לפני כעשרה ימים נרעשה הארץ עם פרסום הממצאים של מבחן פירלס (PIRLS), מבחן בינלאומי הנערך על ידי הארגון IEA אחת לחמש שנים בכ- 57 מדינות בעולם ובכללן ישראל. המבחן האחרון נערך בשנת 2021 וראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) פרסמה את הנתונים לאחרונה בדו"ח מחקר: "מחקר פירלס 2021-אוריינות קריאה בקרב תלמידי כיתה ד': תמונת מצב". בפירלס 2021 השתתפו 43 מדינות בלבד. יצוין גם שהמבחן הועבר באופן הדרגתי, ב"גלים" במדינות השונות. ישראל השתייכה לגל השלישי והמבחן הועבר לתלמידי כיתה ד' במרץ- יוני 2022. על כן, אף שמדובר ב-PIRLS 2021 הנתונים מישראל נאספו בשנת 2022. דו"ח המחקר פורסם בעברית לאחרונה, בשנת 2023. משבר הקורונה אירע במהלך חמש השנים שחלפו מהמחקר הקודם בשנת 2016 למחקר הנוכחי (בחלק מהתקופה-לא בתקופה כולה).
בפוסט זה אציג את תקציר ממצאי הדו"ח האחרון של PIRLS ובו ירידה של 20 נקודות בממוצע בהישגי האוריינות של תלמידי כיתה ד' בישראל, בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2016, ירידה תלולה יותר מאשר של רוב מדינות ה-OECD. אני כותבת את הפוסט כדי להדגיש את הצורך להסיק מסקנות, לפעול כדי להבטיח שבמבחן הבינלאומי הבא ההישגים האורייניים של תלמידי ישראל ישתפרו. חשוב מאוד לא "לדפדף" הלאה לחדשות אחרות מבלי לעצור ולחשוב מה עושים. כדי שיושג שיפור של ממש בכיתה ד' הכרחי להשקיע בתלמידים כבר מהגיל הרך. בסוף הפוסט אתייחס לצעדים שניתן לאמץ בגיל הרך לגיבוש תשתית איתנה של אוריינות לכל הילדים והילדות.
תקציר המתודולוגיה וממצאי מבחן PIRLS 2021
מבחן פירלס מועבר מאז 2001, כל חמש שנים, במדינות השונות לתלמידי כיתה ד', בגיל שבו התלמידים אמורים לשלוט בקריאה ולהשתמש בכישוריהם האורייניים כדי ללמוד. 2000 תלמידים, מ-200 בתי ספר המהווים מדגם מייצג של תלמידי ישראל, השתתפו במחקר. חלק מהתלמידים נבחנו במבחן האחרון במחשב (כולל בישראל), וחלק במחברות מניר. המבחן בוחן את הכישורים האורייניים של התלמידים בהתמודדותם עם שני סוגים של טקסטים: 1. קריאה של טקסטים ספרותיים לשם הנאה; 2. קריאה של טקסטים מידעיים לשם השגת מידע ושימוש בו.
המבחן בוחן מיומנויות אורייניות החוצות תחומי דעת ואת שני סוגי הטקסטים:
א. אחזור מידע גלוי;
ב. הסקה ישירה מקטע טקסט;
ג. מתן פירוש ושילוב של רעיונות ומידע;
ד. הערכת תוכן ואלמנטים טקסטואליים וביקורת עליהם.
כלי המחקר כללו את מבחן האוריינות שמילאו התלמידים, כמו גם שאלונים שמולאו על ידי התלמידים, הוריהם, והמורים שלהם ומנהלות ומנהלי בתי הספר שבהם לומדים התלמידים.
להלן תקציר הממצאים ומומלץ מאוד לקרוא את דו"ח המחקר מאיר העיניים של ראמ"ה
בהסתכלות ממבט-על, הממצאים מגלים שכרבע מתלמידי כיתה ד' דוברי העברית וכחצי (57%!) מדוברי הערבית אינם שולטים במיומנויות אורייניות במידה שמאפשרת להם להבין את הטקסטים שהם קוראים. הדו"ח של ראמ"ה מספק השוואות הנוגעות לישראל בין הישגי האוריינות של תלמידיה לבין הישגי המדינות האחרות בארבעת המבחנים הבין לאומיים שנערכו מאז שנת 2001 (בשנים 2001, 2006, 2011, 2016, 2021). עם זאת, רוב הניתוחים והפרשנויות מתמקדות בירידות בהישגי התלמידים הישראלים בין השנים 2016-2021.
