היערכות לעבודה במסגרות חינוך לגיל הרך בשנת הלימודים תשפ"א-בצל משבר הקורונה

הפוסט נכתב באמצע חודש יולי 2020 במטרה לדרבן גננות ומורות לכיתות א'-ב' לחשוב על היערכות לעבודה חינוכית במסגרות חינוך לגיל הרך בצל משבר הקורונה.

בפוסט שכתבתי לפני כשבועיים התייחסתי לשינויים שיש להכניס למערך מסגרות החינוך לגיל הרך על מנת ליצור תנאי עבודה סבירים עד כמה שאפשר במגבלות שנובעות מהצורך בריחוק חברתי בצל משבר הקורונה. חשוב להדהד את השינויים האלו ואני חוזרת על כותרות מוקדי השינוי הרצויים: תכנון יום לימודים ארוך שמבטל את החלוקה בין בוקר לצהרון וניסיון לשבץ צוות כמה שיותר קבוע לגנים, שינוי תודעתי אצל הרשויות והגננות והמורות בחינוך לגיל הרך כך שיראו עצמן כעובדות חיוניות צמצום מספר הילדים בגן, איתור והכשרת מקומות בהם ניתן לקיים פעילות של ילדים צעירים בשל הקטנת הכיתות, לשקול מחדש שילוב של חוגים והפעלות בגנים[אולי לערוך אותם בזום עם הילדים או הדרכת הצוות,הצללה של חצרות ומרחבים פתוחים, דאגה לבניית חציצות בין קבוצות בהסעות.

בפוסט זה אני מבקשת לרתום את המחנכות להיערכות תודעתית[מחשבתית ורגשית] לקראת העבודה המורכבת במסגרות החינוך בשנת תשפ"א. הכרחי שנחשוב בעצמנו על ההיבטים המיוחדים במסגרות החינוך שלנו [סביבה פיזית, צוות, משפחות הילדים, מאפייני קהילות], עוד לפני קבלת ההנחיות מהממסד החינוכי. חשוב גם לנסות לערב בתוצרי החשיבה את ההנהלה, הפיקוח, הרשות. להגדיל ראש ולהביא להיערכות גם מל"למטה למעלה" ולא רק מ"למעלה למטה". לצערי, אני לא יכולה להבטיח שיקישבו לנו אבל תמיד כדאי לחשוב ולעשות כדי שנשפר ההיערכות וגם כדי לנהיה שלמים עם עצמנו.

אסכם שמטרות הפוסט הן:1. להתניע חשיבה פרואקטיבית שמתמקדת בהיערכות לקראת תחילת השנה במסגרות החינוך לגיל הרך בצל משבר הקורונה ; 2. להגיע למצב שבו מסגרות החינוך לגיל הרך יפעלו כך שאתן עצמכן הייתן שקטות להחזיר את ילדיכן הפרטיים אליהן

בכתיבת פוסט זה אני מתבססת בין היתר על המצגת וההרצאה שעידית צולמן ואני נתתו בתחילת מאי, לקראת החזרה של הילדים למסגרות החינוך מהסגר.

מטרות ההיערכות

חשוב מאוד שנזכור את מטרות העבודה במסגרות החינוך לגיל הרך. חשוב שנתמקד גם בתנאים שיאפשרו הפחתת סיכון להידבק אבל גם רווחה רגשית ולמידה תוססת בגנים.נזכור שהיערכות טובה כוללת היערכות תודעתית והכנות ממשיות בשטח+שיתוף צוות והורים. נדרש שילוב בין שמירה קפדנית על כללים לבין עידוד של פעילות חברתית, חקרנית, יצירתית תוססת.כדא שנעשה הכל כדי שמסגרות החינוך יהפכו למרחבי משחק, למידה וחקר שמאפשרים אינטראקציות הדדיות בין הילדים בהשגחת המבוגרים.

לשם היערכות מציעה שתיצרו קבוצות חשיבה של כמה גננות ומורות. חשוב לערב את הצוות כמה שיותר מוקדם בתהליך החשיבה.

