על מרכזיות הקשרים הבין אישיים בהוראה הרביתי לכתוב בבלוג שלי. ישנו דף שעוסק בנושא "קשרים בין אישיים". הדף מציג את חשיבותם של קשרים בין-אישיים בין ילדים למבוגרים שמטפלים בהם ומחנכים אותם, וכן את החשיבות של הקשרים בין המבוגרים הללו לבין עצמם. קשרים בין-אישיים טובים הכרחיים לרווחה הרגשית והחברתית של הילדים, וכן ללמידה טובה. הם הכרחיים גם לרווחה הרגשית של הגננות והמורים ולאפשרות שייטיבו לממש את ייעודם המקצועי. בפוסט הנוכחי אתייחס לכנס של ארגון RCEN, אדבר מעט על הארגון עצמו ועל העומד מאחורי היוזמה שלו, ולאחר מכן ארחיב על ממצאי מחקר שנוגעים למרכזיות הקשרים הבין אישיים מתוך פוסט קודם שכתבתי. אציג לבסוף המלצות פרקטיות לגבי עשייה רצויה בנוגע לקשרים בין אישיים בהכשרת הגננות והמורים ובנוגע לפרקטיקה עצמה.
על RCEN ועל הכנס השנתי של הארגון – 11-13.6.2022
אני כותבת את הפוסט לקראת כנס שנתי של רשת מקצועית בשם (RCEN(Relation-Centered Education Network. הכנס יתקיים בין 11-13 ליוני 2022 בזום. אני חושבת שזו הזדמנות נהדרת לאנשי חינוך וחוקרים בתחום החינוך בכלל והכשרת מורים בפרט להשתתף בהרצאות הכנס המשודרות מסקרמנטו שבקליפורניה. ההשתתפות בכנס וההצגה בו אינן כרוכות בתשלום. בלינק של הכנס ניתן למצוא קישורים להרצאות הכנס השונות. זו הזדמנות בגלל שהכנס וירטואלי ומאפשר השתתפות של חוקרות וחוקרים מכל העולם להשתתף בו בין כמציגים ובין כמאזינים.
ההרצאה המרכזית בכנס השנה תינתן על ידי Carol Rodgers מ-University of Albany ותעסוק במשמעות של ה"נוכחות" של המורות והמורים בהוראה. שם הרצאתה :"A framework for presence in Teaching". ההרצאה מתבססת על הספר The Art of Reflective Teaching: Practicing Presence.
הרוח החיה ומקים הרשת המקצועית הזו הוא סאשה סידורקין Alexander (Sasha) Sidorkin המשמש בשנים האחרונות פרופסור ב-California State University Sacramento. הכרתי את שמו כחוקר המתמקד בקשרים בין-אישיים ובשיח דיאלוגי בהוראה בתחילת שנות ה-2000 בתקופה שלימדתי בתוכנית הנה"ר (נתיב הכשרה רב מסלולי) – תוכנית ניסויית להכשרת מורים שהתקיימה במכללת לוינסקי לחינוך, שבראשה עמדה פרופסור אילנה מרגולין. אילנה הכירה לנו בתוכנית את הספר "יחסים בין אישיים בלמידה", Learning Relationsשנכתב על ידי סידורקין ופורסם בשנת 2002. ספר חשוב זה וספר נוסף "No Education without Relation" שערכו Bingham ו-Sidorkin בשנת 2004, שימשו אותי כמי שעסקה וכתבה על הכשרת גננות ומורות כל השנים האלו. העיון בספרים שסידורקין כתב תרם לארגון הרעיוני והמושגי עבורי של נושא הקשרים הבין אישיים בהוראה- נושא שכל חיי המקצועיים חשבתי שהוא מרכזי וחשוב. במהלך שנת 2019 קיבלתי מייל ידידותי ומרגש מסידורקין בו הוא בישר על הקמת RCEN, רשת שפונה לכל מי שעוסק בחינוך ושקשרים בין-אישיים למיניהם בביה"ס חשובים להם. הבנתי שהפניה אליי הייתה בעקבות חיפוש וזיהוי חוקרים בעולם הכותבים באופן עקבי בנושא קשרים בין-אישיים והבנתי שנמצאו רק כ-200 כאלה. באותה הזדמנות, עם הקמת רשת המתמקדת בקשרים בין אישיים הושק הכנס הראשון של RCEN שאמור היה להתקיים ביוני 2020 בסקרמנטו. הגשתי הצעה לכנס וחיכיתי בהתרגשות לכנס עצמו תוך שאני שוברת את הראש איך אני מגיעה לסקרמנטו קליפורניה. ואז פרצה הקורונה לחיינו. מארגני הכנס וסידורקין בראשם המתינו והמתינו עד אשר הכריזו בסופו של דבר שהכנס יעבור למתכונת וירטואלית. ואכן הכנס התקיים והשתתפו בו חוקרים מכל העולם. גם בשנת 2021 התקיים כנס של RCEN, וכאמור גם השנה הוא מתוכנן להתקיים במתכונת וירטואלית.
