הורות נוקשה נמצאה קשורה למוח מוקטן בגיל ההתבגרות-ממצאי מחקר

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

מחקר חדש שנערך על ידי סברינה סופרן כראש של צוות חוקרים (Sabrina Suffren) מאוניברסיטת מונטראול (Université de Montréal) שהתפרסם בכתב העת Development and Psychopathology, מצא השפעה על גודל המוח אצל ילדים שחוו בין גיל שנתיים לגיל תשע, הורות נוקשה שכללה ריבוי של כעס, יללות, טלטולים ומכות "חינוכיות". עד כה, היה ידוע שהתעללות בילדים גורמת נזקים להתפתחותם , כולל שינויים במבנה המוח. מהמחקר של סופרן וחבריה עולה שגם פרקטיקות הוריות נפוצות שזוכות ללגיטימציה כגון מכות חינוכיות, אוירה של צעקות וכעס חוזר ונשנה מעלות את רמת החרדה, מערערות את ההתפתחות הרגשית והחברתית של הילדים ואף קשורות למוח מוקטן אצל מתבגרים שזכו להורות נוקשה בילדותם.

במחקר השתתפו 94 נערים שחולקו לארבעה תאים: 1. הורות נוקשה ורמת חרדה גבוהה; 2. הורות נוקשה וחרדה נמוכה; 3. הורות לא נוקשה וחרדה גבוהה; 4. הורות לא נוקשה וחרדה גבוהה. המחקר פורסם במרץ 2021. דיווח על המחקר התפרסם גם ב ScienceDayly על בסיס נתונים שפורסמו באתר של אוניברסיטת מונטראל(Université de Montréal).

ניתן להבין ממצאים אלו גם על רקע גוף נרחב של ידע על סגנונות הורות. באומרינד (Baumrind) הגדירה בשנות השישים של המאה הקודמת שלושה סגנונות הורות: 1. הורות סמכותית שכוללת שילוב בין גבולות עקביים וחד משמעיים על ההתנהגות לצד חום והכלה של הילדים; 2. הורות סמכותנית שכוללת שילוב של גבולות עקביים וחד משמעיים על ההתנהגות והיעדר חום והכלה; 3. הורות מתירנית שכוללת שילוב בין חום והכלה על התנהגות הילדים והיעדר גבולות על התנהגותם. מאקובי ומרטין (Maccoby and Martin ) המשיכו את מחקרה וחידדו את ההבדלים בין סגנונות ההורות. הם הציעו סגנון הורות רביעי: הורות מזניחה, הורות שנהדרת חום והכלה וגם גבולות על ההתנהגות. Barber, Stolz & Olsen חקרו אף הם את השפעת סגנון ההורות על התפתחות המתבגרים והוסיפו התייחסות לקריטריון נוסף: היעדר גבולות על על רגשות ומחשבות.

ממצאי המחקר שבים ומראים שהורים סמכותיים, כאלו שמשלבים בדרכי החינוך שלהם חום והכלה וגבולות על ההתנהגות מתוך הימנעות משליטה ברגשות ומחשבות, הם אלו שמיטיבים להשפיע על התפתחות ילדיהם. ילדים שגדלים עם הורים סמכותיים :א. מגיעים להישגים לימודיים גבוהים יותר; ב. הם בעלי דימוי עצמי חיובי יותר; ג. יש להם כישורים חברתיים טובים יותר; ד. סובלים בבגרותם מפחות מחלות נפש; ה. מעורבים בפחות התנהגות עבריינית.

לעומתם הורים סמכותניים-כאלו שאינם מפגינים חום והכלה כלפי ילדיהם מצד אחד ומציבים גבולות עקביים על ההתנהגות מצד שני ,תורמים לכך שילדיהם יהיו: א. בעלי הישגי למידה נמוכים יותר; ב. בעלי דימוי עצמי נמוך יותר; ג. יהיו להם כישורים חברתיים טובים פחות; יסבלו יותר בבגרותם ממחלות נפש; ד. תהיה להם נטיה חזקה יותר להתמכרות לאלכוהול ולסמים; ה. ויפגינו יותר התנהגות עבריינית. ניתן להתייחס אל ההורים שהפגינו הורות נוקשה במחקר של סופרן וחבריה , כאל הורים סמכותניים. ובכך אני מקשרת בין סגנונות ההורות של באומרינד לבין ממצאי המחקר העדכניים של סופרן וחבריה.

