כישורים אורייניים שמשפיעים בסופו של דבר על למידת הקריאה מהווים דלת כניסה ללמידה בתחומים רבים ומגוונים הנלמדים בבית הספר (ספרות, חשבון, מדעים, תנ"ך, היסטוריה וכו') ולהבנת היבטים שונים בסביבה שבה חיים הילדים (קריאת שלטים, קריאת עלונים הכוללים הנחיות לשימוש במשחקים ועוד). איכותם של כישורים אלה מושפעת רבות על ידי הסביבה הביתית שבה חי הילד כמו גם על ידי הנעשה במוסדות החינוך. מחקרים מראים שהורים לילדים ההופכים לקוראים מיומנים מרבים יותר מאשר הורים לילדים שאינם קוראם מיומנים לקרוא לילדים טקסטים מגוונים, ומתעכבים על למידת מילים, אותיות וצלילים באינטראקציות שלהם איתם. זאת ועוד, הורים לילדים שהם קוראים מיומנים דיווחו על מספר גדול יותר של ספרים המצויים בבתים בהשוואה להורים לילדים שאינם קוראים מיומנים (Dunn et al, 2022,Kirby & Hogan, 2008 ). מממצאים אלה ניתן להסיק: א. שנדרשת השקעה בטיפוח אוריינות על ידי מוסדות החינוך (גנים ובתי ספר); 2. שנדרשת השקעה מרובה יותר מצד המחנכות בטיפוח האוריינות של הילדים הגדלים בבתים שהסביבה האוריינית שלהם פחות עשירה (ילדים שיש בבתיהם פחות ספרים וכאלה שהוריהם אינם מרבים לקרוא להם); 3. שנדרשת עבודה עם הורים הממעטים לטפח כישורים אורייניים של ילדיהם הצעירים.
אחד הנתיבים לטיפוח אורייני בגיל הרך (המוגדר כאן מהלידה עד סוף כיתה ב') הוא קריאה חוזרת, שיתופית, דיאלוגית של ספרי תמונות. כמו שניתן ללמוד מהנאמר למעלה, ישנם הבדלים בין הורים בתדירות של קריאת הספרים לילדים כמו גם בהימצאות ספרים רבים בבתיהם. הנאמר כאן איננו מהווה חדשות של ממש. ממצאים אלה ידועים ומוכרים ולשם כך במהלך השנים הוקמו בישראל תוכניות אחדות שמטרתן לעודד קריאה, להשפיע על המוטיבציה לקרוא ובסופו של דבר לספק מגוון של ספרים איכותיים למשפחות ולמסגרות החינוך. ספרית הפיג'מה היא הבולטת והגדולה בתוכניות המעניקות ספרי ילדים למאות אלפי משפחות בישראל.
מעט על ספרית פיג'מה
התרשמותי היא שתוכנית ספרית הפג'מה מוכרת היטב לקהל המחנכות לגיל הרך בישראל. ספרי התוכנית מלווים אותנו כשלוש עשרה שנה. ואכן, בשנת 2009 נוסדה קרן גרינספון ישראל שמפעילה את תוכנית ספריית פיג'מה. החל מינואר 2014 מפעילה קרן גרינספון ישראל בשיתוף משרד החינוך וקרן פרייס את תוכנית מַכּתָבַּת אַלפַאנוּס (ספריית העששית), תוכנית לעידוד קריאה ואוריינות בגיל הרך הפועלת בגני הילדים הממלכתיים בחברה הערבית בישראל. בהתחלה התוכנית פעלה בגני ילדים. בהמשך התרחבה לכיתות א'-ב'. ולבסוף הוכנסו לתוכנית גם מעונות יום במסגרת תוכנית הבת "ספריית פג'מה לקטנטנים". סך הכל, מספר הילדים המוערך המשתתף בתוכניות השונות הוא כ- 360.000. התוכנית פועלת בישובים שונים הפרוסים בכל מדינת ישראל. ספרי התוכנית ממומנים במשותף על ידי קרן גרינספון ועל ידי משרד החינוך. בישובים מאשכולות סוציו אקונומיים 1-7 בגנים, ו-1-6 בבתי ספר מחולקים ספרי הילדים חינם. בישובים המייצגים אשכולות סוציו אקונומיים גבוהים יותר ישנה אפשרות של הצטרפות יישובית לתוכנית כאשר ההורים משתתפים בעלות הספרים. ספרי הילדים של ספריית פג'מה מגיעים למוסדות החינוך. צוותי המעונות, הגנים וכיתות א'-ב' אמורים להכיר לילדים את הספרים ולהדריך את ההורים לגבי הקריאה בבית. חשוב ביותר ליצור הרגלי קריאה יומיומיים. להקדיש לא יותר מרבע שעה ביום לקריאה משותפת-קריאה חוזרת של הספרים. כמו כן רצוי להתמקד בארגון הסביבה: ביצירת ספריה קטנה, מדף או ארגז ספרים שיהוו את הספרייה האישית של כל ילד בבית. יש לזכור שילד המשתתף בתוכנית בשנות הגן וכיתות א-ב' הופך לבעלים של 32 ספרים (זהו המספר המופיע באתר). ילד המתחיל את השתתפותו בתוכנית במעון עשוי להיות הבעלים החוקי של כ- 40 ספרים.
