אני כותבת פוסט זה אחרי שהתקבל האישור הצפוי של ה- FDA באשר לבטיחות ויעילות החיסון של פייזר נגד קורונה במינון מוקטן, בילדים בני 5 עד 12. החלטתי לכתוב את הפוסט לנוכח ריבוי כתבות בתקשורת האלקטרונית והכתובה בנושא, לצד מתקפות בלתי מובנות על ממלאי תפקידים במשרד הבריאות בשל קידום מדיניות ההתחסנות. הצעתי בפוסט היא להתייחס למתן החיסון לילדים בני 5 עד 12 כחלק מהתמונה הגדולה של התמודדות עם נגיף הקורונה וכאפשרות והזדמנות לתת גם לילדים בני 5 עד 12 הגנה מפני הווירוס.
אחת הסוגיות שעליה ראיתי כתבות קשורה למשהו שבעיניי הוא באמת "נון-אישו", לא ממש בעיה. אני מתכוונת לעיסוק בשאלה איך להכין את הילדים לקראת קבלת החיסון הצפויה, משל מדובר בפרוצדורה בעיתית שמחייבת חשיבה מאוד מעמיקה. אולי אין זה פופולרי לומר זאת, אבל במציאות הקיימת שבה מבוגרים מתחסנים נגד קורונה ושבה הילדים מוצפים בחדשות ובדיונים על חיסונים ועוברים בדיקות תכופות לקורונה, איני חושבת שבקרב רובם הגדול של הילדים מתעוררת בעיה כלשהי בנושא ההכנה לזריקת החיסון עצמה. מדובר בילדים גדולים (בני 5 עד 12) שמעורבים במתרחש וחווים את הקורונה כך או אחרת כבר כמעט שנתיים. לכן עניין הקבלה של זריקת החיסון אינו אמור להוות עבורם בעיה כלשהי, אם בסביבתם המבוגרים התחסנו והתייחסו אל החיסון כאל הגנה מפני מחלה ולא כאל ביטוי לקונספירציה. אני באמת חושבת שככל שנתייחס אל הזריקה עצמה בטבעיות, כך יקבלו אותה הילדים. ילדים בישראל רגילים לקבל זריקות חיסון מינקותם. זריקת החיסון נגד קורונה אינה שונה מהזריקות האחרות. אני חושבת שקל יותר להסביר לילדים את נחיצות החיסון נגד קורונה מאשר את נחיצות החיסון נגד פפילומה – חיסון חשוב ביותר שנכנס לפרוטוקול החיסונים בשנת 2013 וניתן לבנות ובהמשך גם לבנים בכיתה ח'. אם התפיסה היא שחיסונים מונעים תחלואה של מחלות קשות ותופעות הלוואי חמורות ומדאיגות הרבה פחות מהמחלות עצמן- אז קל להסביר זאת לילדים. מחלת הקורונה הוכיחה עצמה כמחלה קשה וערמומית שמצליחה לפגוע בטווח הקצר או הארוך גם בחלק קטן מהילדים. מדוע לקחת סיכון שחלק מהילדים יידבקו? אף אחד מאיתנו לא יודע במי המחלה תפגע קשה ובמי היא לא תפגע. לסיכום חלק זה, מבחינה הסברתית, החיסון נגד קורונה הוא מבחינת הילדים דבר די מובן מאליו- אם המבוגרים בסביבה מקבלים את ההנחה שהחיסונים נגד קורונה הם המענה הטוב ביותר שקיים בישראל ובעולם לבלימת ההשפעה של מגפת הקורונה על חיי כולנו.
מזווית אחרת, נשמעות טענות כאילו החיסונים ניתנים לילדים כדי להגן על החברה, כדי להתמודד עם התפשטות המגפה- דהיינו, ישנה טענה שמחסנים את הילדים למעננו, שההצעה לחסן אותם יש בה סוג של ניצול. אני רוצה להציע טענה הפוכה- טענה שאני מאוד מזדהה איתה. טענתי היא שסוף סוף ישנה אפשרות להגן גם על הילדים בני 5 עד 12 מפני הנגיף- שלא רק אנחנו המבוגרים והילדים היותר בוגרים יהיו מוגנים. מה שמעורר אצלי לפחות הרגשה טובה הוא באמת האפשרות להגן על הצעירים. מה שמטריד אותי עדיין הוא שהילדים הצעירים ביותר יהיו חשופים למחלה (מהלידה עד גיל חמש). גם באופן אישי אני שמחה שנכדיי יקבלו את החיסון ואני באמת לא אוהבת את הרעיון שהנכד הצעיר בן השנה וחצי יהיה היחיד במשפחה שלא חוסן. נזכור שמרבית החולים הקשים בגל הרביעי היו אנשים צעירים יחסית שלא התחסנו, ביניהם היו גם ילדים.
