מטרת הפוסט לעודד התארגנות של מחנכים, מפעילי קייטנות והורים בקהילות השונות לעידוד קריאה יומיומית, אינטנסיבית של ילדים צעירים במהלך החופש הגדול. אחרי הצגת הרקע להצעה זו, אציע שני רעיונות שעשויים לאפשר קריאה ומעקב אחרי הקריאה בחודשי הקיץ. אני משערת ומקווה שמחנכות והורים יחשבו על רעיונות נוספים לאלו שמופיעים בפוסט זה.
רקע להצעה לעודד יומני קריאה וקבוצות קריאה במהלך החופש הגדול
בשבוע הבא יוצאים ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודיים לחופש הגדול אחרי שנת לימודים מיוחדת במינה, שנת לימודים שבמהלכה "השתוללה" מגפת הקורונה. שנה שבה עברנו שני סגרים וחווינו מגבלות שונות שצמצמו את אפשרויות הבילוי של מבוגרים וילדים כאחד. סגרים אלו פגעו בראש ובראשונה ברציפות הקשרים הבין אישיים והלמידה במסגרות החינוך. המגפה דעכה אחרי הסגר השלישי הודות למבצע החיסון המוצלח בישראל וכולנו קיווינו שקיץ 2022 ותחילת שנת הלימודים תשפ"ב יהיו רגילים, "נורמליים". אלא שלקראת סוף שנת הלימודים, עוד לפי שילדי הגנים ותלמידי בית הספר היסוגי יצאו לחופשה, מתחוור שנתוני ההדבקה בנגיף הקורונה נמצאים במגמת עלייה בישראל. אחרי חודשים רבים שהיו מאופיינים במגמה הדרגתית ואופטימית של "הקלות", מגבלות על ההתנהלות שלנו חזרו לבמה בגלל סכנה של התפשטות מחודשת של נגיף הקורונה.
נזכור גם שמשבר הקורונה תרם להעמקה של הפערים בין ילדים שחיים במשפחות מטפחות ובעלות מודעות לחשיבות ההשכלה ותנאי חיים טובים, לבין ילדים שחיים בסביבות מוחלשות שבהן הורים הנאבקים על הישרדות כלכלית ואינם מסוגלים להעניק לילדים תנאיי למידה נאותים. פערים ענקיים בין חלקי האוכלוסייה השונים גורמים לכך שילדים צעירים רבים אינם מקבלים סיכוי סביר לגדול ולהתפתח כאזרחים משגשגים ותורמים לחברה. במקביל, פערים גדולים בין חלקי האוכלוסייה השונים מחלישים את החברה כולה ופוגעים בחוסנה.
לכן אני חושבת שצמצום פערים ויצירת תנאים למוביליות חברתית הם משימה חשובה מאוד תמיד וקריטית ממש בתקופה של מגיפה עולמית שמועד ה"תפוגה" שלה איננו ידוע . מהמחקר אנחנו לומדים שטיפוח שפה ואוריינות נחשב לקריטי ממש בשש שנות החיים הראשונות אם אנחנו באמת מתכוונים ליצור תנאים של מוביליות חברתית. אותם מחקרים מייחסים לטיפוח השפה והאוריינות תפקיד חשוב מאוד במהלך כיתות א' עד ו'. התייחסות לטיפוח אוריינות כגורם קריטי נסמכת על "מפת הידע" , פרי מחקר של ERI (Research for Social Impact) שנערך בשותפות עם משרד החינוך, ג'יוינט ישראל-אשלים, קרן רש"י, גינסאם, משרד העבודה והרווחה ויתד. אני מציגה למטה תרשים שמייצג את ליבת מפת הידע, והוא עשוי לכוון את קובעי המדיניות ואת המחנכים לכיווני השקעה בחינוך שמטרתו יצירת תנאים למוביליות חברתית.
הדרך המשמעותית ביותר לטפח שפה ואוריינות היא קריאה אינטנסיבית של טקסטים רלוונטיים שמעניינים את הילדים. בגיל הרך ספרי התמונות שמהם יש בשפע היא הדרך החשובה והמרכזית ביותר לטיפוח שפה ואוריינות. לכן, הכרחי בעיניי ליצור תנאים לכך שילדים בגיל הגן וראשית בית ספר יסודי יעסקו בקריאה גם בחודשי הקיץ: בין במסגרת פעילות לא מאורגנת ובין במסגרת פעילות מאורגנת בקייטנות.
בבלוג אני כותבת רבות על טיפוח קריאה בגיל הרך- להעמקה אתם מוזמנים להיכנס לכאן.
למה חשוב "לעשות משהו" מאורגן בחופש הגדול ?
החופש הגדול מבורך ומקל מצד אחד, ומצד שני הוא יוצר קטיעה של רציפות הלמידה. גם בשנה רגילה יש ילדים שקטיעת הלמידה מסיגה אותם לאחור. בשנה מיוחדת זו, שבה הסגרים הפכו את הלמידה לבלתי רציפה גם במהלך שנת הלימודים, חבל מאוד לא למנוע נסיגה נוספת בכישורי הילדים. מנגד, החופש הגדול מאפשר גם לעשות דברים של כיף. קריאת ספרים עשויה להיות דרך בילוי נהדרת וגם ההזדמנות של העמקת הכישורים האורייניים עבור ילדים בגיל הגן וראשית בית הספר היסודי.
