החלטתי לכתוב את הפוסט בעקבות הערה של פאנליסט בתוכנית טלויזיה. לצערי לא זטכרצת מי זה היה ובאיזה ערוץ זה היה. כך שהרעיון איננו הרעיון שלי אלא אני רק מהדהדת ומפתחת אותו. אותו פאנליסט העיר שבנוסף לתדרוך היומי המצוין לתקשורת של דובר צה"ל טוב היה אילו נמסר תדרוך יומי המציג את ההתמודדויות במגזר האזרחי בעורף. המשכתי לחשוב על הערת הפאנליסט וחשבתי שמדובר בהצעה חשובה מעין כמוה.
המלחמה שאנו עדיין מצויים במהלכה ביום ה-85 מאז פרצה משפיעה השפעה דרמטית מיומה הראושן על המגזר האזרחי. היא פרצה בשבת השחורה 7.10 עם פגיעה מכוונת מפלצתית בעורף, בישובי הנגב במערבי. השפעת המלחמה הזו על העורף, על המגזר האזריי היא חסרת תקדים. מספר האזרחים(נשים, גברים,ילדות וילדים קשישים; אנשים בריאים ואנשים חולים) חסר תקדים. בסך הכל יש לנו רק אומדנים כי חלק מהאנשים פונו על ידי המדינה וחלק אחר פינה את עצמו. מדובר במפונים מצפון ומדרום ישראל. מירב ארלוזורוב נקבה במספר 200.000 מפונים בכתבה בעיתון "דה מרקר" מה-3.11.2023. מדובר באנשים שנעקרו מסביבתם הטבעית מהבתים ומהקהילות, ממערכת החינוך, ממקומות העבודה שלהם, מקופות החולים שלהם-מכל מה שהיה החיים הרגילים שלהם.
בנוסף, הילדים, בני ובנות הזוג, ההורים והאחיות והאחים של כל מגויסי המילואים נושאים בנטל שלעתים קשה מאוד. גם ברמה של מתח ודאגה יומיומית לקרובי וקרובות המשפחה המגויסים וגם בהתארגנות יומיומית של טיפול בילדים צעירים תמיכה בילדים בוגרים יותר ובנערים ולעתים טיפול בהורים מבוגרים במקביל. ביום שישי, 29.12.2023 התפרסמה כתבה של הדרב"ידיעות אחרונות" ובה נתונים על המצוקות הנפשיות של משפחות המילאוימניקים(
עסקים ומפעלים באזורי העימות בדרום ובצפון ניזוקו וכך גם משקים חקלאיים ושהקשיים הכלכליים שלהם משפיעים על מעטפת שלמה של בני משפחה ומועסקים. יש אנשים שמסתכנים ומגיעים לעבוד במשקיהם החקלאיים בצפון המדינה.
נראה כי בחלק גדול מהמקומות נמצאו פתרונות מקומיים. בין אם מדובר במגורים בבתי מלון ופתיחת מסגרות חינוך ומערך קהילתי תומך בסביבתם ובין בבניינים לא מאוכלסים בערים או בקיבוצים מרוחקים מגבול הדרום ומגבול הצפון.
מנהלת תקומה הוקמה בתחילת המלחמה כדי לטפל בשיקום עוטף עזה. עם זאת, מדובר בטיפול חלקי ביותר? לא ברור מי הגופים המתכללים את הטיפול במפוני אזור הצפון ובמשפחות המילאוימניקים.
ברור שהמשבר הרב זירתי והרב מערכתי שאתו מתמודדת מדינת ישראל במהלך כמעט שלושה חודשים הוא חסר תקדים בהיקפו, ההרס שלו, במספר הנפגעים בגוף ובנפש.. אבל נראה שמצד אחד הולכת ונרקמת ידע (בעיקר מלמטה מתוך הקהילות) איך לבנות שירותים זמניים עבור התושבים המפונים.וזאת הרבה בתמיכת ארגונים אזרחיים בנוסף למשאבי המדינה. מצד שני נראה כי חסרה תמוננה כוללת של מה שקורה: גם בדרום וגם בצפון. לכן נדרש לאסוף מידע באופן שיטתי מהמקומות השונים, לשכלל אותו. גם כדי לשפר את הטיפול באוכלוסיה האזרחית וגם כדי לבנות תורה של משק בשעת חירום שחסרה היום. וזאת בכל תחום ותחום. הכרחי שהמדינה תעדכן את האזרחים לגבי ההיערכות בעורף. השינויים בעורף אינם דרמטיים כמו במערכת הצבאית. לכן מספיק עדכון חצי שובעי ושבועי לגבי מספר המפונים, התפלגות הגיל שלהם, התארגנות במסגרות חינוך, סוג של מגורים, שירותים בריאות, סיוע לחקלאים ולעסקים וכו.
הבנה של דרכי הפעולה במסגרות החינוך הזמניות שהוקמו עשויה לתרום לבניית תוכנית פעולה של מערכת החינוך בכלל ומערכת החינוך לגיל הרך בפרט בעת חירום.
לסיכום, אני מציעה לקרוא לתואם דניאל הגרי באזרחות לתת עדכון שבועי על מצב ההיערכות בעורף-בכל הזירות הרלוונטיות. ייתכן שכשלב ביניים פיקוד העורף יסייע בדומה לעזרה שהוא העניק למשק בתקופת משבר הקורונה. אני מניחה שדרישה כזו עשויה לדרבן את הגופים הממשלתיים לאסוף נתונים בעצמם ולבנות תוכנית היערכות נרחבת לעורף למצב חירום רבתי מהסוג שאנו מצויים בו היום. אזרחי המדינה המתמודדים עם השלכות המלחמה ותומכים בחוסנה של המדינה ראויים להיות מעודכנים לגבי הפעולות הנעשות לטובת תפקוד העורף.
מצטרף לקריאתך החשובה זו, כי בנפשנו הדבר!
בהוקרה,
אשר וינשטיין
תודה רבה על התמיכה החד משמעית אשר.