מדיניות חינוכית
הפוסטים הבאים דנים בסוגיות ליבה במדיניות החינוכית בישראל, ומשווים אותה לעיתים לנעשה במדינות אחרות. במקרים מסוימים אני מביעה תמיכה במדיניות ובמקרים אחרים אני מותחת עליה ביקורת.
בפוסט זה מוצגים ממצאים של מחקר שהתחקה אחר התמודדות של גננות-סטודנטיות לתואר שני עם שיבושים בשגרת הגן באמצעות השתתפות בסימולציות עם שחקנים או במשחקי תפקידים עם עמיתות. מעבר למיפוי סוגי השיבושים נמצא שגננות משתמשות באסטרטגיות של שליטה רגשית והתמודדות עם פתרון בעיות כחלק מהתמודדותן עם שיבושים. נמצא עוד הבדל בדרכי ההתמודדות עם שיבושים באמצעות סימולציות של גננות מנוסות לעומת גננות טירוניות .
מטרת פוסט זה להצביע על פערים בין הצהרות הנוגעות לחשיבות פרקטיקות מקדמות רווחה רגשית ולמידה בקרב ילדים לבין היישום של הפרקטיקות הללו בפועל במסגרות החינוך לגיל הרך. חשוב לדעתי לא להמשיך להשלים עם קיום הפערים האלה. קיום הפערים בין הצהרות ליישום היא בעיה שניתן להתמודד איתה לטובת הילדים והמערכת. לשם כך חשוב להבין שפרסום תוכנית טובה איננו מספיק. חשוב באמצעות צוותי ההדרכה להגיע להסכמה בכל מסגרת חינוך על תוכנית פרטנית מותאמת לאותה מסגרת. הצעתי לראות באיכות האינטראקציות בין המחנכות לילדים מוקד ללמידה ולשיפור בכל תוכנית. הצעתי גם להנהיג במסגרות החיוך לגיל הרך מחקרי פעולה שילוו את היישום. הצבעתי גם על הכרח להתחייב לשימוש אתי בתיעודים השונים ובניית קשר של אמון בתוך כל צוות ובין הצוות להדרכה ולפיקוח. לבסוף הצעתי להתחיל בכל גן במיפוי תחומי העניין של הילדים. כל תוכנית חינוכית טובה מביאה בחשבון את תחומי העניין של הילדים.
הפוסט עוסק בציון יום הזיכרון תשפ"ו על רקע מציאות ביטחונית מורכבת, הכוללת לחימה מתמשכת, הפסקות אש זמניות ותחושת איום מתמשכת בעורף הישראלי. הוא מציג נתונים עדכניים על אבדות המלחמה ומדגיש כי מדובר ביום זיכרון שלישי ברציפות הנחווה בצל מלחמה, מה שמעצים את העומס הרגשי על כלל האוכלוסייה, ובמיוחד על ילדים וצוותי חינוך. בתוך מציאות זו, מודגש הצורך של אנשי חינוך לגיל הרך לפעול באחריות וברגישות, תוך איזון בין הכרה באובדן לבין חיזוק תחושת הביטחון של הילדים. הפוסט מתמקד בהיבטים פסיכולוגיים של הבנת מוות ואבל בקרב ילדים צעירים, ומסביר כיצד תפיסת המוות בגיל הרך שונה ומצריכה תיווך מותאם וזהיר. לצד זאת, מודגשת חשיבות ההקשבה לפרשנויות של הילדים ומתן מענה לחששותיהם, במיוחד סביב שאלות של ביטחון אישי ומשפחתי. המחברת מדגישה את תפקיד המבוגרים ביצירת סביבה בטוחה המאפשרת הבעה רגשית לצד הגנה מפני הצפה. בנוסף, מוצגות מטרות חינוכיות מרכזיות לציון יום הזיכרון, כגון חיזוק האמון במבוגרים, תחושת השייכות לקהילה והבנת משמעות ההנצחה. הפוסט כולל גם המלצות מעשיות לפעילות בגן ובכיתות הצעירות.
ימי הזיכרון הלאומיים (יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקורבנות פעולות האיבה) חלים כמדי שנה אחרי חופשת הפסח. יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום ג', כ"ז ניסן תשפ"ו, 14.4.2026 ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקורבנות פעולות האיבה יחול ביום ג' ד' איר תשפ"ו, .21.4.2026 . ציון ימי הזיכרון …
כשבוע לפני התחלת מלחמת "שאגת הארי" כתבתי פוסט שהציג את הרלוונטיות של הערכים בחינוך. באותו פוסט, הגדרתי ערכים והדגשתי את החשיבות של אבחנות בין סוגי ערכים (לדוגמה בין ערכים מוסריים, נורמטיביים ואישיים). התוכן של הפוסט שאני מפרסמת השבוע, בדומה לתוכן של הפוסט הקודם, נגזר בחלקו מפרק שכתבתי עם פרופסור יואל …
מדוע החלטתי לכתוב את פוסט בנושא כבד כל כך, ערכים? הטריגר המרכזי לכתיבת הפוסט הוא התרשמותי מכך שבזירות שונות בחינוך, הן בשטח במסגרות החינוך והן במכללות להכשרת מורים, דגש רב מושם על חיזוקים חומריים להישגים לימודיים, יותר מאשר על תהליכי למידה והתנעת תהליכים חינוכיים של מוטיבציה פנימית. זאת ועוד, אני …
אני כותבת את הפוסט בעקבות שני סוגי התרחשויות בחינוך לגיל הרך המעלות שאלות כבדות דבר החשיבות המיוחסת לחינוך לידה עד שלוש בישראל של שנת 2026. ההתרחשות הראשונה קשורה למותם של תינוקות במסגרות חינוך לידה עד שלוש לא מפוקחות בירושלים ובבני ברק. ההתרחשות השניה שונה לכאורה: היוזמה של השלטון המקומי לייבא …
החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות האסון הכבד שאירע אתמול, 19.1.2026, בפעוטון לא מפוקח בירושלים. שני תינוקות מתו בפעוטון מסיבה לא ידועה. תחילה התפרסמו ידיעות שדובר בדליפת גז מאחד התנורים אבל בדיקות שנעשו במקום לא העלו שום ממצא חריג באוויר שהסביר את המצוקה הנשימתית שממנה סבלו כל התינוקות והפעוטות ששהו במקום, …
החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות ריבוי של מקרי התאבדות נוער שהתפרסמו בתקשורת. כרקע למקרים רבים צוין שהנערים והנערות חוו חרם חברתי מתמשך. חשוב להיות מודעים גם לעובדה שרק מיעוט המקרים מתפרסם בתקשורת גם בשל הניסיון לשמור על פרטיות הנערים ושל משפחותיהם. המקרים המתפרסמים הם קצה הקרחון של ההתנסויות החברתיות הפוגעניות שהן …
יום הילד הבינלאומי נועד להעלות מודעות לזכויות הילד ולרווחתו, אך מצוין בתאריכים שונים ברחבי העולם בשל מסורות מקומיות, החלטות מדיניות והיסטוריה ייחודית לכל מדינה. בישראל הוא מצוין ב-20 בנובמבר, בהתאם להמלצת האו"ם משנת 1954. אני חושבת שהמודעות לזכויות הילד והילדה ולרווחתם חייבת להוביל לפעולות בקרב מוסדות חינוך, משפחות ומוסדות רווחה …