מטרת פוסט זה היא לרתום את כל העוסקים במלאכת החינוך לגיל הרך במסגרות ציבוריות ופרטיות לתכנן באופן מפורט ולתרגל את החזרה לעבודה במסגרות החינוך. הכרחי להיערך בצורה מדוקדקת כשכל צוות בכל רשות מכיר את השדה וההקשר הספציפי שלו. כל זאת למרות הודעות מאוחרות מידי הניתנות על ידי הממסד המרכזי בדבר החזרה ללימודים. הכרחי להבין שחזרה רגועה ובטוחה מותנית בהיערכות מיטבית בתנאים הקיימים בכל מקום ומקום. חשוב לרתום את הורי הילדים למאמץ החזרה המאורגנת של ילדיהם הצעירים למסגרות וחשוב שהורי הילדים יבינו ששיתוף פעולה מלא עם המחנכות והגננות בכל מסגרת חינוכית משרת את ילדיהם. אתייחס בסוף גם להכנת פעוטות וילדי גן צעירים לנהלי פרידה מהוריהם וכניסה לגנים ששונים מאלו שהם מכירים. בפוסט הפניה למסמכי הכנה לחזרה ללימודים מדוקדקים של יוניסף ושל ארגון מורים אמריקאי.
בימים שקדמו ליום העצמאות ומייד לאחריו התפרסמו ומתפרסמים מתווים שונים ומגוונים לגבי החזרה של ילדי המעונות, הגנים הפרטיים, הגנים הציבוריים ותלמידי כיתות א'-ג' ללמידה במסגרות החינוך בצל מגפת הקורונה.
הדבר הבלתי נתפס הוא שהיום יום שישי (1.5.2020) טרם התקבלה החלטה סופית- לגבי חזרתם ללימודים של התלמידים הצעירים. המצב שנוצר במסגרות ציבוריות ופרטיות מבלבל הורים, גננות וארגונים שמפעילים את מעונות היום ומערער את האמון במערכת. יתרה מזו, הציפיה שמסגרות החינוך יפתחו את שעריהן מהיום למחר מבלי שייערכו כראוי היא גם לא מציאותית וגם לא אחראית.
ההתנהלות של הממסד-גם כשאני מניחה שמקורה בדאגה אמיתית מהתפרצות מחודשת של הקורונה, עלולה להרפות את ידי המחנכות והמחנכים ולערער את אמון ההורים במערכת.
עם זאת, יש לזכור כמה דברים שנכונים בישראל כמו ביתר מדינות העולם (ראו את תוכנית המסגרת לפתיחת מוסדות חינוך של ארגון אוניסף שהתפרסם באפריל 2020).:1. בעת ההחלטה באם להחזיר ילדים למסגרות החינוך אם לאו, יש לשקול נזקים שנגרמים לחלק מהילדים מהישארות בבית. יש להכיר בכך שבעוד שחלק מהילדים נהנים מסביבה משפחתית בטוחה ומשבר הקורונה קרב בין בני המשפחה, במשפחות אחרות ילדים אינם מקבלים סיוע ללמוד ולעתים תנאי החיים הקשים בבית מעמידים אותם בסכנה נפשית ופיזית. דהיינו, לא מדובר במצב שבו הישארות בבית מבטיחה ביטחון ובריאות בעוד שהחזרה ללימודים מזיקה בהכרח; 2. אין מספיק מחקר בנוגע להדבקה והידבקות של ילדים צעירים ואני מבינה שבישראל הנתונים אינם שקופים כך שגופי מחקר עצמאים ינתחו אותם. עם זאת, מהמחקרים הקיימים מצטיירת תמונה של תחלואה נמוכה בקרב ילדים וסימפטומים מתונים כשהם נדבקים; אין גם עדויות לכך שילדים הם מקור בולט במיוחד להדבקה. העובדה היא שבישראל רופאים חותמים על עצומות שקוראות שיש להחזיר את הילדים למוסדות החינוך. מצערת העובדה שכדי להצדיק החלטות כאלו ואחרות לגבי החזרה למסגרות החינוך ניתנת פרשנות מחמירה לנתונים. הכרחי לזכור ששינויי פרשנות לגבי ממצאי מחקר לפי נוחות מקבלי ההחלטות מחלישה את האמון של הציבור במערכת.
חשוב להכיר בכך שמניעת החזרה ללימודים של הילדים נובעת לעתים קרובות מחוסר היערכות של המערכת ומחוסר תמיכה תקציבית ולא מנתונים לגבי התחלואה. חשוב לעשות סדר בהנמקות ובהסברים שמוצעים לציבור כדי לחזק את האמון של הציבור במקבלי ההחלטות.
