עבודה חינוכית עם משפחות להט"ביות -סיכום הרצאתה של ד"ר אלונה פלג

בפוסט זה בכוונתי לסכם את הרצאתה המענינת של דר' אלונה פלג ששפכה אור על האופן שבו מפרשות אימהות לסביות את האינטראקציות שלהן ושל ילדיהן עם מערכות החינוך בכל שכבות הגיל. ההרצאה התקיימה בחסות תוכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך ביום ד, 24.6.2020 , בערב. ד"ר אלונה פלג היא מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך ובחוג לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך.

הרצאתה של אלונה פלג התבססה על מחקר דוקטורט שערכה לפני כשמונה שנים, במסגרתו ראיינה 40 אימהות לסביות בנות 26 עד 51. האימהות שרואינו השתייכו למשפחות חד מיניות מתוכננות ללא אב.הילדים של הנשים שהתראינו למחקר היו בני חצי שנה עד 19. כל האימהות מתל אביב וסביבותיה והרמה הסוציו אקונומי של המשפחות בינונית לפחות.

בראיונות התבקשו האימהות לספר על חוויות חייהן. בהרצאה ובפוסט אתייחס במיוחד להתייחסויותיהן של האימהות למגעים שלהן ושל ילדיהן עם מערכות החינוך. ניתן להתעמק בעדויות האימהות מעל ומעבר לסיכום שניתן כאן על ידי עיון בספר "אימהות לסביות בישראל" שכתבה אלונה פלג על בסיס עבודת הדוקטורט שלה. מופיעים למעלה לינקים להוצאה [לרכישת הספר המודפס או בגרסתו הדיגיטלית].

להוצאה דיגיטלית

הקשבה להרצאה חידדה לי שתי נקודות חשובות ביותר שעשויות לשרת אותנו באינטראקציות יומיומיות עם נציגי הקהילה הלהט"בית ועם ילדיהם:

  1. הלחץ הקיומי המוגבר שחווים חברי הקהילה הלהט"בית וילדיהם בכל מגעיהם עם חברת הרוב ה"סטריתית" בכלל ועם מערכות החינוך בפרט. לחץ שמוכר בספרות כ"לחץ מיעוטים". מסתבר מהמחקר שבעשור השני של המאה ה-20, בעיר ליברלית כמו תל אביב בסביבה משפטית שמעודדת שיוויוניות, במקרה של משרד חינוך שיש לו מדיניות ברורה של עידוד תנאיי למידה וחיים שמאפשרים לתלמידים שמייצגים מגוון של זהויות מגדריות להתבטא ולהרגיש מוגנים-האימהות הלסביות ובמידה לא קטנה ילדהן מרגישים את "לחץ המיעוטים" במלוא עוצמתו. מסתבר שהלחץ שמרגישות האימהות נובע משני מקורות: ממקור פנימי-אישי, תודעתי וממקור חיצוני שנוגע לאינטראקציות ממשיות עם הסביבה. באשר לגורמים פנימיים ללחץ ראינו ביטוי לחשש מדחיה ואף ציפייה לדחיה וגם חששות שקשורים להחלטה לחשוף או להסתיר את הנטיה המינית מפני משפחה קרובה ובפני הסביבה. עם גורמי הלחץ החיצוניים נמנים מצד אחד מפגשים פוגעניים ומשדרים דחיה מצד אחד ומפגשים שבהם חברי הקהילה מרגישים "שקופים"-מרגישים שאין בהם התייחסות לצורכיהם. בהקשר של גורמי הלחץ, נגעה מאוד לליבי האמירה הכאילו אגבית בהרצאה זו של אלונה שנוגעת לקשיים ודחיה מצד משפחות המקור של האימהות הלסביות. גילויי הדחיה שמקבלים ממשפחת המקור וודאי כואבים הרבה יותר והרסניים הרבה יותר מדחיה של אנשים אחרים בסביבה קשה ככל שזאת תהיה.
image 8
מתוך המצגת של אלונה

2. הצורך בשינוי פרדיגמה בכל הקשור להתייחסות החברה בכללותה ומערכות החינוך לגיל הרך בפרט , לחברי הקהילה ולילדיהם. אלונה מעלה את הצורך לאמץ שיח רב תרבותי אמיתי שיש בו קבלה והתאמה לצורכי פרטים ושמפחות להט"ביות. דהיינו, היא טוענת שלא מספיק להוקיע את הביטויים ההומופוביים כנגד הקהילה הלהט"בית, אלא שיש להילחם גם בגישה הליברלית לכאורה שמעלה את הסיסמא הקלשאתית "כולנו שווים" -בואו נעבור הלאה. גישה שאינה נותנת מענה לילדים ולהורים. במקום זאת, נדרשת גישה שרואה בשונות בין בני אדם בכלל עובדה קיימת. גישה שמודעת שקשרים בין בני אדם בכלל וחינוך בפרט, מחייב קבלה של האחר וגישה מותאמת לצרכיו. מה שנדרש ממחנכים הוא לא רק לא לעודד שנאה ודחיה כלפי תלמידים, שהם עצמם משתיכים לקהילה, או שהוריהם משתיכים לקהילה הלהט"בית, אלא להירתם הירתמות פרואקטיבית לבירור הצרכים הייחודיים של כל ילד וכל משפחה ולגיבוש התייחסיות מותאמות והולמות לצרכים אלה.

