היערכות לשנת הלימודים תשפ"ג – תוך ניסיון לתקן את נזקי הקורונה ולהביא בחשבון השלכות של המתח הבטחוני

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

Leave this field empty if you're human:

כמדי שנה, גם השנה אני כותבת במהלך חודש אוגוסט פוסט שבא לדרבן מחנכות (מנהלות מעונות יום, גננות במסגרות ציבוריות ופרטיות ומורות לכיתות א'-ב') להיערכות תודעתית (מחשבתית ורגשית) לקראת העבודה במסגרות החינוך בשנת תשפ"ג. הפוסט יכלול התייחסויות כלליות הנוגעות לתהליכי היערכות לתחילת השנה עם דגשים מיוחדים הנוגעים לנסיבות המיוחדות המאפיינות את ההיערכות לשנת הלימודים תשפ"ג (2022-2023). באוגוסט 2022, לקראת שנת הלימודים תשפ"ג ראוי שנביא בחשבון את השפעות משבר הקורונה כמו גם את השלכות המתח הביטחוני שהרים ראש בסוף השליש הראשון של חודש אוגוסט במסגרת מבצע "עלות השחר". גם למשבר הקורונה, על הסגרים והבידודים שהביא עמו, נודעת עדיין השפעה על המצב הרגשי-חברתי של הילדים. משברים אלו העלו את המתח בקרב ילדים ומשפחות. זאת ועוד, משבר הקורונה, על חוסר הרציפות בלימודים שהוא כפה, הביא לחוסר רציפות של קשרים חברתיים. במחקר שערכנו עמיתותיי סיגל טיש, פנינת טל ואני בקיץ 2020, כחצי שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה, מצאנו שהורי ילדי גן כמו גם הורי הילדים בבית ספר יסודי היו על פי דיווחיהם מעורבים בלמידה מרחוק של הילדים אבל התייחסו מעט מאוד לרציפות הקשרים החברתיים של ילדיהם (Tal, Tish & Tal, 2022). בנוסף, ממחקרים בארץ ובעולם למדנו על כך שמשבר הקורונה תרם להרחבת הפערים בין תלמידים "חלשים" לבין תלמידים "חזקים" בישראל ובעולם וזאת על בסיס פערים גדולים שקיימים בין קבוצות תלמידים במדינת ישראל. על כן, ההיערכות לתחילת השנה, והעבודה בחודשי השנה הראשונים, אמורות להביא מצד אחד לבניית בסיס איתן של ביטחון רגשי ושייכות ולטיפוח כישורים חברתיים, ומצד שני, ללמידה משמעותית ואפקטיבית של כל ילד וילדה במעון, בגן הפרטי, בגן הציבורי ובבית הספר. היבט נוסף שקשור להיערכות לשנת תשפ"ג נוגע ליחסי העבודה המבעבעים בין הממסד לבין הגננות והמורים סביב גיבוש הסכם השכר החדש עם הסתדרות המורים. שביתה בגנים ובבתי הספר היסודיים מאיימת על פתיחה תקינה של שנת הלימודים. משבר זה הוא סימפטום לבעיות עומק במערכת החינוך הישראלית המיטיבה לשחוק את המורות ואת הגננות. אבל כך או אחרת שנת הלימודים תיפתח ויש להיערך אליה.

בפוסט זה אני מבקשת כאמור לרתום את דרגי השדה, האנשים הנמצאים במגע יומיומי עם הילדים ושלעשייתם או לאי עשייתם ההשפעה הגדולה ביותר על הרווחה הרגשית ועל הלמידה של הילדים, להיערכות תודעתית ולפעולה לקראת העבודה במסגרות החינוך בשנת תשפ"ג. הכרחי שמנהלות מעון יום, גננות ומורות יחשבו בעצמן על ההיבטים המיוחדים במסגרות החינוך שלהן [היכרות ועבודה עם הילדים, ארגון הסביבה הפיזית, עבודת צוות, עבודה עם משפחות הילדים, מאפייני קהילות], עוד לפני קבלת ההנחיות מהממסד החינוכי. חשוב גם לנסות לערב בתוצרי החשיבה את ההנהלה, הפיקוח, הרשות ואת הורי הילדים. חשוב "להגדיל ראש" ולהביא להיערכות גם מל"למטה למעלה" ולא רק מ"למעלה למטה". לצערי, אני לא יכולה להבטיח שהממסד יקשיב אבל תמיד כדאי לחשוב ולעשות כדי שנשפר ההיערכות וגם כדי לנהיה שלמים עם עצמנו.

