דגשים בהכשרת מורים
הפוסטים הבאים דנים במספר מצומצם של פרקטיקות וכישורים שהינם חיוניים להוראה בכל שכבות הגיל. אדון בכישורים כגון קשרים בין אישיים, תיווך וניהול כיתה, וכן בפרקטיקות דוגמת עבודה בקבוצות קטנות, תכנון צומח, עבודה עם הורים ועבודת צוות.
משבר הקורונה שפקד את העולם כולו ואת מדינת ישראל טלטל את החברה ואת מערכת החינוך. המשבר השפיע על כולנו, אבל פגע יותר במשפחות שהיו גם כך מוחלשות. לצד קשיים רגשיים וחברתיים שנגרמו על ידי משבר הקורונה ותקופת המתח הביטחוני שחווינו, גדלו הפערים הלימודיים בין התלמידים שמגיעים מסביבות חיים שונות. ילדים שגדלו …
מטרת פוסט זה היא להציג באופן ראשוני למדי את האפשרות לטפח אוריינות של ילדים צעירים באמצעות חקר פעיל של המקום, של הסביבה הקרובה שבה הם חיים. בשבוע האחרון השתתפתי בדיונים במכללת לוינסקי לחינוך ובקרן רש"י על אסטרטגיות למידה שיביאו ליתר השתתפות של ילדים, גננות ומורים בה. בהקשר של הדיונים האלו …
אני כותבת את הפוסט בעקבות מפגש בזום עם קבוצת הורים (ביוזמת רכזת הגיל הרך בישוב הקהילתי שבו הם מתגוררים). המפגש היה ארוך וכלל מעבר להרצאה שלי , שאלות ותשובות של ההורים. אני מביאה כאן את עיקרי הדברים ומודה לשאלות ההורים ורכזת הגיל הרך שארגנה את המפגש כיוון שהשיחות איתם סייעו …
פוסט זה מתמקד בהיערכות לשינה במסגרות חינוך לתינוקות ופעוטות (מגיל לידה- בעצם כמה חודשים- עד שלוש שנים). הפוסט נכתב על ידי Giovanna Diniz (ג'ובאנה דיניז) באוגוסט 2019 ותורגם לעברית על ידי עידית צולמן ששלחה לי את התרגום והלינק למאמר. תוך כדי הכנה של פוסטים שמתמקדים בכישורים ופרקטיקות ליבה במסגרות חינוך …
מאמר זה מתמקד בהבנת הגורמים המפריעים לדעתי לבנות מערכת אפקטיבית של פיתוח פרופסיונלי בשדה החינוך. מדובר במאמר שנכתב ופורסם בגיליון 63 של בימת דיון שמפורסם על ידי מכון מופ"ת. הגיליון הוקדש ל"פיתוח מקצועי אפקטיבי: הישגים וחסמים". גיליון 63 פורסם בחודש פברואר 2019. אני מודה למכון מופ"ת על שהתיר את פרסום …
פוסט זה מתמקד באמפתיה, הגדרתה, וחשיבותה ליצירת תקשורת בין אישית טובה; בהשתנות רמת האמפתיה במהלך השנים בישראל ובמקומות נוספים בעולם; ובהשלכות של השתנות "היסטורית" זו לעשייה רצויה של הורים, גננות ומורים ומוסדות להכשרת מורים. פוסט זה נכתב במקור בשנת 2016 עקב חשיפה לנתונים מדאיגים שהציגו ירידה ברמת האמפתיה בעשורים האחרונים. …
פוסט זה הוא פוסט מעודכן של פוסט קודם שכתבתי אודות השימוש בכתיבה נראטיבית חוזרת כאמצעי התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים במקרים שבהם התנהגותם של הילדים "מצליחה" לערער את המבוגרים. גישה זו מאפשרת לעצור, לחשוב, לארגן מחשבות, לשקול דרכי פעולה, לווסת רגשות. היא משמשת כמעין חניכה עצמית שמובילה לדרכי התמודדות …
תכנית לימודים בצמיחה (emergent curriculum), בשונה מתכניות שכוללות פעילויות מוכנות שהוגדרו מראש, נבנות תוך כדי מפגשי הלמידה יחד עם הילדים. במהלך היישום של תכנית הלימודים בצמיחה, הילדים, המבוגר (גננת לרוב) וה"חומרים הנלמדים" עצמם עוברים שינוי כפועל יוצא של פעילות המשתתפים בלמידה והשיח ביניהם. אביא שתי דוגמאות כדי להבהיר מהי המשמעות …
הטריגר לכתיבת הפוסט הוא פרסום של ספר בהוצאת Nova Science שמוקדש להכשרת מורות ומורים, גננות וגננים. הספר :Teacher training: Perspectives, implementation and challenges.כולל שמונה פרקים שנוגעים להיבטים שונים של הכשרת מורים ומתמקד במיוחד בהכשרת גננות, גננים, מורות ומורים בחינוך לגיל הרך. שבעה ומתוך שמונת הפרקים הכלולים בספר נכתבו על ידי …
בפוסט זה בכוונתי להצביע על זיקות הגומלין בין מושגי ההנגשה והתיווך בהקשר החינוך ועבודת המחנכים. יתרה מזו, אצביע על השלכות הנובעות מתפיסת הגדרותיהן, לחינוך ולהכשרת מורים. בפוסט זה אני טוענת ש: בבסיס התיווך ישנה הנגשה, תוך התאמת המסר, חומר הלמידה אליו. כרכיב הכרחי אבל לא מספיק ללמידה ולהשתנות קוגניטיבית. ללא …