יום הילד הבין – לאומי בצל הימצאותם של ילדים ונערים חטופים בעזה

היום, יום ב', 20.11.2023 חל יום הילד הבין-לאומי או בשמו האחר יום זכויות הילד. בדרך כלל אני כותבת ביום זה על הצורך לשמור על זכויות הילד בהקשר אלימות במשפחה ו/או אלימות נגד תינוקות ופעוטות מצד מחנכות במסגרות חינוך לגיל הרך. בנוסף, הכרחי לדבר גם על זה שזכותם של הילדים שיקבלו חינוך טוב ואיכותי אשר יגדיל סיכויי ההשתלבות והשגשוג שלהם בחברה של המאה ה-21. הסוגיות האלו לא הפסיקו להיות חשובות. לא נעלמו במדינת ישראל תופעות של אלימות במשפחה או אלימות של צוותי חינוך כלפי פעוטות. ויש לטפל בהן באופן שוטף. אציין גם שבדרך כלל אני מתבוננת בממסד הישראלי התבוננות ביקורתית ותובעת מאמצים רבים יותר להבטחת זכויות הילדים-כל הילדות והילדים החיים כאן. הפעם באופן חריג, הביקורת שלי מופנית כנגד ארגונים בין לאומיים החורתים על דגלם שמירה על זכויות ילדים(כגון UNICEF,AERA,SRCD) גופים שכמרצה וחוקרת בתחומי החינוך לגיל הרך אני שואבת מהם השראה, ואני נבוכה היום כנגד שתיקתם הרועמת בנוגע לפגיעה בזכויות הילדים הישראלים בידי ארגון הטרור חמס.

לכן, כששאלתי את עצמי מה אמורה להיות הסוגייה הבולטת ביותר הקשורה לפגיעה בוטה, אכזרית, בלתי נתפסת בזכויות בסיסיות של ילדים ונערים בישראל ביום הילד בנובמבר 2023 , התשובה הבלתי נמנעת היא שסוגיית הילדים החטופים בעזה היא הסוגייה שיש לטפל בה. זו סוגייה המחייבת טיפול בינלאומי מיידי, טיפול שיש סיכוי שישא פרי בצורת החזרת הילדים החטופים, יחלקם עם אחים ואחיות, אחרים עם אחד ההורים עם הוריהם החטופים ארצה. היו בשבת השחורה 7.10.2023 הפרות בלתי נסבלות נוספות של זכויות הילדים ואף פגיעה פיזית בהם. ילדים נרצחו מול עיני הוריהם או שנאלצו לצפות ברציחתם של הורים או בני משפחה אחרים. ולמרות זאת, unicef, קרן האו"מ לילדים לא מצאה לנכון לטיפול עומק בסוגייה. הדבר מקומם כי המנדט של unicef הוא לדאוג לזכויותיהם של כל ילד וילדה בעולם.

על יום הילד הבין- לאומי

מטרת יום הילד הבין-לאומי בין היתר: "גיוס התקשורת למודעות וקידום מעמדם וזכויותיהם של הילדים ברחבי העולם בקרב הציבור והעלאת המודעות לזכויות הילד בקרב הילדים עצמם."(ויקיפדיה).

לזכויות אדם ולזכויות ילדים מקורות מן המוסר האנושי האוניברסאלי ובמקביל תוקף חוקי שהוסכם בין על ידי ארגונים בין-לאומיים(כגון אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד) ובין שנתקבלו על ידי מדינות(כגון במדינת ישראל  חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות התלמיד).

אליוט טוריאל( ( Turiel Eliott) הציע תיאוריה ששמתמקדת בערכי מוסר(Moral Domain Theory) ומבחינה בינם לבין ערכים שמתמקדים בתחום הקונבנציונאלי- החברתי ובתחום הפסיכולוגי האישי. משמעות הדבר היא שפגיעה פיזית, רגשית, חברתית(נידוי) מינית בזולת מהווה בכל  מקום בעולם פגיעה מוסרית. זכותם של אנשים לחיים, לחירות, לרווחה איננה נחשבת לדבר שכפוף להסכמה חברתית. דהיינו פרלמנטים, ממסדים, קהילות אינם רשאים בשום מקום בעולם לפגוע באנשים(ישנה הרחבה של תפיסה זו גם לבעלי חיים). וזאת בשונה מערכים קונבנציונליים(כמו לדוגמה כיוון הנסיעה בכביש שהוא לגמרי עניין של מוסכמה חברתית).