האמת היא שילד שמגיע לבית ספר כאשר הוא מכיר על בוריים פחות מ-40 ספרים, הוא בעל כישורים אורייניים טובים. אבל יש לזכור שהימצאותם הפיזית של הספרים בספריה לא "עושה את העבודה" בעצמה. את הספרים יש לקרוא עם הילדים. הילדים צריכים להתעמק בספרים, על משמעותם המילולית והחזותית. הקריאה החוזרת של אותם ספרים עשויה להוביל גם להעשרת אוצר המילים והבנת הנקרא וגם כמעט באופן בלתי נמנע הנובע מסקרנות הילדים לתרגול של מיומנויות אורייניות בסיסיות( הכרת האותיות, הבנת הקשר בין צלילים לאותיות וכו).
הערכות שנעשו לתוכנית שממצאיהן מופיעים באתר ספרית פיג'מה מעידות על שביעות רצון גבוהה מאוד של גננות (בעיקר) והורים ועל שימוש עקבי ותכוף בספרי הספריה. עיון בנתונים אלה מעמיד אותי כל פעם מחדש במצב של תמיהה. וזאת כיוון שאני עובדת במהלך כל השנים האלה עם גננות, מנהלות מעונות יום ומורות לכיתות א'-ב'. את רובן של נשות החינוך האלה (מזדמנים לי גם סטודנטים גברים מיד פעם) אני פוגשת בקורסים של תואר שני בחינוך לגיל הרך שאני מלמדת. על כן מדובר בנשים ואנשים עם מוטיבציה גבוהה ללמוד. זאת ועוד, נשות ואנשי החינוך האלו באים מישובים שונים ומגוונים הפרוסים לכל אורכה ורוחבה של מדינת ישראל. משיחות ומחקרים של הסטודנטיות שלי למדתי שתוכנית ספרית פיג'מה איננה מיושמת כהלכה במקומות רבים מאוד. ברוב המקרים שסקרתי קוראים את הספרים בגן במקרה הטוב פעם במפגש המליאה לפני ששולחים את הספרים לבתים. במהלך כל השנים האחרונות נתקלתי בגננות בודדות הקוראות את ספרי התוכנית בצורה מעמיקה, בקבוצות קטנות לפני שהן שולחות אותם הביתה. מעדויותיהן של חלק מהסטודנטיות אני לומדת גם שהורים רבים אינם עושים שימוש מושכל בספרים. לא אחת הם מחזירים את ספרי הילדים בסוף שנת הלימודים בטענה שאין להם מקום לאחסון הספרים בבית.
