על זכויות הילדים והילדות ומי שביניהם במשפחה, במסגרות החינוך ובמדינה

• למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים זכויות הילד והילדה?
• במה מתבטאת השמירה על זכויות הילד בדרכי הפעולה  שלנו בגנים ובבתי הספר?
• עד כמה אנחנו מקדישים מחשבה לכיבוד זכויות הילד והילדה במשפחה, במוסדות החינוך במדינה?
• עד כמה שמירת הזכויות של הילד והילדה ומי שביניהם מנחה את ההחלטות ואת דרכי הפעולה שלנו?
• האם המאמץ לשמור על זכויות הילדים והילדות ומי שביניהם איננו מעודד אותם להפוך לבני אדם חסרי גבולות?
• איך תופסים ילדים, הורים ומחנכים את זכויות הילד והילדה ומי שביניהם?

אלו מקצת השאלות שקשורות לשמירה על זכויות ילדים וילדות ומי שביניהם. הפוסט הנוכחי בא לעורר לחשיבה בנושאים הללו. הוא בא לעודד כל אחת ואחד מאיתנו לעצור ולחשוב על מידת שמירת זכויות הילד והילדה ומי שביניהם בסביבה הקרובה שלנו. מודעות מוגברת זו עשויה בסופו של דבר להביא להקפדה גדולה יותר על שמירת זכויות הילדות והילדים ומישביניהם. בנוסף, מתבקש להבין שזכויות הילד מתקיימות במקביל לשמירת זכויות של מבוגרים וקהילות באותו מרחב ציבורי. לדוגמה, במוסדות חינוך שמירה על זכויות הילד כרוכה בשמירה על זכויות אנשי ונשות הצוות (מטפלות, גננות ומורים).

אביא מעט דוגמאות שעניינן שמירה והפרה של זכויות ילדים במשפחה, במסגרות חינוך ספציפיות, ובמדינת ישראל.
שמירה על זכויות ילדים במשפחה: דאגה לביטחון פיזי ורגשי מהלידה  לפחות עד גיל 18. רישום ילדים למסגרות חינוך החל מגיל שלוש. אפשור של הבעת רגשות ודעות גם אם הללו פוגעות בהורים. אי השארה של ילדים צעירים בגפם בבית.

הפרה של זכויות ילדים במשפחה: פרסום צילומים של פעוטות וילדים ברשתות החברתיות מבלי שביקשנו את רשותם. מדובר לעתים בצילומים תמימים ולעתים בצילומים שמגחיכים את הילדים ולא בטוח שהם ישמחו לגלות בבגרותם שתמונותיהם אלו פורסמו ברבים. פגיעה פיזית, רגשית ו/או מינית בילדים על ידי בני משפחה. התעלמות מפגיעה מינית בילד על ידי בן משפחה אחר.

שמירה על זכויות ילדים במסגרות חינוך: השתתפות בחינוך חובה וחינם ומותאם בחסות חוק חינוך חובה וחינם מגיל שלוש. הימנעות מעונש גופני. מתן זמן למשחק חופשי לילדים צעירים. אי מתן רשות  כניסה למסגרות חינוך לאנשים לא מורשים. יצירת תנאיי רווחה רגשית ולמידה לפי הצרכים והמגבלויות.

הפרה של זכויות ילדים במסגרות חינוך: דחיה של ילדים ממוצא אתיופי או מזרחי בחלק ממסגרות החינוך.היעדר של לימודי ליבה בחלק ממסגרות החינוך. עונש גופני והדרה של חלק מהילדים. אפשור של בריונות בין כותלי המוסד החינוכי. אי טיפול בדחיה חברתית של ילדים בידי ילדים אחרים.

שמירה של זכויות הילדים במדינת ישראל במאה ה-21: חקיקת חוק זכויות התלמיד. חוזר מנכ"ל שמירה על פרטיות בבתי ספר. חוזר מנכ"ל שמירה על פרטיות באתרי אינטרנט בבתי ספר. 

