בתחילת יולי 2020 חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לגיל הרך ישקיע מחשבה ועשייה בטיוב מסגרות החינוך לגיל הרך בעקבות מה שלמדנו מההתמודדויות שלנו עם משבר הקורונה.
כתיבת ופרסום הפוסט בעתוי זה-תחילת ה"חופש הגדול", שבמהלכו הילדים הצעירים נמצאים במגוון מסגרות משלימות ("קייטנות","בתי ההספר של החופש הגדול") -מונעת מדאגה ממצב ההידבקות מקורונה בכלל ובמסגרות החינוך מפרט ומהרצון להניע תהליכי התארגנות לקראת שנת הלימדום תשפ"א שיקטינו את סיכוי ההידבקות במסגרות החינוך לגיל הרך.
חשוב שנבין שחלק מההתנהלות היא בשליטת גננות ומורות אבל חלק גדול מהתנאים שמקלים על ההידבקות איננו תלוי בתפקוד של הגננות והמורות, אלא קשור למאפיינים ארגוניים של מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל.
בעיות שמאפיינות את מערכת החינוך לגיל הרך שמקשות על התפקוד בכלל ובתקופת הקורונה בפרט
- תחלופה גדולה של צוותים במסגרות החינוך בשל המבנה הארגוני המיוחד של גני הילדים בישראל -למשל בכל גן פועלות מנהלת גן וגננת משלימה, סייעת ראשית וסייעת משלימה בשעות הבוקר וצוות של צהרון שפועל אחה"צ; אין זהות מלאה בין הילדים הנמצאים בשעות הבוקר בגן לבין הילדים בצהרון-הגננת והסייעת המשלימות עובדות במספר גנים במקביל להשלמת משרותיהן; בנוסף, פועלות ברבים מהגנים סייעות וחונכות שמתלוות לילדים עם צרכים מיוחדים שעשויות אף הן לעבוד בכמה גני ילדים; לכל המערך הזה מתווספים מנחי חוגים ומפעילים שעוברים בין גנים רבים-מצב זה חושף את צוותי החינוך ואת הילדים למספר רב של אנשים; במקרה של הדבקה של איש צוות משלים, או מפעיל מספר רב של אנשי צוות וילדים נכנסים לבידוד[זהו המצב שמאפיין את מערכת החינוך החל מהמחצית השניה של חודש יוני]. כמו כן, מפעילי החוגים ואנשי הצוות המשלימים נחשפים למספר רב של אנשים והם בעצמם בסכנת הידבקות.
- המבנה הארגוני המורכב של גני הילדים-למשל הגננות מועסקות על ידי משרד החינוך בעוד הסייעות מועסקות על ידי הרשויות המקומיות; זאת ועוד, הצהרונים מופעלים על ידי ארגונים שונים ואינם מחויבים לאותם כללים כמו גני הילדים שפועלים בבוקר; השיוך הארגוני המורכב הזה מקשה על שיתופי הפעולה בין נשות הצוות; גם בימים כתיקונם אין מספיק תיאום בין הצוותים שעובדים בבוקר בחסות משרד החינוך לבין הצוותים שעובדים בצהרונים בחסות בעלויות שונות.
- מספר רב של ילדים בגנים ובכיתות בהשוואה למערב אירופה וארה"ב-המספר הרב של הילדים מקשה על שמירת המרחק הפיזי בין הילדים בכיתות ובגני הילדים; זאת ועוד, במקרה של הידבקות מספר רב יותר של ילדים בסכמה בהשוואה ללמידה בכיתות קטנות יותר;
- חוסר הכשרה מספק של חלק מעובדי החינוך שעובדים עם ילדים-ובהן הסייעות ומובילות הצהרונים והקייטנות שלהן אין תמיד הכשרה שתואמת את חשיבות התפקיד.