מטרות הפוסט הן:

1. להתניע חשיבה פרואקטיבית שמתמקדת בהיערכות לקראת תחילת השנה במסגרות החינוך לגיל הרך;

2. להתאים את ההיערכות למאפייני הילדים והמשפחות ולנסיבות המיוחדות של שנת תשפ"ג: היחלשות התפקוד החברתי על רקע משבר הקורונה, רמת חששות\ערנות עקב המתח ביטחוני שפקד אותנו בקיץ ושחיקת הגננות והמורים בצל משבר החינוך הלא מטופל שנים בישראל.

 3. להגיע למצב שבו מסגרות החינוך לגיל הרך יפעלו כך שאתן עצמכן הייתן שקטות להחזיר את ילדיכן הפרטיים אליהן; כך שכל ילד וילדה יזכה להתייחסות מותאמת ומקדמת.

ניהול אפקטיבי של כיתה מונע על ידי מנהיגות מוסרית, כולל התייחסות לרווחתם של כל הילדים על השונות המאפיינת אותם. ניהול אפקטיבי של כיתה כולל תכנון חברתי מוסרי שנשען על חשיבה פרואקטיבית שמתייחסת לתרחישים סבירים עתידיים, וחשיבה אקולוגית שמתייחסת לזיקות בין תנאי הכיתה, הרכב הילדים בגן, זהותם האישית והזיקות של כל אלו לצוות הגן.

נשאלת השאלה איך לתרגם רעיונות "יפים" אלו לשפת המעשה? בפוסט קודם שזכה להתעניינות רבה, הצגתי תבנית של תכנון שנתי לטיפוח כישורים חברתיים שכללה את הפעולות שרצוי לנקוט על ציר הזמן (מתחילת השנה עד סופה) בהתייחס למספר ערוצים או צירים מרכזיים של עבודת הגן. צירים כגון עבודה עם הורים,  הכנה לעבודה בקבוצות, הקניית הרגלים וכללי התנהגות, ארגון הסביבה הפיזית ועוד- כל זאת כדי לשרת את המטרה של היכרות מעמיקה עם ילדי הגן  לצורך בניית תכנית מותאמת להם בהתחשב  גם במאפיינים משפחתיים ותרבותיים ונסיבות הזמן והמקום.

תכנון שנתי מתחיל בהיערכות ובתכנון העבודה לתחילת שנת הלימודים. בפוסט זה אתייחס לתכנון העבודה לפני תחילת השנה ובחודשיים הלימודים הראשונים: פוסטים אחרים בבלוג מתייחסים להיבטים משלימים להיערכות לתחילת השנה: היכרות מעמיקה עם הילדים, הצעה לכלי ארגוני שמתמקד בחלוקת הגן לקבוצות קטנות, ודיווח ומעקב אחרי יישומה, הקניית כללי התנהגות, הקניית הרגלים.

ננסה לארגן את המחשבה סביב תכנון העשייה החינוכית בחודשיים הראשונים של שנת הלימודים. תקופה שמתחילה בעצם בשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים ולגננות ומורות עם ניסיון גם בסוף שנת הלימודים הקודמת. לקחים שמופקים על ידי צוותי הגנים ובתי הספר בסוף כל שנה עשויים להשפיע על תכנון הלימודים בשנת הלימודים הבאה. אציג ואציע בסוף הפוסט גם כלי ארגוני שעשוי לסייע לרישום ומעקב אחרי קבלת החלטות וסיכומים שקשורים להיערכות בכל גן וגן.

הרכיבים הבסיסיים של כל תוכנית ושל תוכנית ההיערכות לתחילת השנה הם:

• התפיסה החינוכית שמנחה את בניית התוכנית;
• מטרות הפעילות של הגן, המעון או הכיתה לשנת הלימודים כולה וכן מטרות הפעילות של הגן לחודשיים הלימודים הראשונים (המטרות לחודשיים הראשונים נגזרות מהמטרות הכלליות יותר. ניתן להיעזר גם בדף המטרות הרצ"ב-דף מטרות זה כולל התייחסות לאוריינות ולתחום הרגשי-חברתי; עליכן להוסיף את התחום המתמטי והיצירתי;
• חשיבה על תהליכים (תהליכי הלמידה והתהליכים הבין-אישיים שאמורים להביא לתוצאות המצופות)ף
• מפת הדרכים שכוללת האת הצעדים שננקטים כדי לממש את התוכנית;
• לוח הזמנים לביצוע הצעדים;
• חלוקת האחריות בין אנשים השונים לביצוע התוכנית;

תפיסה חינוכית:

מה מיוחד בתוכנית שצומחת מתוך תפיסת העשייה החינוכית תואמת ההתפתחות (DAP) ?

