אני כותבת את הפוסט בעקבות פרסום נתוני בחינת תמונת מצב בנוגע להבנת הנקרא של תלמידי כיתה ד' בישראל. בחינת תמונת מצב החליפה את מבחני המיצ"ב מתוך ניסיון להעריך את הישגי התלמידים במערכת החינוך הישראלית מצד אחד, ומצד שני להימנע מהבעיות שיוחסו למבחן המיצ"ב. עם אלו נמנים בזבוז הזמן שהוקדש בבתי הספר להכנת התלמידים לקראת המבחן, שהיווה הערכה של בתי הספר לא פחות מאשר של התלמידים. כך או כך, אנחנו צריכים לדעת היכן הילדים ואנחנו כחברה ומערכת החינוך עומדים ביחס לשליטתם של ילדי ישראל במיומנויות קריטיות כגון הבנת הנקרא. אני מבססת את הפוסט על כתבה של שירה קדרי-עובדיה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" ב15.6.2021.
נתוני מבחן "תמונת מצב" הצביעו על : א. ריבוי ילדים (רבע מהתלמידים דוברי העברית וכמחצית התלמידים דוברי הערבית) שאינם שולטים במיומנויות בסיסיות של הבנת הנקרא בכיתה ד'; ב. פערים גדולים מאוד, בלתי נסבלים, בין ילדים הבאים ממשפחות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה לבין ילדים המשתייכים למשפחות ברמה סוציו-אקונומית גבוהה בהישגי הילדים בהבנת הנקרא. פערים אלו נמצאו גם בקרב דוברי העברית וגם בקרב דוברי הערבית; ג. ציוני הבנות בהבנת הנקרא בקרב שתי האוכלוסיות היו גבוהים מאשר הישגי הבנים.
אציין גם שמבחן "תמונת מצב" כלל שאלות הבוחנות ארבע רמות של הבנת הנקרא: החל בהבנה בסיסית של הבנת הנקרא וכלה בהסקת מסקנות ויכולת למזג מידע המופיע במקומות שונים לאורך הטקסט. השאיפה היא שתלמידי כיתה ד' ישתמשו במיומנויות בסיסיות של הבנת הנקרא כדי להתעמק בטקסטים מגוונים במקצועות השונים, וכדי להסיק מסקנות ולקשר בין מידע המופיע במקומות שונים בטקסט ובין מקורות שונים. היעדר מיומנויות בסיסיות וגבוהות של הבנת הנקרא מונע למידה אפקטיבית במקצועות הלימוד השונים. היעדר מיומנויות של הבנת הנקרא מצטייר גם כבלם של מוביליות חברתית, וזאת גם לאור הנתונים המצביעים על פערים גדולים מאוד בהישגי התלמידים כפועל יוצא של השתייכות משפחותיהם למעמדות סוציו-אקונומיים שונים.
הציונים הבעייתיים המתקבלים במבחן בכיתה ד' מצביעים על צורך להשקיע בטיפוח האוריינות מהגיל הרך ביותר כדי להביא להבנת הנקרא ככלי בסיסי להשתלבות בעולם של המאה ה-21. בהמשך הפוסט אתייחס קודם למאפיינים של למידה אפקטיבית בכלל, ואחר כך לפרקטיקות אפשריות שעשויות להביא ילדים צעירים לניכוס כישורים אורייניים העומדים בבסיס הבנת הנקרא.
מה מאפיין למדיה "טובה" ואפקטיבית?