הפרה של זכויות ילדים בישראל במאה ה-21: תנאיים לא סבירים במסגרות חינוך לתינוקות ופעוטות בני לידה עד שלוש. ריבוי ילדים באחריות כל מטפלת, הפקדתם של  תינוקות ופעוטות בידיים לא מקצועיות. הדבר נכון לתינוקות ופעוטות אזרחים במדינה וביתר שאת לתינוקות ופעוטות של הורים ללא מעמד חוקי מוגדר במדינה. הימצאות ילדים עם קשיים במסגרות חינוך רגילות מבלי שלצוות הקיים יהיו התנאיים והמשאבים לטפל בהם.

מעבר לשמירה והפרה בוטה של זכויות ילדים ישנן גם התלבטויות לגבי אופן שמירת הזכויות. לדוגמה, במהלך חיי היומיום של כולנו אנחנו מתנהלים גם מתוקף נורמות ומסורות מבלי לעצור ולחשוב על משמעותן מהפרספקטיבה של שמירה על זכויות הילד והילדה ומי שביניהם. תינוקות ופעוטות תלויים בנו לחלוטין. מרגע לידתם אנחנו מעניקים להם שם (זכות בסיסית של כל ילד שהיא חלק מהאמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם). מהם השיקולים לבחירת השמות של הילדים שלנו? באיזו מידה השם שאנו מעניקים לילדים שלנו הוא כזה שיש בו סיכוי שהוא יהיה שלם איתו כשיגדל? הממסד מחליט לרשום בתעודת הזהות את מין התינוק על בסיס הנראות האנטומית שלו מבלי להביא בחשבון כיוונים של זהות מגדרית שונה מזו המוכתבת על ידי הגוף בעתיד. באקט זה נמנעת במידה מסוימת הזכות של חלק מהילדים והנערים להגדרה עצמית בעתיד.

אזכיר גם שהפוסט נכתב בסמוך ליום עיון אשר  התקיים במכללת לוינסקי לחינוך ביום ג', 2.4.2019, בין השעות 12-16,  בחסות הפקולטה לחינוך, ביזמת התכניות לתואר שני בחינוך לגיל הרך ובחינוך מיוחד. יום העיון מוקדש לזכויות הילד והילדה ומי שביניהם ובמסגרתו תוצג האמנה של האו"ם בדבר זכויות הילד, חוק זכויות התלמיד. כיוון ששמירה על זכויות ילדים ונערים נוגעת לחיים שלהם ושל משפחותיהם נציג בחלק השני של יום העיון עדויות על האופן שבו אם ל"ילדים עם צרכים מיוחדים"(ילד עם אוטיזם וילד טראנסג'נדר)  רואה את שמירת הזכויות של ילדיה ומשפחתה במדינת ישראל במהלך השנים. בנוסף, בהרצאה של ארגון "מעברים" ניחשף לקהילה של הטראנסג'נדרים בישראל ונלמד על דרכים לשמור במסגרות החינוך לגיל הרך השונות על זכויות הילדות והילדים המצויים בתהליך של הגדרת זהותם המינית. 

לזכויות אדם ולזכויות ילדים מקורות מן המוסר האנושי האוניברסאלי ובמקביל תוקף חוקי שהוסכם בין על ידי ארגונים בין-לאומיים(כגון אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד) ובין שנתקבלו על ידי מדינות(כגון במדינת ישראל  חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות התלמיד).

אליוט טוריאל( ( Turiel Eliott) הציע תיאוריה ששמתמקדת בערכי מוסר(Moral Domain Theory) ומבחינה בינם לבין ערכים שמתמקדים בתחום הקונבנציונאלי- החברתי ובתחום הפסיכולוגי האישי. משמעות הדבר היא שפגיעה פיזית, רגשית, חברתית(נידוי) מינית בזולת מהווה בכל  מקום בעולם פגיעה מוסרית. זכותם של אנשים לחיים, לחירות, לרווחה איננה נחשבת לדבר שכפוף להסכמה חברתית. דהיינו פרלמנטים, ממסדים, קהילות אינם רשאים בשום מקום בעולם לפגוע באנשים(ישנה הרחבה של תפיסה זו גם לבעלי חיים). וזאת בשונה מערכים קונבנציונליים(כמו לדוגמה כיוון הנסיעה בכביש שהוא לגמרי עניין של מוסכמה חברתית). וגם בניגוד לבחירה משחק או עיסוק שהם לגמרי עניין של בחירה של היחיד. עם זאת הפגיעה בזולת איננה נמנית עם חירויות היחיד. בעיות וקשיים מתעוררים כאשר זכויות של אדם אחד מתנגשות עם המימוש של זכויותיו של אדם אחר.