עדויות אלה גורמות לי למפח נפש כל פעם מחדש, וזאת מכמה סיבות. לצד קרן גרינספון, מדינת ישראל משקיעה כסף רב בתוכנית ומשאב חשוב זה איננו מנוצל כראוי לדעתי. וחשוב מזה- בדיוק אותם ילדים שזוכים לפחות העשרה אוריינית בבתיהם אינם זוכים לתיווך איכותי של ספרים שבעזרתם היו יכולים לשפר מאוד את סיכוייהם להתקדם. אני מנסה מדי פעם לבדוק עם גננות מדוע הן אינן משקיעות בהטמעת תוכנית ספרית פיג'מה את המאמצים הדרושים לכך. תשובותיהן מגוונות. אחת הטענות היא שהספרים אינם מספיק טובים ומתאימים לטעמן או לאוכלוסיות הילדים שהן משרתות. עיון בקטלוג הספרים של ספרית פיג'מה מפריך טענה זו. מדובר בעשרות ספרים, חלקם פרי עטם של יוצרים ישראלים וחלקם ספרות מתורגמת. אחדים מהספרים הם עיבודים מעניינים של מקורות יהודיים. השקעה רבה ניכרת בהפקה איכותית של הספרים ובאיורים איכותיים. במקרים רבים זוכות יצירות קלסיות לגרסאות מאוירות מעודכנות. חשוב לזכור שהספרים נבחרים על ידי ועדות מקצועיות ואני יכולה להעיד (השתתפתי מספר שנים בוועדה שבחרה ספרי ילדים לספרית פיג'מה לקטנטנים) שנעשים מאמצים רבים לבחור ספרים איכותיים והשיקולים לבחירתם ענייניים תמיד. משימה לא קלה היא להתאים ספרים למגזר הממלכתי והממלכתי דתי בכל הארץ. קשה לקלוע לטעמם של כולם ויש להודות שחשוב שהילדים, הגננות וההורים יאהבו את הספרים. מנגד, עבודה שיטתית על ספרי הספרייה בכל המגזרים עשויה לתרום לבניית קורפוס ספרים משותף המוכר לכל הילדים ולכל המשפחות- וליצירת מסד תרבותי משותף- שיקול לא זניח כלל. ואכן באופן הפעלת התוכנית (אותו ספר מגיע לכל מסגרות החינוך אחת לחודש) נמנעת בחירה מהילדים ומהגננות והמורות. אבל כפי שאתייחס בהמשך אני חושבת שכל גננת ומורה יכולה לבחור בארבעה מתוך שמונת הספרים שאותם ניתן לקרוא קריאה חוזרת מעמיקה עם קבוצות הילדים. ניתן גם לאפשר לילדים בחירה של ספר ולצוות לאותה קבוצה ילדים שמעדיפים ספר זה או אחר מתוך ספרי הספרייה. אף שכאמור הספרים אמורים להגיע למסגרות החינוך פעם בחודש, קורא ששניים-שלושה ספרים מגיעים במרוכז. בנוסף, הגננת או המורה יכולות להמתין שיהיו בידיהן שניים שלושה ספרים כדי לאפשר בחירה של ספרי הספרייה שיוקראו קריאה מעמיקה. אחד החסמים בפני יישום שיטתי של קריאה חוזרת של ספרי ספרית פיג'מה הוא לדעתי קושי בהיבטים שונים של ניהול כיתה\גן: קושי לחלק את כל הגן או הכיתה לקבוצות קבועות והטרוגניות, היעדר הרגלים של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות (על אף ההצהרות שסוג כזה של עבודה מתקיימת), הקושי להחליט על תיעדוף נושאים שונים. לשם כך אתייחס בהמשך להגדרה של קריאה חוזרת ולעבודה בקבוצות קטנות ולהיבטים שונים של ניהול כיתה. הציפייה של משרד החינוך ושל התוכנית היא שכל הספרים המגיעים למסגרות החינוך יוקראו לילדים לפני שיגורם לבתים. התרשמותי היא שקריאה חוזרת מעמיקה של שמונה ספרי ילדים לכל ילדי הגן בקבוצות קטנות וקבועות כל שנה היא משימה בלתי אפשרית. לכן הצעתי היא שהיעד יהיה שכל ילד או ילדה ישתתפו בלפחות ארבעה מחזורים של קריאה חוזרת של ספרי התוכנית מידי שנה. גננות ומורות יכולות להחליט אם כל הילדים יקראו את אותם ספרים או אם הן תאפשרנה בחירה כך שחלק מהקבוצות יקראו ספרים שונים מהקבוצות האחרות. זאת ועוד, למי שטרם החלה ביישום קריאה חוזרת של ספרי התוכנית לכל הילדים אני מציעה להתחיל בשנה הראשונה ליישום בספר אחד או שניים שיוקראו לכל ילדי הגן או הכיתה ובהמשך להגדיל בהדרגה את כמות הספרים. דעתי היא שעדיפה קריאה של שני ספרים במהלך כל שנה מאשר קריאה חלקית ושטחית של כל הספרים, בעיקר במפגשי מליאה.
