבר אופייני בכלל מסגרות החינוך בפולין וגם לצערי לא בארץ.למדתי גם על אפשרויות של השתתפות המדינה בעלות החינוך לגיל הרך והתקנאתי בטבעיות בה מיושמת תכנית הליבה כדבר מובן מאליו.