טיפוח כישורים חברתיים בגן למניעת בעיות התנהגות

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

בפוסט זה אתמקד במבט-על על סוגיית ההערכה והטיפוח של כישורים חברתיים בקרב ילדים בגיל הגן.  הפוסט כולל למעשה חלקים גדולים מתוך פרק בספרי "כשירות חברתית: התפתחות הערכה, טיפוח והתמודדות עם קשיים".

חברתית גרסת תוכן ערוך

כשירות חברתית- הגדרה

סרוף ושותפיו הגדירו כשירות חברתית כיכולת ליצור אינטראקציות זורמות ויעילות עם בני הגיל, להרגיש רגשות חיוביים כלפי ילדים; לעורר בילדים אחרים עניין, הערכה וחיבה; היכולת להנהיג בהזדמנויות מסוימות ולהיות מונהג באחרות; היכולת לקיים פעילות גומלין בתורות (סרוף ושו"ת, 1998).

בבסיס הכשירות החברתית ריבוי של התנהגויות פרו-חברתיות, ש"הינן התנהגויות וולונטריות שכוונתן להיטיב עם הזולת. מדובר בהתנהגות חברתית שעשויה להיטיב עם אדם אחר או עם החברה              בכללותה. " לדוגמה: הושטת עזרה בשעת מצוקה (ילד רואה ילד אחר בוכה ומלטף אותו), שיתוף בדברים (הסכמה להתחלק במשחקים או בכיבוד), תרומה(לתת אוכל משלך כשילד אחר מגיע ללא ארוחת בוקר לגן), התנדבות (לשבת ליד ילד עצוב עד שאימא שלו תבוא לקחת אותו מהגן), שיתוף פעולה(בבניית טירה שילד אחר יזם את בנייתה). ההיפך של תהנהגות פרו-אקטיבית היא התנהגות אנטי חברתית שאחד מביטוייה הבולטים היא התוקפנות (הישירה או העקיפה) שיש בה פגיעה מכוונת בזולת.

הכרחי לזכור ש:  שוויוניות הוא קריטריון קובע בכל הקשור לתקינות הקשרים בתוך קבוצת הגיל; קשרים טובים בין  פעוטות, בין ילדים בגיל הגן, בין ילדים ביסודי או בגיל ההתבגרות, בין עמיתים בוגרים הם קשרים הדדיים ושוויוניים כשכל "צד", אמור לתת ולקבל לאורך זמן מענה לצרכים הרגשיים (בשונה מקשרים בין מבוגרים לילדים שבהם המבוגרים אמורים להיות קשובים ולתת מענה לצרכיהם של הילדים ולא להיפך). השוויוניות מתבטאת בין היתר ביכולת של אותו ילד לרתום אחרים יזמותיו לעתים ולעתים לשתף פעולה עם יזמות והנהגה של ילדים אחרים.

לכן, על גננות, מורות והורים לעשות כל מאמץ לטפח קשרים שוויוניים ולשנות דפוסי קשר לא שוויוניים בין הילדים.

בהמשך כשנגדיר קשיים שכיחים שנוגעים לכשירות החברתית אחד הקריטריונים המרכזיים שישמשו אותנו כדי לזהות קשיים אלו הוא חוסר שוויוניות בקשר בין ילדים לאורך זמן(צד דומיננטי לעומת צד כנוע ומרצה).

הנחות יסוד בבסיס הפוסט (והספר)

  • אנשים הם מין חברתי. בני אדם זקוקים לרווחה הרגשית שלהם לקשרים טובים ורציפים עם אנשים אחרים. ילדים בודדים לאורך זמן בתוך המסגרת החינוכית הם ילדים שלא טוב להם!
  • חברת השוום (the peer group) היא מקור חשוב לרווחה רגשית כשהקשרים עם בני הגיל טובים, רציפים ושוויוניים. במקביל, היעדר קשרים עם ילדים אחרים או קשרים משובשים עם ילדים אחרים הם גורם למצוקה רגשית שפוגעת בכל תחומי התפקוד.
  • איכות הקשרים החברתיים  היא תוצר של שילוב בין שונות מולדת בחברותיות, התנסות בקשרים חברתיים, חיקוי וחניכה של הורים, מחנכים, אחים וילדים אחרים.
  • ישנם ילדים עם נטייה מולדת לפתח בקלות יחסית קשרים חברתיים טובים שזקוקים למעט עזרה מעבר להתנסות, דוגמה אישית ואפשור, לעומת ילדים אחרים שנתוניהם המולדים בתחום זה מותירים אותם תלויים במחנכים  לטיפוח כישוריהם החברתיים.
  • כתוצאה מכך בכל שנה יימצאו בגן או בבית הספר מספר ילדים שזקוקים ליותר חניכה , הנחיה וסיוע בתהליך יצירת הקשרים החברתיים מילדים אחרים. מהרבה בחינות תחום זה איננו שונה מתחום האוריינות או המתימטקה: גם בהם יש ילדים שזקוקים ליותר תמיכה מהמחנכים לעומת ילדים זשקוקים לפחות תמיכה מהם.
  • תפקיד הגננות והמורות לתת את הסיוע הזה לא פחות מאשר לתת סיוע בלמידה של תחומי תפקוד אחרים.
  • נדרשים קשרים טובים ושיתוף פעולה בין הגן או בית הספר לבין הבית לחיזוק הקשרים החברתיים של הילדים.