לפני שאתייחס להגדרה של קריאה חוזרת ועבודה בקבוצות ולניהול כיתה, אני מבקשת להציג את ספרי ספרית פיג'מה לשנת תשפ"ג לקבוצות הגיל השונות. אני מקווה מאוד שתזכורת זאת, לצד החזרה על הסברים בדבר חשיבות הקריאה החוזרת של ספרי ילדים וההשקעה של המדינה במיזם, ישכנעו מחנכות ליישם עבודה שיטתית עם ספרי התוכנית. אני מבקשת לציין גם שישנן שתי סדרות ספרים המיועדות לילדי גן על פי גילם: ספרים לילדים "צעירים" ולילדים "בוגרים" . נזכור כמובן שישנם ילדים צעירים בוגרים לגילם וילדים בוגרים שהם צעירים ברוחם ובגישתם!
לפעוטות במעונות יום-פיג'מה לקטנטנים:
לילדי הגן:
לילדים בכיתה א'
לילדי כיתה ב':
על הקריאה החוזרת ועבודה בקבוצות קטנות במסגרות חינוך לגיל הרך
חלק זה מתבסס על טל (2017) : "הכלה בהכשרת גננות באמצעות יישום שיטתי של קריאה חוזרת בקבוצות הטרוגניות קטנות".
פרקטיקת הקריאה החוזרת גובשה כדי לאפשר קריאה דיאלוגית איכותית לכל ילדה וילד בגן ובכיתה. גני ילדים וכיתות מאוכלסים על ידי מספר רב של ילדים. עבודה שיטתית בכלל וקריאה דיאלוגית מעמיקה של ספרי ילדים, קריאה שתוביל להבנה, מחייבות עבודה שיטתית בקבוצות קטנות. בעבודה קבוצתית מתאפשר דיאלוג, השתתפות של כל ילד וילדה, אינטראקציות רציפות וקשרים טובים עם ובין הילדים. קריאה דיאלוגית חוזרת הנה פרקטיקה חינוכית המתייחסת לקריאה של ספר אהוב על קבוצת ילדים, עד שכל אחד מהילדים מכיר את הספר על בוריו ומסוגל "לקרוא" אותו לילדים אחרים או לספר אותו, תוך התבוננות בדפיו. הדיאלוגיות בקריאה מתייחסת לעידוד שיח בין הילדים ועמם לגבי הכתוב והמאויר ולגבי המשמעויות שהם מייחסים לתוכני הספר ולחיבורים המורכבים בין השפה החזותית לשפה המילולית (Sipe, 2008). בכל מחזור של קריאה חוזרת, דהיינו סביב קריאה של כל ספר מתוך ספריית פיג'מה, צריכה להיות קבוצה קבועה של ילדים ואשת צוות קבועה שקוראת לאותה קבוצה. מומלץ מאוד שציוות הילדים בקבוצה ייעשה על בסיס עניין משותף ולא על בסיס של הערכת הגננת את הכשירות האוריינית או החברתית של הילדים. בכיתות ובגנים רגילים שבהם לומדים ילדים שלפי ההערכה מתקשים בתחום זה או אחר (קושי שפתי, התנהגותי או חברתי, הפרעת קשב), משייכים כל אחד מהם לקבוצה על פי תחום העניין שלו ומקדישים מחשבה רבה לחלוקה לקבוצות, כדי שיגדלו הסיכויים שכל אחד מהילדים השותפים לקריאה החוזרת יוכל להתבטא. יש להתאים את גודל הקבוצה להרכבה. לדוגמה, במסגרות של חינוך מיוחד ובמסגרות שיש בהן ילד עם קשיים שפתיים משמעותיים, עשויה להיות בתחילת השנה קבוצה קטנה מאוד של שניים- שלושה ילדים, כאשר בהמשך השנה קבוצה זו תגדל. מעבר להרכבת הקבוצה ולבחירת הספר המתאים עבורה, תפקיד הגננת הוא להנחות את הדיון בין הילדים על בסיס הקשבה לכל אחד מהם ולשיח ביניהם. זאת תוך ארגון נושאי של השיח, ארגון שייתן ביטוי לרעיונות הילדים ביחס לספר, תוך התייחסות לדמיון ולשוני בין התייחסויותיהם של הילדים (טל, 2004א). ניתן לאפשר לילדים לבחור בספר אחד מתוך שניים שלושה ספרי ספרית פג'מה.