- נטיה תרבותית בישראל לא להקפיד לאורך זמן על שמירה על כללים; ברור שכללי הריחוק החברתי מכניסים התנהלות "לא טבעית" ולא רגילה למסגרות החינוך. החלוקה לקבוצות משחק שמנוהלות על ידי נשוצת צוות שונות[מה שהיה קרוי קפסולות בשבוע הראשון של החזרה ללימודים]
- מסגרות חינוך לידה עד שלוש– מצב החינוך לגילאי לידה עד שלוש(מעונות היום, המשפחתונים, הגנים הפרטיים והמסגרות השונות) בישראל בעייתי במיוחד. רובן של המסגרות לא מפוקחות. החינוך לגילאי לידה עד שלוש נמצא בתת טיפול מתמשך ונדרשת השקעה עצומה בו כדי לבנות אותו מחדש על בסיס יחסים הגיוניים יותר של כוח אדם פר ילד וסינון והכשרת כוח האדם שעובד עם תינוקות ופעוטות. וועדת רוזנטל הגדירה משכבר בשנת 2009 את הסטנדרטים הדרושים לעבודה עם תינקות ופעוטות. הכרחי להכשיר מחנכות כגננות מוסמכות לכל הפחות. עבודה עם תינוקות ופעוטות היא עבודה קשה ומתישה ונדרשים לשם מילויה כישורים וחוסן נפשי. נזכור את המשבר הנוראי שהיה בחודש מאי, כשלא נמצא מקום פיזי לכשליש מהתינוקות והפעוטות במעונות היום [תינוקות ופעוטות שהיו רשומים למעונות בתקופה שקדמה למשבר] בתנאים שמתחיבים שמהצורך לשמור על ריחוק חברתי.
יש להטיל על המועצה לגיל הרך לאלתר את תפקיד התכלול של הטיפול בחינוך לגיל הרך
הכרחי וחשוב שמערכת החינוך בכללותה ובתוכה מערך מסגרות החינוך לגיל הרך יפיקו לקחים מהתפקוד שלהם במשבר הנוכחי. בהקשר הטיפול הריכוזי במערכת החינוך במדינת ישראל זה אומר שהממשלה צריכה לתת עדיפות לטיפול במערכת החינוך לגיל הרך. ברור לכולם שהמשך פעילות הרציפה והתקינה של מסגרות חינוך לגיל הרך הוא תנאי הכרחי לתפקוד המשק. השבתה של מערך החינוך לגיל הרך מונעת מהורים לילדים צעירים לעבוד ולהתפרנס ומפריעה לתפקוד סביר של המשק. לכן, חשוב מאוד בעיניילהבין את בעיות היסוד של מערך החינוך לגיל הרךחשוב מתוך שיתוף נציגי הרשויות , מנציגות גננות מורתו ומנהלות בתי ספר ונציגות של הורים
הממשלה הקימה בשנת 2019 את המועצה לגיל הרך בעקבות חוק המועצה לגיל הרך שחוקק בשנת 2017 כדי " להכין תכנית לאומית רב-שנתית, לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, שמטרתה לקדם את הטיפול בתחום הגיל הרך כפי שהחליטה המועצה ולהמליץ על סדרי העדיפויות ליישום התכנית האמורה". המועצה כוללת נציגים של כל המגזרים הרלוונטיים. מדובר בנציגים של משרדי הממשלה, של רשויות, של הורים, של נציגי ספקי שירותים. נראה לי הגיוני וחשוב להטיל על הגוף הזה לאלתר את מלאכת תכנון ההיערכות לפעולה מותאמת לפעולה במסגרות חינוך לגיל הרך בכלל ובצל הקורונה בפרט.
