תנין ברכבת מאת עמית טריינין – מה קורה ברכבת בין תל אביב לבנימינה

You are currently viewing תנין ברכבת מאת עמית טריינין – מה קורה ברכבת בין תל אביב לבנימינה
running girl transp

קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

בפוסט זה אני מציגה את  הספר תנין ברכבת שנכתב ואויר על ידי עמית טריינין (הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית הפועלים). ספר זה הוא דוגמה בולטת של picture book : ספר שמשמעות הסיפור העומד במרכזו היא פרי של דיאלוג בין מילים לאיורים.

לדברי סייפ (Sipe), עיון מעמיק בספרי ילדים מאוירים עשוי להיות חוויה שמעוררת צורך להבין, לפרש ולתת משמעות לייצוגים המופיעים בו, להתחבר לחיים האישיים של הקוראים ולעתים לדרבן את הקוראים לפעול על בסיס המוצג בו .

המשמעות ה"כלואה" בספר מובעת בערוצים שונים: בערוץ הטקסט המילולי (המילים עצמן והאופן הגרפי שבו הן מוצגות), באמצעות האיורים ( הצבעים, מיקומם על הדף, האופן שבו הם מעוצבים) וכן בארגון הכללי של הספר, מה שנקרא הפריטקסט (הכריכה הקדמית והאחורית וכל החלקים של הספר שמופיעים לפני ואחרי היצירה עצמה). אחד הילדים במחקרים של סייפ (2008 ,Sipe ) קרא לחלקים האלו של הספר "קלעים"-דימוי קולע למדי לתפקידים שחלקים אלו ממלאים בחוויית הקריאה.

"תנין ברכבת" הוא ספר מקסים המספר באמצעות מילים מדודות ומדויקות ואיורים מרהיבים על נסיעה שגרתית ברכבת מתחנת השלום עד התחנה הסופית בחיפה דרך בנימינה. טוב, זהו סיפור המסגרת. אבל כיאה ל- picture book, זה רק חלק מהסיפור. בשביל להתעמק במשמעות הסיפור חייבים להתבונן ולעקוב אחרי האיורים.

הרכבת עמוסה מוקדם בבוקר. עם זאת, ניתן לראות ולקרוא שלנוסעים הרבים (והלא שגרתיים: קוף, פרה, צב, נמלים, ארנב, קיפוד, תרנגולת עם אפרוחים) היו מקומות ישיבה ."הם פטפטו בדרך על מה ועל מו. אכלו, צחקו, שיחקו, נרדמו" (אעיר שאני מרבה לנסוע ברכבת, לרוב דרומה, לכיוון נתיבות וחזרה לתל אביב. אני עולה ויורדת בסבידור-מרכז ומחפשת מושב מבודד ושקט כדי להתקדם ב Duolingo ולקרוא עיתון- אני הרבה פחות חברותית ברכבת).

אבל נחזור לספר. הכול התנהל על מי מנוחות עד שבבנימינה עלה תנין לרכבת.  " התרווח התנין בקרון והלך לישון… תפס קרון שלם! חצוף! כן, כן. התנין לא סתם התרווח, אלא ברוב חוצפתו הוא תפס קרון שלם, דבר שחייב את הנוסעים האחרים להצטופף מאוד. לא נעים. חם בקרון…  רגזו החיות". לא הייתה ברירה אלא לדבר עם הנוסע הבלתי מתחשב. דחוף. השאלה היא מי ייגש לתנין?

הקטע הוא שבמקום להתנדב לגשת באסרטיביות לתנין ולבקש ממנו לפנות מקום לנוסעים אחרים, היו חיות שניסו לנדב חיות אחרות לגשת לתנין. הפרה ניסתה לנדב את הצב, שסרב. הצב ניסה לנדב את הארנב שסרב והציע שהקיפוד ייגש לתנין. הקיפוד הציע את התנשמת (בשל תבונתה!). התנשמת ביקשה שלא יפריעו לה לישון.

בסוף מישהו התנדב. זהותו של המתנדב האמיץ הפתיעה את החיות, . לא אגלה מי המתנדב כדי שתקראו את הספר. אתן רמז. הצצה בכריכה הקדמית של הספר עשויה לחשוף את זהותו של הנוסע האמיץ.  הנוסע האמיץ ספר עד שלוש, הציג את עצמו, פתח בשיחה עם התנין שהתנהגותו הייתה מאוד חברותית. הוא הסביר באסרטיביות מנומסת שלא הגיוני שנוסע אחד יתפוס קרון שלם וביקש שהתנין יפנה מקום לנוסעים האחרים. התנין מצא פתרון יצירתי (טוב, בשל גודלו לא יכול היה לפנות את הקרון), אשר אפשר לכל הנוסעים להרגיש בנוח ברכבת. ועל כן הם שוב "שיחקו, אכלו, נמנמו, דיברו זה עם זה על מה ועל מו". עד שהרכבת הגיעה לחיפה, לתחנה הסופית של הקו. הנוסע האמיץ הציע לתנין שימשיכו להיפגש ולשחק! האיור האחרון של התנין וידידו החדש משאיר מקום להתלבטות באיזה משחק מדובר!

לסיכום, זהו ספר על התחשבות בזולת ועל אסרטיביות מנומסת. אחרי שהתחלתי לכתוב את הפוסט יצא לי לנסוע באוטובוס ועלתה לי מחשבה נוספת. לעתים יש נוסעים כמו התנין שגודלם מחייב לתפוס יותר ממושב אחד. אז אולי הוא גם על הצורך להתאים את אמצעי התחבורה הציבורית ואת כללי ההתנהלות לנוסעים.

ולסיום הערה על עמית טריינין. עמית טריינין הוא מאיר ומרצה בבצלאל. הוא אייר ספרי ילדים רבים. זכה בפרסים על איוריו לספר מהר מהר שלא נאחר! (נכתב על ידי נתי בית), זכה בפרס בן יצחק מטעם מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים לתשפ"ג. את הספר "תנין ברכבת" כתב ואייר-דבר שהפך ספר זה לpicture book טיפוסי.

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. אשר וינשטיין

    תודה לך על "פתיחת הצוהר"
    לספר מעניין יוצא דופן זה, המוכיח בין השאר; שגם עם "תנין ענק ומוזר" אפשרי לתקשר ולהגיע להסכמות!

    1. clodieta

      תודה רבה אשר על ההתייחסות. קלודי

  2. איריס גלילי

    תודה קלודי יקרה,
    נראה לי שאקנה את הספר בקרוב…

    1. clodieta

      ספר נהדר באמת.

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.