הנחות יסוד אלו הן אלו שמנחות את הצעדים שמומלץ לעשות בגנים החל מתחילתה של כל שנה. למעשה עוד לפני תחילת השנה. תצפיות בילדים, שיחות עם הורים ועם ילדים הנעשים באופן שיטתי מתחילת השנה אמורים להוביל להיכרות טובה עם כל ילד וילדה ולזיהוי מוקדים של קשיים שדורשים טיפול. זיהוי מוקדם של קשיים חברתיים וטיפול מיידי בהם עשויים לתרום למניעה של היווצרות בעיות התנהגות , צער לילדים ולהורים ומניעה של הפרעה להתנהלות הגן. לשם כך נדרשת חשיבה פרו-אקטיבית. בהמשך יוצגו צעדים מומלצים שיאומצו על ידי הגננות להבטחת קשרים טובים ושוויוניים בין הילדים ולזיהוי וטיפול מוקדם בקשיים כשהללו מתעוררים.

בפוסט זה אציג את החלק של בניית תשתית של קשרים טובים בין הילדים ומניעה של קשיים. בפוסט המשך אציג דרכים מומלצות להתמודד עם מגוון קשיים חברתיים ששכיחים בגיל הגן ובפוסט נוסף אציג אסטראטגיות לבניית תכניות התערבות לילדים שמפגינים קשיים חברתיים והתנהגותיים משמעותיים.

כשירות חברתית- התפתחות, הערכה וקידום

מטרות חינוכיות בתחום החברתי:

  • לחזק את הביטחון העצמי של הילדים ולעודד אוטונומיה ונטילת אחריות אישית
  • לאפשר ולעודד מסוגלות עצמית (תחושה שהילד יכול לעשות דברים ביעילות בכוחות עצמו) והערכה עצמית חיובית
  • לאפשר קיומן של חברויות קבועות
  • לעודד יצירת חברויות הדדיות, שוויוניות והוגנות
  • לאפשר ולעודד השתתפות פעילה ועקבית במשחק סוציו-דרמטי
  • ללמד דרכי פתרון של ישוב קונפליקטים בדרך שנותנת מענה לצרכים של כל הצדדים המשתתפים בקונפליקט
  • למנוע תוקפנות ולהציע אלטרנטיבות  פרו-חברתיות למצבים המעוררים את ההתנהגות התוקפנית
  • ללמד מיומנויות חברתיות במקרים שבהם ילדים זקוקים לתמיכה מיוחדת בתחום זה
  • לטפח בקרב הילדים קבלה של שונות בין-אישית

על בסיס ההתפתחות החברתית בגיל הגן ניתן לצפות לביטויים החברתיים הבאים:

  • האינטראקציות  עם בני הגיל הופכות לממושכות, מתואמות ומורכבות .
  • גיבוש של כשירות חברתית הבאה לידי ביטוי ביכולת להתעסק עם בני הגיל ולהגיב אליהם ברגשות חיוביים , לעורר בהם עניין ולזכות להערכתם, להנהיג ולהיות מונהג כאחד, לקיים עם בני קבוצת השווים פעילות גומלין בתורות.
  • מתחילות להיווצר חברויות ראשוניות (קשרים עם חברים קבועים הנמשכים שנה ויותר): המטרה המרכזית של החברות היא משחק מתואם ומהנה.
  • המשחק הסוציו-דרמטי משתכלל בהתמדה(מגיע לשיא פריחתו בגיל 6):רמת ההסמלה עולה, תכנון המשחק מורכב יותר, התפקידים הופכים למורכבים ומגוונים יותר כולל כאלו אשר אינם משוחקים על ידי הילד במציאות, ישנה יותר גמישות בהחלפת תפקידים על ידי אותו הילד, האינטראקציה בעת המשחק הופכת למילולית , מתמשכת ומורכבת יותר.
  • ביטויי התוקפנות הופכים לשכיחים יותר עם העלייה בגיל; יחד עם זאת, חלקה של התוקפנות בתוך המכלול החברתי הכולל יורד עם ההתקדמות בגיל.
  • הושטת עזרה לחברים ביוזמת הילד היא נדירה ביותר.
  • תוקפנות עוינת ומילולית מתווספות לתוקפנות האינסטרומנטלית הפיזית.
  • הקונפליקטים בין הילדים שכיחים ביותר והם נפתרים באופן ספונטני על ידי הילדים(ללא התערבות מבוגר) בצורה כוחנית ע"י קביעה ברורה של מנצחים ומפסידים.
  • מתחילים להתגבש מעמדות חברתיים  בקרב קבוצות הילדים: אבחנה בין מנהיג למונהגים; מנהיגים "חיוביים" המגייסים שיתוף הפעולה בדרכי נועם ומנהיגים שליליים המשליטים את רצונם על הילדים האחרים.
  • מתגבשים מעמדות סוציו-מטריים: ניכרים הבדלים בין ילדים מקובלים, ילדים דחויים וילדים זנוחים.

כדי להתרשם מכשירותם החברתית של ילדים בגיל הגן, נסתכל במיוחד במצבים הבאים:

  • התנהגות ואינטראקציה במשחק חופשי בפינות הגן (במיוחד בפינת הקוביות)
  • אינטראקציה במשחק סוציו-דרמטי
  • התנהגות ואינטראקציות במהלך משחק חופשי בחצר (הורים בבית יוכלו להסתכל על משחק חופשי בגן הציבורי)
  • התנהגות חברתית בזמן המפגש במליאה
  • התנהגות ואינטראקציות בשעת הארוחה
  • התנהגות ואינטראקציות בזמן פעילות מונחית על ידי גננת

 נסתכל במיוחד על ההתנהגויות הבאות:

  • מה אופי הפעילות של הילד בזמן משחק חופשי בכלל ומה אופיו של המשחק הסוציו-דרמטי שבו הוא מעורב ?
  • עם מי הילד משחק (אם בכלל); האם משחק עם ילדים קבועים או כל פעם עם ילד אחר ?
  • מהו האפקט (רגש) של הילד בשעת הפעילות עם חברים (חיובי בדרך כלל או שלילי או נבוך); ומה תגובתם הרגשית של החברים בשעה שהוא מצטרף למשחק (שמחה, אדישות, דחייה) ?
  • האם יש לילד חבר קבוע ?
  • משך הזמן היחסי של האינטראקציות עם ילדים אחרים ?
  • מידת ההתמדה באותה פעילות חברתית.
  • בהירות התקשורת עם ילדים אחרים(באיזו מידה הילד מביע את עצמו בצורה מובנת לסובבים אותו ? באיזו מידה הילד מבין את המסרים של החברים ?)
  • באיזו דרך הילד מחפש עניין משותף עם ילד אחר או עם קבוצת ילדים ?
  • כיצד נכנס הילד לפעילות חברתית זורמת (למשחק שמתנהל בעת ההצטרפות אליו  ?)
  • האם יוזם פעילויות ? באיזו דרך עושה זאת? מה טיב יוזמותיו ?
  • איך מתמודד עם קונפליקטים המתעוררים בין הילדים ?
  • האם מגייס עזרה בשעת הצורך וכיצד עושה זאת ?
  • האם מושיט עזרה לילדים אחרים ? באיזו דרך עושה זאת ?
  • איך מתמודד עם ניצחון במשחק ? איך מתמודד עם הפסד ?
  • האם מבטא  תוקפנות בהתנהגותו ? איך מתמודד עם תוקפנות המופנית אליו מצד ילדים אחרים?

נבדוק עוד:

  • תחושת המסוגלות העצמית וההערכה העצמית של כל אחד מהילדים(נתרשם ממידת האמון של הילדים ביכולתם להשיג את מטרותיהם, את מבוקשם-בתחום החברתי, בתחום הלימודי).
  • אופן ההתמודדות של כל אחד מהילדים עם קשיים ותסכולים.
  • מידת התלות של כל אחד מהילדים בצוות החינוכי.
  • שיתוף הפעולה של כל אחד מהילדים עם מבוגרים ומידת ההפנמה של תקני התנהגות.
  • נושאי משחק או פעילות שמעניינים כל ילד במיוחד.
  • ידע או מיומנויות שבהם כל ילד מצטיין במיוחד.
  • ננסה לגבש "תמונה חברתית" של הגן כולו מעל ומעבר להתנהגותם של ילדים ספציפיים (לדוגמה אווירה כללית בגן, מידת השמירה של הילדים באופן כללי את חוקי המסגרת, שיטות הטלת המשמעת, מידת שיתוף הפעולה בין הילדים, מידת התוקפנות הקיימת בכיתה)

כצעד של מניעה של בעיות התנהגות חשוב מאוד שנעשה (באופן מזדמן), באופן מתוכנן:

  • נצפה באינטראקציות החברתיות של הילדים בגן דרך קבע , נתעד או התצפיות שלנו ונלמד על איכות הקשרים החברתיים של כל אחד מהילדים כמו גם על  קשיים של ילדים בודדים בתחום החברתי (דף תצפית מיוחד המיועד לילדים בגיל הגן יוצע בהמשך).
  • נעודד ונשבח דרך קבע ביטויים של התנהגות פרו-חברתית בין ילדי הגן.
  • נשבח  שמירה על  כללי הגן בכלל ועל כללי משחק בין הילדים בפרט.
  • נאפשר ונעודד משחק סוציו-דרמטי ממושך, ללא הפרעות.
  • נציע עזרה מזדמנת לילדים שנראים "תקועים" ולא מסוגלים להשתלב חברתית.
  • ניצור קבוצות קטנות מעורבות גיל המורכבות מילדים  בוגרים יותר שהם ביישנים עם ילדים צעירים מהם.
  • במהלך פעילות קבוצתית בכל נושא נעודד אינטראקציות בין הילדים בינם לבין עצמם, נעודד הקשבה בין הילדים, החלפת תורות מתואמת , התייחסות מכובדת לדעות שונות(גם דעות שונות מאלו של הגננת).
  • במהלך פעילות קבוצתית בנושאים שונים נבליט את  נקודות החוזק היחסיות של כל אחד מהילדים המשתתפים בקבוצה.
  • נבחין בין הלשנות של ילדים שבאות לרמוס את מעמדם של האחרים ורכישת חיבה לעצמם לבין פניות כנות המבקשות לגייס את עזרת הגננות או פניות הבאות להתריע על סכנה אמיתית שנשקפת למי מהילדים.
  • ניענה ליוזמות סבירות של הילדים (רעיונות לפרוייקטים או פעילויות) ונעודד תכנון וביצוע קבוצתיים של היוזמות.
  • נחלק תפקידים ואחריות בין כל ילדי הגן ונלווה אותם בעקביות במהלך הביצוע של התפקידים השונים שהם לקחו על עצמם.
  • נחנוך באופן אישי וקבוצתי ילדים שמיומנויותיהם החברתיות לוקות בחסר.
  • נזהה כל ביטוי של תוקפנות בגן, נלמד על הגורמים שהביאו לתוקפנות ונגבש עם הילדים אלטרנטיבות לתוקפנות
  • נלמד את הילדים באופן שיטתי ליישב קונפליקטים בדרך של משא ומתן במקום בדרך כוחנית.
  • נזהה ילדים עם קשיים מיוחדים בתחום החברתי ( חוסר מיומנויות חברתיות, תוקפנות, דחייה על ידי חברים, בדידות חברתית , תלות מוגזמת במבוגרים) ונבנה תוכנית  התערבות אישית תוך שילוב הצוות.
  • ניזום פרוייקטים עם הילדים שמטרתם להבין טוב יותר יחסי חברות, לעודד התנהגות פרו-חברתית, ללמוד דרכים אלטרנטיביות של פתרון קונפליקטים או למצוא אלטרנטיבות לתוקפנות. פרוייקטים אלה עשויים לשלב ביבליותרפיה, אמנות, שיחות והתערבות התנהגותית קבוצתית ופרטנית.
  • נתייעץ עם הצוות, המפקחת או הפסיכולוג בשרות הפסיכולוגי , אם ילדים מסוימים מעוררים בנו דרך קבע רגשות של כעס ודחייה מזה ורגשות בלתי מוסברים של דאגה מזה.
  • נשלוט על הכעס שאנו מרגישם כלפי הילד, ננסה להבין את מקורותיו ונפעל רק אחרי מחשבה ותכנון.

