בפוסט שכתבתי לפני כחודש הצגתי מסגרת מושגית אפשרית לציון ימי ההולדת במסגרות החינוך והצגתי מספר התלבטויות שקשורות לניהול ימי הולדת כחלק מניהול הגן.
בפוסט הקודם שמתמקד בימי הולדת, כמו במעט המקורות בנושא שמצאתי (שנכתבו בארה"ב או בארץ) התייחסנו לציון יום ההולדת כאל טקס. טקס שנועד לציין התבגרות, לתת תחושה טובה לילד שגדל בשנה. נאמר בפוסט גם שהטקס אמנם נועד למען האינדיוידואל, היחיד אבל הוא אקט קולקטיבי. איזהשהו קולקטיב (גן ילדים, משפחה, קבוצת חברים) הם חלק מהטקס ואף לעתים מארגנים אותו.
סטודנטיות שלי מהתואר הראשון והתואר השני עורכות מחקרים שמתמקדים בציון ימי הולדת בגנים תוך שהן בודקות תפיסות של גננות, ילדים והורים לגבי ציון ימי ההולדת הקיימים בכלל ולגבי המידה שבה רצויה השתתפותם של הורי הילדים בפרט.
בביקור האחרון ברג'יו אמיליה (שהוצג בפוסט שפורסם בבלוג זה בשבוע שעבר) הוצגה אפשרות אחרת להתייחסות לימי ההולדת של ילדי הגן. אפשרות שונה מהמוכר לי במסגרות חינוך בארץ ובכלל. הדגש בהיצג היה תהליך החקר שהוביל להלחנה של קטע מוזיקלי (מיני קונצרט) על ידי ארבעה ילדים כמתנת יום הולדת לילדה בשם צ'ארה-חברתם לגן. בפרויקט שהוצג לנו בסמינר היו מעורבים בסופו של דבר חמישה ילדים. ארבעה מתוכם עסקו בהלחנה של יצירה מוסיקלית (בהנחיית אטלייריסטה-atelierista מורה למוזיקה בשם פליפה שעבד בשיתוף פעולה מלא עם הגננת) והחמישית היא כלת יום ההולדת-צ'ארה (שחגגו לה יום הולדת שש אם אני לא טועה).
מטרת ההיצג לקבוצת המחנכות לגיל הרך מישראל הייתה מן הסתם שנבין איך עובד תהליך החקר בפרויקט שבו מעורבת מוזיקה (לרוב הוצגו לנו פרויקטים שהתמקדו בעיקר באמנות חזותית) על ידי מורה לאומנויות (במקרה זה מורה למוזיקה), בשיתוף עם מורת הכיתה. זה שהפרויקט התמקד ביום הולדת של ילדה היה סוג של פרט שקשור להקשר ולא מוקד מרכזי בהרצאה. מתוך הקשבה להרצאה ודיון עם עמיתותיי המדריכות מלוינסקי-נולד הרעיון לנסות לאמץ לתוך ההכשרה שלנו ותוך שיתוף פעולה עם מאמנות "דגם" שונה של התייחסות לימי הולדת. דגם שיוצע בסוף פוסט זה.