המיוחד בתוכנית חינוכית שצומחת מתוך תפיסה זו היא שהמטרות והתוכניות הספציפיות בכל שנה, בכל גן, מעון או כיתה גזורות במיוחד על פי ה"מידות" (מאפייני ההתפתחות המאפיינים המשפחתיים והתרבותיים, וההבדלים הבין-אישיים) של הילדים הספציפיים המבקרים באותו גן\מעון\כיתה. התכנים באים לשרת את  התפתחותם האופטימלית של הילדים. לילדים גם צורך ללמוד על החברה ועל הסביבה ועל התרבות שבהן הם חיים, לכן חלק מהתכנים הנלמדים בגן נקבעים על ידי אופי המקום, התקופה והתרבות ותת-התרבויות של המקומות שבהם הם חיים (למשל נושאים כגון עונות וחגים מצד אחד). המיוחד בעשייה חינוכית תואמת התפתחות הוא שגם תכנים שהצורך בלמידתם עולה מן הסביבה או מהתרבות ולא מהילד, נלמדים בצורה מותאמת לילדים. פועל יוצא מכך הוא שהפעילויות בקבוצות ובגנים שונים באותו נושא אינן זהות.

בניגוד לתפיסה החינוכית המסורתית המדגישה שינון ותרגול של מיומנויות מבודדות וספציפיות (כגון החזקת עיפרון, העתקת אותיות ומילים, שינון של פרטים הקשורים לנושא מסוים) התכנון החינוכי המתבסס על ה- DAP שואף לפתח תפקודי חשיבה גבוהים וכישורים של פתרון בעיות (Bredekamp, Knuth, Kunesh & Shulman, 1992).

מטרות התוכנית לכל השנה:

1. לקדם כל ילד מהמקום שהוא נמצא בכל התחומים, בדרך שהולמת את יכולותיו, העדפותיו והרקע המשפחתי שלו; לקדם את ההתפתחות הרגשית-חברתית, האוריינית והמתימטית כך שיגדלו סיכוייו של כל ילד  ללמוד בבית הספר בצורה נאותה ולהתקדם בו; למטרות ספציפיות לתחומי התפקוד השונים אפשר להיעזר  ב-COR ) Child Observation Record);
2. לתרום לפיתוחם של כלי למידה וחשיבה;
3. לתרום לפיתוחם של קשרים בין-אישיים טובים עם מבוגרים וילדים כך שכל ילד וילדה ירגישו בטוחים ושייכים;
4. להביא ללמידה של תוכני וערכי התרבות הכללית והמקומית-ערכים שמשקפים את  תרבות וערכי המדינה כמו גם את ערכי ותרבות כל אוכלוסיות המיוצגות בגן;

 מטרות לחודשיים הראשונים:

1. לסייע להסתגלות למסגרת הגן החדשה (מתוך התייחסות לגילאי הילדים), להביא לתחושת ביטחון ושייכות למסגרת;
2. ללמד כללי התנהגות והרגלים;
3. להעריך את תחומי העניין, נקודות חוזק מיוחדות וכן את התפתחות הילדים כבסיס לבניית תוכנית עשייה חינוכית שנתית ההולמת את הרכב הילדים בגן;

 תכנון לוח הזמנים נחלק ל:

1. צעדים שיש לנקוט אותם לפני תחילת שנת הלימודים;
2. היום הראשון;
3. השבוע הראשון;
4. החודש הראשון- ספטמבר;
5. החודש השני- אוקטובר-יש לקחת בחשבון את החגים והמועדים.

 

מה נעשה כדי לסייע להסתגלות הילדים למסגרת הגן\המעון\הכיתה החדשה (תוך התייחסות לגילאי הילדים),  להביא לתחושת ביטחון ושייכות למסגרת ?

הסתגלות והרגשה של ביטחון במסגרת החינוך מושגת גם באמצעות יצירת קשר טוב עם הורי הילדים. בנוסף, הכרחית בנייה של קשר טוב עם הילדים עצמם, קשר שמקנה לילדים הרגשה של ביטחון עם הצוות החינוכי, עידוד של קשרים טובים עם ילדים אחרים, ארגון סביבה פיזית מזמינה, נעימה שמביאה בחשבון את השונות בין הילדים, הצעה של נושאים רלוונטיים ומעניינים. חשוב שהילדים יהיו שותפים בארגון הסביבה (בארגון הספרייה, הפריטים במרכז המשפחה וההבניה ועוד); חשוב שהילדים יהיו שותפים לגיבוש כללי התנהגות במרכזי הגן\הכיתה. זאת ועוד, היכרות טובה עם כללי התנהגות ברורים בגן היא רכיב חשוב בתחושת הביטחון. אתייחס להיבט הכללים וההרגלים בקצרה בהמשך. בשל חשיבות הנושאים האלו הוקדשו להם פוסטים נפרדים.

