בפוסט הנוכחי אסקור מספר מחקרים על רכישת קריאה. מהמחקרים עולים שני ממצאים חשובים שעשויים להנחות את האופן שבו אנחנו מתווכים את השפה הכתובה לילדים בקרב משפחות, גני ילדים ובתי-ספר:
- קריאת ספרים מודפסים תורמת להבנת הסיפור ולהבנה מעמיקה של מושגים יותר מאשר קריאת ספרים דיגיטליים;
- למידת המשמעות העמוקה של מילים חדשות אפקטיבית יותר כאשר מילים אלה הן חלק משירים ודקלומים המושמעים שוב ושוב לילדים מאשר כאשר המילים מוצגות לילדים באמצעות תמונות;
אוסיף בסוף הפוסט התייחסות אישית שלי לתרומה האפשרית של קריאה יומיומית של עיתונים על ידי ההורים והימצאות של עיתונים בבתים לעניין ולמעורבות בקריאה של ילדים צעירים ושל ילדים בכלל.
קריאת ספרים מודפסים תורמת להבנת הסיפור ולהבנה מעמיקה של מושגים יותר מאשר קריאה בספרים דיגיטליים לסוגיהם
מחקר מסוג מטה-אנליזה המתמקד בהשפעת קריאה של ספרים מודפסים לעומת ספרים דיגיטליים על למידת אוצר המילים והבנת הסיפור בקרב ילדים בני שנה עד שמונה בוצע על ידי Furenes, Kucirkova & Bus ופורסם בשנת 2021 בכתב העת Review of Educational Research. המחקר סקר 30 מאמרים שדיווחו על 39 מחקרים, בהם נבדקו 1812 ילדים בני ארבע עד שמונה, שבהם נערכה השוואה בין האפקטיביות של קריאת ספרים מודפסים לבין קריאת ספרים דיגיטליים מסוגים שונים. המדדים שבאמצעותם נבדקה האפקטיביות של ערוצי הקריאה היו למידה של אוצר מילים והבנת הסיפור. ממצאי המטה-אנליזה מצביעים על כך שקריאת ספר מודפס תרמה יותר מאשר קריאה של ספר דיגיטלי להבנת הסיפור. באשר להבנה פאסיבית של אוצר מילים (זיהוי מילים) לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות. זאת ועוד, נמצא שהתיווך של המבוגרים בקריאה של טקסטים מודפסים היה יותר אפקטיבי מאשר קריאה העצמית של ילדים בטקסטים דיגיטליים.
רוב הספרים המוקראים היו ספרים שבמרכזם סיפורים דימיוניים, בעוד שישה ספרים היו ספרים עיוניים. בקריאת הספרים העיוניים היה יתרון לספרים הדיגיטליים על הספרים המודפסים בלמידת אוצר המילים. עם זאת, גם באשר לספרים עיוניים, קריאת הספרים המודפסים תרמו להבנת הנקרא יותר מאשר הספרים הדיגיטליים.
אציין שממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הממצאים של קלינטון (Clinton,2019), אשר מצביעים על כך שבקרב קוראים מיומנים השולטים בקריאה קונבנציונלית יש יתרון קל לקריאת ספרים מודפסים על קריאת ספרים דיגיטליים בכלל, ויתרון משמעותי במטה-קוגניציה של הקוראים (במודעות שלהם לתהליכי הקריאה שלהם).
הסקירה של המחקר כלולה בסקירה היומית של משרד המדענית הראשית
למידת המשמעות העמוקה של מילים חדשות אפקטיבית יותר כאשר מילים אלה הן חלק משירים ודקלומים המושמעים שוב ושוב לילדים מאשר כאשר המילים מוצגות לילדים באמצעות תמונות.
המחקר של Adams, Dickinson &Donner התפרסם ממש לאחרונה בשנת 2022 בכתב העת Early Childhood Research Quaterly וזכה לסיכום לאחרונה בסקירה היומית של המדענית הראשית. במחקר זה בדקו את האפקטיביות היחסית של הצגת ייצוגים של מילים באמצעות תמונות לעומת הכללת אותן מילים בשירים או בדקלומים במטרה להעשיר את אוצר המילים של ילדי הגן. במחקר זה, 56 ילדים בני חמש חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שלמדה במהלך כמה שבועות 24 מילים באמצעות התבוננות בתמונות המייצגות אותן; קבוצה שלמדה את אותן 24 מילים שנכללו בדקלום קצבי שנלמד במהלך אותו פרק זמן בפעילויות בנות 15 דקות; קבוצה שלישית של ילדים שלמדה את אותן 24 מילים שנכללו בשיר במהלך אותו פרק זמן. אוצר המילים של הילדים נבדק באמצעות שני מדדים: א. מדד של הבנה "פאסיבית" בלבד (הצבעה על תמונה כאשר מושמעת אותה מילה); ב. הבנת המשמעות של המילה באמצעות הגדרה אקטיבית של אותה המילה ובקשה מהילד שיסביר את משמעותה. ממצאי המחקר הראו שבעוד שלא נמצא הבדל בין הקבוצות באשר ללמידה הפאסיבית של המילים החדשות, ללמידה של שירים ודקלומים היה יתרון מובהק באשר להגדרות והסברים של משמעות המילים.
