הציר המחבר בין "יום הילד הבינלאומי", "יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים" ל"יום זכויות האדם"

היחס שלי, ואני מניחה של רבים אחרים לימים הבינלאומיים המציינים לרוב זכויות של קבוצות מוחלשות או מודרות ומדגישים את הצורך להיאבק כדי להביא לכיבוד עולמי ומקומי נרחב של זכויות אדם הוא אמביוולנטי. מצד אחד ציון ימים אלה והפצת שלטים, תשדירים במדיה מהווים ניסיון מאחוריו כוונות טובות להגביר את המודעות של האוכלוסיה (הפוגעת, הנפגעת והקהל הצופה מהצד) לפגיעה בזכויות, נשים, ילדים, קבוצות מודרות על רקע אתני-גזעי (היום הבינלאומי למאבק בגזענות החל ב21.3). מצד שני חשוב להפנים כי נדרשת השקעה ועבודה אינטנסיבית במוסדות החינוך, במקומות העבודה, במשרדי הממשלה השונים על בסיס יומיומי רציף כדי להבטיח את זכויות האדם של הילדים, הנשים, האנשים הבאים מדתות, גזעים שונים השונים מתרבות הרוב במדינות השונות. וכדי לחנך אנשים מילדותם לא להשתמש בכוח שיש להם מתוקף מוסכמות חברתיות או תפקידים או דימוי כוחני כדי לרמוס את זכויותיהם של אנשים אחרים. ואכן בשנת 2014 נקבע הסלוגן "זכויות אדם 365"  ליום זכויות האדם הבינלאומי", כדי לציין שאת זכויות האדם יש לשמור במהלך כל ימות השנה. האמביוולנטיות שלי נובעת מהחשש שציון הימים הבינלאומיים עלול לשחרר את קובעי המדיניות ואת בעלי התפקידים הרלוונטיים במוסדות השונים מאחריות, תכנון ופעולה יומיומיים למניעת פגיעה בזכויות האדם של כל אדם בכל גיל בכל מגדר ומעמד במדינה. ישראל חתומה על אמנות אלו ובמרחב הציבורי שלה מציינים את הימים הבינלאומים המוזכרים. עם זאת, נשמעים קולות המנסים לערער על טענה האקסיומטית לכאורה שיש לחתור ללא לאות להשגה של שיוויון בין אנשים ולשמירה על זכויות אדם. מדינות על חוקיהן ומוסדותיהן אמורות להוביל את המאבק היומיומי העיקש בהפרה של זכויות אדם. יתרה מזו, ארגונים לשמירה על זכויות אדם בישראל זוכים לא אחת להתקפות ולאיומים.

בתאריך 25 בנובמבר צוין יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים". הכוונה למניעת אלימות נגד נשים וילדות. בנוסף, תאריך זה מציין גם את התחלתם של "16 ימים של אקטיביזם" כשאחריו מצוין "יום זכויות האדם" ב-10 בדצמבר.(ויקיפדיה).

שפינ"ט –משרד החינוך פרסמו את האיגרת הנשלחת לאנשי הצוות תוך פירוט הגדרת היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, יעדים ורכיבי התוכנית לקבוצות הגיל השונות(בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, חטיבה עליונה) והפניה לתוכניות שונות נכון לשנת 2022.

באיגרת ישנה התייחסות לזיהוי תלמידות ותלמידים ואנשי צוות החיים במשפחות שבהן דפוסים של אלימות. בנוסף ישנה התייחסות לטיפוח תקשורת בין אישית אפקטיבית ולא אלימה בקרב תלמידים לכל אורך שנות לימודיהם במערכת החינוך,ניהול שיח גלוי ותואם גיל אודות זכותם של כל ילד, ילדה, גבר ואישה להיות מוגנים ולחיות חיים של חירות. התוכנות של משרד החינוך הולמות ועם זאת הרושם הוא ששיעור האלימות בחברה בכלל, וכנגד נשים בפרט איננו מצטמצם. יתרה מזו נשים במגזרים מסוימים(במגזר הערבי, בחברת הלהט"ב) נפעות מאלימות עוד יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. וזאת, על אף שאלימות במשפחה ואלימות נגד נשים מצויה בכל קבוצות האוכלוסיה, בכל הרמות הסוציואקונומיות-וזאת בישראל ובעולם. ברור ששמערכת החינוך לבד איננה יכולה להתמודד עם תופעת האלימות בכלל ואלימות מגדרית בפרט. החברה כולה חייבת להתגייס למשימה.

אני משמערת שהעלייה בשיעור התוקפנות המופנית נגד נשים קורית גם על רקע המגמה המבורכת של נשים לעמוד על זכויותיהן הן במסגרת המשפחה והן במרחב הציבורי. הטיפול בתופעת באלימות נגד ילדות ונשים חייב להתמקד בבנים ובגברים ולא רק בנשים. בנים וגברים חייבים ללמוד להתמודד עם בנות ונשים אסרטיביות , הם חייבים להפנים שלילדות ובנות זכות לעמוד על שלהן בדיוק כמו לבנים ולגברים הן במישור המיני , הן במישור הבין אישי והן במישור הכלכלי. לצד מקלטים לנשים מוכות חייבים לקום יותר מוסדות המטפלים בגברים מכים. מוסדות כאלו הוקמו אבל הם מעטים מידי.

