בפוסט זה אציג מעט תובנות שנוגעות לאתגר של יישום עבודת צוות במסגרות חינוכיות. תובנות אלו נוסחו בעקבות ניתוח עבודות הסיכום של גננות ומורות בתואר שני בחינוך לגיל הרך, במכללת לוינסקי לחינוך,שהתעמקו כחלק מאחת המשימות בקורס "כישורים של המאה ה-21" בסוגיית עבודת הצוות בקרב ילדים ומבוגרים במסגרות העבודה שלהן.
נזכיר שעבודת צוות מוגדרת כעשייה משותפת לכמה אנשים לקראת השגתן של מטרות משותפות(Hesse et al, 2015). תפקידי עבודת הצוות פתרון בעיות וקבלת החלטות(שרן ושחר, 1990).
פתרון בעיות בצוות מחייב הסכמה ראשונית כלשהי בין חברי הקבוצה לגבי הייצוג של הבעיה. הסכמה על ייצוג הבעיה מושגת באמצעות תקשורת בין חברי הקבוצה.חברי הצוות או הקבוצה חייבים לפתח תכנית מוסכמת לפתרון הבעיה שלוקחת בחשבון כישורים ויכולות של חברי הצוות.שיתוף במידע הכרחי וחייבים להיות מודעים לידע שיחידים מחזיקים. צוותים צריכים ליישם את תכניות הפעולה שלהם. שלב זה מאופיין לעתים ב"אובדן תהליך" בשל אי ניצול של היכולות הקיימות בקרב חברי הקבוצה.סיבות לכך לעתים: חוסר מוטיבציה של חלק מחברי הקבוצה לפעול במשותף. בנוסף, יש להעריך ללא הרף את היישום ואת ההתקדמות לקראת פתרון הבעיה. מועיל ללוות את תהליך פתרון הבעיות במחקר (חקר פעולה היא דוגמה בולטת לכך) (Hesse et al, 2015).
במסגרת עבודותוהן ניסו קבוצות מעורבות של גננות ומורות לבחון יישום של עבודת צוות במסגרות העבודה שלהן. בדקו את עבודת הצוות בקרב ילדים ומבוגרים כאחד.
להלן תובנות מרכזיות:
- דוגמאות עשירות של עבודת צוות בקרב ילדים כחלק מהמשחק שלהם;
- המתח הקיים בצוות בין המוסכם, המשותף, הקולקטיבי לבין שמירת זהותו והאוטונומיה של היחיד("סלט קצוץ" או "שרשרת פנינים"?)
- המתח בין היחיד לקבוצה -נקודה עקרונית והסבר שכיח לכשל בעבודת צוות
- חשוב לשים לב לתהליכים המאפיינים את עבודת הצוות החל מתהליך איסוף המידע וקבלת ההחלטות המוסכמות וכלה ביישומן. התרשמתי בחלק מהקבוצות בהתמקדות בפעולות ופחות בתהליכי הגדרת הבעיה ותהליך של קבלת החלטות
- עבודת הצוות חייבת להיות מאפיין קבוע ולא מאפיין מזדמן או חד פעמי. מוקדיה רכיבי העבודה היומיומית (סדר יום, תכנית עבודה שנתית) לא פחות מאירועים מזדמנים.
- קיימת מורכבות בעבודת צוות שמשלבת בין פרופסיונליים לפרה פרופסיונליים.
- חשוב תיעוד של תהליך (למשך קטעי שיח) כדי לאתר כשלים ונקודות לשיפור. היו מעט כאלו
1. מעניין להאיר שהתרשמתי מדוגמאות עשירות שמציגות עבודת צוות בקרב קבוצות הילדים. נראה שכשמאפשרים להם לעסוק במשחק לפי בחירתם, מיטיבים הילדים לשתף פעולה ביניהם לביצוע פרויקטים מורכבים שנמשכים לעתים יותר מיום אחד. נראה כי היות המטרות אינטרינזיות מאפשר את קיום עבודת הצוות למימוש משהו שיקר מאוד ללב הילדים. אפשור של עיסוק במשחק מעין זה תורם לחיזוק כישורי עבודת הצוות ופתרון בעיות בקרב הילדים. עלו דוגמאות של עבודת צוות בקרב ילדים במהלך משחק בניה או משחק סוציו- דרמטי או כחלק מפעילות חקר. באחת הדוגמאות שהועלו על ידי הסטודנטיות, ילדים ימימשו עבודת צוות למופת בתהליך החיפוש אחר מספר חלזונות שנעלמו ממתחם מגודר צמיג שהילדים בנו לחלזונות. עם גילוי היעלמות החלזונות התארגנו הילדים בצוותים תוך ניסיון שיטתי למצוא את החלזונות. אחת הקבוצות אף נשארה במקום לצפות במתחם המיותם בתקווה שהחלזונות ישובו. העיסוק בעבודת הצוות בקרב הילדים תורמת ליתר אמון ביכולותיהם ומעודד את הגננות ואת המורות לעודד פעילויות שמאפשרות עבודת צוות בקרב ילדים.