קיימת טענה שאיננו יודעים מהן ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון (בכלל, לא רק בקרב ילדים) כי מדובר בחיסון צעיר. זה אולי נכון אבל מנגד קביעת הבטיחות של החיסונים לטווחים קצרים מתבססת על כך שמיליארדי אנשים קיבלו אותם, ללא תופעות לוואי מזיקות במיוחד. זאת ועוד, ההגבלות על חיי החברה, החינוך והכלכלה שמתחייבות מהשתוללות המגפה מביאות לנזקים חברתיים, נפשיים וכלכליים. התחסנות האוכלוסיה מונעת זאת. זאת ועוד, אנחנו עדים להתפשטות המחלה בתקופות שיא בבתי ספר שבהם ילדים בני 12-5 שאינם מחוסנים. די להיזכר במצבנו בישראל בספטמבר כשנפתחה שנת הלימודים והילדים היו בבידודים תכופים בבתים עקב התחלואה (כחלק מהגל הרביעי). התחסנות הילדים (אני מקווה שהורים יחליטו בעד התחסנות ילדיהם) והמשך ההתחסנות של הנערים והאוכלוסיה הבוגרת עשויות למנוע אולי את גל הקורונה החמישי בישראל. יש להכיר בכך שמי שמקבל את ההחלטה על התחסנות הילדים הם ההורים. לכן הם הכתובת ואותם צריכים לשכנע בנחיצות החיסון וביתרונות מצב של התחסנות על פני חשיפה למחלה עצמה. כמו שכתבתי בפתיח של הפוסט אינני חושבת שחששות או התנגדות הילדים לחיסון מהווה בעיה כלשהי. אני בהחלט מאמינה שרוב ההורים רוצים את טובת ילדיהם. לכן חשוב להגדיל את האמון שלהם במערכת הבריאות ובהליך קבלת ההחלטות בה כהתמודדות עם פייק ניוז וניסונות הפחדה מצד מתנגדי חיסונים מיליטנטיים. חשוב להביא הורים להסתכל על עובדות (מחלה קשה אצל לא מחוסנים לצד מיעוט של תופעות לוואי בקרב מתחסנים; למידה רציפה ללא בידודים בבתי הספר שמאפשרת לילדים להיות בסביבה חברתית ולימודית ומאפשרת להורים לעבוד). חשוב שהורים יבינו שלהימנעות מחיסון יש מחיר כבד. שמדובר בבריחה מהתמודדות במקום בנקיטת עמדה אקטיבית .
מעבר לכך ישנם וודאי גם הורים שחושבים שאין מה למהר. שיש סדר עדיפויות בחיים ושהחיסון איננו בסדר עדיפות גבוה. להורים אלה הייתי אומרת שחבל להמתין לגל החמישי ולחשיפת הילדים לנגיף. חשוב להיות אקטיביים ופרואקטיביים בכלל ובהתמודדות עם נגיף הקורונה בפרט.
מנסה להבין את הקשר של זה לחינוך ולא מוצאת. עוד יותר לא מבינה את התגייסותך למתן החיסון.
מאחר ואני רוצה בטובתו של בני שחוסן במלא חיסוני הילדים
אין סיכוי בעולם שאתן לו להתחסן לקורונה.
ביי ושלום!
תודה לך פרופ' קלודי על הצגת תפיסתך הממוקדת הנחושה לגבי הצורך האישי והציבורי של חיסון הילדים בגילאי 5 עד 12 כנגד הקורונה, המאיימת על כולנו!
בתקווה שאכן רוב ההורים יתמכו בחיסון חשוב זה.
בהוקרה,
אשר וינשטיין
משורר עברי ויזם חברתי
תודה רבה על פוסט חשוב ומעניין! )כרגיל(
תודה על נירמול הסיטואציה ושימוש בבלוג הנהדר שלך להפצת המידע בקרהב הורים ואנשי מקצוע לגיל הרך. כרגיל- השכלתי!