אביא מתוך המצגת שליוותה את הרצאתה של אלונה, בהתבסס על הספר שהיא כתבה, מספר ציטוטים של אימהות לסביות שמציפות את הקשיים שהוצגו למעלה:

image 10
מתוך המצגת של אלונה

חמש התגובות של האימהות שמופיעות מעלה מייצגות תגובות פוגעניות באופן אקטיבי(כגון גירוש האימהות מגן פרטי) או פאסיביות(הסטת ראש במפגש עם האימהות הלסביות). ניתן גם ללמוד מהדוגמאות המופיעות מעלה, שהתגובות הפוגעניות מגיעות לעתים מצוות הגן ולעתים מהורי הילדים האחרים.

להלן עדות של אם שמציגה תגובה בלתי אוהדת של גנננת בגן עיריה

image 11
מתוך המצגת של אלונה

רבים מהציטוטים מתוך הראיונות מצביעים על חוויה של חוסר התחשבות ודחיה כלפי אימהות לסביות וילדיהן. מצביעים על סוג של אטימות לצרכים של המשפחות הלסביות. לא ברור מהמחקר מהו האחוז ל עדויות על התייחסויות פוגעניות או אטומות מצד המערכת החיוכית מתוך סך כל ההתייחבויות שחולצו מהראיונות עם 40 האימהות. התגובות היו ברוח זו כיוון שמדובר במחקר איכותני.

עם זאת, מספיק שחלק או חלק גדול מהאימהות ומהילדים מרגישים שאנשי צוות חינוכי או הורים של ילדים אחרים מתעלמים מקיומם או דוחים אותם, כדי להפעיל לחץ, כדי לחשוש ממגעים עתידיים עם אנשים נוספים.

חשוב שנבין שמילים ופעולות "קטנות" הנאמרות או נעשות ביומיום(למשל הצגת צילומים של משפחות מסורתיות ולא של כל סוגי המשפחות המיוצגים בגן מעל הלוחות; ספרית גן שכל הספרים בה מכילים התייחסיות ל אימא ואבא כראשי משפחה, ללא אזכור של משפחות אחרות; טפסים שעל ההורים למלא שבהם מצוין שעל אימא ואבא למלא אותם ולא נדרש שימאולו פרטים של הורה 1 והורה 2 וכך הלאה.

ובכל זאת, חשוב לציין שישנם מקרים שבהם גננות וסטודנטיות להוראה מגלות גישה פרואקטיבית ומכילה ביחס למשפחות המגוונות של ילדי הגן. גננות וסטודנטיות אלו מיטיבות להכיר את ילדי הגן ואת הרקע המשפחתי של כל אחת ואחד מהם ומתכננות אסטרטגיות עבודה שמאפשרות לכל ילד, ילדה ומשפחה להרגיש שייכות ורצויות בגן.

ניסיון כזה היה של לי גוילי סטדונטית שנה ג בתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לפני כשנתיים. היא תכננה פרויקט על "מה זה בעצם משפחה?", בגן ילדים בתל אביב שבו הרכב משפחות הילדים[בגן טרום חובה] מגוון במיוחד. הפרויקט שהתבסס על קריאה חוזרת של יצירות שמייצגות משפחות שונות נערך בהדרכתן של סיגל טיש, בתיה אפלפלד וחגית שפיר.

להלן הרכב המשפחות בגן שבו היא התנסתה: . ארבעה זוגות תאומים,  שני ילדים לאם חד הורית,  ארבעה ילדים להורים גרושים,  שלושה ילדים להורים בזוגיות חד מינית, ומשפחות שיש בהן אבא ואמא.

במסגרת הפרויקט שלי ניהלה, קראו הילדים בהנחיית לי את הספר "וניל על המצח ותות על האף" מאת מאיר שלו. הילדים יזמו הפקת סרט שבמהלכו הציגו סב שבשונה מהסב הלא קונבנציונלי ביצירתו של מאיר שלו, מקפיד לקיים הבטחות. הדיונים בקבוצה סביב הספר והסרטון שנעשה באוירה נעימה ותוך כדי דיאלוג מכבד בין הילדים.

להלן קטע מתוך הדיון בין הילדים אחרי הפקת הסרט והדיונים המרובים עליו. דיון שהחל להתמקד במה זה משפחה?

אל הספר שקופית ערוך
אל הספר2 ערוך
המצגת של לי גוילי בסוף שנת הלימדוים

עיון בדברי הילדים מלמד על גיבוש הבנה שמשפחה עשויה להיות מורכבת מאבא ואבא, אמא לבד וכך הלאה . תוך כדי השיח המוגן והנעים ילדים מבינים שחתונה איננה תנאי הכרחי להולדת ילדים. משפחות יכולות להתבטא בהרכבים חברתיים ובסידורי מגורים מגוונים.

