בשנים האחרונות אנחנו מרבים לשמוע על חשיבותה של למידה רגשית-חברתית- (Social and Emotional Learning) SEL בכלל, ובתחום החינוך בפרט. דגש מושם על טיפוח כישורים רגשיים וחברתיים לבניית אקלים כיתה חיובי ולבניית התשתית ללמדיה בגנים ובבתי הספר.
האיגוד ללמידה רגשית חברתית (CASEL-Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning הגדיר את הלמידה הרגשית חברתית כ"התהליך שבאמצעותו ילדים ומבוגרים מבינים ומנהלים את רגשותיהם, מציבים ומשיגים מטרות חיוביות, חשים ומפגינים אמפתיה כלפי אחרים, מגבשים ומשרים קשרים בין אישיים טובים עם אחרים , ומקבלים החלטות אחראיות".
חמישה כישורי-על מרכזיים זוהו כמשתייכים ללמידה הרגשית חברתית: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, כישורים של קשרים בין אישיים ויכולת לקבל החלטות אחראיות. יתרה מזו, ישנה הכרה בכך שכישורים אלו מתפתחים ונחוצים לתפקוד הולם בסביבות השונות שבהם ילדים מתפקדים: במשפחה, בגן/בכיתה/ בבית הספר, בקהילה.
ישנה הכרה בכך שטיפוח כישורים רגשיים וחברתיים אפשרית והוא צריך לתפוס מקום מרכזי בתוכנית הלימודים במעונות, בגני ילדים ובבתי ספר. זאת ועוד, נטען שוב ושוב שהצלחת תוכניות מסוג זה תלויה באיכות היישום בכל מסגרת.
בפוסט זה אני מבקשת להדגיש שהרעיונות שכלולים ב-SEL אינם חדשים כלל ועיקר. ההכרה בחשיבות הכישורים הרגשיים והחברתיים והזיקה בינהם לכישורים קוגניטיביים נכללה גם בגישת האינטליגנציה הרגשית שהייתה פופולרית בשנות ה-90 של המאה הקודמות ובעשור הראשון במאה ה-21.
האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב שבין החשיבה לרגשות , באופן שבו מגויסת החשיבה הרציונלית לפתרון בעיות רגשיות ובין- אישיות. במקביל, היכולת להרגיש מגוון של רגשות ולהיות "מחוברים" אליהם מעשירה ומפתחת את החשיבה. Mayer & Salovey (1997) הגדירו את האינטליגנציה הרגשית כ"יכולת להבחין, להתחבר ולהפיק רגשות בדרך שתומכת בחשיבה, להבין רגשות וידע רגשי, ולווסת רגשות בדרך מחושבת על מנת להביא לגדילה רגשית וקוגניטיבית" ( עמ' 5 ).
האינטליגנציה הרגשית מתייחסת אפוא לארבע יכולות בסיסיות שכל אחת מהן מחייבת קיומו של שילוב בין היבטים רגשיים להיבטים קוגניטיביים: תפיסה וזיהוי של רגשותינו אנו ושל רגשות זולתנו, היכולת להטמיע את הרגשות בתוך התהליכים התפיסתיים והקוגניטיביים שלנו ולהבין את השפעתם עליהם, היכולת להבין ולנתח רגשות מורכבים והיכולת לנהל או לוסת רגשות (שלנו ושל הזולת).
גם האינטליגנציה הרגשית התבססה על רעיונות קודמים. בזכות גולמן האינטליגנציה הרגשית הפכה לפופולארית . אבל יש להכיר בכך שהשפעתו של התפקוד או הויסות הרגשי על ההישגים הלימודיים כמו גם על הצלחה בתחומי חיים מגוונים וה-well being הכללי, הוכרה משכבר. תורנדייק ( Thorndike הגדיר כבר ב- 1920 את ה"אינטליגנציה החברתית" כיכולת המנחה גברים ונשים, בנים ובנות—להבין אחד את השני ולהתנהג בחכמה בקשרים שלהם עם אנשים אחרים. עם פרסום סיפרו של גולמן (1996) והמאמרים של Salovey & Mayer , (1997, 1990) גברה המודעות לצורך לטפח את הויסות הרגשי-חברתי של הילדים בנוסף לטיפוח החשיבה המופשטת שלהם.
אדם שהוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה הוא אדם אשר קשוב למידע רגשי מתוך עצמו ובד בבד קשוב למידע המופק על ידי אנשים בסביבתו; בנוסף, אדם זה מבין מידע רגשי ומודע להשפעת הרגשות על ההתנהגות בכלל ועל אורח התנהגותו בפרט; זאת ועוד, אדם זה משתמש באינפורמציה רגשית וחברתית לשם קבלת החלטות, וגם מיטיב לווסת את הביטוי הרגשי של עצמו ושל זולתו באופן שמותאם לכל סיטואציה. אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מיטיב "לקרוא את המפה" הרגשית והחברתית סביבו ומנתב את עצמו במצבים רגשיים בדרך שמצמיחה גדילה רגשית אצלו ואצל זולתו. גדילה רגשית משמעותה לחוש עושר של רגשות, להבחין ביניהם, להבין את רגשות הזולת ולהרבות להשתמש בכישורים הרגשיים בצורה גמישה , בצורה שמצמיחה הרמוניה רגשית עם הסביבה ופיתוח של יכולות למידה ממנה.
