פעילויות עם ילדים בגיל הגן שאינן הפעלות ואינן קשורות למסכים

בימים לא רגילים אלו כשאנחנו ספונים בבתים התפתחה בקצב מרשים תרבות של מפגשים בין מסגרות חינוך ובין ילדים תוך שימוש במדיה הדיגיטאלית. מפגשי זום הפכו לחלק אינטגרלי מהתרבות התקשורתית הן במערכות החינוך והן במפגשים בין בני משפחה וחברים.

ואכן בתקופה מתוחה זו, כשהדבר המעיק ביותר לטעמי הוא ההתמודדות עם אי הוודאות ואי הידיעה לגבי ההתנהלות העתידית שלנו בשבועות הקרובים חשוב להעסיק את עצמנו ולמצוא תעסוקה לילדים. זוהי השעה היפה של אפליקציות, משחקי מחשב, סרטים, שירונים ויתר תוכניות טלויזיה. כולם מנסים "להעסיק" את הילדים והלחץ על המחשבים בבתים די מטורף. לא מעט ילדים והורים עוסקים בקריאת ספרים בימים אלו. לילדי גן זו הזדמנות לקרוא בין היתר את ספרי ספרית פיג'מה.

עם זאת, אני חושבת שילדים מסוגלים ובריא להם נפשית לעסוק גם בפעילויות פרי דימיונם ויוזמתם ושחשוב שגם ,עם כל המגבלות לא נפסיק להתבונן מקרוב בסביבה ולעודד התעמקות וחקר של הסביבה. מהמרפסת, מהחלונות. בכלל, כמו שביומיום אני תומכת יותר בפעילות וחקר כתחליף ל"הפעלות", גם במצב החירום לצד פעילויות הפגתיות ומעסיקות-אני חשובת שניתן לשלב גם התבוננות וחקר.

פוטנציאל החקר קיים בכל מקום והתבוננות חוורת ונשנית בתופעות פיזיות, חברתיות, ביולוגיות עשויה להוביל לתובנות ולרווחה רגשית. פעילויות כאלו תופסות לזמן מה את כל תשומת הלב של הילד והיא לטעמי מענינת גם את המבוגרים בסביבה.

בימים אלה גרים איתנו בתי הצעירה, חתני ו-50% מהנכדים שלי: נורית בת הארבע ורבע וניצן בן תשעה ימים. החיים במחיצתם מלמדים אותי הן על מה שאפשר לעשות במסגרת המגבלות החריגות כל כך שאנחנו כולנו חיים בתוכן, וגם על קשייהן של משפחות צעירות שמטפלות בילדים צעירים במצב זה. למרות זאת, אני מוצאת שפעילויות החקר והתבוננות בסביבה ממלאות את כולנו אנרגיות טובות ושווה להקדיש להן זמן.

אספר כאן מעט על מוקדי העניין שלנו על בסיס יומיומי. מוקדי העניין בסביבות אחרות עשויים להיות שונים.

"יתושי פירות"="יתושי הליקופטר"=טיפולה[Tipulidae]

נורית נכדתי פיתחה משום מה עניין מיוחד ב"יתושי פירות". עניין שהחל להתפתח לפני החרפת משבר הקורונה. בימים אלו אנחנו כולנו מתבוננים ביתושים אלו במשך דקות ארוכות וממתינים שיעברו ממקום למקום. הסתבר לנו שהם נוחתים על משטח כלשהו ונשארים עליו זמן רב. נורית מוקסמת על ידי היתושים הענקיים האלה, רודפת אחריהם ומתבוננת בהם. אחת השאלו ששאלה היא האם יתושים אלה עוקצים. קריאה באינרנט גילתה שיתושי הענק האלו שמכונים גם יתושי "הליקופטר" [בשמם המדעי נקראים טיפולות] אינם עוקצים. זאת ועוד, למדנו מהעיון באינטרנט להבחין בין זכר לנקבה. על כן, למדנו שאנחנו צילמנו יתושה נקבה ולא יתוש זכר.

למדנו גם שיש אנשים שחושבים שיתוש הפירות הענק הוא בעצם זכר של יתוש וזו כמובן טעות כי כאמור יש גם זכרים וגם נקבות מסוג היתו הזה.

נחקר ערוך
יתוש פירות על תריס הסלון 30.3.2020

יתושים אלו נכנסים לחיינו באביב ונורית ואני נמשיך לעקוב אחריהם מקרוב ונראה אם ומתי הם יעלמו עד האביב הבא..

התבוננות על תהליך הבניה של בניין בן שבע קומות שהולך ומוקם מול הבית שלנו

פעילות יומיומית נוספת שבה מרוכזת כל המשפחה היא מעקב מקרוב אחרי תהליך הבניה של בנין רב קומות שלא הופס עקב מצב החירום הרפואי. הבנין החל להבינות לפני כמה חודשים ותמיד שמנו מרחוק לב אליו אבל בימים אלו אנחנו עוקבים אחרי בנייתו מקרוב.