בשנת 1989 התקבלה באו"ם בעקבות דיונים שנמשכו כעשור האמנה בדבר זכויות הילד אמנה שבאה להבטיח זכויות ילדים במדינות העולם. רוב מדינות העולם חתמו ואישררו את האמנה. האמנה נחתמה על ידי ישראל בשנת 1990 ואושררה בשנת 1991 (my rights).

עקרונות מרכזיים באמנת זכויות הילד הבינלאומית

האמנה מתבססת על חמישה עקרונות מרכזיים מהם נגזרות זכויותיהם של הילדים וחובות המדינה כלפיהם:

• עקרון השוויון – המגן על ילדים מפני אפליה במדינות בהן הם חיים ללא הבדלים בין היתר של אמונה, דת, מין, גזע, מצב בריאותי ומצב שכלי.
• עקרון ההשתתפות – המבטיח כי במדינות השונות תינתן לילד הזכות להביע את דעתו בחופשיות בכל הליך הקשור אליו.
• עקרון טובת הילד – המגדיר קדימות וערך עליון לטובת הילד מול זכויות ואינטרסים של אחרים.
• עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות – אי נטילת חיי ילדים, צמצום הגורמים המביאים לתמותה שלהם, הבטחת תנאי חיים מינימאליים ואיסור גורף על שימוש באלימות כלפיהם. עקרון ההתפתחות מתייחס לסיוע של המדינות להורי הילדים על מנת להבטיח את התפתחותם.
• עקרון הכשרים המתפתחים –  מתייחס למניעה של חשיפת הילדים לפעולות שאינן הולמות את גילם ומצבם הנפשי והשכלי.

זכויות הילד

הזכויות הנגזרות מחמשת העקרונות המרכזיים מתייחסות ל:

• לזכות לחיי משפחה,
• זכויות אזרחיות,
• וחירויות, ביניהן הזכות לזהות והזכות להבעה עצמית,
• זכויות הקשורות בילדים עם מוגבלויות,
• זכויות הקשורות בפנאי, חינוך ותרבות,
• זכותם של הילדים להגנה מיוחדת והזכות למניעת ניצולם,
• זכותם להצלה ועוד.

הפרת זכויות הילדים הישראלים בידי חמס

הפרת זכויות הפעוטות, הילדות והילדים, הנערות והנערים הישראלים ב-7.10 מהווה הפרה בוטה, זועקת לשמיים של זכויות הילדים. על רקע זה קשה עד בלתי אפשרי להבין את התעלמות אוניסף מן ההפרות. ואכן דווח בעיתונות (ראו לדוגמה כתבה ב-ynet של איתמר אייכנר מתאריך 15.11.2023 על כך שמנכ"לית אוניסף קאתרין ראסל ביטלה מפגש בישראל עם משפחות הילדים החטופים בטענה שעברה תאונת דרכים אבל במקביל ביקרה בעזה והציגה בהרחבה הפרת זכויות הילדים שם בצל המלחמה בין ישראל לחמס.

טענתי בפוסט זה היא שיש להכיר ולהצטער על פגיעה בילדים באשר הם, בהקשר הסכסוך המדמם הנוכחי בין ישראל לחמס מדובר בפגיעה בילדים ישראלים(ביניהם לא מעט ילדים בדואים!) בידי מחבלי החמס לצד פגיעה בילדים עזתים בצל המלחמה. אבל מה שקאתרין ראסל לא התייחסה עליו בתיאוריה , דבר מקומם מאוד, הוא שפגיעת הילדים בעזה היא תוצאה ישירה של הטבח שיזמו בחמס בעוטף עזה ב7.10.2010. קשה ונוראית ככל שתהיה הפגיעה בילדי עזה(פגיעה שיש לעשות כל מאמץ לצמצם) איננה פגיעה שישראל יזמה או התכוונה אליה אלא היא תוצאה נוראית של מלחמה שהפעם נכפתה על מדינת ישראל. לעומת זאת, הפגיעות בילדים הישראלים ב7.10.2023 הייתה פגיעה מכוונת. הילדים היו מטרה לפגיעה ואמצעי להכאיב לישראל. במידה מסוימת גם הילדים הישראלים וגם הילדים העזתים הם קורבנות האלימות המתוכננת היטב שיזם ארגון הטרור חמס. הבטחת זכויות העזתים מבוגרים וילדים חשובה ותנאיי חייהם קשים גם כך. אבל אי אפשר להתעלם מכך שבעזה ישנה מנהיגות שדוגלת בטרור שזכויות הילדים(גם הילדים העזתים וגם הילדים הישראלים) אינן נחשבות בעיניהם כחשובות.