חשיבה על פתרונות ארוכי טווח [עליהם כבר כתבתי]
יום לימודים ארוך +הכשרה של גננות מוסמכות+ביטול צהרונים
המצב הארגוני הבעיתי של מערכת החינוך לגיל הרך חייב להוביל אותנו לתכנון יום לימודים ארוך בגנים[מזכירה שיש חוק כזה שמיושם רק באשכולות נמוכים].יום הלימודים הארוך עשוי להיות מוגדר כיום לימודדים מ7:30 עד 16:30 ואז עובדות בו שתי גננות אקדמאיות, אחת מהן מנהלת הגן ושתי גננות מוסמכות שתחלפנה את הסייעות(נדרשת הכשרה של הסייעות שעובדות היום במערכת לגננות מוסמכות). זה פחות או יותר המודל של כלול בחוק יום לימודים ארוך. במצב זה דואגים גם לאיכות החינוך, נותנים מענה לימי העבודה הארוכים של הורי הילדים ודואגים לאיוש של צוותים קבועים שעובדים עם אותה קבוצת ילדים לאורך כל היום.
חלופה טובה של יום לימודים ארוך גמיש הצגתי בפוסט שכתבתי בחודש ספטמבר 2019 לפני שהקורונה[מונח זר לי אז] השתלטה על חיינו, מונהגת במדינות מזרח אירופה והן ברג'ו אמיליה שבאיטליה. במדינות רבות, יום הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים מתחיל בשש וחצי בבוקר ומסתיים בשש וחצי בערב. לא להיבהל הילדים אינם נמצאים כולם במסגרת 12 שעות. הגננות עובדות במשמרות של שבוע בוקר(שש שעות למשרת בדומה לישראל) ושש שעות משמרת ערב. הילדים מקבלים מתוקף חוק חינוך חובה וחינם 5 או 6 שעות מהמדינות השונות. הוריהם משלמים על כל שעה נוספת שהילדים נמצאים במסגרות החינוך ועל הארוחות שילדיהם מקבלים במסגרות אלו. דהיינו, במדינות אלו המדינה מממנת רק עד שש שעות וההורים מממנים את השעות הנוספות. מודל זה של ניהול גנים מאפשר גמישות. אין סיבה שכל ילדי הגן יימצאו במסגרת יום ארוך אם יש באפשרות משפחותיהם לקחתם הביתה בשעות הצהריים. מנגד מבנה לימודים זה מאפשר להורים שעובדים ימים ארוכים לעבוד כשהילדים לא עוברים זוגות ידיים נוספות עד להגעתם הביתה מהעבודה.
שינויים ארגוניים אלו נראים לי די הכרחיים במדינת ישראל. הם מחייבים שיתוף פעולה בין הסתדרות המורים, הממשלה והרשויות המקומיות אבל יום אחרי המשבר זהו שינוי מתבקש.
שינוי דימוי ושינוי תודעתי בתפיסת תפקיד הגננת והמורה-ראיית התפקיד כתפקיד חברתי חיוני
מוקד שינוי נוסף הוא שינוי בתפיסת התפקיד של גננות ומורות כבעלות תפקיד חברתי חיוני. הן בעיני הציבור והן על ידי הגננות והמורות עצמן. התסכול של הורים רבים במהלך השבועות שהלימודים התקימו במסגרת כזו או אחרת של למידה מרחוק, הביא להתקפות לא הוגנות וחסרות רסן על עובדי ועובדות ההוראה ועל נציגיהם. זעמם של ההורים יצא לא אחת על המחנכות במעונות, הגננות והמורות של ילדיהם. במקביל, שמעתי גם קולות של גננות ומורות שרואות עצמן כ"שפני ניסוי" בכך שהוחזרו לעבודה בתנאים שבהם הן מסתכנות להידבק בנגיף.
אני בהחלט רואה את הגננות והמורות כממלאות תפקיד חיוני במדינה. כמו זה של רופאים, חיילים ושטרים. ראינו כאמור את הפגיעה במשק כפועל יוצא של הקשיים הארגוניים שאפיינו את החזרה של מערכת החינוך לגיל הרך לעבודה.