ממצאים הסתכלות-על
בהסתכלות-על הנתונים משנת 2001 לשנת 2011 אנחנו רואים שבשנים אלה חלה עליה בהישגים האורייניים של תלמידי ישראל (הן דוברי העברית והן דוברי הערבית). החל משנת 2011 החלה ירידה בהישגים האורייניים של התלמידים: ירידת מדרגה משנת 2011 לשנת 2016( משיא של ממוצע 541 בשנת 2011 ל-530 נקודות בשנת 2016) וירידה תלולה עוד יותר משנת 2016 לשנת 2021 (מ-530 נקודות ל-510 נקודות). דהיינו קובעים בדו"ח שהישגי הקריאה של תלמידי כיתה ד' בשנת 2022 דומים לאלו של שנת 2001- שנה שבה החלו המדידות. כיוון שמשבר הקורונה ארע ב"משמרת" של המבחן האחרון ניתן לייחס חלק מהירידה למשבר זה, אף שכותבי הדו"ח קובעים באופן נחרץ שהנתונים אינם מאפשרים להסיק על קשר סיבתי בין הקורונה לממצאי המחקר. דעתי היא שחשוב שמשרד החינוך ינסה לחקור מה היו השינויים במדיניות המשרד בכלל ובנושא למידת השפה בפרט במהלך השנים 2001-2021. חשוב מאוד לנסות להבין למה ניתן לייחס את העלייה המתמדת בכישורי האוריינות של תלמידי ישראל בין השנים 2001-2011 לצד הירידה התלולה בהישגים אלה בין השנים 2011-2021. חשוב להבין גם שירידה בהישגים האורייניים איננה מכת גורל. בדו"ח של ראמ"ה מצוין שאף שנרשמה ירידה בהישגים האורייניים המדינות נוספות (הירידה בהישגים האורייניים של ישראל גדולה יותר משל ממוצע המדינות -ירידה דומה נרשמה בנורבגיה ובסלובניה) נמצאו שלוש מדינות שבהן ההישגים האורייניים של תלמידיהן עלו בתקופה זו! נציין גם שרק באזרבייג'אן ובדרום אפריקה נרשמה ירידת הישגים אורייניים גבוהה יותר מאשר בישראל.
הבדלים בין דוברי עברית לדוברי ערבית
בקרב דוברי העברית נרשמה ירידה תלולה של 28 נקודות בהישגים האורייניים בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2016, ממוצע נמוך ב-9 נקודות בהשוואה לממוצע בשנת 2001. בקרב דוברי הערבית לא חל שינוי מובהק סטטיסטית בין המדידות בשנת 2016 (461 נקודות)ובשנת 2022 (454 נקודות). עם זאת, כפי שניתן לראות מהנתונים, הישגיהם האורייניים של דוברי הערבית נמוכים בכ-75 נקודות בשנת 2022 בהשוואה להישגיהם האורייניים של דוברי העברית בתקופה זו. ניתן להסיק שהפער בין דוברי העברית לדוברי הערבית הצטמצם בכ-20 נקודות בחמש השנים האחרונות (מ-96 נקודות ל-75 נקודות) אבל פער זה הצטמצם בשל הירידה בהישגים של דוברי העברית!
ירידה בשיעור התלמידים המצטיינים בקריאה בין שנת 2016 לשנת 2022
ממצא מדאיג נוסף במבחן פירלס מתמקד בירידה של 11% בשיעור התלמידים המצטיינים בקריאה בישראל בשנת 2022 לעומת שנת 2016, לצד עלייה של 8% בשיעור התלמידים ברמות קריאה נמוכות ביותר (שאינם מסוגלים למעשה להתמודד עם קריאת הטקסטים שהוגשו להם). למרות נתונים אלה (שמלמדים על צמצום פערים בכיוון הלא נכון על ידי משיכת ההישגים של כולם כלפי מטה), עדיין ישראל "מצטיינת" בפערים ענקיים בין המצטיינים בקריאה לבין ה"חלשים" בקריאה, אותם תלמידים שאינם מסוגלים לנתח טקסט שלם, לערוך השוואות בין חלקיו השונים ובינו לבין טקסטים אחרים ולהתייחס אליו הערכה ביקורתית. פער ענק של 290 נקודות נמצא בין הילדים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחן לבין אלו שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר בו.