יצירת קשרים טובים עם הורי הילדים

קשר טוב עם הורי הילדים מחייב בנייה של אמון הדדי, תיאום ברור של ציפיות ביחס לתקשורת בין הבית לגן וכללים ברורים ומוסכמים שמחייבים את שני הצדדים. קשר טוב עם הורים מתחיל לעתים בביקור ההורים בימים פתוחים בגנים\במעונות\בכיתות עוד לפני שהילד מתחיל את לימודיו במסגרות חינוך אלה. בהמשך, בפניה מוקדמת ככל האפשר להגיע לאסיפת הורים ובקביעת כללים לגבי ההתנהלות הרצויה של ההורים בימי הלימודים הראשונים. ככל שההורים מקבלים את המכתב המפרט את שלבי ההיערכות מוקדם יותר, כך גוברת הרגשת הביטחון שלהם. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת לשלוח צילומים של סביבת הגן. בפניה להורים על הגננות והמורות להביא בחשבון שונות בסוג המשפחות ויש להקדיש לכך מחשבה.

קיום אסיפת ההורים מספר ימים לפני תחילת שנת הלימודים חשוב במיוחד לטובת הסתגלותם של הילדים הצעירים. אסיפה ראשונית זו עשויה לכלול הנחיות לגבי התנהלות רצויה של ההורים עם ילדיהם בימים הראשונים בגן. בכל מקרה חשוב שהאסיפה הראשונה תכלול את הצגת התוכנית, תיאום ציפיות ורצוי שההורים יכירו את הצוות במלואו (כולל סייעות רפואיות וסטודנטיות) וסדר יום טיפוסי. חשוב שההורים ידעו מה מצפה הצוות מהם וחשוב שישמיעו את קולם. סביר שחלק מציפיות ההורים לא תוכלנה להתממש אבל הגננות והמורות צריכות התייחס לציפיות אלו באופן פרטני וענייני. חשוב מאוד שההורים יבינו את ההיגיון שעומד מאחורי הציפיות, ההנחיות והכללים שהגננות מציגות. מסר ברור לגבי חשיבות שמירת הכללים חשוב ביותר. מנגד, חשוב מאוד שהורים יפנימו את חשיבות תפקיד המחנכות להתפתחותם של ילדיהם ויתייחסו לצוות החינוכי בכבוד וימסרו דיווחים אמינים.

בישיבה זו יוצגו מן הסתם גם דרכי תקשורת רצויות עם צוות הגן. לגבי הילדים הצעירים חשוב ביותר להנחות את ההורים איך לנהוג בימים הראשונים. דעתי היא שקליטה טובה של ילדים בגילים צעירים היא בקבוצות קטנות שמגיעות לגן לזמן מתואם מראש, במקום שכל הילדים יגיעו בין 8 ל-10 ביום הראשון. הקבוצה הקטנה מאפשרת לצוות הגן להכיר את הילדים, ליצור קשר איתם ואף לעודד היכרות בין הילדים.

חשוב בעיניי מאוד להנחות את ההורים- ולהתכונן כצוות- שיפנו בקשות של ילדים צעירים לאחת מנשות הצוות בימי ההסתגלות הראשונים וזאת כדי לסייע ביצירת קשר בין הצוות החינוכי לבין הילדים. כמו כן חשוב להנחות את הורי הילדים להיפרד מהילדים  ולא "להיעלם" להם . לשם כך המחנכות צריכות לסייע בפרידה  ולתת לילד שמתקשה להיפרד את ההרגשה שיש מי שישמור עליו.

יצירת קשר טוב עם ובין הילדים

הבסיס לעבודה חינוכית איכותית טמון בקשר טוב עם הילדים – קשר שבמסגרתו הילדים מרגישם בטוחים, שהם יכולים לפנות למבוגר כדי לקבל מענה לצרכיהם, קשר שמאפשר הבעה של רעיונות שמוערכים על ידי המבוגר וקשר שיש בו הגדרה ברורה של גבולות שמוצבים על ההתנהגות. איך עושים את זה במציאות שבה יש מעט מבוגרים והרבה ילדים? בניית תשתית של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות מאפשרת היכרות מעמיקה ובניית קשר בין הילדים בינם לבין עצמם קשר שסביר שלעתים קרובות יועתק למשחק החופשי ואף לעתים לקשרים בין הילדים בשעות אחה"צ.

