מה אנחנו יכולים ומוכנים לעשות בחברה ובמערכות החינוך לגבי גיוון ושונות : ירקות, נפרדים, סלט או מרק מרוסק?

שונות מאפיינת בני אדם. חלקה נוגעת לביולוגיה ולפסיכולוגיה (שינויי טמפרמנט, מאפיינים פיזיים) של היחיד. אנשים גם משתייכים וחיים בתוך קבוצות  (Bullivant, 1993).קבוצה מורכבת ממספר אנשים שחשים אחדות  וחולקים זהות משותפת. קבוצה היא גם מערכת חברתית מאפינת על ידי מבנה חברתי וכוללת תפקידים מוגדרים. קבוצות מפתחות תרבות שכוללת ערכים, רעיונות, נורמות משותפים (James Banks, 2013, p. 10). שונות מאפיינת קבוצות על בסיס הערכים, הנורמות ולעתים המראה החיצוני שלהן. בין בני אדם, כיחידים וכקבוצות מתקיימים לעתים קשרים של רעות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית ולעיתם קשרים של קונפליקט ועוינות.

הנטיה להעדיף את הקרובים לנו כיחידים וכקבוצות היא נטיה אנושית ואוניברסאלית. היא כל כך בסיסית עד אשר כמוצג באחד הפוסטים שכתבתי שהתבסס על ספרו של אנדרו סולומון:" Far from the tree",  הורים מתקשים לקבל ילדים ששונים מהם במדדים שונים (למשל מוצג בספר שהורים מתקשים לקבל ילדים שמגדירים לעצמם זהות מינית  שאיננה הטרוסקסואלית או מתקשים לקבל חרשות או אוטיזם של ילדיהם). לכן ניתן להסיק שהתעלות מעל הנטייה להעדיף את הקרובים לנו, להימנע מהתנהגות שבטית איננה באה בטבעיות. גישה זו  שמייחסת לזולת חשיבות וזכויות כמו שלך-על השונות של הזולת מאיתנו, היא תוצר של התפתחות חברתית ותרבותית והיא מחייבת השקעה מרובה.

בעיות של קיפוח של קבוצה זו או אחרת, מתעוררות כשלקבוצות השתייכות מסוימות יש יותר כוח השפעה על קבוצות אחרות. אין מדובר בהכרח בעליונות או בסגולות משובחות של קבוצה מסוימת בהשוואה לקבוצות אחרות אלא בנסיבות שהעניקו לה יותר כוח. בתנאים אלו הנטיה להעדיף את הקרובים לנו הופכת קבוצות לקבוצות שולטות ומשפיעות ולקבוצות מודרות ושוליות-שלא על בסיס כישורים או תרומה לחברה אלא רק בשל  הכוח שיש או אין לה. מצבים אלו עלולים להביא להתנגשות עם ערכים מוסריים בסיסיים של הגינות.

תנועת הרב תרבותיות  קמה כדי להבטיח תנאים הוגנים לכל אדם באשר הוא למרות השתייכותו לקבוצה כזו או אחרת. 

בעוד שפוסט שפרסמתי בעבר "גיוון ושונות אינם רב תרבותיות", הבלטתי את ההבדל בין שונות וגיוון לבין רב תרבותיות, בפוסט זה, כמו ביום עיון שנקיים במכללת לוינסקי לחינוך לסטודנטיות בתואר השני בחינוך לגיל הרך ובחינוך המיוחד, ביום ג', 24.1.2017, נתלבט לגבי דרכים שונות לטפל בשונות ובגיוון שמאפיינים קבוצות  המרכיבות את החברה הישראלית, ואת מערכת החינוך שלה.

לפני שאציג התלבטויות מרכזיות לגבי דרכי הטיפול בשונות, אציג בהמשך הגדרות של רב תרבותיות כפי שהופיעו בפוסט מהשנה שעברה, בהתבסס על הגדרותיהם שבנקס ובנקס(2010).

על המשמעות של רב תרבותיות

ג'יימס בנקס ומקגי בנקס טוענים שרב תרבותיות בחינוך היא לפחות שלושה דברים-שלושת הדברים הבאים:

• רב תרבותיות כרעיון או מושג;
• רב תרבותיות כרפורמה חברתית;
• רב תרבותיות כתהליך דינאמי.

