הימים הם ימים של לפני ימי הזיכרון בישראל. בימים אלו נשמעות צפירות לזכר קורבנות השואה, מלחמות ישראל ופעולות האיבה. בפוסטים קודמים הצגתי את עמדתי שאין לדבר באופן יזום עם ילדים במסגרות החינוך לגיל הרך על יום השואה. עם זאת חשוב בעיניי מאוד מאוד להכין את הילדים לקראת צפירות הזיכרון הן ביום הזיכרון לשואה ולגבורה והן ליום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל. בנוסף, גם השנה בתקופה של החגים ישנה מתיחות ביטחונית המלווה לפרקים באזעקות צבע אדום בעקבות ירי טילים על ישראל. פוסט זה נכתב במקור באפריל 2022. בימים שבהם נכתב הפוסט בשנת 2022 ילדים ומשפחות בדרום ישראל התמודדו עם שיגורי טילים. הפוסט מעודכן באפריל 2023 , בחול המועד פסח. אחרי שיגורי טילים לגליל המערבי(שיגור חסר תקדים בעוצמתו), לעוטף עזה ופגיעה ללא הפגעים בבית בעיר שדרות. כתוספת בשנה זו היו פיגועים קטלניים בבקעה בטיילת בתל אביב. . עקב כך מתעורר הצורך להתייחס בשיחותנו עם הילדים הצעירים להבדלים בין אזעקות לבין צפירות. פוסט זה מכוון לגננות, מורות והורים.
מטרת פוסט זה להזכיר לכולנו – גננות ומורות והורים להכין את הילדים לקראת צפירות ימי הזיכרון ובאותה הזדמנות להזכיר את ההבחנה בין צפירות לאזעקות.
צפירה נמשכת לרוב דקה או שתי דקות, והיא באה לציין אבל ציבורי. ניתן להסביר לילדים צעירים שהצפירה נועדה לזכור ולתת כבוד לאנשים שמתו בזמן מלחמות שקרו מזן ורחוק (כשמדובר ביום הזיכרון לשואה) ובישראל (כשמדובר ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל).
אזעקה לעומת זאת היא עולה ויורדת ומטרתה להתריע על סכנה קרובה של תקיפה אווירית. בישראל מדובר באזעקה המתריעה על סכנה הנשקפת מטילים.
חשוב מאוד לדבר עם הילדים על ההבחנה בין צפירות ואזעקות מכמה טעמים:
1. במקרה של צפירות ימי הזיכרון ההכנה לקראת הצפירה הצפויה שעיתויה ומשכה ידועים מראש באה לתת לילדים הצעירים תחושה של ביטחון ושליטה על המצב.
2. בעוד שמטרת ההכנה לקראת הצפירות של ימי הזיכרון הוא להרגיע ולא נדרשת מהילדים הצעירים שום פעולה ממשית, במקרה של אזעקות המתריעות מפני סכנה על הילדים ללמוד לשתף פעולה עם הנחיות של התגוננות בין בממ"ד או במקום בטוח אחר המתאפשרים בבתים ובמסגרות החינוך.
חשוב מאוד בימים אלו אפוא לדבר עם הילדים על הבדלים בין אזעקות לבין צפירות של ימי הזיכרון. חשוב להרגיל את הילדים להבחין בין הצלילים שלהן (צפירה היא רציפה בעוד שאזעקה היא עולה ויורדת). כמו כן, חשוב להסביר שצפירות הן מוסכמה חברתית שמטרתה להנציח את נפגעי מלחמות ופעולות שקרו בעבר. בעיניי חשוב לא לחייב ילדים צעירים לעמוד דום אלא לעמוד דום בעצמנו. חשוב גם לא לנזוף בילדים שצוחקים או אינם עומדים דום בזמן הצפירה. חשוב לא לחייב ילדים להיראות עצובים בימים אלה. ילדים בסך הכול חיים את הרגע וחשוב שלא ירגישו אשמה אם לא מרגישים באותם רגעים עצב. בימי הזיכרון הייתי מזכירה כמה וכמה פעמים שמדובר בצפירה ולא באזעקה.
במקביל אם מדובר באזעקה ממתריעה יש לחזור על כך שבזמן האזעקה על הילדים לגשת בהשגחת המבוגרים למרחב המוגן ולהישמע להנחיות המבוגרים. בזמן האזעקה הכרחי להישמע להנחיות כיוון שהישמעות זו שומרת על ביטחונם. אני מציעה שבימים אלו שסמוכים לימי הזיכרון אם יישמעו אזעקות מתריעות, ייאמר מידי פעם לילדים שמדובר באזעקה ולא ולא בצפירה . בנוסף הייתי מידי פעם שואלת ילדים יחידים מהו ההבדל בין אזעקה לצפירה על מנת לתרום להטמעת ההבחנה ביניהן.
ראו גם סרטון יו טיוב שמציג הבדלים בין צלילי מכוניות חירום, אזעקות וצפירות .
אני מפנה כאן לפוסט קודם המתייחס באריכות לתיווך אזעקות צבע אדום.