ביום א' הקרוב, 27.10.2024, כ"ה תשרי תשפ"ה, יתקיים יום אבל לאירועי ה – 7.10 ולמלחמת חרבות ברזל. במרכז יום האבל שני טקסים: טקס לזכר הקורבנות האזרחיים וטקס לזכר החיילים שנפלו. זאת על פי על פי החלטת ממשלה 1525 מיום 17.03.24 שבה נקבע שיש לציין בכל שנה את יום כ"ד בתשרי כיום זיכרון לאומי במדינת ישראל לאירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל (שם זמני). אם כ"ד בתשרי חל ביום שישי או בשבת (כמו השנה!), יחול יום הזיכרון הלאומי ביום ראשון שלאחריו. באותה ישיבה הוחלט גם כי בשנה הראשונה לציון היום הלאומי, שנת 2024, ייערך באופן חד פעמי טקס גם בתאריך הלועזי – ב-7 באוקטובר, והחל משנת 2025 יצוין יום זיכרון לאומי בתאריך העברי שבו חל 7.10.2023. לציון יום זיכרון לאירועי 7.10 בתאריך הלועזי 7.10.2024 היה הגיון רב לאור החיבור של האוכלוסייה לתאריך הלועזי והצורך העז להתייחס לקורבנות ולהזכיר את החטופים. ואכן, ב- 7.10 התקיימו שני טקסים: אחד של הממשלה וה"טקס לאומי" שאורגן על ידי נציגי המשפחות. זאת ועוד, מאז ה- 7.10.2024 וביתר שאת במהלך חג סוכות ובשמחת תורה התקיימו אירועי זיכרון בישובים הנפגעים וסיורים באתרי הנצחה. וזאת במהלך המלחמה המתמשכת, כשמצטרפים מידי יום חללים למשפחת השכול המדממת. זאת ועוד, 101 חטופים (חיים ומתים) מצויים עדיין בשבי החמס ורק בימים אלה התבשרנו על חידוש המגעים להחזרת החטופים שהיו מוקפאים הלכה למעשה בשבועות האחרונים.
החלטת הממשלה המקורית מישיבתה בתאריך 17.3.2024 הייתה הגיונית ועלתה בקנה אחד עם הצרכים והקשב של האוכלוסייה. בהמשך הוחלט, למרות קיום שני הטקסים ב- 7.10.2024 על ציון יום אבל לאומי נוסף בתאריך העברי. אלא שבשונה מציפיות , רצון וקשב הציבור לקראת ה- 7.10.2024, מעט מאוד תשומת לב של הציבור מתרכזת ביום האבל הלאומי אשר יחול ב27.10.2024 ובטקסים המצויים במרכזו. הכאב העז של המשפחות השכולות ושל משפחות החטופים, הדאגה העמוקה לשלום החיילים והחיילות בחזיתות השונים, והמצוקות של משפחות המפונים מותירים מעט מאוד משאבים נפשיים פנויים להתייחסות לטקסים. חודש אוקטובר מסתמן כחודש עם מספר הנפגעים הרב ביותר מאז חודש דצמבר 2023 שבו התחיל התמרון הקרקעי בעזה. רק בשבוע האחרון 27 ילדים התייתמו בעקבות מות הוריהם בקרבות.
באשר למסגרות החינוך בכלל ומסגרות החינוך לגיל הרך בפרט, יצוין שהילדים חזרו ברובם למסגרות החינוך אחרי חופשה ארוכה שהחלה ב- 10.10. נזכיר גם שתלמידים בצפון הארץ אינם לומדים כמעט בכלל מאז הכניסה של צה"ל ללבנון והחשיפה המתמדת שלהם לירי טילים. אני מעריכה שגם בחלקי הארץ האחרים חגי תשרי השנה היו מלווים בכאב וצער ודאגה. כמעט בכל המדינה היו בתקופה זו בזמן זה או אחר שיגורי טילים. המחשבה כעת מוקדשת יותר לעתיד ומה שנחוץ ביותר לילדים ולמבוגרים כאחד הוא תקווה שמציאות החיים הקשה תשתנה. אמפתיה והזדהות עם משפחות הנרצחים והנופלים הכרחיות בכל ימות השנה ולא רק בימי זיכרון. המחשבה ברמה הלאומית צריכה להיות כיצד עוטפים את משפחות הנפגעים, כיצד מנגישים שירותים וטיפול כדי להקל על פצועי נפש וגוף.
