הטריגר לכתיבת פוסט זה היה מאמר שכתבה פג דאוסון (Peg Dawson) (2021) שמתייחס לדרכים לסייע לילדים ולמתבגרים לשפר את המיומנויות שקשורות ל"פונקציות הניהוליות" שלהם כדי לממש את הפוטנציאל שלהם. הפונקציות הניהוליות חשובות כיוון שהן משפיעות על היכולת של אנשים לקבוע לעצמם מטרות ולהשלים משימות. כולנו מכירים ילדים וגם אנשים מבוגרים שמצטיירים כבעלי יכולת טובה אבל מתקשים להשלים משימות ובכך מכשילים את עצמם. במאמרה הגדירה דאוסון מיומנויות המשתייכות לפונקציות ניהוליות. פונקציות או מיומנויות ניהוליות מתייחסות ליכולת של ילדים, נערים- ושל כולנו בעצם- לתכנן ולהשלים משימות תוך כדי בקרה עצמית של תהליכי החשיבה והביצוע שתומכים בהשלמתן. בנוסף, דאוסון הציגה אסטרטגיות שעשויות לשמש הורים ומחנכים כדי לתרום לחיזוקן של פונקציות אלה בקרב ילדים ונערים בכלל, ובקרב אלו שמתקשים במילוי עצמאי של משימות בפרט. המאמר הזכיר לי פוסט שכתבתי לפני שנים אחדות שהתמקד בעידוד של הערכה וטיפוח פונקציות ניהוליות בקרב ילדים מהלידה עד גיל שמונה. באותו פוסט הצגתי גם כלי הערכה שעשוי לסייע לגננות ומורות למפות את הכישורים האלו בקרב ילדים בגנים/בכיתות שלהן. אני חוזרת בפוסט זה אפוא לנושא ההערכה והטיפוח של הפונקציות הניהוליות בשל ההבנה שמשבר הקורונה, שבמהלכו היו פרקים ארוכים של למידה מרחוק, הגדיל את הפערים בין קבוצות ילדים בהישגיהם הלימודיים. דאוסון טוענת שאחד הגורמים שתרמו לצמיחת הפערים בין קבוצות הילדים הוא שליטה שונה במיומנויות או בפונקציות ניהוליות. דרך אחרת להגדיר את מה שקרה הוא חוסר במשמעת עצמית וביכולת של התלמידים לנהל את תהליכי הלמידה של עצמם בסביבה הביתית, שמרוחקת מההוראה וההנחיות הישירות של המורים. משמעת עצמית הוגדרה על ידי דאוסון כ: א. היכולת לשלוט ברגשות, בקשב ובהתנהגות ולהניע את עצמך לפעולה, להישאר ממוקד המשימה גם כאשר היא מאתגרת ולעשות מה שנכון למילוי המשימה; או ב. היכולת להביא את עצמך לעשות דברים שאתה יודע שאתה אמור לעשות גם כאשר "לא בא לך" לעשות אותם. או ג. היכולת להביא את עצמך לעשות דברים שאתה אמור לעשות מבלי שמישהו אחר יגרום לך לעשות אותם. משמעת עצמית היא התנהגות נלמדת שאנשים מפתחים במשך הזמן באמצעות תרגול וחזרתיות.
חשוב שנזכור שאף שהפונקציות הניהוליות תלויות בתפקודים מוחיים מתפתחים (לשליטה מלאה בהן נדרשות 25 שנים כדברי דאוסון), איכותן תלויה במידה רבה בתרגול ובהנחיה מצדד הורים ומורים. לכן, חשוב שהורים ומורים יגבשו דרכים לסייע לילדים להפוך לאנשים שמסוגלים לתכנן ולנהל משימות ותהליכי למידה בעצמם.
הגדרת פונקציות ניהוליות
פונקציות ניהוליות מוגדרות בויקיפדיה כ"תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם, האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב ולשנות. הם מתערבים בוויסות רגשי ובתפקוד חברתי ולימודי… המונח תפקודים ניהוליים מתייחס לאוסף רחב של תפקודים שכליים ולכן אינו מיוצג על ידי התנהגות בודדת. תפקודים ניהוליים אחראים על יכולת תכנון ופתרון בעיות, תהליכי בקרה, עכבה וויסות, בחירת מידע חושי רלוונטי, זיכרון עבודה מילולי וחזותי, יכולת תכנון והתארגנות, גמישות מחשבתית, חשיבה מופשטת, רכישת כללים, יוזמה של פעולות ועכבה על פעולות, הכנת תגובה, קשב מתמשך, סריקה חזותית, קשב סלקטיבי, התגברות על הרגל, שליטה במסיחים ועוד . עם זאת, שמירה על הקשב והעוררות אינה נחשבת לאחת מהפונקציות הניהוליות. תפקודים ניהוליים יכולים לנבא את התפקוד האקדמי של ילדים בכיתות הראשונות של בית ספר יסודי טוב יותר ממדידה של מנת משכל."