גוף ידע הקרוי "מדע הלמידה" (science of learning), המתבסס על מחקרים מתחומי דעת מגוונים (מדעי המוח, ביולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך, מחשבים) הצביע על ארבעה רכיבים התורמים במשולב ללמידה טובה או אפקטיבית בתחומי ידע שונים ומגוונים: 1. למידה אפקטיבית מתרחשת כאשר הילדים פעילים בתהליך הלמידה -דהיינו הילדים מגייסים את עצמם מנטלית לתהליך הלמידה שעל הפרק, כאשר הם שותפים פעילים בתהליך ולא שחקנים פסיביים הנדרשים "להקשיב" למבוגרים המנסים ללמד אותם; 2. ילדים מיטיבים ללמוד כאשר הם מעורבים וממוקדים בתוכן הנלמד ולא מוסחים; 3. הלמידה היא אופטימלית כאשר היא מתרחשת בהקשר חברתי, כאשר במהלכה מתקיימות אינטראקציות רציפות ומשמעותיות הנוגעות לנלמד עם ילדים ומבוגרים; 4. הלמידה הופכת לאפקטיבית ככל שמתאפשר לילדים להרהר ולדבר על זיקות בין הנלמד לחייהם (Hirsh-Pasek et al. 2015).
רעיונות לטיפוח אוריינות מהגיל הרך כבסיס להבנת הנקרא
קשיים בהבנת הנקרא בבית ספר יסודי ופערים בין ילדים כפועל יוצא של השתייכות משפחותיהם למעמדות סוציו-אקונומיים שונים מעלה את הצורך להביא לטיפוח שפתי ואורייני מהגיל הצעיר ביותר. טיפוח אוריינות נשען על הנעשה במשפחות באינטראקציות עם הורים, אחים ובני משפחה נוספים ובנוסף על הנעשה במסגרות החינוך. תשומת לב מרובה צריכה להינתן במסגרות החינוך שבהן מבקרים ילדים שמסיבות שונות אינם זוכים לתיווך מטפח אוריינות איכותי ואינטנסיבי מספיק בבתיהם. נזכור גם שבמסגרות חינוך אלה יש להשתית את הפעילויות והפרקטיקות לטיפוח אוריינות על מאפייני הלמידה ה"טובה" האפקטיבית שהוזכרו בחלק הקודם.
מה אני מציעה שייעשה במסגרות החינוך במהלך השנה בכלל ובמהלך חופת הקיץ בפרט? אזכיר שרוב הפעוטות וילדי הגן ממשיכים לבקר במסגרות החינוך במהלך חודש יולי וחלק מאוגוסט: בין במסגרת בית הספר של הקיץ או בקייטנות המתקיימות בגני הילדים, ובין במעונות או גנים פרטיים. דעתי היא שיש לנצל את תקופת הקיץ ללמידה משמעותית ולצמצום פערים בין הילדים כפועל יוצא של השתייכותם למשפחות הבאות מרקעים סוציו-אקונומיים שונים.
- הנהגת קריאה חוזרת בקובצות קטנות (בין שניים לחמישה ילדים) והטרוגניות, על בסיס יומיומי. חשוב שבכל יום פעוטות וילדים ישתתפו בקריאה חוזרת ונשנית של ספרי ילדים שהקבוצה בחרה. כל ספר יזכה לקריאה חוזרת ונשנית עד אשר כל ילד וילדה ידעו לשחזר את הסיפור או את השיר שבקריאתו הקבוצתית השתתפו. אזכיר שהקריאה החוזרת בקבוצות כוללת שיח רציף ומשמעותי של הילדים בהנחיית מבוגר על התוכן המילולי והחזותי של הספר. כדי לעודד השתתפות וחיבורים לחיים ניתן להציג על גבי לוחות התלויים בגן צילומים של הספרים המוקראים וציטוטים משמעותיים של הילדים הנוגעים לאותם הספרים.
- עידוד של כתיבה חופשית– יש להציע דפים, עפרונות, טושים ולעודד ילדים לצייר ולכתוב כתיבה חופשית. חשוב לבקש גם מפעוטות לכתוב את שמותיהם על ה"יצירות" וחשוב שהמחנכות יוסיפו תאריכים תוך שהילדים מודעים לכך כדי לאפשר מעקב אחרי הלמידה של הילדים. בנוסף, חשוב לעודד ילדים לכתוב מגיל צעיר רשימות קניות, וכחלק מהמשחק הסוציו-דרמטי מרשמים ל"חולים", קבלות וכו' כחלק מהמשחק במוקדי הגן השונים. ניתן גם לאפשר ולעודד ילדים לכתוב מכתבים להורים או לילדים אחרים בין באמצעות כתיבה ילדית שלהם ובין על ידי הכתבה למבוגר שרושם מפיהם את תוכן המכתב.