חשוב לבקש מההורים מידע על הילדים– מידע שישמש את הצוות בהתאמת התייחסותו לילדים. כלים מומלצים שעשויים לשמש להיכרות עם הילדים אציג בפוסט הבא- פוסט שיתפרסם אף הוא במהלך חודש אוגוסט, לפני תחילת שנת הלימודים.

אני חושבת שדרך טובה להכיר די מהר את הילדים כוללת את חלוקתם האקראית בתחילת השנה למספר קבוצות (של לא יותר מחמישה ילדים) ותכנון פעילויות קבוצתיות תכופות במסגרת קבוצות אלו. בפעילות הקבוצתית אני מציעה לקרוא ספרי ילדים עם מעט טקסט, ספרי תמונות שהילדים אוהבים. קביעת ספרי הילדים לבחירה עשויים להתבסס על מידע מההורים או על בחירה של ילדי הקבוצה בספר שרוצים לקרוא אותו מתוך שניים שלושה ספרים. חשוב להקפיד על היכרות בין הילדים ועל קריאה דיאלוגית שתאפשר השתתפות רבה מצד הילדים. רצוי גם שהאחריות על הנחיית הקבוצות תתחלק לכל הפחות בין מנהלת הגן לבין הגננת המשלימה. לעתים גם סייעות עשויות לקבל אחריות על קבוצה. חשוב שהמחנכת שמנחה את הקבוצה תכתוב מייד עם סיומה התייחסויות שנוגעות לילדים שהשתתפו בהקראה בקבוצה התייחסות שעשויה לתרום לביסוס ההיכרות עמם.

קבלה אישית של כל ילד בתחילת היום נראית חשובה עד הכרחית. התכנון של פעילויות הבוקר צריך להיות כזה שהגננת או הסייעת יתפנו לקבל כל ילד ולהתייחס אליו. הדבר נכון לדעתי במהלך כל השנה אבל חשוב ביותר בתחילת השנה.

חשוב גם שהמחנכות תצאנה מגדרן להיענות לפניות הילדים ולהתייחס לדבריהם. קשר טוב עם מבוגרים נבנה על בסיס זה שהילד לומד שהמבוגר הוא כתובת והוא מתעניין בהם כבני אדם.

בנוסף חשוב לחלק בין נשות הצוות אחריות על תצפיות בפעילות החופשית של הילדים בתוך הגן ומחוצה לו. ההתבוננות על הילדים עשויה להוביל להחלטה להתערב תוך כדי פעילות ו\או במשחק כדי לסייע לזרימת האינטראקציה בין הילדים.

עידוד של קשרים  שוויוניים ורציפים בין הילדים

קשרים טובים עם ילדים הם רכיב חשוב בתוך מארג הגורמים היוצרים בסיס רגשי חברתי בטוח עבור ילדי הגן.  קשרים טובים בין הילדים הם קשרים שוויוניים- קשרים שבהם נשמר איזון בסיפוק הצרכים של כל הילדים השותפים לקשר. קשרים שבהם אין שולט ונשלט. הבסיס לקשרים טובים בין ילדים הוא אינטראקציות רציפות ומספקות ביניהם. מה שמחבר בין הילדים הוא עניין משותף. בתקופת משבר הקורונה היו ילדים שאיבדו קשר עם ילדים אחרים, נשאבו למסכים וממעיטים לשמר שגרה של מפגשים עם חברים בשעות אחה"צ. הכרחי בעיניי לנסות לתמוך בחברויות קבועות במסגרות החינוך כך שהללו יישמרו גם בשעות אחה"צ.

חשוב על כן לאפשר  אינטראקציות רציפות של ילדים שמכירים-שמגיעים לגן או לכיתה הילדים כמכרים או כידידים. בנוסף, השתתפותם של ילדים בקבוצות קבועות מונחות על ידי גננות או מורות עשויה להביא מצד אחד להיכרות טובה וליצירה של אינטראקציות רציפות ביניהם בתיווכה של הגננת. הקבוצה הקטנה היא מסגרת  שמאפשרת לגננת להכיר את התפקוד החברתי של הילדים ולהתערב בזמן אמת במקרים שבהם יש ילדים שמנסים להשתלט על ילדים אחרים או במקרים שבהם ילדים "נאלמים" ואינם באים לידי ביטוי. חשוב להציע לילדים למידה בדרך של פרויקטים כבסיס עניין משותף ובדרך זו לעודד קשר ביניהם.