על התרומה האפשרית של קריאת עיתונים והימצאות עיתונים בבתי הילדים
לסיום אני רוצה להוסיף התייחסות לתרומתן לקריאה של הימצאות וקריאת עיתונים בבית כדרך שגרה. זאת משום שהופתעתי לגלות שבשנת 2022 בישראל הימצאות עיתונים בבתי ילדים צעירים (וככל הנראה גם ילדים בבית ספר יסודי) היא תופעה די נדירה. בחודשים האחרונים זכיתי לתגובות מאוד מופתעות של גננות שאני מלמדת או שאיתן נפגשתי על כך שבצילומים שהראיתי להם בצבצו עיתונים. לא מדובר על צילומים של עיתונים או ברצון שלי להציג בכיתה עיתונים אלא בהצגת צילום של אחד הנכדים פועל בדבר מה כאשר ברקע הופיעו עיתונים. שוב ושוב שמעתי תגובות שעיתונים נחשבים בעיני אותן גננות כדבר שלא כל כך נמצא בסביבתן. זאת ועוד, נטען שעיתונים מודפסים מיותרים כיוון שניתן להתעדכן בחדשות באמצעות הטלפון החכם והאינטרנט וגם חבל על העצים והסביבה. כך הבנתי שעיתונות מודפסת היא דבר די נדיר במקומותינו.
מאז שאני זוכרת את עצמי עיתונים יומיים היו חלק משגרת החיים שלי, של בנותיי ובשנים האחרונות של נכדיי. עיתונים מצויים בכל רחבי הדירה שבה אנחנו מתגוררים (כיוון שאני לא אדם מסודר במיוחד). מלבד הקריאה היסודית פחות או יסודית יותר שלי של העיתונים, נכדותיי ונכדיי תמיד גילו בהם עניין. לעתים מה שעורר את עניינם היה צילום מיוחד, או קריקטורה או כותרת כזו או אחרת. על בסיס די קבוע אנחנו גוזרים תמונות, צילומים, קריקטורות של העיתון. לעתים אנחנו עוקבים אחרי סוגיה. לדוגמה בתקופת הבחירות בארה"ב ובישראל עקבנו די באדיקות אחר הקריקטורות של המתמודדים בהן: בין אם דובר על טראמפ והילרי קלינטון או טראמפ וביידן ובין אם דובר על נתניהו, גנץ, בנט ולפיד.
תרומתם של עיתונים מודפסים בסביבתם של ילדים צעירים די מובנת מאליה. וזאת גם בשל הדוגמה האשית של הורים ובני משפחה אחרים הנראים קוראים בהם על בסיס יומיומי והן בשל העניין שהדפוס והייצוגים החזותיים עשויים לעורר בקרב ילדים צעירים. התבוננות בחלקים כאלו או אחרים של עיתונים עשויה להוביל לשיחות בין הורים לילדים ולעודד קריאה. זאת ועוד, הימצאותם של העיתונים בסביבה עשויה להוביל לעניין הן במשמעות הכתבות והן במילים, אותיות ומספרים הניתנים לגזירה, להדבקה ולהרכבה מחדש. עיתונים הינם אפוא משאב דידקטי חשוב ביותר אם הוא זמין בסביבה.
האמת היא שלא מצאתי מאמרים אקדמיים עדכניים על השפעת קריאת עיתונים על ההתפתחות האוריינית של הילדים. לא מצאתי השוואות מהסוג שהמחקר הראשון שהצגתי בפוסט הראה בין ספרים מודפסים לספרים דיגיטאליים אבל ניסיתי להסביר את ההיגיון שבהימצאות עיתונים בסביבתם של ילדים צעירים.
השלכות על פרקטיקות מטפחות אוריינות בקרב ילדים צעירים (מהלידה עד גיל שמונה)
מהמוצג בפוסט זה (במידה רבה באדיבות משרד המדענית הראשית) ניתן ללמוד שחשוב מאוד שילדים צעירים יקראו ספרים מודפסים לרוב (בנוסף לספרים דיגיטליים). חשוב שספרים מודפסים יימצאו בסביבת הגן והבית ושיהיו נגישים ומותאמים לעניין ולרקע התרבותי של הילדים. זאת ועוד, חשוב מאוד לבנות עבור הילדים הצעירים "דיאטה" עשירה בשירים ודקלומים. חשוב לזכור שבשני המקרים (ספרים מודפסים ושירים ודקלומים) אין מדובר בחשיפה חד פעמית, אלא בקריאה והשמעה חוזרת ונשנית ובדיאלוג ערני שיש לנהל עם הילדים הצעירים על החומרים המוקראים או המושמעים. לבסוף אוסיף המלצה משלי – לחשוף ילדים בגני הילדים ובבתים לעיתונים (אחרי שבוחנים את תוכנם ומצנזרים חומרים, בעיקר צילומים קשים לצפייה ומערערים). הימצאות עיתונים בסביבה של ילדים על בסיס יומיומי מעוררת את הסקרנות שלהם. בעקבות מה שמעניין את הילדים ניתן לגזור חלקים, להדביק אותם לשוחח עם הילדים על תכנים שמעניינים אותם.