בגישת הSEL-מושם דגש על קשרים בין אישיים כרכיב מרכזי וכן ישנה הבנה שכישורים רגשיים וחברתיים מתפתחים בתוך הקשרים משפחתיים, חינוכיים וקהילתיים. בגישת האינטלגינציה הרגשית הפוקוס הוא יותר על הכישורים של היחיד אבל מתיאוריה זו ניתן להסיק שהשפעתה של האינטליגנציה הרגשית ניכרת בקשרים שהאדם מנהל עם אנשים אחרים.
השאלה המרכזית היא איך מיישמים את הרעיונות החשובים האלו הכלולים בSEL ובאינטליגנציה רגשית בחינוך ובהכשרת מורים?
בעקבות המודעות הגוברת לחשיבות הטיפוח של הכישורים הרגשיים והחברתיים , הלכו וצמחו בארץ תוכניות שמטרתן לטפח כישורים אלו.לדוגמה,מעגל הקסם [תוכנית שעודכנה בשנים האחרונות ומטרתה להביא לשיפור אדלים הכיתה באמצעות שיפור כישורי שיח שיש בהם ביטוי להקשבה ולהבנת הזולת לצד יכולת להביע רגשות באופן מילולי וישיר], דוסו, דוסו לילדים צעירים[תוכנית שמתמקדת בפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות בגיל הרך , תוך ביסוס תקשורת חיובית מקבלת ואמפתית, יצירת אווירה של כבוד ומניעת אלימות] ועוד. לעתים בתי ספר, מחוזות או ערים שלמים מתמודדים עם יישום התוכניות האלו. תרומתן של התוכניות המובנות בנושא SEL או אינטליגנציה רגשית היא בחידוד המודעות של המחנכים, הילדים וההורים למגוון הכישורים ודרכי הביטוי של היכולת האנושית. אחת מהבעיות הכרוכות ביישום הרעיונות והתוכניות הקשורים לאינטליגנציה הרגשית או לSEL , טמונה בניסיון להטמיע אותן בתוך סכמות העבודה הקיימות בבתי הספר או בגני הילדים. לעתים קרובות מידי, נושאים רגישים וחשובים כגון הבעת כעס, שמירה על גבולות הגוף, התנערות מאשמה במקרים של שיתוף פעולה עם מבוגר מתעלל, מועברים כ"מערכים" רגילים, ללא העמקה והבנה מספיקות (מבלי שמחנכים ישתמשו בכישורי SEL או אינטליגנציה רגשית בעצמם).
על כן, הדגש בהערכת התוכניות הללו חייב להתמקד ביישום, בדרך שבה המחנכים מתרגמים את העקרונות התיאורטיים הכלולים בתיאורית האינטליגנציה הרגשית או בSEL לתקשורת יומיומית עם התלמידים. ככלל, דעתי היא שחשוב להתמקד בערכת אינטראקציות בין אישיות יותר מאשר על כישורים של ילדים או מורים יחידים. לעתים קרובות, חסרה בשדה ההבנה שהמחנכים הם בעצמם ה"כלים" החשובים ביותר בטיפוח כישורים רגשיים חברתיים או אינטליגנציה רגשית, באינטראקציות היומיומיות שלהם עם תלמידיהם. כפועל יוצא מכך, נדרשת הכשרה ממושכת ומעמיקה של המחנכים עצמם, לפני שמטילים עליהם את המשימה הקשה והחשובה הקשורה בטיפוח הכישורים הרגשיים והאינטליגנציה הרגשית של התלמידים. זאת ועוד, במהלך ההכשרה, חשוב שהמחנכים יפנימו את הרעיון כי אינטליגנציה רגשית מטופחת בכל שעה ובכל דקה של אינטראקציה "מקרית" עם הילדים ולא רק ולא בעיקר בשעת חברה או בשיעור מעגל הקסם או דוסו.
הסיכונים העיקריים הנובעים מיישום בלתי מקצועי של רעיונות הכלולים בתיאורית האינטליגנציה הרגשית או SEL הם לדעתי :א. המערכת, המחנכים ולפעמים גם ההורים משלים עצמם שנמצא פתרון אולטימטיבי להתמודדות עם קשיים חברתיים ובעיות רגשיות; ב. אי הצלחת היישום הבלתי מקצועי של הרעיונות התיאורטיים מתפרשת ככישלון הרעיון ; ג. יש סכנה שיפסיקו להתייחס לנושא בשעה שהוא יחדל להיות אופנתי ומתוקשר. ד. לא עונים על הצורך האמיתי והדחוף לטפח כישורים רגשיים חברתיים או אינטליגנציה רגשית של הילדים.
רשימת מקורות
Goleman, D. (1998 ). Working with emotional intelligence. New York: Bantam.
Mayer, J.D. (2001 ). A field guide to emotional intelligence. In Ciarrochi, J., Forgas, J.P & Mayer, J.D. (Editors). Emotional Intelligence in everyday life: A scientific inquiry. Psychology Press.
Mayer, J.D., Caruso, R.D. & Salovey, P. (2000 ). E motional Intelligence meets traditional standards for an intelligence. Intelligence, 27(4), 267-298.
Mayer, J.D. & Salovey, P. (1997). In P. Salovey & D. Sluyter (Eds.). What is emotional intelligence ? In P. Salovey & D. Sluyter (Editors).?Emotional development and emotional intelligence: implications for educators. New York: Basic Books.
Mayer, J.D. & Salovey, P. (1993). The intelligence of the emotional intelligence. Intelligence, 17(4), 433-442.
Thorndike, E. L. (1920). Intelligence and its uses. Harper’s Magazine, 140, 227-235.
Vygotsky, L. (1978). Mind in Society. Harvard University Press.
