"ילדים קוראים להורים" -תחילת תהליך ההטמעה בישראל

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

בחודש מאי 2020 הצגתי בבלוג את התוכנית "ילדים קוראים להורים". הפוסט מחודש מאי 2020 סיכם את הרצאתה של דר' סיגל טיש בנושא. מדובר בתוכנית לקידום יכולות הקריאה של תלמידי כיתה א'. תוכנית זו גובשה על ידי Marie Clay ויושמה לראשונה בניו זילנד ונמצאת בשימוש נרחב באוסטרליה, קנדה וארה"ב. Clay ייסדה ויישמה תוכנית בשם Reading Recovery ששמה לה למטרה לקדם כל ילד וילדה בכיתה א' שמסיבות שונות התקשו לרכוש מיומנויות קריאה ברמת הכיתה. התוכנית כללה חניכה אישית יומיומית של כחצי שעה במשך מספר שבועות עד אשר כל ילד וילדה הגיעו לרמת הקריאה של הכיתה. תוכנית זו נפוצה מאוד בכל המדינות האנגלו-סקסיות. האמונה ביכולת הלמידה של כל ילד וילדה והציפייה שהם יתקדמו בנושא עמדה בבסיס התוכנית לצד ידע המתמקד באוריינות ככישור מתפתח וצומח. התוכנית "ילדים קוראים להורים" היא תוכנית המיועדת לכל תלמידי כיתה א'-לא רק ולא במיוחד לילדים המתקשים לרכוש אתה קריאה. מטרתה לתמוך בילדים המצויים בשלב של "גישוש קריאה", במעבר להיותם קוראים עצמאיים. לשם כך נדרשת קריאה יומיומית בטקסטים שנבנו כך שהילדים הקוראים בונים את יכולות הקריאה שלהם בצורה מדורגת ומבססים את תחושת המסוגלות העצמית שלהם בקריאה, תחושה אשר תוביל אותם להמשיך להתנסות בקריאה. על התוכנית ועל הספרים הכלולים בה בהמשך. את התאמת ויישום התוכנית בישראל יזמה ומובילה ד"ר סיגל טיש ממכללת לוינסקי לחינוך. סיגל "פגשה" את התוכנית במהלך עבודתה ולימודיה באוסטרליה. ד"ר סיון שתיל-כרמון ואני נמנות עם הצוות של סיגל שפועל ליישום מלווה מחקר של התוכנית בישראל. בפוסט זה שמהווה פוסט המשך לפוסט שנכתב במאי 2020, אציג את הצעדים שנעשו להטמעת התוכנית "ילדים קוראים להורים" בישראל.

hcmJxEvSm5Z1HDaV1j2TjtQwX2qfBb43k1SNZBzVZ dAeyOyASZLzLQkA3eqGcem iEkmuFg5Z1DMQM GW2rt1uiDi8LNledvXq E0ROfm6uuTW3hupYDjB6fBBcSNV2aPqVXmK

קוראים להורים שקופית ראשונה ערוך

מעט על התוכנית ילדים קוראים להורים ועל הספרונים הכלולים בה

התוכנית מתאימה לילדי כיתה א'-החל מהיום הראשון שהילדים נכנסים לכיתה! מטרתה לתמוך בהפיכתם של ילדי כיתה א' לקוראים עצמאיים באמצעות מפגשי קריאה חוזרת יומיומיים בני כעשר דקות עם הוריהם . מקור התוכנית והספרונים בכיתה א' היא הכיתה. במפגשים יומיומיים אלו, הילדים קוראים להורים וההורים מקשיבים, מעודדים ותומכים ובשעת הצורך מציעים פיגומים אבל משתדלים לא לקרוא מילים במקום הילדים. המפתח לעידוד הקריאה בתוכנית זו הוא ספרונים רלוונטיים, מענינים ו"חכמים" שמתבססים על שפה טבעית מצד אחד ובנויים על סדרה של פיגומים שמאפשרים להפיק משמעות, להבין את העלילה וללמוד על מוסכמות הקריאה תוך כדי התהליך היומיומי החוזר הזה. תוכנית זו עולה בקנה אחד עם התוכנית לעידוד קריאה לכיתות א'-ב' של שמרד החינוך בישראל. על כן דרכי הפעולה של התוכנית כוללים:

קוראים להורים שקופית ערוך
סיכום דרכי הפעולה מתוך המצגת שעמדה במרכז הרצאתה של סיגל טיש

הילד בוחר את הספרונים המעניינים אותו בכיתה מתוך עשרות של ספרונים מותאמים (גורם מוטיבציוני חשוב – יש להביא בחשבון שהכיתה היא מקור הספרונים)

הילד קורא-המבוגר מקשיב

ההורים הם שותפים פעילים בתהליך הקריאה

ספרונים מותאמים לראשית קריאה ועם זאת מענינים, מה שקרוי באנגלית engaging

המורות תומכות בתהליך ואינן שולחות דפי עבודה כשיעורי בית

דרכי פעולה אלו מתבססות על העקרונות הבאים:

עקרונות-התפתחות אוריינית בהקשר חברתי ותרבותי

  1. שליטה בשפה ואוריינות החל מהגיל הרך היא מפתח להישגים אקדמיים והסתגלות בחברה בעתיד
  2. התפתחות השפה והאוריינות מתחילה מהלידה ונמשכת כל החיים; ילדים חשופים במרחב הציבורי במסגרות החינוך מינקותם לייצוגים אורייניים; זאת ועוד, הם מסוגלים להיות שותפים פעילים לשיח אורייני עם הורים, מחנכות, עמיתים, עוברי אורח. הלמידה הטכנית לקרוא (שכוללת בין היתר מודעות פונולוגית, הכרת אותיות וכו') מהווים רכיב אחד בלבד בתהליך ההתפתחות השפתית והאוריינית. הילדים פעילים בהתבוננות, חקר ושיח אורייני.
  3. לאינטראקציות קרובות עם הורים ומבוגרים משמעותיים בכלל וסביב קריאה חוזרת, אינטנסיבית מגיל צעיר של ספרי ילדים איכותיים, השפעה מאוד גדולה על ההתפתחות האוריינית ועל ההישגים הלימודיים.
  4. קריאה קולית חשובה הן לבניית היכולת לקרוא בשטף (תוך ניכוס של דיוק, קצב והנגנה) והן לקבלת משוב מהסביבה.
  5. למוטיבציה של הילדים להשתתף בקריאה חוזרת תפקיד מפתח לעצם נכונותם לקרוא. על כן הטקסטים שמוצעים לילדים מהגיל הצעיר ביותר חייבים להיות טקסטים רלוונטיים, מעניינים, "חכמים" מעוררים למחשבה. עליהם להתבסס על "שפה טבעית" ולא על "שפה מהונדסת" באופן מלאכותי כדי להקל עליהם לכאורה את הקריאה.
  6. שוב ושוב מתגלים הבדלים בין אישיים ענקיים בין הילדים בהבנת השפה, באוצר המילים ביכולת הסקת המסקנות כפועל יוצא של התיווך הראשוני שהשתתפו בו בקרב משפחותיהם משחר ילדותם.
  7. התפתחות אוריינית פורחת על רקע אינטראקציות ושיתופי פעולה קרובים בין מסגרות החינוך, הילדים והוריהם ובני משפחותיהם.

על הספרונים הכלולים בתוכנית "ילדים קוראים להורים"

איכות השפה, האיורים, התכנים ועיצוב של הטקסטים שמוצעים לילדים כדי שיתיידדו עם הקריאה היא קריטית. מתוך הדיון עם המשתתפות בהרצאה ומתוך מחקר הפיילוט שסיגל, סיון ואני ערכנו, עולה שאחת הטענות של הורי הילדים ושל חלק מהמורות היא שחומרי הקריאה שמוצעים לילדים בארץ ל"תרגול" הקריאה הם משעממים, מתבססים על שפה "מהונדסת" כדי להקל באופן מלאכותי על הקריאה. לכן ילדים והורים אינם ששים לקרוא אותם. זאת ועוד, הנוהג הוא להציע קריאה שבועית. בעוד שבתוכנית האוסטרלית ובהתבסס על ממצאי מחקר, נדרשת קריאה יומיומית כדי לסייע לילדים לעבור ממקום של "קוראים" מגששים למקום של "קוראים עצמאים".

