על עבודה עם תינוקות ופעוטות במעונות יום בצל משבר הקורונה ובכלל

You are currently viewing על עבודה עם תינוקות ופעוטות במעונות יום בצל משבר הקורונה ובכלל
צילום משפחתי

פוסט זה נכתב בעקבות מפגש זום של צוות המחלקה להוראה במכללת לוינסקי לחינוך עם גננות ומנהלות מעונות יום במפגש הזום שקיימנו בתאריך 22.10.2020. בפוסט שכתבתי בשבוע שעבר התייחסתי לרגשות שהבעו מצד המשתתפות והרחבתי על חשיבות השמירה על הכללים בגני ילדים ובכיתות א'-ב' כדי לאפשר שמירה על בריאות הצוות והילדים ופעילות רציפה של מסגרות החינוך.

את הפוסט הזה אני מקדישה במיוחד למציאות החיים במעונות היום בצל משבר הקורונה בשל המיוחדות של עבודה עם תינוקות ופעוטות מצד אחד ותנאי העבודה הקשים של מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל במהלך כל השנים.

במפגש שקיימנו שמענו על על קשיים לעטות מסכות במהלך היום במעונות. שמענו גם על כך שארגונים קנו עבור המטפלות משקפים וגם התעורר דיון על האופן שבו ניתן ואולי צריך להתנהל עם ילדים צעירים, תינוקות ופעוטות במציאות של צורך לשמור על ריחוק חברתי. סוגיות ושאלות אלו הביאו אותי לכתוב את הפוסט הנוכחי.

בעקבות המפגש חשבתי שחשוב לחדד מספר נקודות שלא זכו למספיק התייחסות במפגש הזום. חשבתי שהכרחי לחדד את ההבדלים הדרמטיים בכל הנוגע להתנהלות שקשורה לריחוק חברתי כשמדובר בתינוקות ופעוטות לעומת ילדי גן בני שלוש או יותר. זאת ועוד, חשבתי גם על תנאי העבודה במעונות יום שעשויים להשפיע על היכולת לשמור על כללי בטיחות רפואית מצד אחד ועל איכות הקשרים עם התינוקות והפעוטות מצד שני.

נזכרו שהכללים המקובלים להפחתת ההידבקות בוירוס הקורונה כוללים: 1. עטיית מסכה, שמירה על ריחוק חברתי, שמירה על היגיינה (רחיצת ידיים; חיטוי משטחים).

המיוחד בעבודה עם תינוקות ופעוטות

עד גיל שנתיים ארגוני הבריאות אוסרים על עטיית מסכות

בעוד שעם ילדים בגיל הגן (בני שלוש ויותר) איני רואה בעיה ליישם את כל הכללים על ידי תיווך נכון שלהם על ידי צוותי חינוך והורים-כללים אלו אינם ניתנים ליישום גורף בעבודה יומיומית עם תינוקות ופעוטות. אומנם על הצוותים החינוכיים לעטות מסכות על מנת לשמור קודם כל על בריאותם וגם על בריאות הילדים, אבל תינוקות ופעוטות אינם אמורים לעטות מסכות. ארגוני הבריאות בעולם אוסרים על עטיית מסכות בקרב תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים.

עם זאת, כפי שמקובל במקומות רבים בעולם, חשוב מאוד שהמחנכות שעובדות עם התינוקות והפעוטות יעטו מסכות.

אין מקום לשמירה על ריחוק חברתי בין מטפלים ליתינוקות ופעוטות

זאת ועוד, תינוקות ופעוטות זקוקים למגע כדי לבנות קשר טוב עם מבוגרים, וכדי לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו. הם זקוקים לקשר קרוב, יומיומי עם מטפלים קבועים. ילדים אחרים מעוררים בהם עניין, אבל הם לא תחליף לקשר קרוב עם מבוגרים. דהיינו, אין כל אפשרות לשמור על ריחוק חברתי מתינוקות. בעוד שאצל ילדים בגיל הגן (בני שלוש או יותר) מומלץ כפי שנכתב שוב ושוב בבלוג זה, לשמור על ריחוק ממבוגרים יותר מאשר מילדים בקבוצה הקבועה, בעבודה עם תינוקות ופעוטות הדבר איננו אפשרי.

יש לשמור על הגיינה באופן קפדני

הכרחי לשמור באופן קפדני ושוטף על הג=יגיינה, על שטיפת ידיים של המבוגרים ושל הפעוטות במים ובסבון ועל חיטוי המשטחים. אכן חשוב לעתים קרובות לרחוץ הן את ידי הפעוטות והתינוקות והן את ידי הצוות.