2. מתח בין היחיד לקבוצה-ייצוגים חזותיים של עבודת צוות: מניתוח עבודות ותוצרי הסטדונטיות עלה בבירור המתח בין מימוש מטרות היחיד לבין אלו של הקבוצה שמתגלה במהלך עבודת צוות. מתח זה עשוי להסביר רבים מהקשיים שעולים בעבודת צוות.
ביטוי גראפי מעניין לתפיסות שונות ולמידת המודעות השונה של גננות ומורות למתח זה בין הזהות האישית לזהות הקולקטיבית, שנמצא בלב עבודת צוות, ניתן למצוא בייצוגים חזותיים שגננות ומורות הציעו לעבודת הצוות.
היו שהדגישו את הייחודיות של היחיד בעבודת הצוות תוך מודעות למטרות המשותפות של הקבוצה באמצעות ייצוגים של סלט קצוץ או אגרטל פרחים; ההנמקה של הגננת והמורה שכך ייצגו עבודת צוות הייתה שעל אף המטרות המשותפות שמאחדות את הצוות, עבודת צוות טובה היא כזו שמאפשרת לכל אחת ואחד מחברי הצוות לשמר את זהותו, את אופיו , את הצבע שלו.
לעומת זאת, גננת אחרת ייצגה את עבודת הצוות כשרשרת פנינים-תוך הדגשה המחבר והמשותף בתהליך זה. כך יצאה שבייצוג שלה הודגשה בצורה לא לגמרי מודעת האחידות של חברי הקבוצה והשותפות של הקבוצה כולה מתוך התעלמות מהייחודיות שמאפיינת כל שותף לצוות.
3. המתח בין היחיד לקבוצה–נקודה עקרונית והסבר שכיח לכשל בעבודת צוות. מהדוגמאות שהועלו על ידי הגננות והמורות לעבודת צוות שכשלה, עולה לעתים שחברת צוות "סרבנית" מורה או סייעת או גננת משלימה התעשקה בשלב זה או אחר לא ליישם את ההחלטות המוסכמות של הצוות ובכך עבודת הצוות כשלה. בין אם דובר על שינוי במתכונת תעודת המחצית או ביישום שיטתי של תכנית התערבות עבור ילד עם בעית התנהגות, או ילד בתהליך של חינוך לניקיון. במקרים אלו אי ההצלחה של יישום החלטות הצוות נבעה לעתים מאי רצון של יחיד ולעתים מניסיון של קבוצה יותר גדולה לכפות על היחיד החלטה שלא הייתה מקובלת עליו מלכתחילה. אז בשלב קבלת ההחלטות היחיד "נכנע"-אבל כאשר הגיע זמן היישום, הרצון האמיתי העז שלו היה חזק מהחלטות הצוות. נקודה זו אכן מבליטה את החשיבות הגדולה שיש לכל יחיד כמו גם לאינטרס המשותף בצוות והכישרון של הצוות לאזן לאורך כל הדרך בין שניהם.
4. חשוב לשים לב לתהליכים המאפיינים את עבודת הצוות החל מתהליך איסוף המידע וקבלת ההחלטות המוסכמות וכלה ביישומן. התרשמתי בחלק מהדוגמאות שניתנו שצוותים ממהרים להגיע לפעולות מומלצות לפני שמסכמים על מטרות ותכניות מוסכמות. הדבר קורה לעתים קרובות בחינוך כשמדובר בטיפול בילדים שמציבים קשיים: קשיים לימודיים או התנהגותיים. לעתים קרובות מידי הצוות דן בפעולות שיש לנקוט ולא מתעכב להתעמק בעיה, בהגדרתה והגדרתמטרה משותפת. במצבים אלו פעולות מוסכמות עלולות לא להלום את פתרון הבעיה וברגע של כשלון נשארים חברי הצוות ללא הסבר מדוע הפעולות לא הצליחו להתמודד עם הבעיה.