מה שנחוץ הוא הקניית הרגלי קריאה בקרב ילדים שבחירה בקריאת ספר איננה בהכרח דרך הבילוי העיקרית שלהם. לכן, אני מציעה שיונהגו קבוצות ויומני קריאה כפעילות מועדפת לחופש הגדול בין שנות הלימודים תשפ"א-תשפ"ב. בימים אלו מחולקות לילדים מתנות שונות. אחת המתנות שעלותה איננה גבוהה עשויה להיות מחברת שכל ילד יכול לקשטה –מחברת שמטרתה להוות יומן קריאה לחופש הגדול. ביומן יתבקש כל ילד לתעד או לכתוב מהם הספרים שאותם הוא קרא או שקראו לו אותם במהלך החופש הגדול. זאת ועוד, ניתן לחלק את ילדי הגן וכיתה א' לקבוצות ולעודד אותם לעסוק בחופשת הקיץ בקריאה ושיתוף הנוגע לספרים שקראו.
אני חושבת שבשנה מיוחדת כמו השנה, בכל מחוז ובכל בית ספר חשוב שימונו בעלי תפקידים שיעמדו בקשר עם הילדים גם במהלך חודשי הקיץ. ברור שגננות ומורות מחכות לחופשה שלהן ולכן בכל מערכת יש לתת את הדעת מי ממונה על קשר עם התלמידים במהלך חודשי הקיץ. לא נראה לי הגיוני שבשנה זו ננתק את הקשר עם הילדים. ברור שילדים שבאים ממשפחות יותר מבוססות יימצאו בקייטנות ובסביבה מגנה ומטפחת. נשאלת השאלה אם מישהו יודע היכן נמצאים כל הילדים במהלך חופשת הקיץ, ונשאלת גם שאלה מהו אופי הפעילות בקייטנות ובבתי הספר של החופש הגדול שמופעלים על ידי ארגונים שונים במהלך החופש הגדול.
טענתי היא שהיום בישראל אין בעיה של חוסר בספרים לילדים צעירים. ספרים הם משאב מונגש לילדים צעירים בעברית ובערבית. "ספרית פיג'מה" ו“מכתבת אלפאנוס” מחלקות כל שנה שמונה ספרי ילדים לכל ילדי הגנים ולחלק מילדי המעונות ותלמידי א'-ב'. זאת אומרת שלכל ילד אמורה להיות בבית ספריה קטנה של כמה עשרות ספרי ילדים. בנוסף, מתפשטת התופעה של ספריות ציבוריות קהילתיות במרחב הציבורי. ניתן לראות ספריות כאלו בגינות ציבוריות , בחצרות בתי ספר ועוד. אני לא יודעת אם התופעה קיימת בישובים דוברי ערבית. אם לא, ניתן אולי לעודד הקמת ספריות ציבוריות קהילתיות כאלו גם בישובים אלה.
י
עיסוק בקריאה חוזרת ומעקב אחרי הקריאה
אני חושבת שרשויות מקומיות עשויות להתארגן לעיסוק בקריאה שיטתית ומעקב אחרי קריאה בקרב הילדים הצעירים. נדרש אולי תיווך של גני הילדים ובתי הספר להרכבת קבוצות הטרוגניות בישובים השונים שמתמקדות בקריאה חוזרת של ספרי ילדים. מי שעשוי יםלהנחות את הקריאה הם תלמידי תיכון כחלק מפעולות ההתנדבות שלהם, סבים וסבתות פנסיונרים בישובים עצמם או בישובים סמוכים ואזרחים אחרים. יומני הקריאה שנבקש מהילדים לנהל (בין באמצעות מחברות פיזיות או באופן דיגיטאלי) עשויים לשמש למעקב עצמי ולמעקב של הורים ומחנכים אחרי הקריאה של הילדים.
בכל מקרה, יש להנחות את מפעילי הקייטנות לכלול בתוכניות העבודה שלהם קריאה חוזרת בקבוצות קטנות במהלך הקיץ. לצערי, ניסיוני בשנים האחרונות מלמד אותי שמעט מאוד זמן מהפעילות בקייטנות הרשויות המקומיות, אם בכלל, מוקדש לקריאת ספרים. רבות מהקייטנות מתנהלות בגני הילדים עצמם- גני ילדים בהם ישנן ספריות. מודעות לחשיבות הקריאה החוזרת של ספרי ילדים חייבת לחלחל לכל מי שעוסק בחינוך בכלל ובחינוך לגיל הרך בפרט. אין לנתק את הילדים במהלך חודשי הקיץ מספרים ומקריאה. ברור שישנם ילדים והורים רבים שאינם זקוקים לזריקת עידוד של הרשויות המקומיות ושל משרד החינוך כדי לעסוק בקריאה בחודשי הקיץ. לילדים האלו אינני דואגת. אני דואגת לילדים שהניתוק מספרים ומקריאה רק יתרום להעמקת הפערים בינם לבין ילדים אחרים.
תודה לך פרופ' קלודי יקרה על הפוסט שלך בנושא עידוד הקריאה, שהינה אחד מגורמי הבסיס החשובים להצלחת הילדים בהמשך דרכם בחיים, כל זאת תוך שמירת הרצף ובככל זה למרות פגעי "הקורונה" בעברנו הקרוב ולצערי עם צפי גם בעתיד.
ובנימה האישית; החזרת אותי בהתרגשות עשרות שנים רבות אחורה; לרישום חוויותיי הרבות ביומן הקריאה שניהלתי דאז באהבה ביוזמת המורים שלי לספרות!
בהוקרה, אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי