בפוסט זה אני מבקשת להציג את הספר לא מושלם-מושלם, סיפור על היופי שבלהיות לא מושלמים. הספר הוא מאת פרי אמרסון, האיורים של הואנג ג'יאנג (התרגום בהוצאת קוראים, באנגלית בהוצאת Little Tiger). מדובר בספר שבעיניי חובה להכיר אותו בגני ילדים כיוון שהוא מדבר על קבלה של טעויות ופגמים אצל הזולת ואצל עצמנו, מתוך הכרה של עובדת חיים פשוטה: אף אחד ושום דבר בעולם אינו מושלם! ומעבר לזה יש בו התייחסות גם לחשיבות הניסיון לתקן דברים שאנחנו מקלקלים.
תכננתי לכתוב על הספר הזה לפני כמה שבועות מייד אחרי שבתי קנתה אותו לניצן נכדי. החלטתי לכתוב אותו עתה בשל אירוע שעליו אכתוב בסוף הפוסט שהגביר את מודעותי להיותי סבתא לא מושלמת. סבתא טובה בדרך כלל, סבתא "חיונית", אבל בפירוש סבתא לא מושלמת.
גיבורי הספר הם מיה, אחיה הגדול רובי וסבתא שלהם. מיה, המצטיירת כילדה בגיל הגן, דפדפה בספר אהוב על רובי. תוך כדי הדפדוף היא קרעה את דפי הספר. מיה נלחצה מאוד כי חששה מתגובתו (המוצדקת והעוצמתית) של רובי. סבתה ניסתה להרגיע אותה תוך שאמרה לה שדברים כאלה קורים. תוך כדי ניסיונות ההרגעה הנחתה סבתא את מיה להתבונן בסביבה ולשים לב למגוון דברים לא מושלמים בסביבה, כמו סדק במדרכה וצמח בר עדין שצמח מתוכו. גם הקמטים שעל פניה של סבתא הוצגו כסימן לזה שעור הפנים איננו מושלם והוא מזדקן. אגב השיחה חשבו מיה וסבתא על תיקון המצב (לא אספר מה עשו- קראו בספר). עצם פעולת התיקון סייעה למיה להרגיש טוב יותר.
קריאה חוזרת של הספר הזה בכל גן ובכל בית עשויה לעודד את המבוגרים ואת הילדים שבחבורה לשתף בדברים לא מושלמים בדרכי התנהגותם, במראה החיצוני שלהם, בכישוריהם. זהו ספר חשוב המעודד קבלה של פגמים של עצמנו ושל הזולת כחלק ממי שאנחנו. יתרה מזו, הספר מציג פעולות תיקון היכן שהדבר אפשרי כ"פיצוי" לסביבה וכתרומה להרגשה יותר טובה שלנו.
ולעניין הסבתא הלא מושלמת. הפעם הכוונה אליי. בדרך כלל אני סבתא בסדר. סבתא מועילה. אני גם סבתא שאוהבת עוגיות. אוהבת לכבד וגם לא פחות אוהבת לאכול אותן בעצמי. הנכד שלי ניצן קיבל כמתנה (בין יתר המתנות שקיבל) אריזת עוגיות עם סוכריות שוקולד חלב צבעוניות. יש לציין שהוא קיבל חטיפי שוקולד ויש בבית בנמצא עוגיות ממאפיה. אריזת העוגיות הייתה מונחת על השולחן. ניצן ונורית אחותו אכלו עוגיות אחדות וכך גם אני. לבסוף לפני שיצאתי מהבית אכלתי את העוגיה האחרונה שנשארה באריזה ויצאתי לדרכי. אחרי שחזרתי הביתה ביקש ניצן עוגיה עם סוכריות שוקולד חלב. אמרתי לו שאכלתי את האחרונה והצעתי לן עוגייה מהמאפיה. ניצן התעצבן מאוד, בצדק, ובסוף התרצה ואכל את עוגיית המאפייה. התנצלתי והבטחתי לקנות אריזת עוגיות עם סוכריות שוקולד חלב -זהה לזו שתכולתה נאכלה. חשבתי שזו משימה קלה ביותר. הסתבר שסוג העוגיות הספציפי הזה אזל משתי מכולות ושני סניפי סופרמרקט בשכונה שלנו. הרחקתי מעט ומצאתי בסוף את האריזה הנכספת בסופרמרקט מעט מרוחק יותר וקניתי אותה מייד. שבתי הביתה (אחרי השלמת מכסת הצעדים היומית שלי) מרוצה וניצן קיבל את האריזה בשמחה. הוא קבע חד משמעית שאסור לנו המבוגרים לאכול עוגיות מהאריזה הזו, ושרק הוא ואחותו יכולים להתכבד מהאריזה. כדי שלא יהיה מקום לטעויות הדבקנו על האריזה פתק עליו כתוב "אסור לאכול".
תוך כדי החזרה הביתה עם אריזת העוגיות בתיק חשבתי שמתאים לכתוב היום על הספר "לא מושלם-מושלם" כביטוי לכך שהתנהגותי הייתה בעליל לא מושלמת. אבל ככה זה כמו כולם גם הסבתא הזו-אני-לא מושלמת. עובדה. והכל בסדר.
פרופ' קלודי יקרה, ממש נהנתי מקריאת "הפוסט" המעניין שלך ו"אפילו הזדהתי" איתך ביחס לעוגיות "המסווגות"!😍.
אכן חשוב מאד שספר מכונן זה "יפגוש" את כולנו, החל מגילאי הגן "ועד בכלל"!
חג שמח✍️ אשר וינשטיין
משורר עברי ויזם חברתי
תודה רבה על ההתייחסות אשר וחג שמח!