מטרת פוסט זה לגייס לחשיבה על היערכות לקראת החזרה הצפויה למסגרות החינוך לגיל הרך אחרי הפסקת האש הצפויה עם איראן.
אחרי 12 ימים של החלפת מהלומות עם איראן שהחלו בלילה בין 12 ל-13 ביוני מסתמנת אפשרות שהפסקת האש עליה הודיעו בבוקרו של יום ג', 24.6 תיכנס לתוקף ועמה ההודעה על שבימים הקרובים הילדים ישובו למסגרות החינוך.
למרות שאנו מצויים במלחמה החל מהשבעה באוקטובר 2023 והעורף הישראלי במקומות שונים בישראל הורגל לשיגורי טילים, כטב"מים ומצבי חירום, ההרס שהתלווה לשיגורי הטילים מאיראן היה בסקלה אחרת. במהלך כל שנים עשר הימים האחרונים לא התקיימו לימודים במסגרות החינוך ורק שירותים ומקומות עבודה חיוניים פעלו. הילדים עם בני משפחותיהם חשו חרדה והפרעה קיצונית באורח החיים הרגיל אפילו בקנה המידה של ימי מלחמת "חרבות ברזל". זאת ועוד, בימים אלה עקב פגיעות של טילים, רסיסים משפחות רבות נאלצו להתפנות עקב הרס הבתים. גרוע מכך אנשים נהרגו ונפצעו במהלך הפגיעות בעורף.
החזרה של הילדים למסגרות החינוך מבשרת חזרה למתווה חיים נורמלי יותר. עם זאת, חשוב ביותר שמסגרות החינוך לגיל הרך תיערכנה לחזרתם של הילדים למסגרות החינוך אחרי שנים עשר הימים המפחידים שכולנו עברנו. חשוב גם לזכור שמלבד הילדים ובני משפחותיהם, גם נשות הצוות עברו טלטלות דומות כיוון שכולנו היינו הפעם בסיכון של פגיעת טילים.
מטרות הצעדים להיערכות לקראת שובם של הילדים למסגרות החינוך אחרי ימי הלחימה האינטנסיביים עם איראן הן:
1. לטעת בילדים תחושה של ביטחון ושיש על מי לסמוך;
2. לחזק תחושת שייכות למסגרת החינוכית;
3. להדגים הלכה למעשה חזרה לשגרה;
4. לשתף בחוויות ומצד שני להימנע בכל מחיר מהצפה רגשית של כל ילדי הגן או הכיתה כפועל יוצא של חווית קושי יוצאת דופן של חלק מהילדים.
נזכור שבמהלך הימים האלה הילדים היותר גדולים בגן וודאי בבית הספר היו בקשר עם הגננות והמורות והמורים שלהם ואני משערת שבמסגרות החינוך מצוי מידע על קורות הילדים והמשפחות בכל גן ילדים ובכל כיתה.
הצעדים שאני מציעה פרקטית הם כלדמן:
- שיחה עם כל בנות הצוות עוד לפני שהילדים חוזרים. וזאת להגעה להסכמות על סדר יום ופעילויות מיוחדות הנדרשות עם חזרתם של הילדים. במסגרת השיחות האלה עם כל נשות הצוות (כולל גננות משלימות, סייעות בגני הילדים ומורות ומורים מקצועיים בבתי הספר) הכרחי לנסות להבין מה עבר על אנשי הצוות ומה מידת מוכנותם לקלוט את הילדים ולהיות קשובים לאיתותיהם.
- חייב להיות איסוף מידע עד כמה שאפשר מדויק לגבי קורות המשפחות.
- חשוב שההורים יקבלו הודעה מהגננות והמחנכות בנוסף מכלי התקשורת לגבי המשיבה הצפויה ללימודים.
- בבוקר ההגעה למסגרות החינוך חשוב ביותר לקבל כל ילד וילדה קבלה אישית כולל חיבוק במידה והילדים מוכנים לקבל אותו. הכרחי שאף ילד לא ייכנס למעון, לגן או לכיתות א' ב' מבלי שמישהו יברך אותם באופן אישי.
- אני מציעה שבהתחלה יינתן זמן למשחק חופשי ו/או לציור חופשי . טוב שהמחנכות יתבוננו בילדים המשחקים והמציירים (גם בכיתות א'-ב'). חשוב ביותר שיירשם התאריך והשם של כל ילד לבחינת מאוחרת יותר של הציורים. נבקש מילדים כותבים שינסו לכתוב מה ציירו.
- אחרי המשחק החופשי אני מציעה שיהיה מפגש /שיעור מליאה של כל הילדות והילדים שהגיעו למסגרת החינוכית. כדאי לשיר שיר בוקר שהילדים רגילים אליו ולברך את כל הילדים. חשוב גם לחזור על כללי ההתנהגות המקובלים במסגרת ויש להגיד לילדים מה יהיה סדר היום. אני מציעה בחום לא לבקש שיתוף של הילדים על קורותיהם בימים האחרונים כי ילדים יכולים להציף רגשית ולהפחיד את חבריהם לגן.
- אחרי המפגש הקצר אני מציעה בחום שיתקיימו מפגשים בקבוצות קטנות (רצוי הקבוצות הקבועות הרגילות של הילדים). בקבוצות קטנות יתקיימו שיחות על מה שעבר על הילדים בימים אלה. הייתי שואלת במה שיחקו, מה עשו בבית וגם מה הפחיד אותם ומה הכי עזר להם להרגיש בנוח. בעיניי רצוי במהלך הימים הקרובים להמשיך במפגשים קבוצתיים-בקבוצות קבועות.
- במידה וילדים מעלים קשיים מציפים הייתי מציעה להם לדבר איתנו (עם אחת מנשות הצוות) אחר כך ביחידות ולא בקבוצה ולעשות כן.
- לאחר מכן יש להמשיך בסדר יום ולהקפיד על שמירה על מסגרות ועל כללי ההתנהגות שהיו מקובלים לפני ימי הלחימה האינטנסיביים.
- מציעה לשתף את ההורים בפעולות המתוכננות וגם בפעולות שנעשו.
- חשוב גם להזכיר להורי הילדים שחשוב שיבחינו בין תכנים שראוי שיפנו לצוות החינוכי באופן אישי לבין הודעות מציפות לכלל ההורים בוואטסאפ. ולבקש שיעשו זאת גם בקבוצות ההורים שבהן הגננת/מנהלת המעון/ המורות אינן שותפות.
- חשוב להנחות את נשות הצוות להיות ערניות לקשיים של ילדים לדווח עליהם ולהחליט בצוות בסוף כל יום כיצד מתמודדים איתם.
- למרות העומס הרגשי המובן על מובילות הכיתה במעונות, הגננות והמורות חשוב ביותר להנגיש עצמן להורים בימים קשים אלה.
- הכרחי לזכור שנדרש גם תרגול של הליכה למרחבים מוגנים ומקלטים עקב זה שמלחמת "חרבות ברזל" לא תמה.