ילדים שנמצאים באינטראקציות טובות ורציפות עם ילדים אחרים מרגישים טוב בגן ופנויים ללמידה. חשוב גם לשתף את ההורים בחשיבות הקשרים בין ילים לילים אחרים ולהסביר את חשיבות המפגשים החברתיים גם בשעות אחה"צ רצוי גם במרחב הפתוח במנותק ממסכים.

ארגון סביבת למידה בדרך אשר תקדם הסתגלות והרגשה טובה של הילדים

הסביבה הפיזית שאליה מגיעים הילדים ושבה הם שוהים משפיעה על הרגשתם. ילדים ירגישו בנוח בסביבה שהיא מוכרת להם ובהמשך שהיא מעניינת ומאתגרת. חשוב לכן להכיר לילדים את הסביבה בתחילת השנה, את מרכזי הגן, את החצר, את השירותים. בנוסף, חשוב שהם יהיו שותפים לעיצובה, לכן נכון בעיניי בתחילת השנה שמינימום מרכזים יהיו בנויים ושהללו יעוצבו במהלך ימי ושבועות שנת הלימודים הראשונים בשיתופם של הילדים. יכול להיות שכדאי לבדוק עם הילדים איזה מרכז מעניין אותם במיוחד ושהיו רוצים להיות שותפים בבנייתו. על בסיס חלוקה זו לקבוצות ניתן לעצב כל מרכז עם קבוצת הילדים שהביעה עניין באותו מרכז.  אם יש נוהג להציג על גבי לוחות הגן תוצרי עבודה של ילדים או אמירות שלהם חשוב להקפיד שבכל זמן נתון יהיה ייצוג לכל הילדים. עוזר לילדים למצוא ברכה אישית מאוירת על ידי ההורים במגירות שלהם. חשוב שהילדים יגיעו לגן שבו מסומנת המגרה האישית שלהם. הדבר עשוי להקנות להם תחושה של מוכרות ושל בעלות. גם בכיתות א' וב' חשוב שתהיה ספריה, אביזרי משחק ומקומות לישיבה\רביצה.

הקניית כללי התנהגות והרגלים

כללי התנהגות מוכרים מקנים לילדים ביטחון. הללו מאפשרים להם לדעת מהן הציפיות מהם. חשוב שיהיו מעט כללים הגיוניים אשר ימסרו לילדים מתחילת השנה. חשובה מכל אכיפתם השיטתית והעקבית. סביר שככל שייפתחו ויעוצבו יותר מרכזים ייקבעו מעט כללי התנהגות נוספים שהילדים שותפים להם. חשוב לא להרבות בכללים. תכליתם של הכללים להסדיר את חיי הקהילה, לשמור על ביטחונם הפיזי והרגשי של הילדים ולאפשר הבעה, יצירה ופעילות למידה וחקר קדחתנית. חשוב שלא יתגבשו כללים שאינם תורמים לביטחונם של הילדים ושיחסמו אפשרויות הבעה ויצירה (כמו הגבלות לגבי העברת צעצועים ממרכז למרכז). באשר להרגלים – הללו הכרחיים לתפקודם של הילדים וללמידה שלהם. חלק גדול מהחודשיים הראשונים יוקדש מן הסתם להקניית הרגלים רלוונטיים לפעילויות השונות של הילדים במקום. הרגלי אכילה (לרבות סידור ופינוי שולחן), הרגלי  ניקיון, הרגלים שקשורים למשחק (כגון איסוף חלקי המשחק והחזרתם למקום כל אימת שמסיימים פעילות), הרגלי למידה. חשוב להבין שהקדשת זמן להרגלים איננה בזבוז זמן. לשם הקנייתם נדרשת עקביות וחזרתיות וסבלנות לקצב הלמידה של כל ילד וילדה. חשוב ביותר להתחשב בהבדלים בין אישיים בין הילדים בנושא זה.

נושאי הלמידה

אני מציעה בחום לכלול בין הנושאים הנלמדים גם נושאים שמתמקדים שמעניין את הילדים. החודשיים הראשונים הם הזדמנות להתעמק באמצעות שיחות עם הילדים ותצפיות בדרכי הפעילות שלהם -בנוסף למידע הנאסף מהוריהם- במה שמעניין את הילדים. אפשר ורצוי שסבב החלוקה לקבוצות השני ייעשה גם על בסיס תחומי העניין של הילדים. חשוב מאוד ללמד את הילדים את הכלול בתוכניות הליבה סביב נושאים שמעניינים אותם. בכיתות א'-ב', בנוסף לעידוד קריאה עצמית, חשוב להמשיך לקרוא לילדים ספרים בהמשכים. ביסוס האוריינות בגיל הגן ובמהלך כיתות א'-ב' חייב להיות מושתת גם על מוטיבציה לקרוא והנאה מכתיבה.

