פוסט זה מתמקד במשמעות ההוגנות, על מה אנחנו יודעים על ההבנה וההתנהגות הוגנות של ילדים בגיל הרך. אסיים במחשבות על חינוך להוגנות, וגם על חינוך לחוסר הוגנות.
הוגנות או היעדרה הם רכיב מאוד מרכזי בהתנהלות החברתית של מבוגרים וילדים כאחד. הוגנות כוללת התייחסות שוויונית; התייחסות שאין בה אפליה, או קיפוח. התייחסות שבה לכל אחד, לכל ילד סיכוי שווה לקבל מענה לצרכיו. וזאת ללא קשר לאינטרסים וכוח. התנהגות הוגנת כרוכה לעתים באי ניצול הזדמנויות זמינות אם הדבר פוגע במישהו אחר. ביסוד ההתנהלות ההוגנת עומדת אמונה בשוויון ערך האדם באשר הוא אדם.
commons.wikimedia.org
להבלטת החשיבות והמורכבות של התנהלות הוגנת, אציג מספר מצבים מחיי היומיום בכלל ,ומהחינוך בפרט שמדגימים התנהלות בלתי הוגנת או הוגנת :
- גננת מתייחסת בחום ובצורה עניינית לילד גם אחרי שאימו ניסתה להקליט בלא ידיעתה את השיח שלה עם הילדים בגן;
- אישה מבחינה אחרי יציאתה מהסופרמרקט שלא חויבה במצרך שהתכוונה לקנות; היא שבה לסופרמרקט ומבקשת שיחייבו אותה;
- ילדה מציעה לחלוק חטיף שקיבלה עם אחיה שלא נמצא בסביבה בשעה שהיא קיבלה את החטיף;
- ילד מתמיד להתנדנד בנדנדה שבחצר למרות תור הילדים הארוך הממתינים לתורם להתנדנד ועל אף הכלל שאומר שכל אחד יכול להתנדנד רק חמש דקות כשיש תור;
- גננת מוותרת לילד אחד על איסוף צעצועים על אף שיש כלל התנהגות בגן שכולם אוספים ויש ילדים שהיא לא מוותרת להם על האיסוף;
- גננת נוזפת בילד בקול רם לפני כל הילדים האחרים;
- אימא של ילד כותבת בקבוצת וואטס-אפ הורים שהגננת צעקה על הילדים מבלי ליידע את הגננת או לבדוק במה הדברים היו אמורים.
- ילד מטיח בהוריו שהם מעדיפים את האח הקטן, שהם מקדישים לו יותר זמן ותשומת לב ומשאבים.
ההתבוננות בהתנהלות בפוליטיקה, בהתנהלות החברתית סביבנו, באופן ההעסקה של אנשים מגלה שללא קשר לגיל, אנשים מתנהלים לעתים בצורה הוגנת ולעתים קרובות מידי בצורה לא הוגנת. לעתים קרובות שיקולים של חלוקת כוח בין אנשים גוברים על שיקולים של הגינות. מספיק להסתכל על העסקה של אנשים באמצעות חברות כוח אדם. באופן שבו אנשים ללא אזרחות או כאלו שמשתייכים לקבוצות מוחלשות מטופלים על ידי הממסד והאזרחים. במצב זה ילדים גדלים בחברה שבה מצטיירת תמונה שחשוב להיות חזק, לא להיות "פראייר", יותר מאשר לגלות הגינות כלפי אחרים ולתבוע יחס הוגן כלפיך.
נשאלת השאלה מה נמצא במחקר לגבי יכולותיהם של ילדים צעירים בתחום ההבנה וההתנהגות ההוגנת, וגם מה אנחנו כמחנכים עושים על מנת לחנך ילדים שינהגו בצורה הוגנת כלפי אנשים בסביבתם. לא פחות חשוב בעיניי לחנך ילדים שמגיע להם יחס הוגן ושעליהם לעמוד על קבלת יחס כזה בבית, במסגרת החינוכית, במגרש המשחקים.