רציונל הפעילות הרציפה של מסגרות נחינוך לגיל הרך גם בתקופת הקורונה

•שיקולים שקשורים בילדים: עבור חלק מהילדים השהייה הממושכת בבית כרוכה בקושי של ניתוק מחברים לצד הרגשה בטוחה שמסופקת על ידי קרבה גדולה מהרגיל להורים; עבור חלק אחר השהייה בבתים היא סוג של גיהנום -תנאי הלחץ במחלק מהמשפחות מסכנים את הילדים.

•שיקולים שקשורים בהורים: הורים לילדים צעירים אינם יכולים לשוב לעבודה ללא חזרה של הילדים למסגרות החינוך- שיבה לעבודה משמעה לספק  פרנסה למשפחה.

•שיקולים שקשורים במשק: התנעת המשק תלויה בפעילותן השוטפת של מסגרות החינוך לגיל הרך; שרידות ושגשוג המשק משפיע על חיי כל אחת ואחד מאיתנו.

הכרחי שנבין שלאי למידה פנים אל פנים בגיל הרך מחיר כבד לחלק מהילדים והמשפחות- מחיר שלעתים גדול מהסיכון להידבק בקורונה. וגם נזכור שהילדים מתגעגעים לנורמליות של המפגשים עם ילדים אחרים

הגדרת מוקדי ההיערכות

1. עקרונות שמנחים את העבודה בתקופה זו

2. דרכי שיתוף ההורים בהיערכות עוד לפני שנת הלימודים;

3. בניית פרוטוקולים של קליטת ילדים צעירים חדשים למסגרות החינוך[טרום טרום חובה בגנים; חובה בחטיבות צעירות; כיתה א בבתי ספר שאין בהם חטיבות צעירות

4. דרכי עבודה: פעילויות חקר, יצירה ולמידה לצד שמירה קפדנית על כללים .

5. בניית ערוצים של תקשורת עם הורים, היכרות עם המשפחות ובניית שיתוף פעולה קרוב עם הורים ומשפחות

6. בניית פרוטוקולים והיערכות להסעות בבתי ספר אזוריים;

עקרונות שמנחים את העבודה בתקופת משבר הקורונה

•ריחוק חברתי במקום ריחוק בין פרטים [קבוצת ההתייחסות 8-9 ילדים] -הכוונה ליצור קבוצות קטנות["קפסולות"] שבהן יפעלו הילדים אחד עם השני ולהביא לריחוק בין הקבוצות יותר מאשר בין הפרטים באותה קבוצה; הקבוצה בגן או בכיתה היא כמו המשפחה הגרעינית בבית.

•יותר מרחק בין מבוגרים לילדים מאשר בין הילדים לבין עצמם [באותה קפסולה או קבוצה]. המבוגרים יעטו מסכותו יימנעו עד כמה שאפשר מקרבה יתרה לילדים;

•שמירה על הגיינה -אנחנו שומעים כל הזמן על שמירה על היגיינה אישית, של המשטחים, של השירותים של סביבת האוכל. חשוב מאוד להקפיד על רחצת ידיים, חיטוי שולחנות אוכל, משובי אסלה וכו.

•הקטנת הצפיפות: נדרשים יותר מבוגרים מראש [סטודנטים להוראה, בנות שירות לאומי] -כאן נדרשת מדיניות של משרד החינוך והרשויות לשריין מספר מבוגרים גדול מהקן בימים כתיקונם,לכל מסגרת חינוך כבר מתחילת השנת הלימודים. חשוב לחשוב מעבר לתקנים נוספים על אפשויות גיוס מתנדבים בכל קהילה ולדאוג לכך שיהיו מוכרים על ידי הרשויות ומבוטחים על ידן.

•ריבוי של פעילות באויר הפתוח, בחצר [עולה בקנה אחד עם רעיון "גן יער"] -חשוב מאוד לתכנן פעילויות חקר בחצר הגן או בית הספר. לראות בחצר הגן חלק משטח הגן ולתכנן את ניצולו. ניתן לאכול בחוץ, לעשות פעילויות יצירה בחוץ ווודאי ווודאי ליזום פרויקטים של חקר בחצרות הגנים. להתחיל את השנה בתצפיות בחצר , לרשום מה מענין ילדים שונים בחצר הספציפית בכל גן ותוך הקבוצה הקספוסלה של השמונה תשעה לחלק לשתי קבוצות על פי תחומי הענין של הילדים. כדאי אולי לעשות סיעור מוחות עם הילדים בתחילת השנה סביב השאלה "מה ניתן לעשות בחוץ בחצר"? מהן הפעילויות שניתן והייתם רוצים לערוך בחצר ולמה?