נימנע מהצעדים הבאים:

  • לא ננקוט בשיטות של "הפרד ומשול".
  • לא נעודד הלשנות הבאות להשפיל או לדכא ילד אחר.
  • לא נשפיל או נוקיע ילדים בפומבי, גם אם התנהגותם איננה מתקבלת על הדעת.
  • לא נרחיק ילדים כאמצעי ענישה, אלא אם כן נוכחותם מהווה סיכון של ממש לילדים האחרים(וגם אז נעשה זאת בדרך הכי פחות פוגעת בילדים המורחקים ).
  • לא נאיים על ילדים בכלל ולא נעשה זאת באורח פומבי בפרט.
  • לא נתעלם מביטויים של תוקפנות.
  • לא נתעלם מקשיים חברתיים של ילדים, גם אם הללו אינם מפריעים לתפקודו התקין של הגן.

נשתף את הצוות:

צוות הגן כולל את גננת האם, הגננת המשלימה, גננת אחר הצוהריים(בחלק מהמקומות) והסייעות הקבועות ומשלימות שעובדות בבוקר או אחר הצוהריים, סטודנטיות שמתנסות בגנים.

  • נגבש יחד עם הצוות  תוכנית פעולה בגן בתחום החברתי הכוללת הצבת מטרות לתוכנית החינוכית בתחום החברתי ודרכי פעולה וחלוקת העבודה בין חברות הצוות.
  • נשווה בין ההתרשמויות של חברות הצוות על  ההתנהגות החברתית של חלק מהילדים.
  • נגבש תוכניות התערבות אישיות לילדים שמפגינים קשיים מיוחדים בתחום החברתי, נחלק משימות בין חברות הצוות ונעקוב אחרי היישום של התוכנית ואחרי ההתנהגות של הילדים.
  • נדון באופן תקופתי בהתמודדות עם קשיים ונפנה לייעוץ מקצועי בשעת הצורך.

נשתף את הורי הילדים:

  • נשתף את ההורים במטרות  העבודה שלנו בתחום החברתי.
  • נבקש מההורים מידע אישי הקשור לדפוסי החברות של הילדים בבית.
  • נציע להורים העשרה המתמקדת בהתפתחות חברתית אופיינית לילדים בגיל הגן, חברות, התמודדות עם תוקפנות, ישוב קונפליקטים בדרך של משא ומתן.
  • נגבש יחד עם כל הורי הילדים תוכנית משותפת, המקובלת על כולם, החותרת להעמיק את החברויות בין הילדים בשעות אחר הצוהריים.
  • נשתף את ההורים האופן שוטף בדוגמאות של ההתנהגות החברתית של  בנם/בתם בגן ונשווה אתם בין התפקוד החברתי בגן לבין התפקוד החברתי בבית.
  • נשתף הורים –במידת הצורך-אחרי בדיקה מדוקדקת בהתרשמותנו אודות קיומם של קשיים של בנם בתחום החברתי (חוסר מיומנויות חברתיות, תוקפנות, נטייה להיות מבודד או דחוי על ידי חבריו) ונגבש יחד אתם תוכנית פעולה משותפת.
  • במקרים מסוימים, נבקש את רשות ההורים להזמין תצפית של פסיכולוגית בגן, על מנת לבסס את התרשמויותינו ועל מנת לקבל ייעוץ מקצועי לגבי דרכי פעולה.
  • נשתף את הורים לגבי דרכי הפעולה הנהוגות על ידנו בגן ונקיים עמם דיון תקופתי על ההתקדמות שחלה בהתנהגות של בנם או בתם.
  • נפנה את ההורים לייעוץ מקצועי נוסף ונציע לשתף פעולה עם הצעות היועץ או הפסיכולוג שאליו מחליטים ההורים לפנות.

לסיכום, פוסט זה (ראשון בסדרה של שלושה שמתמקדים בכשירות חברתית) הציג הגדרה של כשירות חברתית והתנהגות פרו חברתית. זאת ועוד, הוצגו בו הנחות היסוד שמנחות הן את ההבנה של הכישורים החברתיים של הילדים והן את תפקיד המחנכות וההורים בטיפוח הכישורים החברתיים ובמניעת בעיות התנהגות. ההנחה היא שיש בכל גן ילדים שזקוקים לעזרה יזומה מצד המחנכות על מנת לשגשג מבחינה חברתית. בהמשך הוצגו צעדים שיטתיים למעקב אחר ההתנהלות החברתית בגנים החל מתחילת השנה ודרכים להתערב במוקדי הגן השונים. בפוסט המשך אציג דרכי התמודדות עם קשיים חברתיים שכיחים ובפוסט שלישי אציג דרכי התמודדות עם בעיות התנהגות.

 

לפוסט הזה יש 3 תגובות

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.