קריאה חוזרת של ספר היא הזדמנות פז להבניה משותפת וייחודית של ידע, מכיוון שהיא מזמנת שילוב של תודעות שמתבוננות ומפרשות באופן רציף אותו טקסט. ההתבוננות החוזרת באותו ספר מאפשרת למשתתפים לגלות כל פעם מחדש פרטים, התייחסויות ומחשבות. הקראה חוזרת של ספרים מספקת הקשר משמעותי להעשרה לשונית ולרכישת כישורים אורייניים. כמו כן יש לה תרומה חשובה לטיפוח חשיבה אנליטית ויצירתית, לפיתוח כשירות חברתית ולהגברת הביטחון העצמי של הילדים (Doyle & Bramwell, 2006; Keifer, 1995; McKeown & Beck, 2003; Sipe, 2008; Whitehurst et al., 1988). הקריאה החוזרת של אותו ספר נמצאה כתורמת להשתתפות אקטיבית של הילדים בדיון על תוכני הספר ולמעורבות אינטנסיבית בהצעת פרשנויות על הטקסטים, הסקת מסקנות לגביהם והעלאת השערות על המוצג בהם. זאת בניגוד למפגשים חד-פעמיים עם ספרי ילדים, מפגשים שהילדים עסוקים בהם בהבהרת משמעויות שטחיות יותר של הטקסט (Pappas, 1991; Phillips & McNaughton, 1990; Sénéchal, 1997).
הנחיצות בקריאה חוזרת כדרך חיים בהכשרת הגננות והמורות בכיתות א'-ב' ובגנים ובכיתות עולה גם מתוך עיון בממצאים שמראים כי למרות העדויות התומכות בקריאה דיאלוגית שיטתית שנשענת על שיח איכותי עם הילדים וביניהם, ולמרות ההשקעה המרובה במחקר שהתמקד בהתערבויות ובהתפתחות אוריינית של ילדים בגיל הרך, הפערים בין ילדים שגדלים במשפחות משכילות ומבוססות כלכלית לבין ילדים שגדלים במשפחות מוחלשות שנמצאות בשולי החברה, הולכים וגדלים גם במאה ה-21 (Ferland, Machman, & Weisleder, 2013; Paratore, Cassano, & Schickedanz, 2011; Wells, 2009).
ניהול גן/כיתה וקריאה חוזרת
אני שבה ומציעה את הערכתי שמיעוט ביישום של עבודה בקבוצות קטנות וקבועות בכלל ושל קריאה חוזרת לרבות קריאה שיטתית וחוזרת של ספרי ספרית פג'מה נובעת מקשיים של ממש בניהול הגן או הכיתה ומקושי לבנות תוכנית שנתית המאפשרת מצד אחד העמקה בתכנים ואינטראקציות שיטתיות עם כל ילד וילדה הנמצאים בגן ומצד שני היענות לתוכניות הליבה.