תפקיד הגננות והמורות הוא תפקיד שהוא מעבר להוראה טובה ומותאמת לילדים צעירים. איני מתכוונת להפיל על גננות ומורות אחריות על החוליים של החברה בישראל. לכך אני מתנגדת בתוקף. גננות ומורות אינן עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות והן אינן יכולות לשנות את התנאיים הכלכליים והמשפחתיים של הילדים שמגיעים לגנים ולבתי הספר. עם זאת, נדרש מהגננות ומהמורות עמדה מנהיגותית שרואה בעבודתן המבורכת תרומה לפעולה התקינה של המשק. נדרש שיבינו שבתנאים הקיימים החזרתן המוקדמת לעבודה שיש בה סיכון מסוים היא פעולה חיונית להתנעת המשק. זאת ועוד, הן עושיות להידרש לשינוי במבנה יום העבודה ולפיצוי כספי הולם שייגזר מעבודה במשמרות לדוגמה. עבודה בתנאים שיש בהם סיכון מסוים(כמו חזרה לעבודה במהלך מגפת הקורונה) הכרחית לתפקוד המשק וההורים. בסך הכל הגננות והמורות עצמן הן אימהות וזקוקות למסגרות חינוך לתינוקות ופםעוטות וילדי גן עבור ילדיהן.
דעתי היא שגם בהכשרת הגננות והמורים אנחנו לא עושים מספיק כדי לתרום לבניית זהות מקצועית שרואה בתרומה לחברה בתחומים רלוונטיים רכיב הכרחי בתפקיד ההוראה. בכוונתי לחפש עם צוות המרצים בתוכנית תואר שני שבראשה אני עומדת במכללת לוינסקי לחינוך, דרכים להוביל להבנה טובה יותר של המבנה הארגוני של מערכת החינוך ולטיפוח תפיסת תפקיד חברתית רחבה יותר של גננות ומורות שמשתתפות בלמידה בתוכנית.עריכה התמודדות עם קורונ החזרה לגנים אחרי הקורונהיום לימודים ארוךכלליצוות חינוכי קבוע במגיפת הקורונה4 תגובות
צמצום מספר הילדים שלומדים באותו גן -באותה כיתה
מאוד חשוב שבכל כיתה וגן יצוצם מספר הילדים כך שיתאפשר לתפקד כשתי קבוצות במקביל לכל אורך היום ללא מגע ישיר ביניהן. כמות הילדים תלויה בגודל הפיזי של הכיתות או הגנים .
חשוב לגייס כבר עתה מתמחות וסטודנטיות להוראה בחינוך לגיל הרך–עתודה של כוח אדם
יש לגייס מתמחות וסטודנטיות להוראה כבר עתה. ידוע לי שבמקומות רבים מתמחות להוראה שסיימו שלוש שנות לימוד במסלולים של חינוך לגיל הרך לא שובצו עדיין לעבודה. חשוב ליזום הגדלת מצבת כוח האדם כבר עתה. וזאת כדי לתת מענה להקטנת הקבוצות וגם לאפשרות של היעדרות גננות בשל הידבקות או בידוד. את כוח האדם הנוסף הזה יש להכשיר.
איתור והכשרת מקומות שבהם ניתן לקיים פעילות חינוכית של ילדים צעירים
חשוב לאתר מקומות בכל שכונה שבהם ניתן לקיים פעילות חינוכית. מתנ"סים, אולמות ספורט, משרדים שאין בהם שימוש. חשוב להכשיר מקומות אלו לפעילות חינוכית.