יש להרחיק בכל זמן נתון חומרי ניקוי וחיטוי ממגע לא מבוקר של הפעוטות

הכרחי להרחיק אלקוג'ל וחומרי חיטוי אחרים מהישג ידם של הפעוטות. חשוב לשמור על מקום אחון קבוע ולבדוק שוב ושוב שמיכלים עם חומרי ניקוי וחיטוי לא הושארו בהישג ידם של פעוטות.

עבודה בקבוצות קטנות וקבועות-כשהקבוצות מרוחקות אחת מהשניה כמה שאפשר

זה מכבר נקבע שהעבודה במעונות יום עם פעוטות ותינוקות מחייבת קבוצות קטנות וקבועות-כשבגיל זה הדבר המשמעותי ביותר הוא אפשור קשר עם מבוגר קבוע. מספר שעות העבודה הארוכות מחייב שתינוקות ופעוטות יתרגלו ללפחות שני מבוגרים קבועים. שלא כמו בימים רגילים שבהם מתאפשרים מפגשים תכופים בין תינוקות ופעוטות שבאחריות מטפלות שונות, בימי הקורנה רצוי להביא להידוק קשרים בתוך כלק בוצה ועידוד של אינטראקציות בין פעוטות המשתיכים לאותה הקבוצה לצד יצירת ריחוק פיזי משעותי בין הקבוצות כדי להימנע מאינטראקציות ממושכות בין פעוטות המשתיכים לקבוצות שונות.

על בעיות היסוד בחינוך לידה עד שלוש בישראל

הבעיה במעונות היום בישראל – ובכלל בכל מה שקשור לתשתית של החינוך לידה עד שלוש הוא חוסר הסדרה שתוצאותיו תקינה לא סבירה (מספר רב מידי של תינוקות באחריות אותה מטפלת), היעדר הכשרה מעמיקה של המטפלות, תנאים קשים במיוחד לעוסקות במקצוע (מספר שעות עבודה רב, מספר ילדים גדול באחריותה, שכר נמוך במיוחד, תנאי עבודה ירודים-מעט חופשות). למשפחתונים באחריות הרשויות המקומיות בפיקוח משרד הרווחה בעיות משלהם. המטפלות נחשבות לעצמאיות-אף שהמדינה קובעת את כמות הילדים שיקלטו ואת שכר הלימוד. המטפלות שמנהלות משפחתונים נעדרות זכויות סוציאליות. על כן משבר הקורונה פוגש את העובדות בחינוך לגיל הרך, את הפעוטות ואת ההורים כשהם מצויים במצב משברי מתמשך.

עוד לפני משבר הקורונה, מקרים של התעללות ושל טיפול בלתי נאות בפעוטות פורסמו בתקשורת ו"עשו רעש גדול". אלא שהדיון במצב החינוך לידה עד שלוש מסתפק לעת עתה בחוק מצלמות ופיקוח. כבר נוכחנו שהימצאות של מצלמות איננה מונעת התעללות בפעוטות.

תנאי החיים הקשים במסגרות החינוך לידה עד שלוש, לצוות ולילדים, חוסר התמיכה מספקת בעובדות וחוסר הכשרה הולמת הם מצע מתאים במיוחד לצמיחת דרכי טיפול בלתי נאותות בפעוטות.

הלחצים על הצוות שנובעים ממשבר הקורונה שקשורים לחשש מהידבקות, אי הנוחות של עטיית המסכה, לחצים כלכליים ואי וודאות לגבי רציפות התעסוקה עלולים להקשות עוד יותר על הענקת טיפול וחינוך הולמים לפעוטות ולתינוקות.