 על זכויות אדם

המידע הכלול בחלק הזה של הפוסט  מתבסס על הערך "זכויות אדם" בויקיפדיה. המונח זכויות אדם הוא מונח מופשט שמשמעותו שלכל אדם באשר הוא "זכויות טבעיות" כגון הזכות לחיים, הזכות לביטחון אישי, הזכות לחירות שממנה נגזרות זכויות כגון הזכות לחופש המחשבה והדעה וכו'…) שלחברה אין זכות לפגוע בהן.  ניתן לקשר את זכויות האדם למוסר האוניברסאלי שהזכרתי למעלה. כיוון שאנשים אינם תמיד שומרים על זכויות זולתם מופקדות המדינות על שמירת זכויותיהם של האזרחים באמצעות החוקים שהן מחוקקות.

אצטט למטה מתוך הויקיפדיה חלק שמתייחס לחלקה של המדינה בשמירה על זכויות האדם:

תפקיד המדינה בהבטחת זכויות האדם

"למדינה תפקיד כפול בכל הנוגע להבטחת זכויות האדם:

• תפקיד סביל: למדינה אסור לפגוע ללא הצדקה בזכויות האדם. בלשונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.".
• תפקיד פעיל: המדינה מחויבת לפעול כדי להגן על זכויות האדם מפני פגיעה על ידי צדדים שלישיים (למשל, להגן על זכותם של תושבי המדינה לשלמות גופנית על ידי חקיקה שאוסרת תקיפה, שימוש במשטרה למניעת פשע, והעמדה לדין של מי שתקף אנשים אחרים), ולספק לתושבי המדינה תנאי מחיה נאותים שיאפשרו מימוש זכויותיהם. הדעות חלוקות בנוגע למידת האקטיביות שעל המדינה לגלות.

שני סעיפים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ממחישים את ההבחנה בין תפקידה הסביל לתפקידה הפעיל של המדינה:

• בסעיף 2 נאמר: "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". זוהי חובתה הסבילה של המדינה – אסור לה לפגוע בזכויות המנויות בסעיף זה.
• סעיף 4 מרחיב את חובתה של המדינה ביחס לזכויות אלה וקובע: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". בסעיף זה נדרשת המדינה לפעול באופן פעיל להבטחת הזכויות."[סוף ציטוט ויקיפדיה)

על זכויות הילד

בשנת 1989 התקבלה באו"ם בעקבות דיונים שנמשכו כעשור האמנה בדבר זכויות הילד אמנה שבאה להבטיח זכויות ילדים במדינות העולם. רוב מדינות העולם חתמו ואישררו את האמנה. האמנה נחתמה על ידי ישראל בשנת 1990 ואושררה בשנת 1991. סרטון של נועם נער בן 15 שמציג את תפיסתו את זכויות הילד הוצג ביום העיון במכללת לוינסקי על ידי גב' טובה בן ארי.

המידע בחלק זה מתבסס על האתר my rights

על פי סעיפיה, ילד הינו כל יצור אנושי מתחת לגיל 18 (אלא אם חוק מדינה קבע אחרת) והיא מבטאת הסכמה רחבה והגדרה של זכויות ילדים תוך התייחסות לפן הפוליטי, לפן הכלכלי, לפן התרבותי ולפן האזרחי שלהם. בנוסף, היא מגדירה וקובעת את החובות המוטלות על המדינות כלפי הילדים.

עקרונות מרכזיים באמנת זכויות הילד הבינלאומית

האמנה מתבססת על חמישה עקרונות מרכזיים מהם נגזרות זכויותיהם של הילדים וחובות המדינה כלפיהם:

• עקרון השוויון – המגן על ילדים מפני אפליה במדינות בהן הם חיים ללא הבדלים בין היתר של אמונה, דת, מין, גזע, מצב בריאותי ומצב שכלי.
• עקרון ההשתתפות – המבטיח כי במדינות השונות תינתן לילד הזכות להביע את דעתו בחופשיות בכל הליך הקשור אליו.
• עקרון טובת הילד – המגדיר קדימות וערך עליון לטובת הילד מול זכויות ואינטרסים של אחרים.
• עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות – אי נטילת חיי ילדים, צמצום הגורמים המביאים לתמותה שלהם, הבטחת תנאי חיים מינימאליים ואיסור גורף על שימוש באלימות כלפיהם. עקרון ההתפתחות מתייחס לסיוע של המדינות להורי הילדים על מנת להבטיח את התפתחותם.
• עקרון הכשרים המתפתחים –  מתייחס למניעה של חשיפת הילדים לפעולות שאינן הולמות את גילם ומצבם הנפשי והשכלי.