יש לבנות עתודה של משפחתונים לתינוקות ופעוטות
שמירה קפדנית על תנאים שיקטינו את סיכויי ההידבקות מחייבת מספר קטן יותר של ילדים פר מטפלת וגם קבוצות ילדים קטנות יותר מאלו הקיימות היום. תנאים אלו הביאו למשבר חריף בחודש מאי -משבר שבתחילתו לא התאפשר לכשליש מהתינוקות והפעוטות שהיו רשומים במעונות לחזור למסגרות. הכרחי להיערך עתה מראש . במסגרת הזמן שיש לנו עד ספטמבר בלתי אפשרי לבנות מעונות יום. לכן במצב זה יש להגדיל את מערך המשפחתונים. לשם כך יש לגייס ולהכשיר כוח אדם. בניית מערך מוגדל של משפחתונים מחייב סינון מקצועי ומעמיק של כוח אדם מתאים לחנך תינוקות ופעוטות . הבחינה חייבת לכלול את תנאי הבתים שבהם תתנהל הפעילות החינוכית. בנסוף יש לדאוג לכך שיהיה כדאי לנהל משפחתונים מהבית.
יש לתכנן מחדש את אופן שילוב החוגים וההפעלות בגנים
פעילות של חוגים מעשירה את הילדים ונותנת פרנסה למפעילים. חשוב לתכנן את עבודתם כך שהשירותים האלו יינתנו כך שתצומצם החשיפה שלהם לצוותים החינוכיים ולילדים. ייתכן שפעילות מבעד לחלונות או בזום. בכל מקרה יש להקפיד בתקופה שבה לא נמצא פתרון לנגיף הקורונה, על היעדר מגע בין החונכים האלו לבין הצוות הקבוע של הגן והילדים.
יש לדאוג להצללה של חצרות הגנים ובתי הספר כדי לאפשר פעילות במרחב הפתוח
פעילות במרחב הפתוח מותאמת במיוחד לילדים צעירים. היא מאפשרת תנועה, למידה מתוך חקר וואינטראקציות חברתות רציפות. לשם כך יש לדאוג שחצרות הגנים תאפשרנה פעילות בכל שעות היום. לשם כך יש לדאוג להצללה של חצרות הגנים.
לסיכום
חשוב לנצל את הקיץ להיערכות במסגרות החינוך לגיל הרך לקראת שנת הלימודים תשפ"א ובכלל. פעילות שתאפשר להקטין את סיכויי ההידבקות. התעתי שמלאכת התכלול תוטל על המועצה לגיל הרך שקמה בשנת 2019. במלאכת התהתכנון והתכלול יש לשתף נציגים של בעלי העניין השונים ממשרדי הממשלה, מהרשויות המקומיות, נציגות של גננות, מורות מנהלולת בתי ספר ומעונות ושל משפחתונים, ונציגי הורים. ההיערכות אמורה לכלול את החינוך לידה עד שלוש, את גני הילדים הציבוריים והפרטיים ואת כיתות א'-ג'.
בפוסט הצגתי בעיות שמקשות על ההיערכות והתפקוד של מערך החינוך לגיל הרך והצעתי מספר כיווני עשייה.
להלן סיכום הצעדים המוצגים
אני גננת בגן חובה . קראתי את הדברים והסכמתי עם כל מילה. יש לנו עכשיו זמן להתארגן לקראת שנה הבאה. יש המון חדרים במתנסים , בתי כנסת, סיפריות וכד'. צריך לחפש ולמצוא את המקומות ובמקביל להציע לסטודנטיות להוראה הכשרה לעבודה שתתחיל בספטמבר. יש להתאים את מערכת הלימודים עבור אלו שיעבדו. אפשר ליצור קבוצות למידה בשטח שגננות שיבחרו יובילו ויתנו פתרונות ועזרה למתנסות.
בגילאי לידה עד שלוש המצב מורכב אף יותר כי גם היום הקבוצות ענקיות והמטפלות לא עוברות הכשרות. אחד היתרונות הוא להכשיר מטפלות למשפחתונים פרטיים של מעט ילדים.
הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל לחשוב, לעשות, לשחרר תקציבים , לבנות תוכנית פעולה אתמול ….על מנת שנהייה מוכנים בתחילת שנה הבאה. אין ברירה חייבים לעשות זאת כי כנראה הקורונה באה ותישאר עימנו עוד זמן רב.