רב תרבותיות כרעיון ומושג –מתייחס בין היתר לכך שבמציאות הקיימת, ישנן קבוצות של תלמידים שהרקע הסוציו-תרבותי שעמו הם מגיעים למסגרות החינוך מאפשר להם להצליח יותר במערכת החינוך בהשוואה לילדים אחרים-אולי מוכשרים לא פחות-שהרקע החברתי תרבותי שעמו הם מגיעים לאותן מסגרות החינוך אינו מאפשר להם להצליח באותה מידה כמו הקבוצות ה"חזקות". אוסיף מהמציאות הישראלית, שלעתים קבוצות הורים "חזקות" אינן מאפשרות למורים או גננות שבאים מרקעים סוציו תרבותיים פחות חזקים לתפקד בצורה מיטבית.

מחקרים שנערכו בארה"ב ומצוטטים על ידי ג'ימס בנקס ומקגי בנקס מראים כיצד בתי ספר במודע ושלא במודע "מדכאים" קבוצות מסוימות ומעצימים קבוצות אחרות. לדוגמה, הם מביאים ממצאים שמראים שבעוד שבשנים הראשונות של בית הספר היסודי בנות מגיעות להישגים דומים להישגי הבנים במתימטיקה ומדעים, ככל שהן מצויות בכיתות בית ספר גבוהות יותר הישגיהן באותם מקצועות הופכים לנמוכים משל הישגי הבנים. כמו כן, הם מצטטים מחקרים שמצביעים על השתתפות נמוכה יותר של בנות בשיעורים בהשוואה לבנים. מנגד, הם מציינים שבנים "זוכים" לטיפול משמעתי קשה יותר מאשר הבנות-גם במקרים שבהם התנהגותם איננה "מופרעת" יותר מזו של הבנות.  בדומה לכך, נמצא גם שילדים אפרו-אמריקאים, והיספאנים מגיעים להישגים דומים לאלו של הילדים ה"לבנים" בכיתות הנמוכות ופערים מתגלעים בין הישגיהם להישגים של הילדים ה"לבנים" ככל שהם מתקדמים בכיתות הלימוד. חינוך רב תרבותי  מתבסס על הרעיון שלמידה מונגשת בצורה מותאמת לכל התלמידים ללא קשר להשתייכותם המגדרית, העדתית וכו'. יתרה מזו, מובטחת השתתפותם של הילדים באמצעות תיווך הולם ומותאם והמורים והגננות זוכים לתמיכה מצד הארגון.

סטודנטית שלנו לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי, הגננת דורית אורן , קראה תיגר בפרויקט מחקרי שעשתה בהנחייתה של דר' מיכאלה כדורי שלזק, על ההנחה שילדים בגיל הגן אינם יכולים ללמוד אסטרונומיה; יתרה מזו היא הראתה במחקרה שבנות שמלכתחילה לא גילו עניין וידע רב באסטרונומיה, הגיעו להבנה מעמיקה ומפותחת יותר בנושא מאשר הבנים שהשתתפו בקבוצת הלמידה שלה. חשוב לציין שכל הילדים פיתחו הבנה מדעית על כדור הארץ ועל הגלקסיה שלנו במהלך פרויקט הלמידה שלה.

רב תרבותיות כרפורמה חברתית-הרב תרבותיות היא חלק מתנועה שחותרת לשינוי מדיניות,תפיסות, עמדות ופרקטיקות בבתי ספר, בגנים ובמוסדות חינוך אחרים במגמה להביא לכך שילדים שמייצגים רמות סוציו אקונומיות נמוכות, המשתייכים לקבוצות אתיות, דתיות, מגדריות שמופלות לרוב בחברה לרעה, יזכו להזדמנויות שוות ללמוד ולהתפתח. הכוונה כאן כמובן גם לילדים עם צרכים מיוחדים. שינויים שבאים לממש זכויות אדם בסיסיות של ילדים, הורים, מורים עשויים לבוא מלמעלה, משינוי מדיניות של הממסד החינוכי וגם מלמטה באמצעות ביצוע מחקרי פעולה ברמה של בתי ספר, גנים, אשכולות אזורים-מחקרים שבמסגרתם מזהים כבעיה  את אי השוויון ומנסים להתאים תכנית למשתתפים בו-תכנית שמביאה בחשבון את מאפייניהם הייחודיים של החשקנים בזירה. סטודנטית שלנו מהתואר הראשון בשם קרולין חביב (היום גננת) ביצעה בשנת הלימודים השלישית שלה מחקר פעולה באמצעותו הביאה ליתר השתתפות של ילדים דוברי רוסית בגן ההתנסות שלה. היא עשתה זאת באמצעות עידוד השתתפותם בפעילויות באמנות תוך שהיא אפשרה להם לדבר ברוסית ואף העמידה לרשותם ילדים "מתורגמנים" ששלטו הן בעברית והן ברוסית. בניתוח עבודתה הגיעה קרולין למסקנה שמה שסייע לשינוי זה הייתה צמיחתה של "מנהיגות מקומית" בקרב הילדים שקרבה ביניהם ותרמה ללמידה תוססת ולגיבוש חברתי של הקבוצה.

