מצלמה בגן איננה תחליף לתנאי עבודה סבירים למחנכות ולאמון בהן!

אני כותבת פוסט זה בתגובה ליוזמת החוק של ח"כ איציק שמולי להתקין מצלמות במסגרות חינוך לגיל הרך. בכתבה שהתפרסמה  במאקו ישנה התייחסות לגורמים שהביאו ליוזמת החוק. בכתבה זו, מה עושים לגבי ריבוי החשדות בדבר התעללות בילדים, נתונים לגבי  ריבוי מקרים של התעללות לכאורה בפעוטות ולגבי אחוז התיקים הנסגרים בעניין התעללות ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך  בגלל חוסר ראיות. הבעיה שהחוק של ח"כ שמולי בא להתמודד איתה היא אפוא האחוז הנמוך של כתבי אישום בגין פגיעה בפעוטות.  הצלחה של התערבות מעין זו אמורה להתבטא בהגדלת מספר כתבי אישום בתיקים מעין אלו!

אני חולקת על הגדרת הבעיה וממילא על הפתרונות המוצעים !

האינטרס שלנו כחברה איננו שנצליח להעניש את האשמים אלא שניצור תנאים במסגרות החינוך לגיל הרך שיקטינו עד מאוד או אף יעלימו אפשרויות של התעללות בילדים. יתרה מזו,  אני חושבת שכחברה וכהורים לילדים צעירים, איננו יכולים להסתפק בכך שילדים צעירים יזכו לטיפול לא מתעלל. אנחנו צריכים לצפות ליחס חם ומכיל ובגיל מסוים להצבת גבולות כלפי  הילדים תהא התנהגותם אשר תהא. אנחנו צריכים לצפות להעשרתם השפתית והקוגניטיבית של כל הילדים כולם.

אני מציעה אפוא שקובעי המדיניות ונציגי הציבור יאמצו חשיבה מניעתית, פרו אקטיבית בהתמודדות עם מצבים שמסכנים ילדים בגיל הרך. מה שאני מציעה הוא לנתח את המצב ולבדוק גורמים שמגבירים שכיחות של התעללות ולנסות לטפל בהם על מנת לצמצם את הסיכוי שהתעללויות תקרנה.

מצלמות אינן יכולות לקדם חינוך טוב מסוג זה!

קשרים טובים בין מחנכות לגיל הרך עם ילדים צעירים ועם הוריהם הם תנאי לחינוך איכותי. יחסי אמון בין ההורים למחנכות הכרחי. הכנסת מצלמות פוגעת לדעתי ביכולת לבנות קשרי אמון בין הורים לצוותי המעונות. מסתתרת מאחורי צעד זה ההנחה שמה שנחוץ הם שיטור ופיקוח. איך תוכלנה בתנאיים אלו המטפלות  להתעניין בילדים, ובמה הם מרגישים ובמה מעניין אותם ? איך תוכלנה לשתף הורים בקשיים ובתהלבטויות שהם מנת חלקם של כל מי שמחנך ילדים צעירים? פחד מביקורת ומתביעות איננו מאפשר לשקול אפשרויות בקור רוח ולקבל החלטות לטובת הילדים.

הבעיה המרכזית  בחינוך לגיל הרך בארץ, והדבר איננו סוד , נובעת מחוסר ההסדרה של החינוך לגילאי לידה עד שלוש.  מכך שפורמאלית מסגרות אלו כפופות למשרד הכלכלה. עקב כך, במסגרות אלו עובדות מחנכות שלא קיבלו הכשרה  מספקת(מדובר בפראפרופסיונאליים שהמקסימום שמקבלות הוא קורסים בשעות אחה"צ אחרי שעות העבודה). תנאי עבודתן  קשים. ימי העבודה ארוכים, חופשותיהן אינן חופשות של עובדי חינוך אלא דומות לחופשות של עובדי מנהל. שכרן מן הנמוכים במשק. גם במסגרות המפוקחות מספר הפעוטות באחריותה של כל מטפלת רב מאשר בכל מדינה מערבית. תנאיי עבודה קשים אינם מצדיקים כמובן התעללות. אבל המקצוע איננו בהכרח מושך את האנשים המוכשרים ביותר לעבודה זו וגם העבודה שוחקת. לכן, כדי למנוע התעללויות נדרשים לדעתי כמה צעדים מסוג שונה לגמרי מאשר התקנת מצלמות.

מה נחוץ בעיניי על מנת להבטיח את שלומם של הילדים בגיל הרך?

  1. להסדיר חוקית את תחום החינוך לגיל הרך כך שלא יתקיימו מסגרות חינוך קבוצתיות  לגיל הרך שאינן מפוקחות!
  2. לשפר את תנאי העבודה של העוסקות בחינוך לגיל הרך: להקטין את כמות הילדים באחריותה של כל מטפלת, לצמצם את מספר שעות העבודה למשרה מלאה, להציע ימי חופשה מרובים יותר;
  3. להגדיר תנאיים לעיסוק במקצוע ואולי ליצור מצב שגם מטפלות פרטיות וגם המחנכות במסגרות החינוך יקבלו רישיון לעיסוק במקצוע;
  4. להגדיר תנאים לפתיחת משפחתון(  שקשורים לתנאי הדירה אבל גם בהיבטים נוספים כגון מי בני המשפחה שנמצאים בבית;  בטיחות הדירה; בכל מקרה וועדה ציבורית חייבת לתת מענה לשאלות אלו;
  5. לבנות מאגרים קהילתיים של מתנדבים לתמיכה במסגרות החינוך לגיל הרך בכל שכונה;
  6. לממש את הבטחת השר בנט ולהעביר את האחריות לחינוך לגיל הרך ממשרד החינוך לצד הצאת תקציבים מתאימים;
  7. לזכור שחינוך איכותי לגיל הרך מחייב הכשרה מקצועית  של העוסקים בו ואיננו מתבטא ביישום טכני של סטנדרטיים.  מחנך טוב לגיל הרך איננו טכנאי!
  8. להיערך ליישום שיטתי וממושך של המעבר מבלי להשלות הורים שיש בידינו פתרונות קסם;
  9. להעסיק עם הזמן גננות במעונות יום בכל קבוצות הגיל.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. עידית צולמן

    מחקר גדול של NICHD (2001) מצא, כי בקרב פעוטות בני שתיים ושלוש, המדד שהשפיע בצורה המשמעותית ביותר על התנהגותם החברתית היה אופן הטיפול של הדמות המחנכת/מטפלת שנמדדה באמצעות רגישותה ואחריותה כלפי הילדים. ככל שמדדים אלו היו יותר גבוהים, כך גם התנהגותם החברתית של הילדים כלפי בני גילם הייתה חיובית יותר. מחנכות שדורגו כמשמעותיות, היו כאלו, שסיפקו גירויים ותכנים, יצרו אינטראקציות חיוביות בין הילדים וכמו כן ניטרו והתערבו בסיטואציות חברתיות שליליות ביניהם.

    מצלמות, מבנים מפוארים, משחקים מתוחכמים, מחשבים…..זה לא יעזור! השקעה בגורם האנושי!!!!

  2. clodietal

    תודה עידית. אף שמדובר בממצאי מחקר ובמה אומר לנו השכל הישר, יש החושבים שמצלמות יפתרו את הבעיה!

התגובות נעולות.