אזכיר גם שהטקסים הממלכתיים ביום א', 27.10.2024 צפויים להתקיים בשעות הבוקר: ב- 11:00 הטקס הצבאי ובשעה 13:00 הטקס הממלכתי. בשעות אלה הילדים אמורים להימצא מסגרות החינוך. זאת ועוד, הוחלט שהשנה לא חלה חובה לסגור את העסקים בערב יום הזיכרון.
לאור כל אלה, נראה כי בהתאם למה שמסתבר כחוכמת ההמונים, ובייחוד לאור העובדה שיום הזיכרון הראשון לאירועי 7.10.2023 ומלחמת חרבות ברזל צוין שלושה ימים לפני יציאת הילדים לחופשה, בהשתתפות מאסיבית של משפחות הנפגעים ובתמיכתן, רצוי במסגרות החינוך בכלל ובמסגרות החינוך לגיל הרך בפרט "להוריד פרופיל" בכל הנוגע לטקסים והנצחה פורמליים ולהקדיש קשב ותשומת לב לתחושות התלמידים ולתת מענה לצרכים שלהם. לכן, עם השיבה מחופשת חגי תשרי הארוכה, הכרחי להבין מהילדים בכל מסגרת חינוכית מה שלומם ואיך הם חוו את חופשת החגים. הדבר נכון במיוחד לגבי הילדים מצפון הארץ שעדיין אינם מגיעים פיזית למסגרות החינוך. חשוב וניתן לקיים עם הילדים שאינם מגיעים למוסדות החינוך מפגשי זום ולמקד בהם את הדיון בשאלה מה שלום הילדים והמשפחות. לכן במפגשים קבוצתיים ובמפגשי מליאה חשוב למקד את השיח בחוויות הילדים ומהשפחות במהלך חגי תשרי.
תשומת לב מיוחדת צריכה להיות מוקדשת לאיסוף מידע על בני משפחה של הילדים שנפגעו ב- 7.10 או במלחמה ובמהלך פעולות האיבה שהתרחשו בשנה האחרונה בארץ. עם אותם ילדים ועם משפחותיהם חשוב לקיים שיחות אישיות לפני ה- 27.10. חשוב מאוד שגננות ומורות יבינו מהמשפחות באיזה אופן הן מצפות שיתייחסו לפגיעות בקרב בני משפחותיהם במסגרת החינוכית. בסופו של דבר ההחלטה תתקבל על ידי גננות ומפקחות ומורות והנהלות בתי הספר לגבי אופן ההתייחסות לילדים ששבני משפחותיהם נפגעו במסגרת החינוך.
באשר לילדים בחינוך לגיל הרך חשוב לשמור על שגרת יום רגילה המקנה לילדים ביטחון כמומלץ בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך הנוגע לציון יום הזיכרון לאירועי ה7.10 ומלחמת חרבות ברזל. הן ביום הזיכרון עצמו והן בהמשך השבוע הראשון ללימודים שאחרי חגי תשרי חשוב להציע לילדים פעילויות חופשיות: משחק סוציו דרמטי, ציור ועבודה בחומרי יצירה (גם חומרי יצירה מהטבע כגון עלים, קליפות גזעים, תרמילים ועוד). חשוב שהגשת החומרים לא תתמקד בנושא ספציפי (לרבות יום הזיכרון) אלא יוצע לילדים לייצג באמצעות חומרים מוקדי עניין, רגשות ומחשבות שלהם. חשוב גם שגננות ומורות תתבוננה במשחק והיצירה החופשיות של הילדים ותבקשנה התייחסות אחרי השלמת היצירות על מנת להבין מה מעסיק ומטריד את הילדים. בדרך זו, מעקב אחר משחק ועבודת הילדים עשוי לשקף מה מעסיק, מעניין ומטריד אותם. בדרך זו ניתן להבין באיזו מידה ובאיזו דרך השאירו אירועי המלחמה עקבות בתודעת הילדים. אני בהחלט חושבת שטיפול הולם סביב המלחמה כולל מחויבות עמוקה לרווחתם הנפשית של כל הילדים לצד הפגנה של התייחסות והערכה אמיתיות וכנות לאנשים ששילמו מחירים אישיים במהלך השנה האחרונה.