השוואות למדינות אחרות
ישראל ממוקמת פחות או יותר בממוצע ההישגים של המדינות שנבחנו, במקום ה-30 מבין 43 מקומות. הישגיהם של תלמידי ישראל דומים אף שמעט יותר נמוכים (הבדלים שאינם מגיעים לכדי מובהקות סטטיסטית) להישגים של מלטה, צרפת, סרביה, אלבניה, קפריסין ובלגיה (הפלמית). בראש הטבלה מצויות: סינגפור (מקום ראשון), הונג קונג, רוסיה, אנגליה, פינלנד ופולין. הירידות בהישגי האוריינות של תלמידי ישראל בין שנת 2016 לשנת 2022 הן מהתלולות במדינות ה-OECD, אף שבכל העולם התמודדו עם משבר הקורונה.
ממצאי מבחן PIRLS כקריאת השכמה לעשייה
מניתוח הנתונים ניתן ללמוד שמסיבות שאינן ברורות לנו חלה ירידה מתמשכת בהישגיהם האורייניים של תלמידי כיתה ד' בישראל משנת 2011 לשנת 2022. בקרב דוברי העברית הירידה תלולה יותר בין השנים 2016-2022 ואילו בקרב דוברי הערבית הירידה נבלמה פחות או יותר בשנת 2016. אבל הישגי האוריינות של דוברי הערבית נותרו נמוכים בכ-75 נקודות בהשוואה לדוברי העברית. כדי לא להתייאש יש לזכור שהן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית נרשמה עלייה תלולה בהישגים האורייניים בין השנים 2001-2011. לשם כך הכרחי לנסות להבין מה נכלל במדיניות שמרד החינוך בשנים 2001-2011 שתמך בשיפור הישגי התלמידים.
לצד הניסיונות להבין גורמים אפשריים לירידה בהישגים האורייניים של הילדים כבר עתה ברור שיש לשוב ולהדגיש הדגשה יתרה את טיפוח האוריינות של הילדים מהלידה עד גיל שש. יש להשקיע גם באהבת הקריאה של כל הילדים כולם וגם בתיווך מעמיק במיוחד לטובת ילדים הבאים משכבות סוציואקונומיות נמוכות שהישגיהם האורייניים עלולים להיות נמוכים. דהיינו יש להשקיע במניעה ולא להמתין לכיתה ד' כדי להיווכח שהמיומנויות האורייניות של הילדים אינן מספיקות ללמידה משמעותית של טקסטים. העניין הוא שיש להתייחס לטיפוח אוריינות ולקריאת ספרים כהשקעה ארוכת טווח, מתמדת בתשתית החינוך. הנטייה להוסיף פרויקטים ולהתפזר האופיינית לנו כמדינה וכחברה מביאה לשינוי אג'נדות. האג'נדה של טיפוח אוריינות חייבת להישאר באופן קבוע "על המדף".
מוקדי עשייה עשייה חינוכית בתחום טיפוח האוריינות לאור הממצאים
לאור הממצאים חשוב בעיניי להשקיע במוקדים הבאים כדי לטפח כישורים אורייניים בקרב ילדים בגיל הרך:
• נדרש טיפוח אוריינות כבר מהגיל הרך, טיפוח המתמקד בהבנת הנקרא, הסקת מסקנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות
• לצד טיפוח כישורים אורייניים נדרש לתרום לגיבוש תפיסה של מסוגלות עצמית, של אמונה ביכולת ללמוד ולהשתפר (growth mindset) בקרב ילדים וגננות כאחד).
• נדרשת השקעה מרובה ומיוחדת בילדים המצויים בקבוצות שבהן הישגי האוריינות נמוכים במיוחד
•מאפייני הגננות והמורות קריטית להשגת מוביליות חברתית (מאפייני הגננות כוללים מחויבות לילדים, כישורי תיווך, כישורי ניהול כיתה לטובת עיסוק מתמיד בטיפוח אוריינות לצד כישורים חברתיים של כל הילדים).
חשוב מאוד להשקיע באיך עושים את הדברים ולא רק במה. יש לזכור שעל אף ההשקעה העצומה במחקר והתערבויות שחותרות לקדם שפה ואוריינות הפערים בין ילדים שמגיעים מרקעים סוציו-תרבותיים שונים רק הולכים וגדלים.