הערכת פונקציות ניהוליות של ילדים צעירים בכלי הערכה של High Scope
הבנת החשיבות של הפונקציות הניהוליות לתפקוד, להתפתחות ולהישגים עתידיים, הביאו אותי לבחור בתפקידיי הקודמים, הקשורים להתפתחות פרופסיונאלית של גננות, בכלי COR) CHILD OBSERVATION RECORD) של High Scope . זהו כלי הערכה שחשוב שגננות וסטודנטיות להוראה תכרנה מקרוב. וזאת משום שכלי זה הכיל מלכתחילה התמקדות בהערכת יכולת הילדים להתמודד עם בעיות לימודיות מזה וחברתיות מזה. אף שכלי ה- COR הכיל בגרסתו הקודמת שישה תחומי תפקוד מרכזיים (יזמה ופתרון בעיות, ייצוג יצירתי, התפתחות חברתית-רגשית, שפה ואוריינות, מושגים מתימטיים ומדעיים), עודדתי גננות וסטודנטיות, אם אין להן זמן, להעריך מעבר למוקדים שקשורים ב"ילד כבן אדם שלם "(שהצבעתי עליהם קודם כגון: תחומי עניין, חבר קרוב וכו') את החלק שמתמקד בפתרון בעיות ובתחום הרגשי והחברתי כבסיס הכרחי.
התמקדות בהתמודדות של הילד עם פתרון בעיות חשובה כי יש בה סוג של מפתח ללמידה ולהסתגלות. ילד שנמנע מהתמודדות עם קשיים, ומסווה את הקושי שלו, אינו לומד, וקשה לו להיות הוא עצמו. כתבתי על כך בפוסט קודם שמתמקד בהתמודדות עם בעיות וסגנונות התמודדות עם קשיים.
בפוסט זה אני מבקשת להציע לקוראים להכיר את הגרסה העדכנית של כלי זה ׁ(COR Advantage, 2014 ) ובמיוחד את החלק שמתמקד בפונקציות ניהוליות הנקרא "גישות ללמידה" (Approaches to learning). הכלי העדכני כולל את הערכת ההתפתחות מהינקות עד גיל 6 (משלב בין שני כלים שהיו בשימוש לפניו, אחד לפעוטות עד גיל שנתיים וחצי והאחר לילדים בגיל הגן). כלי זה כולל הערכה של שמונה תחומים: 1. גישה ללמידה; 2. התפתחות רגשית-חברתית; 3. התפתחות פיזית ובריאות; 4. שפה, אוריינות ותקשורת; 5. מתימטיקה; 6. ייצוג יצירתי אמנותי; 7. מדע וטכנולוגיה; 8. מדעי החברה (ידיעת העצמי והאחר; היסטוריה; גיאוגרפיה). לכל תחום הערכה תת-תחומים שמוערכים על ידי הצוות החינוכי, על בסיס תצפיות על תפקוד הילד בסביבה הטבעית לאורך זמן. כל פריט מוערך בסולם בן שמונה דרגות מ- 0 (התפקוד הנמוך ביותר) עד 7 (התפקוד הגבוה ביותר בכל תחום). קריטריונים להערכה מוצעים בכלי כמו גם דוגמאות מתוך תצפיות.
אין מצוינים במדריך לשימוש בכלי, גילים אופייניים לביצוע דרגות התפקוד המיוצגות בפרטים השונים השונים, ולא נורמות, וזאת כדי להימנע מתיוג הילדים. ב-High Scope מציעים למחנכות להעריך כל ילד כמו גם קבוצות וכיתות וכך לקבל פרופיל אישי, קבוצתי וכיתתי. הערכות כיתתיות נמוכות בתחום זה או אחר עשויות להצביע על היעדר דגש מספיק על למידת התחום על ידי המחנכות עצמן.