עבודת צוות

תחושת הגננות עקב ריבוי המשימות המוטלות עליהן היא לעתים קרובות תחושה של עומס- עומס בלתי נסבל. אכן יש לחשוב ולעשות דברים רבים. אבל חשוב לזכור שהגננת איננה עובדת לבד. הצלחתם של התכנון ושל יישום התכנון תלויה במידה רבה ביכולת הגננת לרתום את הצוות שלה לגיבוש התוכנית ולביצוע המשימות. עבודת צוות טובה היא עבודה שבה יש חתירה משותפת למימוש מטרות מוסכמות. לכן חשוב ביותר שכל הצוות יהיה שותף הן לגיבוש התוכנית והן ליישומה. כל הצוות שעובד בכל ימות השבוע ולא רק בימים שבהם מנהלת הגן עובדת. הגן משותף לכולן\כולם והילדים הם "משותפים".

לדבר עם הורי הילדים על משבר החינוך ולהסביר את עמדת הגננות והמורות

שנת תשפ"ג נפתחת בצל משבר החינוך. איום השביתה מאיים על פתיחה מסודרת של שנת הלימודים. חשוב לקיים אסיפות הורים שבהן גננות ומורות תסברנה את עמדתן להורים. חשוב שהורים יבינו את השחיקה הכרוכה בעבודת ההוראה וילמדו להעריך את עבודת המחנכות.

בנוסף לשכר הנמוך של גננות ומורות, שלא לדבר על השכר ותנאי העבודה של מטפלות במעונות היום, העומס מעיק על גננות ומורות. עומס שאינו עושה טוב ללמידה. על כן חשוב לבנות את מערכת החינוך על בסיס יחסי אמון בין הורים למחנכות ובין הממסד לגננות. חשוב להמעיט בבירוקרטיה מתישה. אבל על כך בפוסט נוסף שאכתוב בקרוב.

בניית תכנית מוסכמת להיערכות לגן שלכן\שלכם

התייחסות לשאלות המופיעות בהמשך עשויה לכוון אתכן\אתכם בגיבוש תכנית מוסכמת עם הצוות לתחילת השנה. החלק הזה פתוח על מנת לתת מקום לבניית תכנית מותאמת לכל סביבה וסביבה ולכל קבוצת ילדים. אני מציעה בחום לסכם את ההסכמות בתוך הטבלה המצורפת. אף שהתכנון נועד לצוותי הגנים, השאלות המארגנות תקפות גם לתכנון העבודה בכיתות א' ב' ובמעונות יום.

יעזור אם יחד עם הצוות תשיבו על השאלות הבאות:

1. אילו פעילויות יאפשרו לכן את ההיכרות המעמיקה ואיסוף האפקטיבי ביותר של מידע על כל ילד וילדה  בתחילת השנה?
2. חשבו יחד עם הצוות וגבשו הסכמות סביב תכנון ראשוני של ארגון סביבה פיזית בתחילת השנה: איך תארגנו את הסביבה החינוכית לקראת תחילת שנת הלימודים? מדוע?
3.  מהו סדר היום ליום הראשון\לשבוע הראשון\לחודש הראשון?
4. מה יהיו הנושאים ומה יהיה אופי הפעילויות במליאה?
5. חשבו על קריטריונים לחלוקה ראשונית לקבוצות קטנות ועל מוקדי הפעילות הקבוצתיים הרצויים לשבועיים\לחודש\לחודשיים הראשונים.
6. מהן הפעילויות המתוכננות לעשייה עם הצוות? אילו נקודות רגישות יש לקחת בחשבון בתחום זה? ציינו ביומן מועדים מוסכמים לפגישות לצוות לכל השנה. פגישות פנים אל פנים. פגישות בתיווך טכנולוגיה.
7. מהן הפעילויות המתוכננות לעשייה עם הורי הילדים: לפני תחילת השנה, ליום הראשון\לשבוע הראשון?

 סיכום פעולות היערכות

תחום	פעילות\צעד לביצוע	הכנות לקראת	לוח זמנים מתוכנן	אחריות לביצוע
פעילויות ישירות עם ילדים (מליאה, קבוצתי, משחק חופשי)
ארגון סביבה פיזית (פנים\חוץ)
עבודת צוות\תיאומים
עבודה עם הורים

סיכום תכנון:

משימותיה של מנהלת הגן:

משימותיה של הגננת המשלימה:

משימותיה של הסייעת:

משימותיה של הסייעת המשלימה:

 משימות לאנשי צוות נוספים (סטודנטיות, בנות שירות לאומי, סייעות רפואיות):

תכנון לעבודת צוות בתחילת העבודה, לתחילת השנה:

תכנון מפגש ראשוני עם הסייעת של הגן:

מהן מטרות המפגש ?

