מטרת פוסט זה לגייס לחשיבה על היערכות לקראת החזרה הצפויה למסגרות החינוך לגיל הרך אחרי הסגר השלישי-חזרה שמתרחשת עדיין בצל משבר הקורונה.
על הקשר החיים בצל הקורונה בסגר כבסיס לקבלת החלטות על היערכותל שיבה לעבודה במסגרות החינוך
בסוף דצמבר 2020, ובתחיילת חודש ינואר 2021 , עם התחלת והתקדמות מבצע החיסונים המרשים בישראל התעוררה תקווה שהפעם יש סיכוי שעם היציאה מהסגר השלישי נחזור לחיים קרובים לנורמליים בכלל ובמסגרות החינוך בפרט. אלא שהמוטציות של הנגיף והתחלואה הגואה עדיין מחייבות היערכות לשיבה זהירה למסגרות החינוך לגיל הרך.
נפשית המחשבה של חזרה לעבודה מסגרות החינוך בתנאים מגבילים איננה קלה לאף אחד. קשה להורים ולילדים וקשה לא פחות לצוותי ההוראה שכולם נמצאים בסירה הזו של חיים בצל הקורונה והחשש מהמשך הידבקות. אין לשכוח שהפעם, נשוב למסגרות החינוך כאשר צוותי החינוך מחוסנים ברובם[אם נענו להצעת ההתחסנות], אבל הילדים הצעירים חשופים יותר להידבקות. נזכור גם ששבים לעבודה בגנים בהמשך תנאים של אי וודאות. גם למדענים ולקובעי המדיניות לא ברור עדיין מה יהיו ההשלכות של השילוב של המטציות והחיסונים על רמת התחלואה.
לצד כל אלו, יש לזכור שילדים שנמצאים בבתים לאורך זמן ממושך כל כך בתנאי מתח של המשפחות עלולים להיות מושפעים לרעה. וכשמדובר בילדים עם קשיים או במשפחות שמתקשות לתפקד אנחנו מדברים על כך שהילדים והמשפחות מצויים בתנאי לחץ חריגים שמסכנים אותם לעתים יותר מסכנת ההידבקות בקורונה.
נתוני המחקר של אברהם, כהן וברטוב מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה שהוציאו הודעה לעיתונות שהתפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות(כתבה של תמר טרבלסי חדד מתאריך15.1.2021), מספקים ביסוס מחקרי לטענה שהפסקת הלימודים במסגרות החינוך בעקבות הטלת הסגרים והשהייה הממושכת הכפויה בבתים, ללא אפשרויות אוורור מחוץ לבית, כרוכות בחוויה של דיכאון,חרדה ולחץ בקרב הורי הילדים. לפי הנתונים של החוקרות מאוניברסיטת חיפה אחד מתוך שלושה הורים לילדים שהתפתחותם תקינה ולהורים לילדים עם צרכים מיוחדים אחרי הסגר השני, חווים רמות גבוהות של דיכאון, חרדה ולחץ. בקרב הורים לילדים עם התפתחות תקינה נרשמה עלייה מובהקת בחווית דיכאון והלחץ ועליה מסוימת ברמות החרדה מהסגר הראשון לסגר השני. לא ידוע מה היו רמות הדיכאון ולחץ של הורי הילדים לפני הסגרים וגם אין בנתונים דיווח על התפלגות הגיל של הילדים ועל מספר האמהות והאבות או על השתייכות לעדות, דתות או מגזרים שונים. לכן לא ידוע על השפעה דיפרנציאלית בין ההורים כפועל יוצא של גיל הילדים, מגדר, השתייכות דתית או עדתית. על בסיס הנתונים, ניתן ללמוד שהורים לילדים עם התפתחות תקינה לא גיבשו במהלך הסגר הראשון אסטרטגיות חינוכיות שמתמקדות בניהול חיי שגרה ממתני לחץ בבתים. לא ברור גם אם העליה בדיכאון והלחץ בקרב ההורים היא תוצאה של החמרה בהתנהגות הילדים או בחרדות כלכליות. ניתן לשער על בסיס הנתונים שנוצרת בבתים מעין מעגליות שלילית שבה שהייה ממושכת בבתים של הורים וילדים ללא מסגרת, תחת מגבלות תנועה ובילוי, מעלה את רמת המצוקה הנפשית של ההורים, דבר שעלול להשפיע על איכות הטיפול בילדים ועל איכות האינטראקציות איתם, דבר שעלול להחמיר את התנהגות הילדים ולהביא ליותר דיכאון ולחץ הורי וחוזר חלילה.
מכל אלה מצטיירת תמונה שלא יהיה מנוס מחזרה ללימודים במסגרות החינוך לטובת הילדים, המשפחות והמשק.
על היערכות
לחזרה לעבודה ולימודים במסגרות החינוך לגיל הרך בצל משבר הקורנה המתמשך הכרחי להיערך: היערכות נפשית תודעתית והיערכות ארגונית.