כפי שכתבתי למעלה, אם אין זמן להערכה של כל תחומי ההתפתחות אני מציעה שבכל מקרה מחנכות תכרנה את התפקוד של כל ילד וילדה בגן (וגם בכיתות א-ב) בכל הנוגע לגישתם של הילדים ללמידה.
לכן אתייחס מעט יותר לעומק לתחום זה.
גישה ללמידה
שלושת תת התחומים שכלולים בגישה ללמידה: א. יזמה ותכנון; ב. פתרון בעיות עם חומרים; ג. רפלקציה.
התייחסות להערכה של ילדים כבר מהגיל הרך בתת תפקודים אלו היא חדשנית, מתמקדת בכישורים של המאה ה-21 שנחשבים להכרחיים לתפקוד בעולם משתנה, ומנוגדת לתיאוריות קלאסיות של התפתחות שראו בילדים בגיל הגן "יצורים" נעדרים יכולת חשיבה לוגית והיסקית.
הפריטים המתקדמים ביותר ביזמה ותכנון, דהיינו המקום שמבטא יכולות תכנון מצוינות של ילדי גן ואליו יש לשאוף בחינוכם של ילדים צעירים , דרגות 6 ו-7, כוללים: "ילד מתכנן ומשלים ביצוע של תכנית שנמשך יומיים או יותר" (דרגה 6) ו"הילד משתמש במשאבים חיצוניים לאיסוף מידע שנחוץ לו להשלמת תכנית שיזם" (דרגה 7).
הפריטים המתקדמים בפתרון בעיות (עם חומרים), דרגות 6 ו-7 בתחום זה הם: "הילד חושב מראש על בעיות אפשריות כחלק מהתמודדות עם משימה ומזהה פתרונות אפשריים (דרגה 6) ו-" הילד משלב משאבים שונים (אנשים אחרים; חומרים ממרכז אחר בגן) כחלק מהניסיון להתמודד ולפתור בעיה מורכבת (למשל משימה שכוללת מספר שלבים)(דרגה 7).
הפריטים המתקדמים ברפלקציה, דרגות 6 ו-7 בתחום זה הם: "הילד מציין סיבה לתופעה או להתרחשות שבה צפה או השתתף ואומר מה יעשה אותו דבר או באורח שונה בסיטואציה דומה בעתיד" (דרגה 6) ו- "הילד זוכר פעולה, דרך התמודדות שצפה בה אצל אדם אחר ומיישם את אשר צפה בו במצב דומה" (דרגה 7).
מן הפירוט המופיע למעלה ניתן ללמוד על חשיבות ההתבוננות וההערכה של ביטויים של יזמה של הילדים ושל תכנון, תוך שהוא חושב מראש על מה הוא מבקש "לבנות"(בניה פיזית ומטאפורית) ומסוגל לתכנן "פרויקט" ולהתמיד בו במשך זמן (יומיים או יותר). יתרה מזו, אחד הביטויים ה"גבוהים" של יזמה היא היכולת לתכנן איסוף מידע ונתונים ממקורות שאינם בהישג יד ונראים לעין, דבר שמבטא הרחבה של התודעה לדברים שמתעלים מעל המיידי, הקונקרטי והפיזי. ביטוי נוסף לתודעה שמתעלה מעל המיידי באה לידי ביטוי בחשיבה פרו-אקטיבית של ילדים על בעיות ופתרונות אפשריים לבעיות אלו. שוב מדובר בתפקוד שמתעלה מעל המיידי ו"בונה" תסריטים מנטאליים לתרחישים עתידיים. יכולת נוספת גבוהה ביותר שמשתלבת בפתרון בעיות מתייחסת לגיוס משאבים להתמודדות עם פרויקטים מורכבים המשלבים מקורות ומשאבים שונים, תוך שהילד מגלה התמדה בהתמודדויות אלו (לחשיבות ההתמדה וחשיבות טיפוחה אקדיש בעתיד פוסט נפרד). לכל אלו מצטרפת הרפלקציה (היבט הרפלקציה הוסף ל-COR Advantage-לא היה כלול בגרסאות הקודמות). רפלקציה שמתמקדת ביכולת של הילד להתבונן באופן רטרוספקטיבי וביקורתי על דרכי פעולתו, לנסות להבין את מחולליה ולנסות להשתמש בתובנות אלו לעשייתו העתידית. ניתן לראות את כל אלו כשמתבוננים בדרכי הפעולה של הילדים במרכז הבניה, בפרויקטים מדעיים שהם יוזמים, בהצגות שהם מבקשים לתכנן ועוד.