- סביבה אוריינית עשירה– חשוב שיימצאו בסביבת הגן חומרים שכוללים כתב וחשוב לדבר עם הילדים על החומרים האלו: לקרוא איתם שורות מתוך אריזות של מוצרים בכלל ומשחקים בפרט, שלטים, הודעות לצוות והורים שהן גלויות. ניתן לקרוא איתם את תוכן התוויות המודבקות לבגדיהם. חשוב שתהיה לילדים נגישות לספריה הכוללת ספרים מגוונים העונים על עניין הילדים. טוב תעשנה המחנכות אם תשתפנה את הילדים בארגון הספרייה ואם תעדכנה אותם בנוגע להוספתם של ספרים לספריה כמעשה שבשגרה.
- ניתן ליזום פרויקטים הכוללים תיעוד הכתוב בסביבת הגן: בדרך מהגן לבית הילדים, בגינה הציבורית הקרובה וכו'. ניתן ואף רצוי להטיל על ילדים בודדים, זוגות ילדים או קבוצות קטנות הגרים בשכנות משימה בשיתוף ההורים לתעד את כל הסימנים הגראפיים הנקרים בדרכם מהבית לגן וחזרה: שלטים עם שמות רחובות, תמרורים למיניהם: תמרורים המכוונים את התנועה ותמרורי חניה, מודעות של הרשויות המקומיות ומודעות אישיות של תושבים המצויות במרחב הציבורי, מספרי בניינים, מודעות ושלטים המצויים במגרשי המשחקים ובפארקים המקומיים וכו' וכו'. אני חושבת שניתן להתעמק בחקר הסימנים הגראפיים במרחב הפתוח בסביבה הקרובה במשך שבועות ארוכים.
- חשוב ביותר להתבונן במה שהילדים עושים ולהתייחס לסימנים גראפיים שבהם הם מתעניינים. חשוב להשיב לשאלות הילדים המתמקדים במשמעות הכתוב במקומות השונים.
לסיכום, פוסט זה מזמין לעשייה עשירה ומגוונת עם פעוטות וילדים צעירים המתמקדת בהפקת משמעות ופענוח סימנים גראפיים בכלל וכתיבה בפרט בסביבתם הקרובה, כמעשה שבשגרה, זמן רב לפני שהם מגיעים לבית הספר. ההצעות הכלולות בפוסט זה בראשי פרקים בלבד. הן עדות למגוון האפשרויות הקיימות שנועדו להעשיר את הילדים שפתית ואוריינית. הפעילות הכלולה בהצעות אלו באה לבנות בקרב ילדים צעירים תשתית של ידע וכישורים אורייניים למניעת או לצמצום הקשיים המתגלים אצל חלק גדול מהילדים בגיל בית הספר בהבנת הנקרא. חשוב שמחנכות תשקענה בכל הילדות והילדים ושהן תשקענה זמן ותשומת לב מיוחדים בילדים שזוכים לפחות תיווך מעשיר שפה בבתיהם. חשוב להשקיע בתהליך הפקת המשמעות על ידי הילדים ולא רק בתוכן. אין להסתפק בכך שהילדים משננים את מה שאנחנו מלמדים אותם. לשם כך, כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית, חשוב שהילדים יהיו פעילים, ממוקדים בעניין שעל הפרק ללא הסחות, שיקימו שיח ערני בעניינים הקשורים לכתב עם מבוגרים וילדים וחשוב ביותר להקשיב לדרך שבה הם מקשרים את הדיון לחייהם. לשם כך חשוב להתבונן במעשי הילדים, להקשיב להם ולהתייחס לשאלותיהם. וזאת במקביל להצעת פעילויות-משימות כגון קריאה חוזרת בקבוצות הטרוגניות של ספרי ילדים המותאמים לעניין של הילדים, ניהול פרויקטים המתמקדים בסימנים גראפיים בסביבה הקרובה (בתוך הגן ומחוצה לו) ויצירת סביבת חיים עשירה המייצגת את המקורות התרבותיים של הילדים , את העניין ואת העשייה שלהם. את הפעילויות המוצעות ניתן ורצוי ליישם באופן מיידי ולנצל את חופשת הקיץ לטיפוח אורייני ולצמצום פערים. אין לדעתי להמתין לתחילת שנת הלימודים הקרובה. הרעיונות המוצעים ניתנים ליישום באופן מיידי.
