בפוסט זה אני מציגה ספר תמונות חדש שיצא לאור בשנת 2022, "למי נפל בורג" של עמוס וייס (איורים דודי שמאי, הוצאת "צמרת"). הספר, המיועד לילדי גן ולא פחות מכך להוריהם, מבליט את הנורמליות שבשונות בין בני אדם. מקרה השונות או ה"צרכים המיוחדים" המטופל בספר הוא מוזרות על גבול חשש מאי שפיות, מה שמכונה אנשים ש"חסר להם בורג".
המספר הוא אדם מבוגר וכפי שאנו לומדים מהטקסט אב לילדה. הוא קם בבוקר שבת ומתנהל באורח נורמטיבי למדי: מתקלח, מצחצח שיניים, מתלבש, אוכל ויוצא לטיול בוקר להנאתו. האיורים משלימים את הטקסט: אף שכתוב שהוא התלבש והתארגן לפני היציאה לטיול אנחנו רואים את האיש יוצא לטיול לבוש פיג'מה מעוטרת בסמיילים ושערו פרוע. הוא נועל נעלי בית וגורב שתי גרביים לא זהות. במהלך הטיול מצא המספר בורג. התבונן בו ארוכות וחשב מה יעשה בבורג שמצא. תחילה חשב להעניק אותו לבתו הדר כמתנה אבל בהמשך החליט לחפש את האדם (גבר, אישה, ילד, ילדה) שאיבד את הבורג, את האדם שנפל לו בורג. לב הסיפור כולל סדרה של מפגשים עם אנשים שונים הנקרים בדרכו, שאת כל אחת ואחד מהם שואל המספר אם במקרה נפל לו בורג. האנשים שבהם הוא פוגש שונים אחד מהשני : בגיל, במגדר, במראה, ובתגובה לשאלה המפתיעה: "אולי במקרה נפל לך בורג?". חלקם עונים באדיבות ובנימוס וחלקם זועפים. המשותף לכולם הוא התשובה השלילית: לאף אחד מהם לא נפל בורג , לאף אחד מהם לדעתם, לא חסר בורג. בשעת ערב מאוחרת שב המספר לביתו מאוכזב שלא מצא את האדם שחסר לו בורג. עם שובו הביתה עלה לו רעיון: הסתכל במראה ושאל את עצמו האם לו עצמו נפל בורג, לו עצמו "חסר בורג". אחרי התבוננות ממושכת הוא הגיע למסקנה שלא חסר לו בורג. הספר מסתיים בהצגת מוסר ההשכל:" מידי יום אנחנו פוגשים אנשים שנראים לנו שונים מאיתנו, לא מתנהגים כמונו, לא נראים כמונו, ועוד הרבה דברים שלא כמונו. נראה לנו כאילו להם 'נפל בורג'"/"ואולי לנו נפל? מי בדיוק קובע למי נפל בורג…?". מצד אחד מוסר ההשכל מסכם את הספר מצד שני עלתה בי המחשבה שמא טוב היה אילו עמוס וייס היה משאיר לקורא את מלאכת גיבוש התובנות העולות מעיון בספר.
הספר – על הדיאלוג שהוא מקיים בין האיורים לטקסט המילולי – מזמין לבחינת עמדות כלפי אנשים מוזרים, שונים מאיתנו, לצד עידוד של מודעות עצמית; הזמנה לבחון את עצמנו בדיוק לפי אותן אמות מידה שבאמצעותן אנו בוחנים את הזולת. המחשבה העולה מקריאת הספר היא שאולי לכולם חסר איזה בורג שהם לא מודעים לאובדנו או שמא השונות היא הנורמליות החדשה ולכן אין לפשפש בברגים חסרים אצל הזולת. הערך המוסף של הספר "למי נפל בורג" כולל אפוא לדעתי שני היבטים: 1. טיפול ברושם הראשוני של "מוזרות" כסוג של שונות והכנסת המוזרות תחת המטריה של הכלת השוני, של הבנה ששונות נורמלית ואחידות איננה קיימת בעצם. 2. יש בספר עידוד של גילויי מודעות עצמית; הזמנה להסתכל על עצמנו במראה (באופן קונקרטי ומטאפורי) לפני שאנחנו מכריעים על ה"לא נורמליות" של הזולת.
קלודי יקרה, תודה מקרב לב על ההתייחסות העמוקה לספר, לדמויות ולמוסר ההשכל. זה שאנחנו יודעים ש"צריך" לקבל את האחר זה יפה, אבל המבחן האמיתי הוא כמובן ביישום. מאחל ליום שכזה, שלא נצטרך לדבר על זה אלא פשוט לקבל (זה) את זה.