צעדי חירום לתמיכה במעונות יום ובמשפחתונים בחסות הרשויות המקומיות

מדינת ישראל צריכה להכיר במצוקת העובדות והפעוטות במעונות יום ולצאת בתוכנית תמיכה במוסדות אלו. קודם כל לנוכח היעדר האפשרות שהפעוטות יעטו מסכות והיעדר האפשרות לדאוג לריחוק חברתי מהתינוקות הכרחי להקטין את הקבוצות שמשויכות לאותה עובדת. היה רצוי לקצר את המשמרות שלהן מבלי להפחית את שכרן. חשוב גם לאפשר זמן התאווררות קצר למטפלות כדי יוכלו אחת לשעה להסיר לכמה דקות את המסכות בחוץ, כשהן לא נמצאות במגע עם אנשים אחרים. לצורך כך רצוי לגייס מורות חיילות, בנות שירות לאומי ומי שיימצא מתאים לכך מבין אלו שאיבדו את עבודתם בעת הזו כדי לתגבר מעונות יום. במקביל חשוב לבנות תוכניות הכשרה והדרכה לאנשים שייקלטו למערכת. באשר למשפחתונים, חשוב לבנות בכל ישוב קהילת מתנדבים (שעברו סינון והכשרה) שיוכלו לתגבר את המטפלות שעובדות עם חמישה פעוטות לבד בבתיהן. זאת ועוד, הכרחי לבדוק במצב הנוכחי מי נמצא בבתי המטפלות ואיך מונעים קרבה בין הפעוטות לבני בית אחרים.

יצירת יחסים מושתתים על אמון ושיתופי פעולה עם הורי הפעוטות

יחסי אמון בין הורים לצוותי המעונות נחוצים תמיד. ילדים בני לידה עד שלוש הם בגיל שאיכות הטיפול בהם קריטית לרווחה הרגשית ולהתפתחות שלהם. זאת ועוד, כל התקשורת עם המעון מתנהלת עם הצוות שהרי רוב הפעוטות אינם מיטיבים להסביר באופן מילולי מה עבר עליהם במהלך היום. הם מאותתים את רגשותיהם באמצעות מחות והתנהגויות שמחייבות פרשנות. במהלך משבר הקורונה יחסים אלו חשובים עוד יותר והם גם עומדים למבחן. שני הצדדים מחויבים לדווח אמת, להיות אמפתים ולעשות הכול כדי שיווצרו נאים לטיפול איכותי בפעוטות. זה אומר שחשוב שההורים ידווחו אמת על מצב בריאותם של הפעוטות ועל מצב בריאות בני המשפחה. חשוב שתהיה היערכות לפרידה מהפעוטות מחוץ למסגרת החינוכית . חשוב שהצוות החינוכי ידווח אמת על המתרחש ביום במעונות (ובמשפחתונים). הדברים האלו נכונים באותה מידה גם במשפחתונים.

לסיכום,

עבודה יומיומית במעונות יום, שונה מהעבודה בגני ילדים ובבתי הספר הן בשל המאפיינים והצרכים השונים של תינוקות ופעוטות בהשוואה לילדים בגיל הגן (בני שלוש עד שש) ובית ספר יסודי, והן בשל תנאי העבודה הקשים במיוחד במעונות היום וחוסר ההסדרה של החינוך לבני לידה עד שלוש, במדינת ישראל. בעוד בגני הילדים ניתן להגיע למצב של שמירה על ריחוק חברתי מסוים בין מבוגרים לילדים ולגיבוש דרכים להביע חיבה ודאגה שאינן נשענות על מגע של מבוגר-הדבר איננו אפשרי כלל או רצוי כשמדובר בתינוקות ופעוטות. על כן, ההנחה היא שמטפלת נמצאת בקשר פיזי קרוב עם קבוצת פעוטות. עטיית מסכה על ידי המטפלות בתנאים אלה הכרחית למרות אי הנוחות. זאת ועוד, חשוב ליצור מצב פיזי של ריחוק בין קבוצות שונות ולעודד אינטראקציות רציפות בין פעוטות שמשתייכים לאותן קבוצות. תנאי עבודה אלו קשים למטפלות ולכן דעתי היא שהכרחי להקטין את הקבוצות באחריות המטפלות ולקצר את המשמרות שלהן מבלי לגעת בשכרן (זו עשויה להיות התחלת הדרך לשיפור תנאי העבודה המחפירים של המטפלות במעונות היום בישראל). במציאות התעסוקה היום, ניתן לגייס מורות חיילות, בנות שירות לאומי לתגבור העבודה במעונות. כל זאת אחרי סינון והכשרה לפני כניסתן לעבודה והדרכה במהלכה. מורות וחיילות אלו עשויות בהמשך להכשיר עצמן כגננות במכללות להוראה. בנוסף, נדרש להשקיע מאמצים ביצירת קשר של אמון עם הורי הילדים וביצירת תנאים של דיווח האמת באשר למצב הבריאות של ההורים, הילדים והמטפלות. חשוב לבנות ברשויות קהילת מתנדבים שיכולים לתמוך במטפלות במשפחתונים וחשוב לקיים בקרה לגבי כניסת מבוגרים למעונות ולמשפחתונים.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.