חשבו על רגשות ומחשבות אפשריות של הסייעת שבאה למפגש ראשוני איתכן.

חשבו על  ציפיות שלכן מהמפגש ועל חששות שלכן ממנו.

איך תתחילו את השיחה?

מהם הכללים החשובים במהלך השיחה שיאפשרו לכן לממש את מטרותיכן?

עשוי משחק תפקידים של שיחה עם הסייעת וקבלו משוב מהחברה ש"שיחקה" את הסייעת ומהחברות הצופות.

הסיקו מסקנות על שיחתכן העתידית, ה"אמיתית" עם הסייעת

 ישיבת צוות:

מהו הצוות שבדעתכן להזמין לישיבה זו?

מהן המטרות של ישיבת הצוות הראשונית?

מה יהיו ההכנות לישיבת הצוות?

מה היו המהלכים שיהיו כלולים בישיבת הצוות?

איך תכנוננו "נפשית" לקראת ישיבת הצוות?

הציגו סימולציה של ישיבת צוות.

איך תעריכו את האפקטיביות של ישיבת הצוות?

 אסיפת הורים ראשונה 

מהן מטרות אסיפת ההורים הראשונה?

פרטי את הצעדים המתוכננים במהלך אסיפת ההורים בסדר כרונולוגי. נסי לקשר כל צעד ספציפי שמתוכנן על ידך למטרה המתאימה.

מהן ההכנות המתבקשות מהצעדים המתוכננים על ידך?

באיזו דרך את יכולה לבדוק את המידה שבה המטרות שהצבת לעצמך הושגו?

סיכום

לסיכום, פוסט זה מתייחס להיערכות לשנת הלימודים החדשה, שנת תשפ"ג, בגנים, במעונות ובכיתות א'-ב', כשלב ראשון בתכנון שנתי של עבודת המסגרת החינוכית. התפיסה של הפוסט היא אקולוגית והיא מושתתת על גישת ההוראה תואמת ההתפתחות והתרבות (DAP) שתובעת התאמה מקסימלית של דרכי העבודה במסגרות החינוך לגיל הרך למאפייני הילדים והמשפחות הספציפיים שלומדים מידי שנה באותה המסגרת/ כיתה/גן. גישה זאת מחייבת לתכנן עם צוות הגן את תחילת השנה, כל שנה מחדש ולא להישען רק על תוכניות קיימות ומשנים קודמות. תפיסה זו רואה בהורי הילדים שותפים לעשייה ועל כן ההיערכות כוללת צעדים של תיאום ציפיות ושיתוף של ההורים. ראוי לציין גם שתפיסה זו להיערכות היא תפיסה אוניברסלית, מכילה. וזאת כיוון שההיערכות כחלק מהתכנון השנתי אמורה להניח את תשתית לאינטראקציות רגישות, מעשירות ומותאמות לכל ילד וילדה הלומדים בגן, בהתחשב בחוזקותיהם ומגבלותיהם. ובהתאם ליכולת המשפחות לתמוך בהתפתחותם של הילדים. ניסיון ותוכניות קיימות הם בסיס טוב אבל בלתי מספיק לתכנון היערכות מותאמת באופן אופטימאלי לילדים. מלבד התייחסות להיבטים שונים שכלולים בהיערכות הפוסט כולל כלים ארגוניים שעשויים לסייע לגננות לתכנן את ההיערכות. לקראת שנת תשפ"ג, יש להביא בחשבון את ההשפעה של הקורונה על המצב הרגשי-חברתי של הילדים, על הפערים בין ילדים בכישורי הלמידה ואת המתח הביטחוני שחוו הילדים ככשלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים. מעבר להיכרות מעמיקה עם הילדים, ויצירת קשר טוב איתם ועם משפחויהם, מומלץ בחום להתחיל את השנה בעבודה בקבוצות קטנות וקבועות ובהן התייחסות לחוויות הקיץ, קריאת ספרי ילדים הנוגעים לתחילת השנה לביסוס תשתית לבניית קשרים בין אישיים טובים עם ובין הילדים ולבניית פלטפורמה הולמת ללמידת עומק-אוריינית, חקרנית ואחרת.

שנת לימודים טובה ופוריה!