•בחירה מוקפדת בחפצים נחוצים שיחסית קל לנקותם -חשוב יחד עם הצוות לבחור בקפידה חפצים וצעצועים ולהקפיד לנקותם במעבר בין קבוצות ובסוף כל יום. חשוב לשריים ציוד נפרד לקבוצות השונות.

•להרבות בהבעת חיבה ללא מגע ישיר •לסמוך על ילדי הגן ולצפות מהם להתנהג לפי הכללים-הכרחי לחשוב בתוך הצוותים על דרכים שבאמצעותם נביע חיבה כלפי הילדים ובין הילדים-דרכים שאינן מתבססות על מגע. חשוב להציג לילדים את מסרי החיבה החלופיים. חשוב ליצור סביבה שתאפשר לכל ילד וילדה לקבל מסרים של חיבה קודם כל ממבוגרים כל יום . אני מאמינה שהילדים ילמדו להתשמש בתקשורת חלופית זו באינטראקציה שלהם עם ילדים אחרים. בנסוף, חשוב לסמוך על הידלים שיוכלו ללמוד את ההרגלים החדשים ולנהוג על פי ההנחיות.

בניית פרוטוקולים של עבודה במסגרות חינוך בצל הקורונה

בפרוטוקולים הכוונה לתיעוד כתוב של דרכי התנהלות במוקדי עשייה מרכזיים בגן, על פי סדר הפעולות הכלולות בהם. הכרחי לגבש פרוטוקולים הגיוניים ומתאימים לדרכי הפעולה של מסגרות החינוך. בפרוטוקולים נכללות פעולות שיבוצעו על ידי צוות הגן/הילדים/ההורים בכפוף להנחיות משרד החינוך ומשרד הבריאות ומתוך התאמה למסגרות החינוך הספציפיות. עם הפרוטוקולים הייחודיים למסגרות החינוך לגיל הרך נכללים:

א.פרוטוקול של כניסה לגן ופרידה מההורים ושל החזרת הילד להורים. לפי הנחיות משרד הבריאות הורים אינם מורשים להיכנס לגן. ילדים גדולים יותר כבר מורגלים בשגרת הפרידה מההורים בשער הגן. עם זאת, הכרחי להכין את כל הילדים הצעירים לפרוטוקול מסודר של פרידה מההורים בשער הגן או בית הספר. במיוחד יש להכין את הילדים בטרום-טרום חובה שנכנסים לראשונה למערכת החינוך הציבורית; את הילדים שמגיעים לראשונה לחטיבות הצעירות(לרוב בגן חובה); ולילדי כיתה א' בבתי ספר שאין בהם חטיבות צעירות. מציעה שחלק מהפעולות יכללו סיכום על הפרוטוקול עם נשות הצוות[כוללת הגננת המשלימה בגן וכל המורים הרלוונטיים בבית הספר], אסיפת הורים שתודגש רובה ככולה להיכרות ולהנחיות מדויקות להורים איך להתנהל בתחילת השנה; מפגשי זום עם קבוצות של ילדים לפני תחילת השנה להיכרות ראשונית[יוכלו לספר על עצמם, מה הם אוהבים, מה הם לא אוהבים וכו'], הכנת סרטון עם הורים וילדים שמדגימים פרידה בשער הגן.

ב. בניית מתווה לפעילות בימי הלימודים הראשונים: היכרות עם הגן; קבוצות קטנות של ארבעה חמישה ילדים[שתי קבוצות של מחצית הגן], סיור במוקדי הגן; תצפיות בחצר הגן

ג. ניטור חום קבוע של הצוות הילדים וההורים [במתווה]+בניית קשר של אמון עם ההורים כדי שידווחו אמת. הכרחי להסביר שוב ושוב להורים ששליחת ילד עם חום או ,קצת חולה" עלול להביא לסגירת הגן לתקופה ממשוכת. הכרחי לגייס את שיתוף הפעולה ואת אמון ההורים. חשוב להסביר שכולם נמצאים בסירה אחת והכרחי שנעזור אחד לשני.