הוגנות ממבט התפתחותי
הרעיון הראשוני לכתיבת פוסט בנושא, צמח במהלך השתתפות בהרצאה מעניינת של אורית הוד-שמר וחנה צימרמן, בכנס של חינוך לגיל הרך אשר התקיים לפני מספר חודשים במוסקבה, שבמסגרתה הן הציגו מחקר שערכו יחד עם ספייה חסונה עראפת וחרותה ורטהיים בנושא אופן ההתייחסות של ילדים בגיל הגן (שלוש וחצי עד שש) לסיטואציות שבהן מעורבת הוגנות. במסגרת המחקר שלהן, גננות הציגו בפני הילדים סיטואציות שונות שקשורות להוגנות והילדים נתבקשו לחוות דעתם על אותן סיטואציות. התייחסויותיהם של הילדים תועדו ונותחו והובילו לממצאי המחקר.
הסיטואציות שהוצגו לילדים כללו:
- סוגיה שנגעה לשיתוף שקשור למשחק חדש: הילדים התבקשו להתייחס למצב שבו הובא לגן משחק חדש וכל הילדים רצו לשחק איתו. מה אתה חושב?
- התחשבות באחר : התייחסות לילד שמדבר לאט. ילדים מתבקשים להתייחס למצב שבו הם רוצים לספר משהו לגננת בזמן שילד אחר מדבר איתה. אותו ילד מדבר לאט מאוד. מה אתה חושב?
- כיבוד כללים: סידור צעצועים. סיטואציה זו עוסקת בילד שבילגן את הצעצועים בגן . הגננת ביקשה מכל הילדים לסדר את הגן ואחרי זה להצטרף למפגש. הילד שבילגן את הצעצועים מלכתחילה הצטרף למפגש מבלי שהשתתף בסידור הצעצועים.
- קבלת האחר: הילד החדש בגן. הגיע לגן ילד חדש שלא מדבר עברית. האם אתה יכול להיות החבר/חברה שלו? מה אתה חושב.
ממצאי המחקר שלהן גילו שילדים בגיל הגן מסוגלים בהחלט להתייחס לסוגיית ההוגנות בדברם על הסיטואציות שהועלו. הם העלו באופן ספונטאני בהתייחסויותיהם פתרונות הוגנים לדילמות שעלו בארבע הסיטואציות, גילו אמפתיה עם הילד ה"אחר" והיו מסוגלים לנמק ולהסביר את פתרונותיהם המוצעים. עוד עלה שסיטואציות שקשורות לשיתוף במשחק חדש, והתחשבות באחר(1 ו-2 למעלה) העלו התייחסויות יותר אמפתיות מצד הילדים ופתרונות הוגנים יותר בהשוואה לסיטואציות 3 ו-4 שהתמקדו באכיפת כללי התנהגות בגן וקבלת האחר. גיל הילדים נקשר לחשיבה על פתרונות יותר הוגנים(בני ה חמש שש גילו יותר התייחסות להוגנות בדבריהם מאשר בני השלוש ארבע).
במחקרים נוספים שהתחקו אחר שורשי ההתנהגות ההוגנת נטען שילדים בגיל צעיר נולדים עם נטייה לגלות הוגנות בהתנהגותם ושכחלק מההבדלים הבין אישיים, ישנם כנראה ילדים שנולדים עם דחף יותר חזק לגלות אמפתיה ולהילחם על זכויות האחר בהשוואה לילדים אחרים. במאמר זה נטען גם שחברות שוויוניות קדמו לחברות מעמדיות בהיסטוריה האנושית.
מהמחקרים אנחנו לומדים שילדים בגיל הגן (ועוד לפני זה) ערוכים לקחת בחשבון שיקולים של הוגנות בהחלטותיהם. מנגד די ברור שהתנהגות הוגנת בקנה מידה גדול הוא גם עניין של חינוך. בחלק הבא אתייחס בקצרה לסוגיית החינוך להוגנות.
איך מחנכים להוגנות?