זכויות הילד

הזכויות הנגזרות מחמשת העקרונות המרכזיים מתייחסות ל:

• לזכות לחיי משפחה,
• זכויות אזרחיות,
• וחירויות, ביניהן הזכות לזהות והזכות להבעה עצמית,
• זכויות הקשורות בילדים עם מוגבלויות,
• זכויות הקשורות בפנאי, חינוך ותרבות,
• זכותם של הילדים להגנה מיוחדת והזכות למניעת ניצולם,
• זכותם להצלה ועוד.

זכויות הילד בישראל

ישראל אישררה את חתימתה על האמנה לזכויות הילד בשנת 1991. עוד בטרם חתמה על אמנה זו נחקקו בישראל חוקים שבאים לשמור על זכויות הילדות והילדים בה, כמו חוק חינוך חובה וחינם. כמו כן, הוקמה בישראל בשנת 1997 על ידי שר המשפטים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ויישומן בחקיקה והמשפט, בראשותה של השופטת סביונה רוטלוי. אחד החוקים שחוקק בישראל כדי לתת ביטוי לזכויות התלמידים בישראל הוא החוק לזכויות התלמיד.

המדינות שחתמו על האמנה בדבר זכויות הילד התחייבו להגיש לאו"ם דו"חות תקופתיים שנוגעים לאופן שבו  מיושמות ונשמרות זכויות הילדים במדינות השונות. ישראל הגישה לאחרונה דו"ח כזה לאו"ם בשנת 2010. בחינת הדו"ח העלתה ביקורת על כך שישראל לא בנתה מנגנונים לבחינה מתמקדת ושיטתית של יישום זכויות הילד בישראל.

חוק זכויות התלמיד

חוק זה שחוקק בשנת 2000 כולל התייחסות לזכותו של כל ילד ונער לחינוך ולאי הפליה מטעמים של השתייכות עדתית, ארצות מוצא, רקע כלכלי-חברתי, השקפה פוליטית בין של הילד ובין של הוריו. בשנת 2015 התקבל תיקון לחוק משנת 2015- (מאמר טובה בן ארי) שאוסר על הפליה של תלמידים והורים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית.

מבקשת לבסוף להפנות לפוסט של אריה קיזל :" זכויות התלמיד אל מול זכויות כל הבאים בשערי בית הספר", שמתבונן בצורה ביקורתית על יישום זכויות התלמיד במערכת החינוך במיוחד על רקע של התנגשות אפשרית בין מימוש זכויות התלמיד לאלו של מורים.

לסיכום, הפוסט מזמין הורים ומחנכים לעצור ולחשוב על האופן שבו מיושמות זכויות אדם וזכויות של ילדים בסביבתם הקרובה. ברור שבמסגרות חינוך  יש לבחון את האופן שבו זכויות של ילדים שונים מיושמות באופן שאיננו מתנגש עם זכויותיהם של ילדים אחרים. יתרה מזו, לעובדים במערכות החינוך השונות זכויות משלהם שיש לבחון גם את אופן יישומן. נדרשת בישראל בניה של רשות א-מפלגתית שבוחנת את האופן שבו מיושמות ונשמרות זכויות  הילדים והנערים במדינה. ברמה האישית נדרשת ערנות של כל הורה ואיש חינוך הן לשמירה על זכויות ילדיהם האישיים והן לשמירת הזכויות של ילדים אחרים בסביבה. חוסנה של חברה אזרחית נבחנת גם על ידי הגיבוש החברתי והסולידריות שלה. לכן חשובה התגיייסות של הורים "חזקים" ושל מורים לשמירת זכויותיהם של כל הילדים כולם בבית, במסגרת החינוך ובמדינה.