באיזו שפה לדבר עם הילדים הצעירים? בשפת האם של ההורים או בעברית? הערות על דו-לשוניות

running girl transp
קבלו עדכונים אחת לשבוע על פוסטים חדשים בבלוג:

במשפחות רבות בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, אחד ההורים או שניהם אינם דוברים עברית כשפת אם. יתרה מזו, לעיתים אחד ההורים או שניהם אינם שולטים בעברית והשימוש שלהם בשפה זו הוא שימוש בסיסי, והעברית שבפיהם דלה הרבה יותר משפת האם שלהם.

נשאלת השאלה באיזו שפה רצוי שהורים ידברו עם ילדיהם ביומיום בבית מייד אחרי הלידה? בעברית או בשפת האם שלהם?

נתחיל מכך שההמלצה היום היא שחשוב מאוד מאוד שהורים ידברו עם ילדיהם מהלידה. מה שנמצא הוא שגם הכמות וגם האיכות של השפה שהילדים משתתפים בה וחשופים לה תהיה רבה ועשירה. חשוב להבין שישנה תועלת גדולה מאוד בדיבור עם הילד לפני שהוא מתחיל לדבר בעצמו. שהרי ילדים לומדים לדבר מתוך הקשבה לשפה שהם שומעים באופן אינטנסיבי ויומיומי (כמובן בעזרת הבסיס הביולוגי המולד שמסייע בעיבוד ואחסון השפה במוח).

באשר לדיבור בשפת אם, בשונה מהמקובל בעבר, ממליצים היום שהורים ידברו עם ילדיהם בשפת האם שלהם, בשפה שהם הכי בקיאים בה. וזאת כיוון שההורים שולטים יותר בשפת האם והשפה שהם משתמשים בה עם ילדיהם היא יותר מדויקת ועשירה. זאת ועוד, שפה משמשת גם לתקשורת בין הורים לילדים וככל שהשפה היא יותר הדדית מתחזק גם הקשר הרגשי בין ההורים לילדים. שפה היא גם חלק מתרבות. תקשורת עם ילדים צעירים בשפת האם היא חלק מחיבור הילדים לתרבות המקור של ההורים ושל הילדים. היא תורמת לגיבוש זהות עצמית גאה ולידע ולתחושה של קשר בין העבר להווה. ידיעת שפת האם גם תאפשר תקשורת ישירה עם בני משפחה אחרים שמדברים בשפת האם. מחקרים מראים גם שזיכרון העבודה (זיכרון לעיבוד מיידי של מידע חדש) של ילדים דו-לשוניים הוא חזק יותר מאשר זיכרון העבודה של ילדים חד-לשוניים. בנוסף, נמצאה השפעה מבורכת וטובה יותר על הפונקציות הניהוליות (היכולת לתכנן, לבצע ולבקר את הפעולות העצמיות) של הדו-לשוניים בהשוואה לחד-לשוניים. חשיבתם של הדו-לשוניים גמישה יותר. אחד המחקרים גם מצא שדו-לשוניות תורמת להבנת הפרספקטיבה של האחר.

דו לשוניות על קצה המזלג

חשוב שנבין שברגע שהורים מדברים עם ילדיהם הצעירים בשפת האם, הם הופכים את הילד באחת לילד דו-לשוני. עברית הופכת להיות השפה השנייה שלו. מחקרים מראים שילדים דו-לשוניים מדביקים את התפתחות השפה ואת ההישגים הלימודיים של ילדים חד-לשוניים. לגבי עושר אוצר המילים, ההתייחסות המומלצת היא לאוצר מילים מצטבר: בעברית ובשפת האם. כאשר משווים את אוצר המילים המצטבר לזה של ילדים חד-לשוניים באותה רמת טיפוח, מגלים שאוצר המילים של הילדים הדו-לשוניים דומה לעושר אוצר המילים של החד לשוניים.

הכרחי לזכור הוא שילדים שלומדים עברית כשפה שניה זקוקים להדרכה ולתמיכה אינטנסיביות מהרגע שהם נחשפים לעברית באופן יומיומי. הם חייבים תיווך מודגש באמצעות שפה מדוברת מדויקת ועשירה בעברית וקריאה חוזרת של ספרים בעברית ורצוי גם ספרים בשתי השפות. התמיכה שילדים דו-לשוניים צריכה להינתן בגן הילדים במסגרת תיווך איכותי בקבוצות קטנות ובהמשך גם בכיתות היסוד של בית הספר. יש לזכור שעברית כשפה שניה איננה נלמדת "על הדרך".

מחקרים אינם תומכים בהמלצה שילדים ידברו באופן עקבי עם אדם אחד בשפה אחת ועם אדם אחר (בן משפחה או מחנך) בשפה אחרת מתוך הקפדה שאנשים שונים לא ישתמשו בשפה השניה בתקשורת עם הילד. דהיינו חשוב שבבית הורים ידברו בטבעיות עם הילדים. לא נגרם נזק מ"ערבוב השפות". אבל כן חשוב שכל מבוגר שמדבר עם הילד בין בשפת האם ובין בעברית ידבר איתו בשפה עשירה ומדויקת. אני חוזרת על הממצא שמתייחס לכך שגם הכמות וגם האיכות חשובות.

חשוב שבמסגרות החינוך (מעונות, גני הילדים ובתי הספר) יימצאו ספרי ילדים גם בעברית וגם בשפות האם של כל הילדים שמבקרים בהן וזאת כדי להנכיח את השפה ואת התרבות של הילדים השונים ולהפוך אותה ללגיטימית. אמהרית, רוסית, אנגלית צרפתית, תיגרינית… כל שפה שמדוברת במשפחות הילדים שמבקרים באותה מסגרת חינוך צריכה לדעתי להיות מונכחת ונראית במסגרת החינוך.

האמור בפוסט זה מנוגד לתפיסת כור ההיתוך שהייתה ועודנה מקובלת דה פקטו בחוגים נרחבים במדינת ישראל. האמור בפוסט מייצג תפיסה רב תרבותית הרואה בריבוי השפות והתרבויות נכס ולא חיסרון. הורים בטוחים בעצמם ובשפתם יעזרו לילדיהם לפתח גם כישורים שפתיים ואורייניים בשתי שפות וגם להרגיש שלמים עם מי שהם כבני אדם ועם ההשתייכות המשפחתית והתרבותית שלהם.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.