קלודי יקרה, תודה על הבלוג החשוב והמעניין. הכל לדעתי נשען על עקרון חשוב אחד ששמו – תקשורת! לשוחח, להקשיב, להתעניין – לדבר! כמה בסיסי, כמה חשוב. באופן פרדוכסלי, בעידן מרובה ערוצי תקשורת למיניהם, בו אנו חיים, אני רואה שהולך ופוחת ערוץ התקשורת המילולי והאנושי. בין אם בקשר שבין הורים וילדים, ילדים וילדים וכיצ"ב. וחבל.
תודה על ההתייחסות יפית.
תודה על שיתוף "פוסט" חשוב זה, המתייחס הן לגורמים ולתוצאות של מחדלי המערכת במבחני הבנת הנקרא, והן להמלצות היישומיות לשיפור המצב.
ברצוני להמליץ בנוסף, על הכללת כלי חינוכי במתכונת "יומן קריאה", במחברת שתוצמד אישית לכל ילד/ה, אשר בה ירשמו, החל מגיל גן חובה ועד לכיתה ד' (וגם הלאה), כל הספרים שהילד/ה קרא/ה, בצרוף סיכום אישי קצר, עם אפשרות של תוספת ציור, לגבי כל ספר שקראו במהלך התקופה, התנהלות שלדעתי תעודד את רוב הילדים לקרוא ספרים רבים יחסית ולהתייחס בחיוב לתחום חשוב זה.
שלום אשר,
תודה רבה על ההתייחסות ואני חושבת שהצעתך מצוינת ממש . הזיקה בין הקריאה לכתיבה מתוך התייחסות למה "נשאר" לילדות ולילדים בתודעה בעקבות קריאת הספרים חשובה ביותר. בדיוק בכוונתי לכתוב פוסט על כתיבה פונקציונאלית.
מעבר לזה אני מאוד מאמינה בפורטפוליוס-תלקיטים בכללל ויומני קריאה מצטברים בפרט כבסיס שמאפשר גם סיכומים, גם רפלקציה וגם מעקב. הנהגת יומן קריאה באופן שיטתי עשויה לדעתי ליתר את הצורך במבדקי קריאה וכתיבה .
שוב המון תודה על התגובה החשובה.
קלודי
קלודי, מסכימה עם כל שכתבת. בנוסף אולי להעלות את המודעות והעבודה עם ההורים ככל האפשר. יציאה לטיולים קצרים משותפים. חוגים , סדנאות קצרות של הורים וילדים של בישול, יצירה, מחול כשהדגש הוא על אינטראקציה, מודעות והעשרה שפתית.
תודה רבה דינה על ההתייחסות. מסכימה עם הנאמר ועם המסר הכללי ש"עבודת ההעשרה" מתחלקת בין ההורים למחנכות. עם זאת, מבקשת להזכיר שוב ושוב שאנחנו צריכות להשקיע הכי הרבה במסגרות החינוך בילדים שמסיבות שונות אינם זוכים להעשרה הנדרשת בבתיהם.
כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן, כתב רוברט פולגום. אין ספק, שמה שלא נלמד שם – יחסר לנו לאורך כל חיינו. מאמינה גדולה בדרכך קלודי, בקריאה מעמיקה וחוזרת, עידוד כתיבה חופשית, סביבה אוריינית, פרויקטים של תיעוד, התבוננות והקשבה.
שנצליח לטפח דור של גננות שיישמו את העקרונות הללו. תודה על הפוסט וחיבוק גדול, סמדר מור
הי סמדר,
ממש לשמחה לשמוע את קולך.
מצטרפת לרצון שכך נכשיר את הגננות.
חיבוק בחזרה.
קלודי