הורים מתירנים, כאלו שמפגינים כלפי ילדיהם חום והכלה מצד אחד אך נמנעים מהצבת גבולות ופיקוח על התנהגותם תורמים לכך שילדיהם יהיו: א. אימפוליסיבים; ב. אגוצנטרים; ג. פחות מיומנים חברתית; ד. בעלי קשרים בינאישיים בעייתיים.

הורים מזניחים, כאלו שאינם מעניקים לילדיהם חום ובמקביל גם אינם מציבים גבולות על התנהגותם נמצאו תורמים אצל ילדיהם בבגרותם ל:א. אימפולסיביות; ב. נטיה לעברינות; ג. נטיה להתמכרות לאלכוהול ולסמים; ד. לאחוזים גבוהים יותר של התאבדות.

להלן בתרשים שמופיע למטה סיכום באנגלית מתוך האתר Parenting for brain:

4 Baumrind Parenting Styles Definition Infographics includes 4 different types of psychological parenting styles
https://www.parentingforbrain.com/4-baumrind-parenting-styles/

לאור ממצאי המחקר של סופרן וחבריה, ראוי לפעול לשכנוע הציבור שהורות נוקשה פוגעת בהתפתחותם של הילדים. חשוב מאוד לחזק את המודעות של ההורים להשפעה ארוכת הטווח של הפרקטיקות החינוכיות שלהם על התפתחות ילדיהם ועל תפקודם. הורים זקוקים לידע, הנחיה ולא פחות מכך תמיכה מצד בני משפחה ורשויות. תפקוד הורי ראוי לנוכח אתגרים תכופים יומיומיים הינו דבר מורכב. לצד זה יש לתת בידי ההורים כלים להתמודדות עם התנהגות של ילדים שמערערת את סמכותם.

תמצית הידע מצויה בתרשים באנגלית שמופיע למעלה. האתגר המצוי בפני ההורים והחברה הוא לתרגם את הידע לפרקטיקות חינוכיות ולעמוד באתגרים שמציב חינוך הילדים. חשוב מאוד לחזק את המודעות של ההורים להשפעה ארוכת הטווח של הפרקטיקות החינוכיות שלהם על התפתחות ילדיהם ועל תפקודם. חשוב לחזק את תחושת האחריות של ההורים לילדיהם ואת היותם של הילדים תלויים בהם. חשוב לעזור להורים להבחין בין רגשות, מחשבות והתנהגות ולטפח תפיסה שאין להטיל מגבלות על מחשבות ועל רגשות שהם חלק מהעולם הפנימי של הילד, אבל שהכרחי במקביל להטיל מגבלות על ההתנהגות כיוון שההתנהגות של הילד משפיעה על הסביבה ועשויה לפגוע בה.

אני חושבת שהורים מאמצים דפוסים של הורות נוקשה שנשענת על ענישה גופנית גם מתוך תחושה של אובדן שליטה וחוסר אונים מול הילדים. חשוב לכן לצד הקבלה להאמין בחשיבות הצבת הגבולות על ההתנהגות מגיל צעיר. ילד שמקפידים איתו על שמירה על כללים על אי פגיעה באחר לומד לווסת את עצמו ואת התנהגותו.(להרחבה על כללי התנהגות והצבת גבולות בפוסטים אחרים). אני חושבת שככל שהורים יאמינו ביכולת שלהם להציב גבולות בדרך סבלנית לילדיהם מגיל צעיר, לצד כיבוד הרגשות והמחשבות שלהם, הם יזדקקו פחות לשימוש בפרקטיקות שמגדירות הורות נוקשה: צעקות, איומים, מכות. בדרך סמכותית ולא מסכותנית, יצליחו הורים לגדל ילדים שמפתחים לאט ובהדרגה משמעת פנימית ומצפון ושומרים על הכללים מתוך הבנה ולא מתוך פחד מעונשים.

לסיכום, בפוסט זה הצגתי ממצאי מחקר שמצביעים על הנזק ארוך הטווח של הורות נוקשה. בהמשך זיהיתי את ההורות הנוקשה עם סגנון ההורות הסמכותני שהוגדר על ידי באומרינד ובהמשך על ידי מקובי ומרטין. לבסוף, הצבעתי על כיווני עשייה שעשויים לייתר את השימוש בפרקטיקות חינוך נוקשות כחלק מחינוך הילדים. שינוי סגנונות הורות אינו דבר קל ואיננו תהליך אוטומטי. הוא מחייב התגייסות עצמית, רכישת ידע ורצון של הורים שלנות את דרכי ההתנהלות שלהם, לצד תמיכה מצד המשפחה והחברה.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.