מה ניתן לעשות בגנים, במעונות יום, ובכיתות א'-ב' לטיפוח מתמיד ומעמיק של אוריינות הילדות והילדים?
בחלק זה אתייחס למוקדים של טיפוח ולא ארחיב. בבלוג שלי ישנם מאמרים המרחיבים על טיפוח אוריינות אינטנסיבי וממושך במסגרות החינוך לגיל הרך.
הפרקטיקות המומלצות בחינוך לגיל הרך לטיפוח האוריינות הן:
- התבוננות בעשיית הילדים בכלל והנוגעת לקריאה וכתיבה, והתייחסות, "התחברות" למעשיהם
- חשיפה לספרים בשפות האם השונות של הילדים
- עידוד השוואה בין טקסטים וספרים- (אינטר-טקסטואליות)-כמו גרסאות שונות של אותו ספר
- סביבה פיזית אוריינית עשירה: ספרייה בגן ובבית
- קריאה חוזרת של ספרי ספרית פיג'מה\ מכתבת אלפנאוס לפני שליחת הספרים הביתה
- מעורבות הורים גם באמצעות ספריית פיג'מה\מכתבת אלפנאוס
- עידוד של כתיבה חופשית ופונקציונלית
- עידוד ילדים בכיתות א-ב' לקרוא ספרי ילדים רלוונטיים ומותאמים להורים- ראו תוכנית "ילדים קוראים להורים"
- ניהול שוטף של פרויקטים הכוללים שימוש בייצוגים גרפיים (שלטים בגנים ציבוריים, שמות רחובות בישוב, שמות וסוגי חנויות וכו')
חשוב מאוד לזכור שעבודה עם ספרי ילדים (טקסטים ספרותיים וטקסטים מידעיים) היא גולת הכותרת של העשייה החינוכית בגיל הרך בתחום האוריינות. חשוב גם להבין שעשייה חינוכית נכונה הבאה להעשיר את שפתם של הילדים מתייחסת אל הילדים כבני אדם שלמים ומטפחת גם את כישוריהם הרגשיים והחברתיים. קריאה חוזרת דיאלוגית של ספרי ילדים איכותיים האהובים על הילדים חייבת להתבצע בקבוצות קטנות וקבועות ולדעתי גם הטרוגניות. במצב זה כל אחת ואחד מהילדות והילדים משתתף בשיח תוך כדי קריאה והן בדיון המסכם על כל ספר וספר המוקרא בקבוצה. הסיכום העונה בעצם לשאלה "על מה הספר הזה?" מחייבת לחשיבה אינטגרטיבית, להסקת מסקנות המתעלה מעל ומעבר לפרטים.
עבודה נכונה עם ספרי ילדים היא כזו שמביאה כל ילד וילדה להבין כל ספר וספר שבקריאתו החוזרת הוא או היא משתתפים. לשם כך יש לאמץ את הקריאה החוזרת של ספרי ילדים (טקסטים ספרותיים ומידעיים) כדרך חיים בגן ובכיתות א'-ב', לאורך כל השנה, במהלך כל השנים. נושאי הספרים ישתנו. יתווספו כל שנה ספרים חדשים. חשוב להבין שחשיפה שטחית לספרי ילדים המוקראים פעם, פעמיים במפגש המליאה של הגן איננה "עושה את העבודה". לשם טיפוח כישורי אוריינות מורכבים הכוללים ניתוח טקסטים, הסקת מסקנות, פרשנות והערכה נדרש חקר מעמיק של הטקסט המוקרא. יש ילדים שיהיו זקוקים למפגשים בקבוצות קטנות יותר (שניים שלושה ילדים) ולהשתתפות בקבוצות קריאה רבות יותר אבל ביכולתם של כל ילד וילדה לפתח כישורים אורייניים וביכולתה של כל גננת ומורה בתיווך וניהול כיתה נכונים להשיג את המטרה.
לסיכום, יש לראות בתוצאות מבחן פירלס קריאת השכמה להשקעה (בעיקר השקעת חשיבה וזמן) מאסיבית בטיפוח אוריינות בחינוך לגיל הרך – בעיקר עשייה משמעותית ואיכותית המתמקדת בקריאת ספרי ילדים רלוונטיים ואיכותיים.