הספרונים בתוכנית האוסטרלית שסיגל תרגמה את חלקם מאנגלית לצורך הפיילוט שאנחנו עורכות בישראל הופקו והודפס על ידי Era Publication. המוצאים לאור האוסטרלים היו נדיבים מאוד ואפשרו לסיגל לתרגם את הספרונים לעברית ולהפיק מספר מצומצם של עותקים לצורך מחקר, ללא תשלום. סיגל תרגמה והפיקה עד פברואר 2022 כחמישים ספרונים וחתמה על הסכם אשר יאפשר את תרגומם והפקתם של 50 ספרונים נוספים. חמישים הספרונים הנכללים בתוכנית הופקו במימון שתי מלגות מחקר מטעם מרכז מהו"ת (מרכז למידע, מחקר ופיתוח בתחום תקשורת משפחות-מערכת החינוך).

שלושת הספרונים הראשונים הנכללים בתוכנית "ילדים קוראים להורים"

מה מיוחד בספרונים המצויים בלב התוכנית?

מסוגלות עצמית שקופית ערוך
מתוך מצגת שעמדה במרכז הרצאתה של סיגל טיש

 צעדים שננקטו לקראת הטמעתה של התוכנית "ילדים קוראים להורים" בישראל

להעמקה בממצאי המחקר שמתמקד בהטמעת התוכנית בבית ספר בישראל, אתם מוזמנים לעיין במצגת המציגה את המחקר. המחקר הוצג על ידי סיגל טיש וסיון שתיל כרמון ביום סגל חוקר אשר נערך בינואר 2022 במכללת לוינסקי לחינוך.

בשנים 2019-2021 נערך מחקר גישוש בשני בתי ספר יסודיים באזור המרכז שבמסגרתו נבדקו תפיסות של הורים ושל מורות כיתות א' לגבי תפקיד הקריאה, תפקיד הבית ותפקיד בית הספר בעידוד הקריאה והתרשמות מהתוכנית "ילדים קוראים להורים" כפי שזו הוצגה להם. המצב הסוציו-אקונומי של משפחות הילדים בשני בתי הספר שבדקנו בינוני-גבוה. במחקר השתתפו שבע מחנכות בכיתות א'-ב' וחמישה עשר הורים לילדים שלמדו בזמן עריכת המחקר בכיתה א'(שלוש עשרה אימהות ושני אבות).

כלי המחקר כללו ראיונות עומק עם המחנכות, שתי קבוצות מיקוד עם הורים משני בתי ספר , שאלונים שההורים התבקשו למלא ותצפיות בכיתות להתרשמות מדרכי הוראת הקריאה בהן והתרשמות מאמצעי הקריאה לרבות ספרי הילדים המצויים בכיתות. לקראת סיום הראיון\ מפגש קבוצת המיקוד הוצגה להורים התוכנית: ילדים-קוראים-להורים. הוצגו שלושה ספרונים שתורגמו והם הוצעו להורים להתנסות ראשונית בבתיהם. לבסוף התבקשו ההורים להביע דעתם על הספרונים ועל התוכנית כפיש הוצגה להם(בחידוש בתוכנית מתמקד בכך שעל ההורים להקשיב לילדיהם קוראים).