מה כדאי שיעשו המחנכים כדי להביא לגיבושן של פונקציות ניהוליות של ילדים החל מהגיל הרך?
דאוסון (2021) מציגה שלוש אסטרטגיות מרכזיות שהורים ומחנכים עשויים לאמץ כדי לתמוך בטיפוח מיומנויות\פונקציות ניהוליות : א. לשנות את תנאי סביבת הלמידה כדי שהילדים שמתקשים בתכנון וביצוע משימות תוך כדי בקרה עצמית לא ייענשו על חוסר ההתמדה שלהם ובעקבות זאת יתייאשו מהמשימה; ב. ללמד באופן ישיר מיומנויות ניהוליות כגון תכנון, התמודדות עם בעיות, בקרה עצמית, שינוי תכנון וביצוע עקב קשים ועוד; דאוסון מציעה לעשות זאת באמצעות הבניית הרגלים של תחילת היום ויציאה לגן או לבית הספר והרגלים של למידה בגן או בכיתה; עידוד של תיעוד שלבי עבודה וכתיבת יומנים; למידת כלי מעקב אחרי שלבי הביצוע; למידה איך לארגן מחברות ושולחנות עבודה כדי לאפשר לתלמידים להישאר ממוקדים במשימה; ג. ללמד את הילדים לגבש מוטיבציה עצמית להשלמת המשימות שהם חייבים להשלים. לדוגמה: לעודד ילדים לחשוב על משימה כיפית שברצונם למלא אחרי השלמת המשימה שהם חייבים להשלים.
כדי לעשות זאת, חשוב בעיניי שהמחנכים ילמדו להכיר בחשיבות תרומתן של הפונקציות הניהוליות להתפתחות, ללמידה ולתפקוד החברתי והאקדמי. לצערי קל יותר להתמקד בהיבטים קונקרטיים של תפקוד או תוכן (הכרת אותיות, החזקת עיפרון), להעריך ולטפח אותם מאשר לחשוב על טיפוחן של פונקציות ניהוליות. זאת ועוד, הכרחי להבין שפונקציות ניהוליות ניתנות ללמידה ולטיפוח. זה לא עניין שאו שאתה נולד איתם או שלא.
בנוסף חשוב לזהות מוקדי עשייה בגן, בבית, בבית הספר שמאפשרים ומעודדים התפתחות של תפקודים אלו (לרוב מוקדים שמחייבים יזמה, תכנון, פתרון בעיות כמו מוקדי בנייה; כמו עיסוק בפרויקטים שנובעים משאלות הילדים).
חשוב לא פחות לזהות מאפיינים של עשייה חינוכית שבולמים התפתחות של פונקציות ניהוליות. למשל נהוג לא לאפשר לילדים להעביר פריטים ממרכז למרכז בגן, או להגביל את משך הזמן של הפעילויות היזומות על ידי הילדים. זאת ועוד, חשוב לזהות מצבים שבהם אנחנו כמבוגרים מעודדים העתקה ושינון שמפריעים ליזמה ופתרון בעיות. חשוב ללמוד לאפשר לילדים לזהות טעויות ולתקן אותם. ככלל חשובים מאוד חיזוקים הניתנים על התמודדות עם קשיים והתמדה ולא חיזוקים הניתנים באופן בלעדי על הצלחות והישגים.
בנוסף יש להתבונן בפעילות החופשית של הילדים בתוך הגן ומחוצה לו על מנת לזהות מוקדי עניין ובעיות שהילדים מזהים ולעודד את העיסוק של הילדים בפרויקטים. חשוב לשתף את כל צוות הגן בנושאים אלו על מנת שכל הצוות יהיה שותף לעיודוד הילדים לעסוק בפרויקטים מתמשכים ששהם יוזמים אותם.
מחנכות יכולות לתרום לרפלקציה באמצעות בקשות שהילדים ישתפו את יתר ילדי הגן בעיסוקיהם. חלק מהכנת היצגים אלו מחייבים שחזור ורפלקציה. בכל מקרה חשוב לעודד את הילדים לערוך סיכומים לפעילויות מורכבות שתכננו וביצעו.