5. עבודת הצוות חייבת להיות מאפיין קבוע ולא מאפיין מזדמן או חד פעמי. מוקדיה הרצויים של עבודת הצוות חשוב שיתייחסו לעבודה היומיומית(סדר יום, תכנית עבודה שנתית) לא פחות מאשר לאירועים מזדמנים. מעיון בעבודות הסטודנטיות עלה שבמיוחד בגני הילדים ישיבות הצוות אינן מתקיימות לפי לו"ז קבוע מראש. אלא מתקיימות מספר פעמים בשנה באופן מזדמן. יתרה מזו, לא תמיד מתאפשרת השתתפותם של כל אנשי הצוות בישיבות אלו. בנוסף, נושאי הדיונים של הצוותים הם לעתים קרובות אירועים חד פעמיים כגון ארגון מסיבות, טיולים, "פרויקטים מיוחדים". לעתים רחוקות יותר היוו הרכיבים התשתיתיים של עבודת הגן ובית הספר נושא לישיבות צוות. עם הרכיבים התשתיתיים נמנים קביעת סדר יום, תכנית עבודה שנתית וכו'. אם העשייה החינוכית נתפסת כמשימה משותפת של כל הצוות, משתמע שגיבוש התכניות והיישום שלהן צריכים להיקבע ולהיות מלווים על ידי עבודת צוות שיטתית שאמורה להיות מאפיין קבוע ולא מזדמן של העבודה במסגרת החינוכית. יתרה מזו ההיבטים התשתיתיים של העשייה החינוכית צריכים להיות במרכז עבודת הצוות.
6. קיימת מורכבות בעבודת צוות שמשלבת בין פרופסיונליים לפרה פרופסיונליים. נראה כי עבודת הצוות בגנים נפגעת לעתים מהיות צוות הגן מורכב מגננות מקצועיות וסייעות שהן פרה פרופסיונאליות ומעבר לכך מועסקות על ידי הרשות. התרשמתי ממקרים אחדים שעמדה לעומתית של סייעת הכשילה תכניות התערבות של ילדים, כשלגננת כמנהלת צוות, לא היו כלים כדי להתגבר על התנגדות זו. מעל ומעבר לכישורי מנהיגות ויכולות בין -אישיות של גננות, הסרבול הארגוני בארץ בכל הקשור למבנה ההעסקה של עובדות החינוך בהם, איננו גורם מסייע כלל ועיקר. גננות וסייעות מוצאות ברוב המקרים אתה השפה המשותפת הנדרשת להגיע להסכמות, אבל במקרים של סרבנות של סייעות, גננות עלולות להיות מובכות וגרוע מכך הילדים והעבודה החינוכים בגן נפגעים.
7. חשוב תיעוד של תהליך (למשל קטעי שיח) כדי לאתר כשלים ונקודות לשיפור. עבודת צוות היא דבר דינאמי. הבנה של תהליכים הכרוכים בה שמקדמים או מכשילים את היישום בשטח מחייב לעתים ניתוח של השיח שמוביל לקבלת החלטות. ללא תיעוד של השיח קשה לעתים לשים את האצבע על גורמים בתקשורת בתוך הצוות שמחבלים בהצלחת עבודת הצוות. התרשמתי שכמעט ולא נערך דרך קבע(שלא כחלק מממחקר כלשהו ) תיעוד של התהליך. גם כאשר מדובר בעבודת צוות של המבוגרים וגם כאשר מדובר בעבודת הצוות שקרב קבוצות הילדים.
אני מבקשת לסכם פוסט זה באמצעות התייחסות לקריטריונים אחדים שמגדירים עבודת צוות "טובה" . קשה להבחין לעתים בין קריטריונים לתהליכים שמאפיינים את עבודת הצוות. נציין שהדגש בהתייחסות לקריטריונים מושם על גיבוש מספר אמות מידה לפיהן נוכל לבדוק את עבודת הצוות במסגרות שאותן אנו מנהלות או שאנו משתייכות לצוות שלהן. אמות מידה אלו מתמקדות:
- בתהליכים (שיתוף בקבלת החלטות; שיח שבו כל הקולות נשמעים; כולם מכבדים החלטות ותכניות מוסכמות; נבנים מנגנונים לפתרון קונפליקטים);
- בתוצרים (עבודת צוות טובה ניכרת גם באיכות תוצריה; למשל התכנית השנתית ויישומה; יישום תכנית ספרית פיג'מה );
- בתנאים ארגוניים (מקומות וזמנים קבועים מותאמים לכול השותפים לצוות).