לי מסכמת ש"… התיווך בגיל הרך [צריך] להיות מבוסס על הקשבה המאפשרת לכל ילד וילדה להביע את עצמם- כדי לאפשר רווחה רגשית לכל ילד וכן לצורך פיתוח שיח משתף בין הילדים ולמידת עמיתים.".

אלונה פלג סיכמה את הרצאתה בהתייחסות לדברים שגננות יכולות וצריכות לעשות על מנת לאפשר לילדים ולמשפחות להרגיש מוגנים ושייכים.

בעיניי השלב הראשון שיש לעשותו הוא לתת לעצמנו דין וחשבון על עמדותינו ותפיסותנו לגבי משפחות להט"ביות. זאת ועוד, הכרחי, לגבש יחד עם כל הצוות(גננת משלימה, סייעות, סטודנטות שמתנסות, בנות שירות לאומי) תפיסה שאומרת שיש להכיר את ילדי הגן ואת המשפחות וחשוב להכיר בקשיים שלנו לקבל שונות ולעבוד על עצמנו ולשכנע את עצמנו שמשפחות מגוונות אינן מושפעות מההעדפות ומההערכות שלנו-הן עובדה קיימת. וכן חשוב להבין ולהפנים לשכל ילד ולכל משפחה הזכות הביסית שיקבלו אותם כמושהם ושיתנו להם הרגשה שהם רצויים ושייכים.

אחרי זה יש לעשות את הדברים שאלונה הציעה:

  • הדבקת מדבקות של מרחב בטוח שמסמן לילדים ולמשפחות שהם רצוים
image 14
מצגת אלונה פלג
  • תמונות, שירים, סמלים
image 15
מצגת אלונה פלג
  • שילוב התייחסות לסוגי המשפחות בנושאי הלמידה השונים, לא רק ביום המשפחה.
  • ספרי ילדים שמייצגים גיוון של משפחות.
ספרי קריאה בנושא משפחות מגוונות שקופית ערוך
  • שימוש בטפסים שמתאימים לריבוי המשפחות: למשל לבקש פרטים של הורה א והורה ב ולא של אימא ואבא.
  • עידוד של פעילויות שחוצות תפקידי מגדר. בנות עשויות לשחק כדורגל ובנים עושיים לרקוד ולשחק עם בובות.
  • בעיניי גם מאוד חשוב להקפיד לא לחלק את הילדים לקבוצות בנים ובנות בנפרד אלא להרכיב קבוצות למידה על בסיס תחום עניין שמוף של הילדים.
  • שיבוץ מחנכות לכיתות עד כמה שאפשר שיש להן תפסיות מכילות באשר לתפקידי מגדר.
  • הקפדה על טקסי קבלת השבת שהם פלורסליסטים ולא מצטמצמים לטקסים עם תפקידי בנים ובנות מסורתיים.
  • שיחות ישירות ועדכון עם כל ההורים והמשפחות וגיבוש דרכי עבודה עם הורים שהן מכילות.
  • מעקב קבוע אחרי הנעשה בגן/בכיתה וקיון שיחות עם ילדים, הורים במקרים של פגיעה בילדים
  • או בהורים על ידי צוותף ילדים והורים אחרים.

לסיכום, הרצאתה של אלונה פלג פתחה צוהר להבנת הרגשות של אימהות לסביות בכלל ובהקשר של מגעיהן היומיומיים עם מסגרות החינוך. התמונה שהוצגה בהרצאה על בסיס מחקר הדוקטורט של אלונה היא תמונה עגומה. נחשפנו למושג "לחץ המיעוטים" שמאפיין את חוויתן של האימהות הלסביות ושל ילדיהן. אימהות וילדים חשות לחץ במגעיהן עם העולם; הלחץ הוא פנימי וחיצוני. מה שהוצע כנדרש הוא גיבוש פרדיגמה של שיח והכלה. פרדיגמה שמהווה תחליף לגישה הומופובית פוגענית מזה ולהתעלמות מזה. בהרצאה הוצגו מספר רב של צעדים שכולנו יכולים לאמץ כדי לאפשר לכל ילד וילדה ולכל הורה הרגשה של ביטחון ושל מוגנות.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. ד"ר פנינת טל

    נושא מכונן של הד"ר אלונה פלג – משמעותי וקריטי בגיל הרך ובכלל. אלונה משמשת כמרצה ומדריכה פדגוגית בתכנית לגיל הרך בתואר הראשון במכללה. אלונה מקדמת נושאים של מיניות בריאה, פגיעות מיניות, הכלה והדרה ומדריכה סטודנטיות בתואר הראשון הן בקרב הסטודנטיות הסדירות לתואר ראשון והן בקרב הסטודנטיות בתכנית ההסבות אקדמאים לגיל הרך.
    בברכה, ד"ר פנינת טל ראשת החוג לתואר לגיל הרך, מכללת לוינסקי לחינוך.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.