על הפרויקט ששמו "רחוב התווים" ("Road of notes") -בקצרה
באחד הגנים ברג'יו אמיליה ארבעה ילדים (שני בנים ושתי בנות-שאחד הבנים הוצג כילד בישן שמאוהב בסתר בכלת יום ההולדת) מיודדים מאוד עם כלת יום ההולדת צ'ארה, החליטו להכין לחברתם חובבת המוזיקה מתנה מיוחדת ליום ההולדת. יצירה מוזיקלית שאותה ינגנו על בסיס פרטיטורה שאמורים היו להכין. המורה לאמנויות (במקרה זה מורה שבא מרקע מוזיקלי) יחד עם הגננת של הילדים זרם עם יזמתם של הילדים. הילדים החליטו על כלי הנגינה (היו כינור, גיטרה, תופים). בחירת הכלים נעשתה גם על בסיס ניסיונם של הילדים (אחת הילדות למדה כינור). במהלך השיח עם המורה התלבטו הילדים איך להכין את הפרטיטורה. השיח ביניהם הוליד את מה שהם עצמם קראו לבסוף "רחוב התווים"- מערכת רישום אנכית שבה סימנו בעיפרון אחרי דיון רציני נקודת התחלה (בראש הדף) וסוף בתחתית הדף. לאחר מכן החלו לייצג בדרכם צלילים באמצעות שרשרת של נקודות, קווים וספירלות (מעין סלסולים). הם עיטרו את הפרטיטורה גם ב"תווים אמיתיים" לפרקים. הדיון ביניהם בליווי המורה למוזיקה התמקד בהשגת הסכמות לגבי הביטוי הצלילי של הסימנים שהילדים "בראו". תוך כדי הכתיבה ניסו הילדים בזמן אמת לנגן את מערכת התווים שהמציאו. בסופו של דבר (אני משערת שאחרי מספר מפגשי למידה) הושלמה הפרטיטורה והילדים ערכו מספר חזרות. אחד היה ילדים התנדב להיות המנצח ושלושת הילדים האחרים ניגנו. בסופו של דבר ביום ההולדת כל ילדי הגן (26 במספר) ישבו בהתרגשות. הוזמנה קודם צ'ארה כלת יום ההולדת שישבה במקום מרכזי ולבסוף הוצגו הנגנים שביצעו "כניסה" למחיאות הכפיים של הקהל. הרביעה ניגנה את היצירה והעניקה את הפרטיטורה כמתנה לצ'ארה. כלת יום ההולדת התרגשה מאוד אבל אמרה למורה שהיה משהו שהפריע לה בקונצרט. היא לא כל כך אהבה את צליל הכינור. אחרי התלבטות בין ילדי הרביעיה עם צ'ארה , המורה מוזיקה והגננת, הוחלט לקיים דיון הפעם בחמישיה: ארבעת החברים וצ'ארה כלת יום ההולדת. החמישיה החליטה להכניס שינויים בפרטיטורה ולהכניס כלי נוסף לבחירתה של צ'ארה: אורגנית. גם קונצרט זה נוגן בכיתה. כעבור מספר שבועות זכו ילדי הכיתה למחווה: קבוצה של ילדי חטיבת ביניים מהקונסרבטוריום המקומי ניגנו בפניהם את היצירה שהם יצרו. אני מקווה שפרויקט מעניין זה יפורסם בקרוב (הבנו מהמרצים שזו כוונתם; נבצר מאיתנו לפרסם צילומים שהוצגו בפנינו בפרויקט).
על היתרון של מתנות לילדים שהם בעצם תוצרים של פרויקטים
הפרויקט שהוצג לפנינו לא כל כך מרפה ממני מכמה סיבות. אחת הסיבות המרכזיות היא שהאפשרות לנהל פרויקטים של חקר ולהעניק לכלות ולחתני ימי הולדת את תוצרי הפרויקטים מספקת חלופה נאה למודל חגיגות ימי ההולדת השכיחות בארץ (בגנים ובבתים) שעליהן יש לי לא מעט ביקורת. הבעיות באופן שבו חוגגים ימי הולדת בגנים בארץ כוללות בעיניי: סוג של שבלוניות, חיוב הורים שידם איננה משגת להוצאות כספיות שלעתים הינן מעבר ליכולתם, חינוך של ילדים לצרכנות בעייתית מבחינת קיימות בכך שניתנות מתנות די מיותרות לילדים, בזבוז ימי למידה רבים במהלך השנה (ל-35 ילדים בארץ יש יום הולדת-חשבו כמה ימים מוקדשים לכך). בבית נערכות לעתים הפקות יקרות שלא ברור שילדי יום ההולדת מבינים את מהותן.
הפרויקט שהוצג בפינו ברג'יו מציג לדעתי חלופה של ממש. ניהול למידה באמצעות פרויקטים, לעתים תוך שיתוף הורי הילדים, בנושאים שבהם כל אחד מהילדים מתעניינים במיוחד. בדרך זו הזמן המוקדש לתכנון ימי ההולדת הוא זמן שמנוצל ללמידה משמעותית. יש בפרויקטים כאלו הרעפת תשומת לב והתייחסות לחתני וכלות ימי ההולדת. נמנעת צרכנות חומרית מיותרת.