רב תרבותיות כתהליך דינאמי-חשוב מאוד לדעת ג'יימס בנקס ומקגי בנקס להבין שהרב תרבותיות היא סוג של אידיאל שיש לשאוף תמיד להתקרב אליו ושאף פעם השגתו איננה מלאה. מודעות זו להיותה של הרב תרבותיות תהליך דינאמי עשויה להוביל אנשי חינוך וחברה להימצא במצב תמידי של בדיקה עצמית ושל זיהוי בעיות חדשות של  חוסר הנגשה או של הפליה של ילד, קבוצת ילדים, מורים או הורים. ובעקבות זאת חשוב תמיד לחתור ליתר הנגשה של המסגרות ושל יתר השתתפות של ניציגים של קבוצות מוחלשות.

גיימס בנקס (2013, עמ' 19) מציע שחינוך לרב תרבותיות במוסדות החינוך כולל את הממדים הבאים:

1. התכנים הנלמדים כוללים התייחסות לתרבויות השונות שמיוצגות על ידי התלמידים;
2. טיפוח גישה ביקורתית בניתוח טקסטים-ללמד את התלמידים לחשוף הנחות סמויות וגלויות בטקסטים שיש בהן כדי לעודד הפליה ודעות קדומות;
3. פדגוגיה מבוססת על הגינות מתייחסת למידת הנכונות של המורים להתאים את דרכי ההוראה שלהם על מנת להנגיש אותן למגוון של סטודנטים(כשמדובר בהתאמה לשונות שמתמקדת במוצא אתני או גזעי,מגדר ומעמדות סוציואקונומיים שונים);
4. הפחתת הדעות הקדומות על ידי שכנוע והכללת תכנים שמקדמים את הפחתת הדעות הקדומות בקרב קבוצות התלמידים;
5. תרבות מוסדית(בית ספרית) שמעצימה תלמידים שבאים ממגוון רקעים.

יחסי גומלין בין יחיד לקבוצות ובין קבוצות בטיפול בשונות

בטיפול בשונות יש לקבל הכרעות לא פשוטות שאת מקצתן אציג בהמשך.

1.  תמיד קיים מתח בין הזהות האישית של כל רכיב בחברה (הרכיב עשוי להיות היחיד או קבוצה) לבין הזהות המשותפת; מתח זה קיים גם כאשר מדובר בזהות משותפת שמתגבשת על בסיס הסכמות;
2. מתעוררות תמיד  התלבטויות לגבי כיבוד נורמות של יחיד או של קבוצה שמהווים חלק מהזהות שלהם-אף שנורמות אלו עשויות לפגוע ביחידים באותה חברה;
3. מתעוררת לעתים מחלוקת לגבי שימוש בפעולה של "הפליה מתקנת"(affirmative action) כאמצעי זמני למתן הזדמנויות שוות לקבוצות מופלות לרעה.

1. מתח בין זהות אישית לזהות קבוצתית

אני בוחרת להציג את ההתלבטות סביב סוגיה זו באמצעות מטפורה שמתמקדת בירקות. את ההשראה לשימוש בירקות לייצוג אינטראקציות שונות קיבלתי מהסטודנטית שלי שני היינריך ועל כך אני מודה לה. מה נעשה נגיד בירקות שונים?

הזהות האישית הנפרדת,

אנחנו עשויים  לאכול כל ירק בנפרד בשלמותו, להגיש את הירקות כמגש ירקות חתוכים (כשהטעם של כל ירק נשמר)

להכין סלט קצוץ שיש בו מצד אחד יצירת מרקם חדש משותף אבל כזה שניתן לזהות עדיין כל רכיב שמרכיב את הסלט

או שאפשר להכין מרק מרוסק שיוצר תערובת חדשה שבה יש עקבות של כל אחד מהרכיבים אבל שלא ניתן לזהות ויזואלית או אפילו בטעם את הטעם הייחודי (הזהות האישית) של כל ירק שמרכיב את המרק הזה.

