מטרת הפוסט להדהד מסרים שמעודדים שילוב של אנשים עם צרכים מיוחדים מגוונים בעבודה, על בסיס כישוריהם הרלוונטיים לאותה העבודה, ומתוך התעלמות מסימפטומים של לקויותיהם שאין להם כל קשר לביצוע העבודה שהנדרשת. הפוסט נכתב בהשראת הסדרה "תנו להם לעבוד" שמשודרת בתאגיד השידור הציבורי כאן 11 ובעקבות פתיחת התוכנית "תתקדמו" שמתמקדת בגיוס מלא לצה"ל של צעירים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. תוכנית זו היא תוצר של יוזמתו של סרן אורי הלר, קצין בעל אבחון של אוטיזם.
על שילוב בעלי שונות נוירולוגית בעבודה- תוכנית הטלויזיה "תנו להם לעבוד"
בסדרה הישראלית "תנו להם לעבוד" המשודרת החל מיולי 2021 בתאגיד השירות הציבורי כאן 11 , תשעה נשים וגברים שמאופיינים על ידי שונות נוירולוגית (אוטיזם, תסמונת טורט, שיתוק מוחין) מנסים בליווי מומחי התוכנית להשתלב בשוק העבודה ובכך לממש את הפוטנציאל שלהם. בראיונות איתם מתגלים ניסונותיהם הרבים הקודמים להשתלב ללא הצלחה בשוק העבודה. הסדרה מפגישה אותנו עם האנשים עם ה"מוגבלויות", עם בני המשפחה שלהם, עם מעסיקים ששוקלים לשלב אותם במסגרות העבודה ועם מומחים שמלווים אותם, מסייעים לגלות את חוזקותיהם ומדריכים אותם. התוכנית מסייעת לזהות את הכישורים המיוחדים של כל אחד מתשעת המועמדים להשתלבות בעבודה. אנחנו כצופים יחד עם המעסיקים הפוטנציאליים לומדים להתעלם מהסימפטומים הגלויים של המועמדים (להתעלם מהדיבור הכפייתי של אור שחולם על קריירה של עיצוב תלבושות ותפאורה לתיאטרון, להתעלם מהטיקים של בר שמכשיר עצמו להיות מאמן כושר וכו') ולהתמקד בכישורים הרלוונטיים לעבודה: גזירה ותפירה מדויקות אצל אור, גמישות גופנית וחן אישי מעוררי התפעלות אצל בר. מה שנבחן על ידי המעסיקים בסדרה – לדוגמה, המעסיקות הצעירות הפוטנציאליות של אור, מנהלי מכון הכושר שבוחנים את התאמתו של בר- הוא הכישורים הנדרשים להשלמת המשימות, ואת המבחנים האלו הם עוברים בצורה טובה למדי. הצפייה בסדרה מעלה מחשבות על כך שחלק ניכר מהמגבלות של האנשים המופיעים בסדרה, ושל אנשים עם שונות נוירולוגית בכלל, הן תוצר של התייחסות החברה לסימפטומים הגלויים שלהם, שאין להם קשר לביצוע משימות. בין תשעת האנשים נכלל גם אברהם רואש בן 43 עם שיתוק מוחין. הוא "עורך דין ומגשר, בעל תואר שני במשפטים. הרבה לפני שהוסמך לעורך דין, הוביל אברהם מאבקים חברתיים גדולים לטובת אוכלוסיות עם מוגבלויות בעיר נתניה, כגון הנגשת כספומטים ובתי כנסת" (מתוך הצגתו באתר). תעסוקה בהייטק נחשבת ליוקרתית ומשתלמת ביותר בעידן שלנו. אביעד לונדון המשתתף בסדרה התקבל לתפקיד של בדיקת איכות התוכנה (QA), עבודה שעולה בקנה אחד עם מאפיין האוטיזם של ראיית פרטים וחזרתיות. הסדרה מפגישה אותנו עם אנשים בשר ודם ולא עם "המוגבלות". התנהגויותיהם מעלות לעתים חיוך. אין ניסיון להתעלם מהקשיים שמציבה השונות הנוירולוגית לאנשים. בסדרה נעשה ניסיון להבחין בין מאפיינים והתנהגויות שרלוונטיים לעבודות שהמועמדים מנסים להתקבל אליהן לבין סימפטומים שאינם מפריעים כלל לביצוע העבודה עצמה. המבחן האולטימטיבי באם להתקבל לעבודה כזו או אחרת או לא, מתמקד בהימצאותם או היעדרם של כישורים רלוונטיים לתפקיד. חשוב שנזכור שלכולנו מגבלות, גלויות או סמויות. זאת ועוד, לא כל האנשים ה"רגילים" הינם מוכשרים ואינטליגנטים באותה מידה. לא כל אחד מתאים לכל תפקיד. ה"חוכמה" היא שכל אחד יחפש ויתקבל לעבודה שמתאימה לכישורים ולתחומי העניין שלו. חשוב להשתחרר מהתפיסה שאנשים עם "מוגבלויות" אינם כשירים לעבודה או שעליהם לעסוק כל חייהם בעבודות רוטיניות שבאות "להעסיק" אותם ולא להביא לידי ביטוי את מי שהם כבני אדם.