בתהליך הבנייה ערוך
מנוף שופך בטון בבנין ההולך ונבנה

אנחנו שמחים לראות שיש תחומים שבהם החיים נמשכים כסדרם. זה מוסיף מעט מן השפיות לחיים שלנו עכשיו. בסך הכל ממשיכים לבנות בתים שאנשים יגורו בהם מתישהו. הפועלים מתחילים לעבוד בערך בשבע בבוקר. דבר ראשון שאנחנו בודקים בבוקר הוא האם העבודה נמשכת. עם כל החמרה של צעדי הבידוד אנחנו תוהים האם הבניה תיפסק. אבל היא נמשכת ביעילות וברציפות בינתיים. אנחנו מנפנפים לפועלים והם מנפנפים בחזרה.מאז הדרישה להישאר בבתים הושלמה הבניה של הקומה השניה והולכת ונבנית הקומה השלישית. לרוב נורית לומדת על תהליכי בניה, על מערבלי בטון, מנופים, פיגומים, בלוקים בצבעים שונים ותפקידםוכו. היו ימים שבהם עקבנו אחרי משאיות נושאות מערבלי בטון. אבל המענין הוא שנורית פתאום שאלה האם תמיד אנשים חיו בבתים? ולמה יש צורך בבתים. המענין הוא שילדים מתענינים ומסיקים מסקנות מעל ומעבר למה שאנחנו מדברים איתם. שיחות על מקורות הבתים לא היו ממש בתכנון פעילות ההתבוננות שלנו אחרי הבניה.

לעלות, ולרדת במדרגות, לבדוק מספרי קומות ולחשב כמה קומות נותרו לנו

אנחנו משתדלים לעשות מעט ספורט ועל כן אחת ליום יורדים ועולים שמונה קומות לפחות. אנחנו גרים בקומה השמינית והאחרונה. אבל מעלינו יש גג. אז מידי פעם עולים גם לגג . הירידה והעליה במדרגות מזמנת לעקוב אחרי מספרי הקומות שנורית מזהה ולשער מהו מספר הקומה הבאה כשעולים ויורדים וגם כמה קומות נותרו לנו לעלות כל פעם. אחת ההפתעות היא שקומת הקרקרע מסומנת עם האות ק ולא עם הספרה 0. וגם השלט בכניסה לגג כתוב גג ולא 9. באחד הימים נורית שאלה שאלה מענינת. היא טענה שהתבלבלו בבכנין כי כשירדנו קומה 5 הייתה לפני קומה 4 ואילו כשעלינו הגענו לקומה 4 לפני קומה 5. איך זה יכול להיות? הזדמנות לשיח והסבר.

אלו רק שלוש דוגמאות של פעילויות יומיומיות שאנחנו עוסקים בהן שאין להם כל קשר למסכים ואין בהן הפעלות מובנות.

אבל כדי שהמצב לא יישמע לא אמיתי, ראוי והוגן לומר שנורית צופה בטלויזיה ומתעסקת עם הטבלט יותר מאשר בדרך כלל. אזכיר שהיא נוהגת לצפות באותם סרטים שוב ושוב בצפיה חזורת ונשנית (הנבחרים של נורית הם מואנה, צעצוע של סיפור (כארבעה פעמים) ופרוזן 2(כשלוש פעמים). לא קל לנורית לא ללכת לגן, לא לטייל בפארק, לא לפגוש את חבריה. פעם פעמיים ביום היא מתפרצת, וכועסת על מצה הלא רגיל הזה ושואלת מתי זה ייגמר. אישם בתודעתה מתגנב החשש שהמצב הלא רגיל הזה יימשך לנצח…קשיים אלו כאמור אינם מפריעים לנורית להתמסר לפעילויות של חקר, ו"לטפל" פעם כאימא בתינוקות בובות(במיומנות רבה) ופעם כרופאה בבובות חולות. חלק לא קטן מהזמן מוקדש למשחק דימיוני.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. arikbenedek

    tאני מפעיל את עצמי כך, אגב.. ♥

  2. שירן באליק בנדיקט

    כמו תמיד תענוג לקרא את הגיגיך קלודי. אני מצאתי שאם אתן לגדולות שלי, 12 ו-14 משימות של חקר בסלולרי זה יעסיק אותן לדוגמא לערוך סרטון של יציאת מצרים לילדי הגן, זה נעשה בסקרנות ובמידה הרבה עזר לכל הילדים בבית להרתם ליצור את הסיפור במשחקים של הבן הקטן, בן 6 (היית מאמינה) ולחקור אילו מכות מצרים הובאו, מה מקורן וכדומה. עלו שאלות רבות בקרבם. אני מצאתי שדווקא יש תכנים שניתן להשתמש בהן ללמידה ושיח

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.