אחרי קום המדינה,  במערכת החינוך בישראל הייתה נהוגה מדיניות של כור היתוך (משהו שדומה למרק המרוסק שמוצג מעלה) . לכאורה מדובר בתרבות חדשה-אבל בפועל  תרבות הוותיקים נטתה להשתלט על התרבות של העולים החדשים. אבל במודע היה ניסיון "למחוק" את  תרבויות המקור של הקבוצות שהרכיבו את החברה. עם השנים, תפיסת הכור-היתוך התחלפה לה בגישות יותר רב תרבותיות.  ערכים קולקטיביסטיים התחלפו בערכים אינודיודואליסטיים (בהשאלה מהתרבות המערבית בעיקר  תוך חיקוי החברה האמריקאית). המציאות זו, היו "צבעים" ותרבויות דומיננטיים יותר מאחרים. וגרוע מכך ההתקדמות לא תמיד נעשתה אודות לכישרון ומאמץ אלא אודות לקשרים. עקרונית נשאלת גם השאלה, אם נשמרת הזהות האישית של כל רכיב, מהו החלק המשותף, המאחד?

לכן, אני מציעה ששאלת המתח והמאזן בין זהות היחיד לזהות הקבוצה תיבחן באופן מעמיק וכל מסגרת תקיים דיון רציני לגבי מידת השותפות לעומת מידת השמירה על זהות היחיד.

2. נורמות של יחידים או של קבוצות שעומדות בסתירה להגינות ושוויוניות

לעתים מתעוררת התלבטות בין  חברה שמתיימרת להיות רב תרבותית ומבקשת לשמור על הזהות האישית של תת קבוצות בתוכה, לגבי אפשור נורמות שלכאורה פוגעות בפרטים באותה קבוצה. לדוגמה פוליגמיה מקובלת בקרב קבוצות מסוימות ונראה בעליל שהיא פוגעת בזכויות הנשים. שלילת הפוליגמיה בחוק (כפי שהדבר קיים גם במדינת ישראל)  באה להבטיח את זכויות היחיד ולהגן עליו בפני הקבוצה האתנית שאליו הוא שייך. מה יש באי אכיפה של החוק שאוסר על פוליגמיה? ניסיון לשמור על זכויות קבוצה אתנית או פגיעה קשה בזכויות אדם?

בצרפת קונפליקט זה בין ערכים הגיעה לטונים גבוהים ולמחלוקות קשות ,כשאסרו על נשים להגיע לים או לברכה לבושות בבורקיני. שוב מדובר בדילמה קשה שמדברת על האפשרות לכפות ערכים ליברליים על אנשים בניגוד לרצונם.

3. ההתלבטות לגבי הפליה מתקנת . כדי להבטיח  זכויות שוות לקבוצות מופלות נוהגים לעתים בהפליה מתקנת. דהיינו קבלה לחוגים נחשבים באוניברסיטה, לתפקידי ניהול וכו' מחייבת על פי חוק או תקנה לקבל אחוז מסוים של אנשים שנחשבים למופלים לרעה: למשל נשים לתפקידי ניהול בכירים; סטודנטים ממוצא אתיופי, ערבי או חרדים לחוגים נחשבים.  הפליה מתקנת נהוגה במקומות שבהם מניחים שתהליכי ההכללה של נציגים מקבוצות מופלות בדרכים "רגילות" תתקדם לאט מידי אם בכלל, הן בשל הפליה שמובנית בתוך הארגונים המקבלים והן בשל רתיעה של פונים מקבוצות "מוחלשות" לפרוץ תקרות זכוכית. התנגדות להנהגת הפליה מתקנת עשויה להגיע מקבוצות הרוב שמרגישות שפעולות אלו מפחיתות את סיכוייהן להתקבל לתפקידים בכירים. לעתים התנגדות להנהגת פעולות של הפליה מתקנת צומחת מתוך הטענה שהפעלתה איננה מתחשבת די בכישורים הנחוצים למילוי התפקידים. שוב שאלה פתוחה לדיון.

ביום העיון ב-24.1.2017 נזמין את הסטודנטיות שלנו מהתואר השני בחינוך לגיל הרך ובחינוך מיוחד, להתלבט לגבי הדילמות האלו, להעלות דילמות משלהן ואף להציע פתרונות  אשר יביאו את מסגרות החינוך שלהן ואת המכללה שלנו לטיפול יותר רגיש תרבותית מהמקובל היום.

עם סוגי השונות לגביהם יתלבטו הסטודנטים שלנו במסגרת מעגלי השיח נמנים:

• שונות על רקע דתי
• שונות על רקע עדתי
• שונות על רקע צרכים מיוחדים
• שונות על רקע זהות מגדרית
• שונות על רקע שונות של גיל
• שונות על רקע שפות אם
• שונות על רקע מעמד אזרחי
• שונות על רקע מיקום גיאוגרפי
• שונות על רקע מראה חיצוני