ממצאי המחקר משקפים דמיון רב בין תפיסות ההורים והמורות אשר תופסים את הוראת הקריאה כתהליך מורכב שכולל היבטים שונים. גם ההורים וגם המורות רואים את החשיבות הרבה שיש להיבטים הרגשיים בהוראת הקריאה וכן חושבים שעל הלמידה להיות חווייתית ורלוונטית לחיי הילדים. עם זאת, למרות שהמורות שיקפו תהליכי הוראה שמשלבים חוויתיות בלמידת קריאה וכתיבה, נראה כי ללמידה זו לא הייתה נראות אצל ההורים אשר בדבריהם ביקרו את הלמידה בכתה ותארו אותה כטכנית בלבד. הורים רבים בקבוצות המיקוד סיפרו שחומרי הלימוד המוצעים לילדיהם משעממים. הם טענו שגם ההורים וגם הילדים אינם ממהרים לקרוא אותם. ההורים שהתראינו למחקר העריכו שהספרונים הכלולים בתוכנית "ילדים קוראים להורים" מעניינים והביעו נכונות להתנסות בהם בבתים.

מסקנות מחקר זה היו: 1. קיים צורך בחומרי הוראה מעניינים, מגוונים, רלוונטיים ומותאמים לרמת הקריאה של ילדים בראשית תהליך הקריאה ליצירת חוויה חיובית של קריאה ועידוד מוטיבציה לקריאה. 2.הורים מעורים בדרכי הוראה למידה ושואפים ללמידה מותאמת למאה ה-21 עבור ילדיהם.   3.המורות וההורים מייחסים חשיבות למעורבות ההורים בתהליכי הוראת הקריאה בכתה א' גם כתמיכה בילדיהם וגם כהשלמה של תפקיד המורה אשר אחראית על הוראת הקריאה של כל הילדים בכתה בכיתות מאוכלסות מאוד בישראל.

ניסיון ראשון להטמיע את התוכנית בבית ספר בחולון

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021-2022) התחילו סיגל טיש וסיון שתיל כרמון (בהשתתפותי מאחורי הקלעים) להטמיע את התוכנית "כהלכתה" בבית ספר בחולון. ניסוי זה כולל ארבע כיתות א', 130 ילדים, ארבע מחנכות, את הורי כל הילדים ואת מנהלת בית הספר המהווה גורם מדרבן ומקדם מאוד. 50 ספרונים מצויים בכיתות והילדים בוחרים ושואלים ספרונים פעמיים בשבוע בהנחיית המורות. בתקופה זו התקיימו מפגשים עם המורות, מפגשים עם הילדים, מפגשי עם ההורים ותקשורת פתוחה עם כולם. זאת ועוד, סיגל וסיון מבקרות תדיר בבית הספר ומלוות את תהליכי העבודה עם הספרונים מקרוב. במהלך החודשים האחרונים התקבלו פניות וסרטונים מההורים, נאספו נתונים באמצעות שאלוני הורים ונעשה מעקב מקרוב אחרי התקדמות הקריאה של 30 ילדים. זאת ועוד, הגישה היא להילחם על כך שכל ילד וילדה ישתתפו בתוכנית, ישאלו ספרונים ויקראו אותם על בסיס קבוע. זה אומר שמאמץ מיוחד מושקע בחיבור ילדים שאינם מתנסים בקריאה בבית מסיבות שונות, ומבטיחים קריאת הספרונים בבית הספר. יצוין גם שהטמעת התוכנית מלווה על ידי חממו"פ של משרד החינוך שממן את ההדרכה ועל ידי מחקר מלווה של מרכז מהו"ת (שמתקציביו הודפסו בין היתר הספרונים). על תוצאות הניסוי הראשון נדווח בהמשך.

במסגרת החממו"פ התוכנית אמורה להיות מוטמעת בשנת הלימודים תשפ"ג בבית ספר נוסף והטמעתה בבית הספר הראשון תמשיך. זאת ועוד, ביוזמת מנהלת בית הספר זכה הפרויקט בהאקתון חולון ווסיגל וסיון מצויות בתהליך ראשוני של פיתוח תוכנה/אתר/אפליקציה למעקב אחרי יישום התוכנית בתמיכת צוות האקתון חולון. תקוותנו היא שהתוכנית תיושם בכל בתי הספר של חולון בשלב ראשון ושתתרחב כמה שאפשר ברחבי המדינה בדומה לנעשה במדינות אנגלו סקיות רבות.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.