השאלה שנשאלת היא איך ניתן לשלב פרויקטים של חקר במהלך השנה כדרך לציין ולחגוג ימי הולדת של הילדים? שהרי מדובר ב 35 ילדים בכל גן ובתכנית עמוסה.
מחשבות ראשוניות על ניהול גן שיאפשר ניהול פרויקטים של חקר כדרך לחגוג ימי הולדת לכל ילדי הגן
בחלק זה אתייחס התייחסות ראשונית לאפשרות של חגיגת ימי הולדת באמצעות פרויקטים של חקר בנושאים שמעניינים כל אחד מהילדים במיוחד. שאלתי את המארחים שלנו ברג'יו אמיליה באיטליה איך "מסתדרים" עם עריכת 26 פרויקטים במהלך השנה בגנים (זהו מספר הילדים הלומדים ברוב בכיתות הגן ברג'יו אמיליה)? מפאת קוצר הזמן לא התאפשר לקיים דיון מעמיק בנושא.
מימוש אפשרות זו מחייב היכרות מעמיקה עם כל אחת ואחד מהילדים, עם תחביביו ותחומי העניין שלה או שלו. לכן, יש להקדיש מאמץ רב בשבועות הראשונים לשנת הלימודים כדי לזהות תחומי עניין ותחביבים של כל אחד מהילדים.
ניתן גם לחלק ילדים לקבוצות על בסיס תחומי העניין שלהם ולשתף אותם ואת הוריהם בכוונה לנהל תהליכי למידה בדרך של חקר בנושאים שמעניינים את הילדים. יש לתכנן את זמני הלמידה לפי מועדי ימי ההולדת של הילדים תוך שמביאים בחשבון גם חגיגת ימי הולדת לילדים שנולדו ביולי ובאוגוסט (חודשים שבהם לא מתקיימים לימודים).
במסגרת ישיבות הצוות מסכמים מי המחנכות שיהיו מעורבות בפרויקטים בהתאם למומחיותן (הכוונה לחלוקת האחריות בין הגננת לגננת המשלימה ולסייעות וסטודנטיות להוראה שמתנסות באותם גנים).
יתוכנן אופן התיעוד של הפרויקטים כך שכל פרויקט יוביל לתוצר שיוענק לילד יום ההולדת כמתנה (לדוגמה חוברת שמתעדת את הפרויקט כולו).
ברור שאימוץ סוג כזה של ציון וחגיגת יום הולדת שמשולב בלמידה מחייב שינוי "פרדיגמטי". שינוי גדול בתפיסות ובדרכי העבודה. הוא מחייב שינוי בסדר העדיפויות שהרי ברור שיש לוותר על דרכי עבודה שהיו נהוגות בעבר. אני גם לא חושבת שצריך מחר לעשות מהפכות בכל הגנים. אני חושבת שמי שהרעיון מדבר אליו עשוי לחשוב על פיילוט מעין זה לקראת שנת הלימודים הבאה. פיילוט שחייב שיתוף של ילדים, הורים וצוות.
לסיכום, בפוסט זה הצגתי פרויקט של הלחנה כמתנת יום הולדת לילדה ברג'יו אמיליה. בעקבות השתתפותי בסמינר ברג'יו אמיליה חשבתי על האפשרות לכלול פרויקטים על פי תחומי העניין של הילדים בניהול גן-כשתוצר הפרויקט יוענק לחתני ולכלות ימי ההולדת כמתנה.
בוקר טוב יום ההולדת הוא אכן נושא שמעניין אותי ובכל שנה מעסיק אותי . אשמח לדעת ולהכיר פורמטים ונקודות חשיבה באוח הדברים . היום בגננו אנו מכינים כרטסיות עם משחקים שירים וכו… שהילדים מעלים וכל ילד מרכיב לעצמו את יום ההולדת שלו. כאשר יש כרטיסיות רקות שמאפשרות רעיון חדש .