גייל פרידמן במאמר נהדר שהתפרסם בכתת העת Psychology Today מציגה דרכים לשוחח עם ילדי גן בנושא ההגונות סביב סיטואציות יומיומיות הניקרות בדרכם. היא מציעה להקשיב לילדים ולעודד חשיבה על פרספקטיבות של ילדים אחרים ועל התועלת לסביבה שצומחת מהתנהגות הוגנת של כל אחד מהילדים. גם אור שמר וצימרמן מציעות במאמרן להקשיב ולשוחח עם הילדים על סיטואציות שבהן הילדים מתלבטים לגבי הוגנות. להיות קשובים לטיעוניהם ולהגביר את המודעות לצורך לשקול שיקולים של טובת האחר, שוויוניות והוגנות.
דעתי היא ששיחות סביב אירועים מחיי הילדים הינן דבר חשוב, מרכזי והכרחי -אבל לא מספיק. במצב שבו ילדים נחשפים אין ספור פעמים בחיי היומיום שלהם למצבים שבהם אנשים שנוהגים בהגינות "נענשים" ומפסידים בעוד אנשים כוחניים ומניפולטיביים "מרוויחים" התייחסות והערכה מהחברה, קשה מאוד לחנך להוגנות. לכן בעיניי מאמצי החינוך להוגנות מחייבים תיקון חברתי. מחייבים התגייסות של הורים ומחנכים שאכפת להם לשינוי פני החברה כך שהילדים יהיו חשופים למודלים של הוגנות, ויתרה מזו יוכלו להיווכח ש"הוגנות משתלמת". בנדורה זה מזמן דיבר על כך שילדים לומדים מצפייה במודלים ובאופן שבו התנהגותם של המודלים מתוגמלת או נענשת על ידי הסביבה. דהיינו ילדים לומדים להתנהג מתוך צפייה בחלוקת התגמולים על ידי החברה להתנהגות האדם, הילד.
מיותר לציין ששיחות כנות עם הילדים לא יעזרו אם ההורים והגננות לא יקפידו על התנהגות הוגנת בעצמם. יתרה מזו, כיוון שבני אדם אינם מלאכים-קורה שכל אחד מאיתנו נוהג באי הגינות. אבל חינוך טוב מחייב שיחות עם הילדים על ההתנהגות שלנו והמניעים שלה ועל חרטה על ההתנהגות שלנו. תהליך החינוך להוגנות כרוך במאמץ ובהתמדה. לא קל לעמוד מול פיתויים של שימוש בכוח כדי להשיג את מטרותינו. האופן שבו אנו כמחנכים מתנהלים הוא כאמור מקור חשוב ומרכזי ללמידה אודות התנהגות הוגנת. ואכן ממצאי מחקרים מצביעים על השפעה תרבותית על תפיסת ההוגנות של הילדים. במאמר מדווח על כך שילדים מארה"ב, קנדה ואוגנדה מוחאים יותר מילדים במדינות אחרות כשילד אחר מקבל פחות ממתקים מהם ובכך נוקטים בעמדה של הוגנות יותר מאשר ילדים ממדינות אחרות (הודו, פרו, סנגל ומקסיקו). מחקר זה מלמד על השפעה תרבותית על תחושת ההוגנות וההתנהגות האלטרואיסטית בחברה.
לסיכום, בפוסט זה הגדרתי הוגנות. הצגתי ממצאי מחקרים שמראים שפעוטות וילדי גן מסוגלים להתייחס לשיקולים של הוגנות בהחלטותיהם ובהתנהגותם. יתרה מזו, הצבעתי הן על הבדלים בין אישיים בעוצמת הצורך האישי להתנהג בהגינות והן על הבדלים תרבותיים במידת הבחירה של הילדים בפתרונות הוגנים למצבים שמזמנים דילמות מוסריות. לבסוף, התייחסתי לסוגיית החינוך להוגנות שכוללת בעיניי דוגמה אישית, תיקון חברתי ושיחות עם הילדים על סיטואציות יומיומיות שבהן אנחנו (ילדים ומבוגרים כאחד) מקבלים החלטות בכרוכה בהן הוגנות.