בעת ההיערכות לקראת שיבה ללימודים חשוב מצד אחד לשתף נציגים של גננות, מורים, הורים, רשויות, גורמי בריאות, גורמי בריאות נפש) [כך מומלץ על ידי אוניסף וגם על ידי איגוד המורים האמריקאי AFT)/, ומצד שני להציע הנחיות ברורות ואמינות לגבי התנהלות בטוחה במערכת. בכל מקרה האחריות על בניית פרוטוקולים של פעילות בעת הזו חייבת להתגבש ברמה המקומית. אביא דוגמה שממחישה את חשיבות ההיערכות ברמה המקומית. במתווה של חזרה לגני הילדים שהתפרסם ביום ה, 30.4.2020 לגבי החזרה של גני הילדים לפעילות נכתב שיש לחלק את ילדי הגנים לשתי קבוצות גדולות, וכל חצי גן לרבע. וניתנה ההנחיה לעשות זאת על בסיס סדר הא-ב של שמות משפחה(או שמות פרטיים). הנחיה פרטנית זו תמוהה. מדוע משרד החינוך צריך לקבוע את אופן החלוקה של הגן לקבוצות? חלוקת הילדים לקבוצות על ידי כל צוות גן עשויה לקחת בחשבון היבטים כגון ימי הלמידה של אחים אחרים בגנים אחרים, חברויות בין ילדי הגן, קרבה גיאוגרפית. אימוץ שיקולים מקומיים מעין אלה עשוי לשרת את הילדים ואת הורי הילדים טוב יותר מחלוקה שרירותית של הילדים לשתי קבוצות גדולות(קפסולות) ולאחר מכן לרבעים.
הכרחי גם לגבש פרוטוקולים ברורים שנוגעים לכניסה למסגרות החינוך, הליכה לשירותים, אכילה, התנהלות בחצר וכו'. כאשר מדובר בחינוך לגיל הרך יש להביא בחשבון את המאפיינים הייחדויים של ילדים צעירים.
חשוב שכל מסגרת חינוך תניח שגם אם לא ביום א' הקרוב (3.5.2020) היא תחזור לעבודה בעתיד הקרוב, ולכן חשוב לגלות מנהיגות ואחריות ולגבש תוכנית מגירה מפורטת ומדוקדקת לגבי החזרה לעבודה. הכרחי לגלות מנהיגות וחשיבה פרואקטיבית ולהיערך נפשית ופיזית לחזרה ללימודים במסגרות החינוך על פי הידוע על הנחיות משרד הבריאות. מפנה שוב למצגת שכוללת התייחסות לעיקרי ההיערכות במסגרות חינוך לגיל הרך ולפוסט בנושא. אין להמתין לחדשות כדי להתחיל להיערך. במדינות שונות מורים נקראו למסגרות החינוך לתרגל פרוטוקולים של שיבה ללימודים כשבוע לפני החזרה לעבודה בפועל.
חשוב שגננות מהמגזר הצביורי והפרטי יכשירו את הקרקע גם לבניית ביטחון ואמון של ההורים במערכת אמון שישתקף בהרגשת הביטחון של הילדים. מאמץ רב יש להשקיע בחינוך לגיל הרך לתקשורת בין אישית עם הורים, פעוטות וילדי גן לקראת החזרה ללימודים.
אחד ההיבטים החשובים בחזרתם ללימודים של הילדים הצעירים נוגע לנהלי פרידה מהורים מחוץ לשער המסגרת החינוכית. מצב זה איננו מצב רגיל של פרידה מהורים וקבלה של אנשי צוות. מדובר בתרחיש רגשי חברתי שאותו על מסגרת החינוך לגבש, לתרגל, לתווך להורים ולילדים הצעירים בפגישות זום. חשוב ואף הכרחי לנהל בשבוע שלפני החזרה ללימודים שיחות וידאו( (באמצעות הזום או הואטסאפ או כל מדיה אחרת) אישיות או בקובצות קטנות שבהם יוסבר לילדים שוב ושוב איך תתנהל הכניסה לגני הילדים למסגרות החינוך.
חשוב לטעת ביטחון בהורי וילדים. חשוב להבין שיש בחזרה לעבודה במסגרות החינוך לצד השמירה על הבריאות מן החזרה לחיים יותר נורמליים בשביל כולם ויש בה תרומה של ממש לחברה השיראלית.
טוב היה אילו היו יותר גילויי מנהיגות בכל הדרגות בממסד. אבל לא מזיק שכל אחד מאיתנו בתפקיד שלו יגדיל ראש ויגלה מנהיגות ואחריות חברתית.