ד.חלוקה ברורה של שטח פנים וחוץ הגן בין הקבוצות [סימונים בצבע] . בניית חציצה בין האזורים והכרה של השטח לכחת מהקבוצות. הקפדה של שמירה על פעילות בתוך השטח המסומן.

ה. פרוטוקול אוכל [מופיע במתווה משרד החינוך] כולל רחיצת ידיים . חשוב להקפיד על שני כיסאות בין ילדים ואולי גם חוצצים שקופים במהלך הארוחה.

ו. פרוטוקול שימוש בשירותים [אם אפשר תא לכל קבוצה מסומנת בצבע הקבוצה] •פרוטוקול החלפת חיתולים ו/או סיוע בשירותים לילדים צעירים כולל רחיצת ידיים וחיטוי האסלות פרוטוקול ניקוי וחיטוי משטחים במהלך היום

דרכי עבודה: פעילויות חקר, יצירה ולמידה לצד שמירה קפדנית על כללים

כפי שכבר כתבתי הכרחי שנדאג לבנות תוכנית עבודה שיש בה מענה לסקרנות של הילדים, לצרכים הרגשיים והחברתיים שלהם ולא רק לשמירה על בריאותם. לשם כך הכרחי לתכנן עם הצוות סדר יום שכולל את כל הרכיבים הבאים:

•אפשור משחק חופשי על סוגיו

•הקניית הרגלים וכללי התנהגות ושמירה קפדנית עליהם

•שילוב עבודה בקבוצות קטנות וקבועות[לכל סוגי הפעילות]: למידה, אוכל. בשונה מהמקובל שלא בימי משבר הקורונה הכרחי לשמור על הרכב קבוע של קבוצות גם למשחק ואוכל ולא רק לפעילויות למידה מונחות.לשם כך יש לההרכיב את הקבוצות על בסיס חברויות והיכרות קודמת של הילדים בינם לבין עצמם [מידע מהילדים, מההורים ומהיכרות עם הצוות];

•חשוב מאוד  לא "להושיב" ילדים שעות רבות אלא לאפשר תנועה לצורך משחק ולמידה . הכרחי לדאוג לכך שהילדים יהיו בתנועה. משחק בקבוצה איננו שקול לישיבה סביב שולחן.

•למידת חקר בקבוצות קטנות: לבחור בנושא לחקר ולאפשר, לעודד ולהנחות למידה של חקר [על חרקים, עצים, גדרות: כל מה שמעניין את הילדים]. חשוב מתחילת השנה לצפות בילדים, לשוחח איתם ולגלות תחומי עניין שישמשו ללמידה של חקר בקבוצות שלהם. אני מניחה שבמהלך שנת הלימודים כל קבוצה תחקור כמה וכמה סוגיות. גם בנושאים שנוגעים לחגים ניתן ליזום פעילות של חקר.

•פעילויות שיש בהן צמיחה/בניה: לשתול ולזרוע ולעקוב אחרי הגדילה של הצמחים, לבנות ולצלם בניה-חשוב מאוד בעיניי מתוך ראייה הולסיטית של הילד לעסוק בצמיחה ובנייה. מוקדי פעילות אלו רצויות רגשית וקגניטיבית כי יש בעיסוק אינטנסיבי בצמיחה ובניה משהו אופטימי ומעודד.

•עידוד של יצירה חופשית-הכרחי בעיניי להציע אפשרות להבעה חופשית במוזיקה, תנועה, ציור, בנייה וכו. חשוב מאוד להקדיש לכך זמן ומקום . ניתן לצלם להסריט את הפעילות החופשית הזו לצורך שיחה עם הילדים על פעולותיהם ושיתוף ההורים-במידה הראויה ובהסכמת הילדים.