בדו"ח המתמקד באלימות במשפחה: טיפול בגברים אלימים בישראל, שנכתב על ידי עדו אבגר מצוין בין היתר שרק מיעוט של הגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגם
משתלב בטיפול במסגרת כלשהי. " בדו"ח מצוין עוד בהמלצות הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, שאומצו עקרונית על ידי הממשלה בשנת 2017 ,נכללות גם המלצות בתחום הטיפול בגברים אלימים, ובין היתר הרחבה ושדרוג של המענים הניתנים לגברים אלו בקהילה וכן הרחבת המענים הניתנים לאסירים
ולאסירים משוחררים. יישום ההמלצות תוכנן להתבצע בהדרגה על פני חמש שנים. משרד הרווחה הוא הגורם המתכלל את יישום ההמלצות, ולדבריו רוב סעיפי התוכנית הנוגעים לטיפול בגברים אלימים יושמו, נמצאים בתהליך יישום, או נכללים בתוכנית היישום לשנים הקרובות." עם זאת, מודגש בדו"ח "שהממשלה לא קבעה מקור תקציבי למימון התוכנית במלואה; יישום התוכנית כפוף לתקציבים שמוקצים לעניין בכל שנה ובהתאם לכך נקבעים סדרי עדיפויות חדשים, ועל כן עשויים לחול שינויים בתוכנית היישום. יש לציין כי טרם החליישום המלצות הוועדה הבין-משרדית להרחבת המענים שנותנים שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר". יש לזכור שמאז פרוץ משבר הקורונה שכלאה את המשפחות בבתים, נרשמה עליה של מאוד אחוזים במקרים של אלימות במשפחה. יעל בלה אבני מקרן רש"י קבעה שהממשלה לא עושה די לממש את החלטותיה משנת 2017 לטיפול באלימות במשפחה על אף האלימות הגוהה במשפחות . בנתונים שהתפרסמו באתר ואי נט לקראת ה25.11 דווח כי על אף העליה בתלונות נגד אלימות במשפחה במהלך שנת 2022 חלה ירידה בכמות הנשים והילדים שפנו למקלטים לנשים מוכות. זאת ועוד, דווח על עליה בתקציב הטיפול באלימות במשפחה מטעם שמרד העבודה והרווחה בשנת 2021-תקציב שעל אף העליה בו הינו תקציב חסר. עוד לא ידוע מה יהיה התקציב אשר יעמוד לרשות משאד הרווחה כנגד אלימות במשפחה במהלך שנת 2023. נראה כי האתגר לטפל במקביל בנשים ובילדים הנפגעים מאלימות במשפחה ובגברים האלימים הוא האתגר המשעותי ביותר. נראה כי כמו שראינו בכמה מקרים נשים תובעות בצדק שיש להרחיק ולטפל בגברים במכים ולא לתבוע מהן לברוח עם ילדיהן מהבתים. לכן, על המדינה להיערך לתת את המענה המשולב של טיפול בקורבנות לצד שיקום הגברים האלימים.

מפעם לפעם נשמעים קולות המלינים על כך שאלימות במשפחה ואלימות במרחב הציבורי איננה "זוכה" לעונשים חמורים מספיק. נשמעות טענות שמעט מאוד תלונות אינן מתבררות בבתי משפט ותיקים נסגרים בשל "חוסר עניין לציבור"(טענה מקוממת כשמדובר בנשים בשר ודם הנפגעות נפשית ופיזית ). עם זאת חשוב להבין שענישה חמורה ככל שתהיה לא תשנה דפוסים אלימים ללא נסינות אמיתיים ואינטנסיביים לשקם את הגברים האלימים ולהביא לשינוי של ממש בהתנהגותיותיהם. גברים הנובגים באלימות פיזית, מינית ונפשית בנשותיהן שבים ופועים בבנות זוג חדשות אם הם אינם משוקמים וזוכים לטיפול. לכן עונש והרחקה של גברים אלימים הכרחית אבל איננה מספקת. מתחייב שיקול וטיפול בגברים האלימים.

אני חשובת שדרך אגב לנוכח האלימות המרחב הציבורי לצד האלימות במשפחה, שיש לחייב אנשים המפגינים אלימות במרחב הציבורי בטיפול ושיקום בנוסף לעונשים רציניים ושמעותיים שיש להשית עליהם. כיבוד זכויות אדם חייב להיות מוסכם על כולם ללא קשר לשיוך הפוליטי והמפלגתי. ואכן במשרד החינוך פורסמה מדיניות תחת הכותרת"מסובלנות למניעת גזענות וחיים משותפים".

אני מבקשת להזכיר שבבסיס של הימים הבינלאומיים השונים נגד אלימות ןנגד גזענות מצווייה הקריאה להביא לכיבוד זכויות אדם. כיבוד זכויות אדם חייב להיות מוסכם על כולם ללא קשר לשיוך הפוליטי והמפלגתי. ואכן במשרד החינוך פורסמה מדיניות תחת הכותרת"מסובלנות למניעת גזענות וחיים משותפים".

אסכם לבסוף שציון הימים הבינלאומיים הללו חשוב אבל הוא מחייב קביעת מדינית ופעולה סיזיפית יומיומית. אין לעמוד מנגד כחברה כנגד ביטויי אלימות נגד ילדים, נשים, בני הקהילה הלהט"ב מכל דעת ועדה. במוסדות להכשרת מורים יש לתת את הדעת לטיפוח בקרב המתכשרות והמתכשרים להוראה של רגישות חברתית וערנות לסימני פגיעה בזכויותיהם של הילדות והילדים ושל נשות ואנשי הצוות. עליהם לשמור על זכויות האדם במסגרות, לחנך את הילדים מגיל צעיר לתקשורת שיוויונית והוגנת עם קבוצת בני הגיל. בנוסף, על המתכשרות והמתכשרים להוראה להכיר כתובות ומוסדות שאליהם ניתן להפנות מבוגרים וילדים שנמצאים בסכנה של פגיעה פזית, רגשית או מינית בהם. ויודעים לשמור בעצמם על זכויותיהם ועל זכויות זולתם במסגרות המשפחתיות כמו גם במרחב המקצועי והציבורי.