אין ספק שהממשלה צריכה לפרסם מתווים לחזרה ללימודים אחרי הסגר והיה מצופה שיינתן לגננות, מנהלות מעונות יום ומסגרות פרטיות ולמורות ומנהלות בתי הספר זמן להיערך. היה מצופה שלא תצא הודעה מהיום למחר שיש לחזור למסגרות החינוך.
אבל מעבר לזה נדרש שכל מורה או גננת או מנהלת מעון יום או מסגרת חינוכית אחרת תתחיל להיערך תודעתית לחזרה. החזרה למסגרת אחרי היעדרות של מספר שבועות מחייבת חשיבה על דרכי העבודה עם ההורים, הילדים והצוות כדי ליצור במסגרות החינוך תנאיים לרווחה רגשית וללמידה משמעותית.
סביר שנצטרך לחזור למציאות של עטיית מסכות על ידי המבוגרים ולניסיונות ליצור שגרה של שמירה על ריחוק חברתי.
באשר להכנת הילדים לחזרה -הדבר מחייב תיאום עם הורי הילדים ותיאום עם נשות הצוות.
זאת ועוד, הכרחי שכל מחנכת(גננת, מנהלת מעון או מורה) תזהה ילדים שלהערכתן הם הסיכון. בעיקר ילדים שנותק מהם הקשר . במקרים אלו יש לדווח לרשויות הרווחה. כמו כן לילדים עם קשיים חברתיים או עם הסתגלות אטית לשינויים סביר שיהיה יותר קשה לחזור למסגרת הלימודית.
התיאומים עם ההורים בזום צריכים להתמקד בהנחיה לגבי פעילויות ולתיאומים לגבי דרכי החזרה לגן. חשוב שגם ההורים יחזירו את הילדים בהדרגה להרגלים של הליכה לישון מוקדם, קימה בבוקר על כל הרגלי הבוקר. זאת ועוד, כשמדובר בפעוטות וילדי גן צעירים מומלץ שההורים יביאו את הילדים לטיולים בקרבת גן הילדים ויציגו סרטונים וצילומים של הצוות החינוכי ושל הילדים.
באשר לצוותי הגנים חשוב לחזור לשגרה של הסתגלות מחודשת לגן.
האלמנטים המרכזיים שעליהם כתבתי כמה פעמים בשנה האחרונה כוללים:
- כללי התנהגות שנהוגים בגן הילדים ובימים הראשונים של ההחזרה לגן יחזרו עם הילדים על כללים אלו וישמרו עליהם.
- חלוקת הגן לקבוצות קבועות והטרוגניות מבחינת כישורים ועבודה בקבוצות קטנות וקבועות.
- ריבוי של פעילויות בחצר הגן-באויר הפתוח. פעילויות של למידה לא פחות מאשר פעילויות חברתיות. פעילויות שמושתתות על חקר.
- הקפדה על אכילה תוך שמירה על מרחק בין הילדים ואכילה בקבוצות קבועות.
- רצוי לחלק את חדרי השירותים לשני חצאי גנים-כך ששתיים או שלוש קבוצות קטנות ישתמשו באופן קבוע באותם תאים.
בנוסף הכרחי שהצוות החינוכי ינהג לפי הכללים ובמידה שיתבקש לעטות מסכות עליהן להקפיד על כך.
לסיכום, הכרחי להיערך תודעתית ונפשית לחזרה לעבודה במסגרות החינוך. חשוב לתאם דרכי עבודה עם הצוות ועם הורי הילדים.חשוב ביותר להכשיר את הקרקע להסתגלותם המחודשת של הילדים למסגרות החינוך באמצעות כניסה הדרגתית, שיחות מקדימות עם הילדים לפני שיבתם לגן, חלוקה לקבוצות קבועות קטנות והטרוגניות. קבוצות אלו מאפשרות גם הידוק הקשרים עם ובין הילדים וגם דיון מעמיק בין הילדים בנושאים הנלמדים. כמו כן יש לתעדף פעילות הפגה ולמידה בחצר הגן ובמרחב הפתוח. החצר היא מקום נהדר לעידוד פעילויות של חקר. פעילויות חקר אמיתיות שמתעמקות בחקר שאלה כלשהי שנבחרת על ידי קבוצות הילדים[שאלות חקר שקשורות לחלזונות, ציפורים, עננים, נמלים-כל מה שהילדים מתעניינים בו). חשוב להקפיד על ריחוק בין הקבוצות בפעילות הגן ובחצר ובין הילדים במהלך האוכל לצד עידוד של שימוש בחדרי שירותים קבועים [ילדים של כמחצית הגן ישתמשו באותו תא שירותים]. הסימון של חדרי השירותים והשיוך להם ניתן להיעשות באמצעות סימון צבעים.