•צפיה והתבוננות בדרכי הפעולה של הילדים והקשבה לדבריהם כדי להבין  איך הם חווים ומפרשים את הקורה סביבם. הכרחי בעיניי להקצות כחצי שעה ביום להתבוננות בפעילות הילדים, באינטראקציות בין הילדים ובין ילדים למבוגרים.

בניית ערוצים של תקשורת עם הורים, היכרות עם המשפחות ובניית שיתוף פעולה קרוב עם הורים ומשפחות

הורים ומשפחות הם שותפים וללא אינטראקציות ושיתופי פעולה איתם קשה מאוד להתנהל במסגרות החינוך בכלל ובתקופה ההזו בפרט. יש להביא בחשבון שחלק מהמשפחות מתמודד עם משברים. חשוב לעשות כל מאמץ להכיר מקרוב מאפיינים של משפחות בשיחות עם הורים. אנא שימו לב לטפסים שלא יכללו פניות לא מכילות(לדוגמה לא לבקש פרטים של אימא ואבא , אלא של הורה 1, הורה 2, אפוטרופוס). עם הפרקטיקו הנכללות בתחום זה אציין:

•יש ליידע את ההורים לגבי הנהלים החדשים ולהסביר את החשיבות של השמירה עליהם; חשוב ליצור קשר לפני תחילת שנת הלימודים ; חשוב שהורים יפנימו את דרכי העבודה המיוחדות בשנה זו לרבות דרכי פרידה מהילדים; הכרחי שיבינו את חשיבות דיווחי האמת לצוות הגן.

•רצוי לשלוח להורים דרך המיל או ואטסאפ סרטונים של הגן המאורגן לפי הנחיות המתווה לרבות החלוקה של השטח והצעצועים לשתי קבוצות וסביבתו לרבות סימולציה של כניסה לגן ולעודד אותם להסביר לילדים ולתרגל איתם פרידה מחוץ לגן .

•חשוב שההורים יכינו את הילדים לקראת הכניסה לגן לפי "כללי הקורונה" ויסבירו את ההיגיון בכך.

•חשוב שהורים  יכבדו את הכללים שנקבעו: יבינו את חשיבות דיווח האמת ואת השלכות ההדבקה על הגן כולו

•הורים ומחנכים צריכים לתת דוגמה אישית של התנהלות לפי הכללים [דיווח אמת על מצב הבריאות,עטיית מסכות, הימנעות ממגע, שטיפת ידיים וכו] לילדים

•שיתוף הילדים על יגי ההורים בהכנת האוכל המגיע לגן ודאגה להרכב מזון בריא

•לבקש מההורים לזמן מפגשים בשעות אחר הצהריים רק עם "ילדי הקפסולה" או הקבוצה כדי להימנע מחשיפה לילדים אחרים.לנסות לעודד מפגשים בשעות אחה"צ עם ילדים מאותה קבוצה

בניית פרוטוקולים והיערכות להסעות בבתי ספר אזוריים

בניית הפרוטוקולים לניהול הסעות מורכב כיוון שבלתי אפשרי ככל הנראה לשלב בהסעות רק ילדים מאותן קפסולות[דנית אייזלנד רכזת הסעות בבית ספרה היא ה"מקור" לשי לעניין הסעות].

המינימום בעיניי שיש לעשות הוא לבקש שייבנו מחיצות בין הכיסאות באוטובוסים ולהנחות את הילדים איך לנהוג בעלייה ובירידה מהאוטובוס[תוך שמירה על מרחק], שלא ליצור מגע בין הילדים. חשוב שהורים ומורים יכירו את הכללים ויחזרו עליהם בשיחותיהם עם הילדים.

סיכום

פוסט זה נכתב כדי לדרבן את הממסד החינוכי ואת צווותי החינוך בגני ילדים וכיתות א' ב' בבתי ספר לחשוב מוקדם ככל האפשר על היערכות לשנת תשפ"א, שהיא שנה מיוחדת בשל משבר הקורונה שפוקד את העולם ואת ישראל בכלל זה. לא יהיה מנוס מלמידה פנים אל פנים במסגרות החינוך לגיל הרך. להלן סיכום הנקודות שהועלו בפוסט זה.הסיכום שקף מופיע למטה.