כתבה מעניינת ומקיפה על החינוך לגיל הרך הנודע ברג'יו אמיליה פורסמה במוסף הארץ ביום ו', 16.6.2023. שם הכתבה בגרסה המודפסת "הילדים השמחים של רג'יו" ובגרסה האלקטרונית "גישת החינוך המגדלת ילדים שיהפכו את העולם למקום טוב יותר". המאמר נכתב בעקבות השתתפות של העיתונאית נועה לימונה במשלחת מחנכות מישראל ברג'יו אמיליה שבאיטליה. במאמר מוצגת הגישה, וכן רשמים עליה וראיון עם ד"ר נעמה צורן שארגנה את הביקור, בהיותה נציגת רג'יו אמיליה בישראל. מטרת פוסט זה להפנות לכתבתה של לימונה ולמקבץ פוסטים שפורסמו בבלוג זה בשנים 2017-2018 בעקבות ביקור של משלחת אחרת שאורגנה על ידי ד"ר פנינת טל מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (אז מכללת לוינסקי לחינוך) בעזרתה של ד"ר נעמה צורן.
מטרת הפוסטים והכתבה היא לעורר לחשיבה על אפשרויות השיפור של מערכת החינוך לגיל הרך בישראל בעקבות למידה של מערכת הגיל הרך של רג'יו אמיליה. לסוגייה זו הוקדש פוסט בבלוג הזה: מה אנחנו יכולים ללמוד ממערכת החינוך של רג'יו אמיליה ומה לא מתאים למערכת החינוך לגיל הרך העכשווית בישראל?. למעשה הפוסט זה, המתמקד במה שניתן ללמוד ממערכת החינוך של רג'יו אמיליה, הוא פוסט מסכם הכולל שלושה פוסטים נוספים: 1. מערכת החינוך לגיל הרך של רג'יו אמיליה: דגש על שורשיות, תודעה היסטורית והתפתחות; 2. על סביבת הלמידה ברג'יו אמיליה ובכלל: מורה שלישי, מורה שותף?; 3. מתנת יום הולדת בגן כתוצר של פרויקט של חקר – בעקבות הביקור במערכת החינוך של רג'יו אמיליה-רעיון!
אני מפנה את המתעניינים בגישת החינוך של רג'יו לפוסטים בבלוג זה. אנא שימו לב שבפוסט ישנה התייחסות לרקע ההיסטורי של צמיחת החינוך ברג'יו אמיליה, לסביבת הלמידה כ"מורה שלישי" ולדוגמה של ציון יום הולדת בגן הילדים – המשמש הדגמה מצוינת לדרכי העבודה ברג'יו אמיליה; דוגמה של שילוב ציון יום הולדת והתייחסות אישית לילד או הילדה שהם חתן\כלת היום הולדת כחלק מתהליך למידה וייצוג יצירתי בגן ולא כחגיגה נוספת שלעתים פוגעת ברצף הפעילות בגן הילדים (לסוגיית ימי ההולדת בגן הילדים אקדיש בעתיד פוסט המציג ממצאי מחקר שערכתי בנושא בשיתוף פעולה מלא של גננות שהשיבו לשאלון שלי ברצון ובנדיבות).
אני מבקשת לציין, לצד ההערכה הרבה למערכת החינוך הדמוקרטית והמעודדת יצירתיות של רג'יו אמיליה, את מערכת החינוך הקיבוצית בישראל מבית מדרשה של מכללת אורנים לדורותיה. שתי הגישות החינוכיות החשובות והחלוציות האלה התפתחו במאה ה-20 (גישת החינוך הקיבוצי לגיל הרך עוד לפני מלחמת העולם השנייה, וגישת החינוך ברג'יו אמיליה אחרי מלחמת העולם השנייה) באזור הצפוני של כל אחת מהמדינות, בצפון ישראל ובצפון איטליה, ולא במרכזן. בשני המקרים מדובר באזורים שאינם המאוכלסים ביותר בכל אחת מהמדינות, אולם הם אזורים חזקים ומשפיעים. אף שגישת אורנים וגישת רג'יו אמיליה צמחו בתוך קהילותיהן כדי לשרת את החינוך לגיל הרך בקהילות אלה, הן השפיעו ומשפיעות על החינוך מעבר לאזורים שצמחו בהם. גישת אורנים הטביעה חותם על החינוך לגיל הרך בישראל (כפי שקבעו למשל דרור, 2021; סנפיר ואח', 2012). גישת רג'יו אמיליה הושפעה מהמסורות הדמוקרטיות והסוציו-קונסטרוקטיביסטיות שאפיינו את מחוז אמיליה-רומאנה, והשפיעה על החינוך לגיל הרך ברחבי העולם (Edwards et al., 2012). בחודשים הקרובים יצא ספר בהוצאת מכון מופ"ת שבו מוצגת בהרחבה גישת אורנים לחינוך לגיל הרך.
לנוחות הגולשים הפניה מרוכזת לפוסטים בנושא רגיו אמיליה בבלוג:
פוסטים קודמים בנושא רג'יו אמיליה