חשוב כמובן לציין שהתעניינות מתמשכת בתכנים שהילדים מעלים בכלל וסביב המלחמה והאבדות חשובה במשך כל ימות השנה ולא רק סביב ימי הזיכרון. לכן הצעתי למחנכות בימים אלה של מלחמה מתמשכת היא לנקוט בעמדה של הקשבה לילדים ותיווך המציאות צעד אחרי אגודל אחר התייחסויותיהם כתחליף לניסיון להציע תכנים למעלה. ילדים (וגם מבוגרים) אינם זקוקים היום לסיסמאות והצהרות ודפי מסרים אלא לשיח מלב ללב שמעניק להם תחושה של ביטחון ומצליח להכניס סדר באופן שבו הם מבינים את המציאות.
כמענה לשאלות הורים וילדים באשר לאופן ההתנהלות של מסגרות החינוך ב- 27.10.2024 ניתן לומר שבשנה המיוחדת הזו, נערכה במסגרת החינוכית פעילות מיוחדת לציון 7.10 בתאריך הלועזי (לפני יציאת הילדים לחופשת חגי תשרי) ולכן כדי לא להקשות ולא לבלבל לא תהיה השנה התייחסות מיוחדת ליום הזיכרון המצוין השנה בשנית ב- 27.10.
אני מציעה זאת גם לגבי ילדי כיתות א'-ג' ולא רק לגבי ילדי הגן. גם אם בתי הספר מקיימים טקסים אני מציעה שהתלמידים הצעירים ביותר בבית הספר לא ישתתפו בטקסים. גם בכיתות א'-ב' אני חושבת שנושאי השיחה צריכים להיות מה עבר על הילדים בחופשת החגים ומהן תוכניותיהם החברתיות והלימודיות בתקופה שאחרי החגים.
לסיכום, בעקבות החלטת הממשלה נקבע שיתווסף במדינת ישראל יום זיכרון אשר יתמקד באירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בהחלטת הממשלה נקבע שיום הזיכרון הנוסף יצוין בתאריך העברי שחל ב – 7.10.2023 (כ"ד תשרי אלא אם כן תאריך זה יחול בשישי בשבת או בשמחת תורה. במקרים אלה יזוז ציון יום הזיכרון-כמו בשנת תשפ"ה שבו מתוכנן יום הזיכרון בכ"ה תשרי). באותה ישיבת ממשלה הוחלט גם שבשל המשמעות המיוחדת של תאריך השבעה באוקטובר בקרב האוכלוסייה יצוין יום היכרון לאירועי 7.10 ומלחמת חרבות ברזל גם ב – 7.10.2024. ואכן ב- 7.10.24 התקיימו שני טקסי זיכרון (אחד ממשלתי ואחד לאומי מטעם המשפחות). סביב יום 7.10.2024 -ל פני ביום עצמו ואחריו-התקיימו ומתקיימות אין ספור פעולות הנצחה ביוזמת המשפחות והישובים שנפגעו. במקביל, בתקופה זו עלה מספר החיילים ההרוגים (בעיקר בלבנון וברצועת עזה) והפצועים במלחמה ומירי טילים. מספר הנפגעים בחודש אוקטובר 2024 הגיע לשיא, לפני שהחודש הסתיים. בנוסף נזכור ש101 אנשים (חיים ומתים) ממשיכים להירקב בעזה ועשרות אלפי אנשים מפונים מבתיהם. במציאות זו, איני חושבת שמעבר לטקסי הממשלה, יש לקיים טקסים במוסדות החינוך וודאי לא במוסדות החינוך לגיל הרך (וזה כולל ילדים בכיתות א'-ג'). מה שנחוץ אחרי שהילדים שבים מחופשת חגי תשרי הוא שהגננות. המורות והמורים והמורות יהיו קשובים מאוד לרגשותיהם, מחשבותיהם, דימיונותיהם ויתאימו את ההסברים לשאלות ולאמירות הילדים. בתקופה קשה זו איני חושבת שהילדים פנויים לקלוט מסרים אלא זקוקים לאוזן קשבת ולשיח שיחזקו את האמון שלהם במבוגרים המסייעים להם להבין את המציאות. טקסים נוספים המציינים את אירועי 7.20.23 ומלחמת חרבות ברזל ימתינו לשנים הבאות בתקווה שמציאות חיינו אז תהיה כזו שניתן יהיה להתבונן בה ממרחק מסוים.
