אציג בפוסט זה ספר חדש "חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר בהוצאת אוריון – הוצאת ספרים. מדובר בספר שיצא לאור ממש בימים אלה.ספר "חם מהתנור". הספר מטפל בסוגיית השינוי שנכפה על האחות בכורה עם הולדת אחיה התינוק. הספר מטפל בתגובה ל"אובדן הבכורה" והלמידה של האחות או האח הבכור להתמודד עם הצורך לחלוק את תשומת הלב של ההורים עם אח נוסף.
על הספר
גיבורת הספר היא הילדה ירדן, שהיא "ילדה שובבה ושנונה…שמאז שנולדה זכתה כל הזמן במלוא הפינוק והתשומי". אלא ששלוות חייה הופרה על ידי הולדתו של אחיה התינוק נחומי ש"גזל" את תשומת הלב של ההורים ובני המשפחה. ירדן , כפי שאיוריה העדינים והיפים של יונת קציר מרמזים, הרגישה שהומלך בבית "מלך חדש" (בעמוד 10 מצויר כתר על ראשו של נחומי).
המיוחד בספר הזה בעיניי הוא שהוא לא נשאר ברמה של הבעת רגשות-הבעת קינאה כלפי נחומי. ירדן מוצגת בספר כילדה פעלתנית שיוזמת אסטרטגיית התמודדות עם המצב החדש. היא לא מחכה שהמבוגרים ינחמו אותה. לשם כך, היא בונה מכונת מדידה שבאמצעותה תוכל לפקח מקרוב אחרי חלוקת תשומת הלב של הוריה ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. אלא שירדן איננה רק ילדה שנונה ויוזמת אלא גם ילדה שיודעת לנהוג בהגינות כלפי אחיה. יש לה חוש צדק מפותח. מכונת המדידה שהיא "מהנדסת" מתכוננת כך ש"תחלק כל פינוק וכל תשומי שווה בשווה עם אחיה נחומי". דהיינו, היא לא תובעת את כל תשומת הלב לעצמה, אלא מוכנה לחלק את התשומי עם אחיה התינוק. זה לא מובן מאליו!
ההורים וסבא וסבתא משתפים פעולה בבניית המתקן. קיבלה מאביה "מכשיר מודד זמן"; מאימא קיבלה "מד חיבוק" משוכלל, מסבא וסבתא קיבלה "רשם-קול". המכונה המשוכללת מותקנת בתוך בובה יעלי-קרוב לליבה. נראה כי הפעלת המכונה המשוכללת תורמת לכך שבני המשפחה מודעים יותר לצורך לחלק את התשומי בין ירדן לאחיה התינוק. ירדן מגיבה באופן חיובי לניסונות ההורים להתאמץ בשבילה ונרתמת לסייע במטלות הבית, לרבות בטיפול בנחומי.
אהבתי שבספר מוזכרים תכופות שמות שני הילדים : ירדן ונחומי. נחומי הוא לא התינוק אלא יש לו אישיות משלו, הוא נחומי וגם ירדן היא לא הילדה.
על הצורך בהגינות מצד ההורים בטיפול באחים ואחיות
קשרים בין אחאים, נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים בקבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא הוא היחס של ההורים כלפי האחרים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחרים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. שימוש בכלי מדידה של הוגנות חשוב אפוא.בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם.
חינוך טוב הוא חינוך שמכיר במורכבויות ולא מנסה לשטח אותם מתוך העמדת פנים שהכל בסדר. יש להכיר בקושי של האחות או אח הבכורים להסכים לחלוק תשומת לב עם אחים צעירים. חשוב להבין שהילדים הצעירים אינם מבינים מה שאנחנו מבינים: שחיים לצד אח או אחות הם חיים עשירים יותר; שהכרחי ללמוד להתמודד עם חלוקת תשומת הלב עם אנשים אחרים כי החיים מחייבים זאת . וחשוב מכל, שהורים וסבים מסוגלים להכיל אהבה לכמה ילדים. מתפנה פתאום מקום לאהבה לילד נוסף לאהבה לילד הבכור. הזמן , המקום והמשאבים מוגבלים. המקום בלב השמור לצאצאים גמיש ומתרחב.
לצד קבלה של הבעה כנה של רגשות שליליים חשוב לייחס לבכור יכולת להתמודד עם צער ותסכול ולתבוע ממנו התנהגות סבירה. בספר ירדן היא ילדה שמצמיחה מתוכה יכולת ויסות עצמי בעזרת ההורים וסבא וסבתא.