הסדרה מבוססת על הפורמט האנגלי של BBC2 , פורמט שנקרא Employable me. סדרות דומות משודרות בערוצי טלויזיה של מדינות נוספות כביטוי של מגמה עולמית להבטיח זכויות אדם ובהן זכות לעיסוק הולם ככישורים ויכולת לכל אחת ואחד.
גיוס צעירים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לצה"ל במסגרת יחידת "תתקדמו"
בסוף חודש יולי 2021 מתגייס המחזור הראשון של היחידה "תתקדמו" המורכבת מצעירים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. יוזם היחידה הוא סרן אורי הלר, יועץ לראש חטיבת התכנון באכ"א (אגף כוח אדם), שבעצמו מאובחן כאוטיסט. הוא הקצין עם אוטיזם הראשון בצבא. הכוונה בגיוס הצעירים האוטיסטים שמספרם הולך ועולה בשנים האחרונות היא לאפשר גיוס לתפקידים משמעותיים בצבא, שהולמים את הפרופיל האישי של המתגייסים. מודגש שהיחידה איננה "מחלקת שיקום", אלא בכוונתה לקדם צעירים עם אוטיזם על מנת לאפשר להם לחיות חיים משמעותיים ולהשתלב אחר כך בשוק העבודה במגוון מקצועות שהולמים את כישוריהם. כנראה שלא במקרה, היוזם של היחידה הוא אדם עם אוטיזם שמכיר הן את פוטנציאל ההשתלבות והן את הקשיים והמהמורות שעומדים בדרכם של צעירים אוטיסטים. כבר בזמן הגיוס הראשון צעירים עם אוטיזם לא יקבלו פטור אוטומטי אלא יוזמנו לראיון בבאקו"ם – אם ירצו בליווי ההורים. הצעירים שיזכו בכך יקבלו קורס הכנה וחונכות אישית. השיבוץ לתפקידים ייעשה אחרי בדיקת התאמה אישית של כל מועמד. זאת ועוד, נחתם ההסכם עם הביטוח הלאומי שהצעירים ימשיכו לקבל את קצבת הביטוח הלאומי במקביל למשכורת הצה"לית. ניכר בתכנון שהיוזמים חשבו על כל הפרטים וסתמו פרצות שונות. לדוגמה, צעירים עם אוטיזם יקבלו תעודה מיוחדת שתצורף לפנקס החוגר שיוצגו לשוטרי המשטרה הצבאית כדי למנוע הסתבכות עם שוטרים שאינם גמישים מספיק לזהות קשיים של החיילים עם אוטיזם.
היחידה הזו לא הייתה יוצאת לדרך כנראה ללא הדחיפה של אורי הלר, שבשל מצבו שלו הבין את הצורך של אוכלוסיית האוטיסטים ושל המדינה. הלר מרבה לספר בכתבות שהוא כותב על המסלול הקשה שהוא עצמו עבר עד להתקדמותו בצבא. הוא מספר על כך שמשפחתו דחתה אותו על רקע קשייו ושאת עתידו הוא בנה בעצמו באמצעות לימודים בתחום המחשבים והשתלבות בצבא למרות הקשיים. בדרכי פעולתו הוא מפלס את הדרך לצעירים אוטיסטים נוספים שלא יצרכו לעבור את כל המכשולים שהוא ורבים אחרים עברו.
לסיכום, ההתגייסות לצה"ל וההשתלבות בעולם העבודה תורמות גם לחברה ולא רק לצעירים עם אוטיזם. ""בשנת 2011 למדו במערכת החינוך כ-5,000 אוטיסטים, כיום לומדים בה כ-30,000. יותר משליש משמונים אלף הילדים המוכרים עם מוגבלות בישראל הם עם אוטיזם, והם רוצים להתקדם בחייהם יחד איתכם"-כותב הלר. תוכניות טלויזיה מסוג "תנו להם לעבוד", "סליחה על השאלה", שירותם הצבאי של חיילים עם אוטיזם בצבא, עם הכנה מתאימה של החיילים ושל הסביבה, והשתלבות בעבודה עשויים להפחית סטריאוטיפים לגבי "אוכלוסיות מיוחדות" בקרב הציבור הכללי, ולהגדיל את מגמות ההשתלבות בלימודים, בצבא ובעבודה של אנשים עם מגוון מוגבלויות. מגמה זאת תיטיב עם האנשים וכאמור גם עם החברה.