ריבוי הילדים בגן ובכיתה מוזכר לא אחת כאחד החסמים מפני יישום עבודה בקבוצות. אף שאני מכירה בכך שריבוי של ילדים בגן ובכיתה וצפיפות עלולים לפגום בלמידה, איני חושבת שבלתי אפשרי ליישם עבודה בקבוצות קטנות בגלל הסיבה זו. ריבוי הילדים יוביל בהכרח לזה שתדירות המפגשים הקבוצתיים תהיה נמוכה יותר. עבודה בקבוצות קטנות מחייבת תיאומים עם הצוות, הפעלת שיקולי דעת בציוות הילדים לקבוצות, קביעת זמנים ומקומות שבהם מתקיימים המפגשים הקבוצתיים. הדבר מחייב גם הקניית הרגלים של עבודה בקבוצה . זאת ועוד, האפקטיביות של העבודה בקבוצות קטנות בכלל וסביב קריאה חוזרת בפרט תלויה באיכות הנחיית הקבוצה ובאיכות התיווך. יישום שיטתי של עבודה בקבוצה קטנה המתבססת על שיח דיאלוגי יביא לשיפור הדרגתי באיכות ההנחיה והתיווך של הקבוצה. נוכחתי בזאת שוב ושוב כאשר ליוויתי יחד עם מפקחות, מדריכות, נציגות הרשות המקומית וגננות בישובים שונים בתהליך ההטמעה של גישת הקריאה החוזרת. זאת ועוד, סטודנטיות שלי לתואר שני אשר ביצעו פרויקטים שבמרכזם הטמעה של קריאה חוזרת בכלל, ובאמצעות ספרי ספריית פיג'מה בפרט, הוכיחו שניתן בגני ילדים ובכיתות א'-ב' (ואפילו בכיתה ג') להטמיע את גישת הקריאה החוזרת. גננות ומורות שתכננו וביצעו פרויקטים שבמרכזם הטמעה של קריאה חוזרת (באחד המקרים בגן חינוך מיוחד) ביצעו בין שניים לחמישה מחזורים של קריאה חוזרת במהלך שנת לימודים אחת (דהיינו קרו שניים עד חמישה ספרי ילדים) ארבע או חמש פעמים. בכל המקרים הצוות והורי הילדים שותפו בתהליך. היו מקרים שבהם המשובים של ההורים וההתלהבות שלהם הביאו להמשך יישום הקריאה החוזרת של ספרי ספריית פיג'מה. היו מקרים אחרים שבהם הגננות השקיעו מאמצים בעידוד הורי הילדים להמשיך לקרוא עם הילדים בבית את ספרי הספרייה. יתרה מזו, באחד המקרים נערכו ימי שיא בגן עם סיום כל מחזור של קריאה חוזרת בהשתתפות ההורים.
השתתפות הורי הילדים חשובה מאוד כיוון שבתוכנית ספריית פיג'מה הם אמורים ליצור בבתיהם תנאים לקריאה שיטתית של הספרים ומציאת מקום "מכובד" ונגיש לאחסון הספרים. במקרה של עבודה במסגרות חינוך באזורים שבהם יש ריבוי של משפחות ברמה סוציו אקונומית נמוכה הכרחי ליישם את התוכנית ביתר אינטנסיביות במסגרות החינוך ולהשקיע זמן ומחשבה ביצירת קשר עם הורי הילדים לעידוד קריאה בבית. במקרים אלה חשוב מאוד שספרי הספרייה יגיעו לבתי הילדים כאשר הם מכירים אותם והם עצמם יכולים "לקרוא" אותם להורים.
לסיכום, פוסט זה בא לעודד מנהלות מעונות יום, גננות ומורות לכיתות א'-ב' לקרוא קריאה חוזרת את ספרי ספרית פיג'מה. הכוונה לעודד קריאה חוזרת ונשנית של אותם ספרי ספריה בקבוצות קבועות את מספר הפעמים הנדרש כדי להגיע למצב שכל ילד וילדה המשתתפים בקבוצה יודעת ויודע לקרוא את הספרים בעצמם בין על ידי התבוננות באיורים ובין בכיתות א'-ב' על ידי קריאה של ממש. כתבתי שלדעתי מספיק לקרוא קריאה חוזרת חלק משמונת הספרים המגיעים קודם לגני הילדים ולבתי הספר ואחר כך באמצעותם לבתים של כל הילדים. בפוסט זה הצגתי בעיה. ניצול חלקי מאוד, חלקי מידי של משאב יקר וחשוב: ספרי ספריית פיג'מה. בשימוש נכון הילדים המשתתפים בתוכנית עשויים לבנות לעצמם ספריה של בכמה עשרות ספרים שהיא הספרייה האישית שלהם. אני לא חושבת שהגננות והמורות מודעות להשקעה הענקית המושקעת בספרים אלה. בפוסט הצגתי את הערכתי שהספרים לא מוקראים בצורה מעמיקה בשל קשיים ליישם עבודה בקבוצות קטנות ובשל קושי לבנות תוכנית שנתית מבוססת על עבודה שיטתית בקבוצות קטנות והנוגעת בתחומי הליבה השונים. הפוסט כולל גם הצגה של הקריאה החוזרת ושל היבטים שונים של ניהול גן\כיתה הנחוצים ליישום התכונית. הזכרתי בפוסט גם מקרים של גננות ומורות שהטמיעו בהצלחה בגנים או בכיתות שלהן גישה של קריאה חוזרת תוך שימוש בספרי ספריית פיג'מה.