אני מפנה לרשימת הילדים שנחטפו מיוטף עזה בישראל, בשבת השחורה 7.10.2023.

חטיפת ילדים בניגריה והצגתה באתר של UNICEF

חשבתי שיהיה זה מועיל להשוות בין טיפול unicef בחטיפת 296 ילדות ממעונותיהן בצ'יבוק בניגריה בשנת 2014 בידי הארגון הרצחני בוקו חראם לבין ההתעלמות של אותו ארגון מרציחתם וחטיפתם של הילדים בישראל בטבח של 7.10.23 . ואני מזכירה שוב שמדובר בארגון האמון על שמירת זכויות כל ילד וילדה בעולם באשר הם. באתר של אוניסף בעברית מוצגים מעשי הפשע של בוקו חראם, לרבות העובדה ש-96 ילדות עגדיין חטופות ומאז נחטפו 80 ילדים נוספים. בנוסף מוצג בדף הרלונטי שבעקבות החטיפה בידי "ארגון טרור דוחה מהמקובל", בוקו חראם מניגריה, העולם המערבי התעורר בתדהמה ומיד פצח בקמפיין האשתג: #bringbackourgirls, ספציפית. מפורסמים רבים נרתמו אליו, ביניהם מישל אובאמה.

על השתיקה הבלתי נסבלת של ארגונים בין לאומיים המטפלים בזכויות ילדים, בחינוך ובהתפתחות

בניגוד להוקעה החד משמעית של מנהיגים מהמערב(לדוגמה מארה"ב, גרמניה, בריטניה ועוד) של הטבח באזרחי ישראל לרבות הפגיעה האכזרית בילדים בשבת השחורה, 7.10.2023, אוניסף וארגונים בין לאומיים אחרים כגון AERA, SRCD) או שלא מצאו לנכון להתבטא בנושא או שהוציאו הודעות פושרות המדגישות את הסימטריה בין הפגיעה בישראלים לבין הפגיעה בילדים העזים מבלי להוקיע את הטבח שיזם ארגון הטרור חמס שהצית את המלחמה שבמסגרתה נםגעו וממשיכים להיםפגע ילדים עזים וישראלים רבים.

חוקרים, מרצים ואנשי חינוך מארה"ב ומישראל מחו כמנגד התעלמות הארגונים מהטבח שבוצע בישראל ב7.10.2023. עד כה הארגונים השונים לרבות אוניסף לא מתאו לנכון להוקיע את הפדעים כנגד ילדים שנעשו ביומת ארגון הטרור חמס.

לסיכום, כדי להחזיר את האמון שלנו כבני אדם, מחנכים, חוקרים בארגונים הבין לאומיים דוגמת UNICEF הכרחי שהארגונים הללו יוקיעו באופן חד משעי את מעשי ארגון הטרור חמס בישראל בשבת השחורה 7.10.2023. אני מצפה לדף באתר אוניסף המציג את הילדים הישראלים החטופים , הנרצחים וכאלו שהתעללו בהם באותה שבת , דוגמת הדף המציג את חטיפת הילדות בניגריה. ניתן לצפות גם לקמפיינים בין לאומיים של אותם ארגונים כנגד מעשי החמס. אחרת מצטיירת תמונה שהדאגה לזכויות הילדים בעולם היא סלקטיבית ותלויית הקשר ולא משהו מוחלט בהתבסס על מוסר אנושי אוניסרסאלי.