על מרכזיות הקשריים הבין אישיים בהוראה ולמידה
מחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת Journal of Education for Students Placed at Risk ,שהתקציר שלו הופיע ב- ScienceDaily (התקציר נכתב על ידי Jeff Grabmeier ) מצא שקשרים טובים וחזקים בין מורים, הורים ותלמידי בית ספר יסודי משפיעים על הישגי התלמידים יותר מתמיכה כלכלית של המדינה בבתי הספר. החוקרים במחקר היו: Salloum Serena, Roger Goddard ו- Dan Berebitsky .
החוקרים הגדירו את מכלול מערכות היחסים בבית הספר כ"הון חברתי". "הון החברתי מתייחס למידה שבה פרטים בקהילה פועלים יחד על מנת לקדם את מטרות המשותפות, בהתבסס על רשתות חברתיות, ערכים משותפים, ורמה של אמון בין חברי הקהילה, ובינם לבין המערכת השלטונית" (ויקיפדיה). בהקשר של בית הספר, ההון החברתי מתייחס למערכות היחסים בין מנהלי בתי הספר, המורים, ההורים, הילדים והקהילה שבונות אמון ונורמות שתורמות להישגים לימודיים.
במחקר השתתפו 5003 תלמידים ומוריהם מ– 78 בתי ספר יסודיים שהיוו מדגם מייצג של בתי ספר במישיגן.
חוזק הקשרים נמדד באמצעות שאלונים שמולאו על ידי מורים. כמה דוגמאות להיגדים שנכללו בשאלון שבהם המורים סימנו את מידת הסכמתם עם כל אחד מהם :" מעורבות הורים תומכת בלמידה בבית הספר הזה", "מורים בבית הספר הזה סומכים על תלמידיהם"; "מעורבות הקהילה מסייעת ללמידה בבית ספר זה".
מדד נוסף התמקד ברמת ההוצאה הכספית שניתנה על ידי מדינת מישיגן לכל אחד מבתי הספר. הישגיהם של התלמידים נמדדו באמצעות מבחני חובה קיימים שמועברים במישיגן לכל תלמידי כיתה ד' בקריאה וחשבון (בדומה למבחני המיצב בישראל).
במחקר נמצא שקשרים בין אישיים טובים משפיעים על הישגי התלמידים בקריאה וחשבון בבית ספר יסודי פי שלושה עד חמישה יותר מאשר תמיכה כספית. גודאר (Goddard), אחד מהחוקרים מאוניברסיטת אוהיו (The Ohio State University), הצהיר שאכן מצאו במחקר שתקציב תורם להישגי התלמידים. דהיינו, מצאו שבתי ספר שקיבלו תקציבים גבוהים יותר הצליחו להביא את תלמידיהם להישגים גבוהים יותר בקריאה וחשבון בהשוואה לבתי ספר שקיבלו תקציבים נמוכים יותר. אבל במחקר זה נמצא גם שההון החברתי תורם יותר להישגי התלמידים בהשוואה לתמיכה כספית.
מממצאי המחקר ניתן ללמוד שהשקעה בהון החברתי, דהיינו בבניית קשרים של שיתוף פעולה ואמון בין מורים, הנהלת בתי ספר, הורים ונציגי הקהילה תורמת לשיפור ממשי של הישגי התלמידים. המציאות במקומות רבים בעולם ובמדינת ישראל היא שבבתי ספר רבים הורים "מפחידים" את הנהלת בתי הספר שמפעילה לחץ על מורים. דינמיקה מסוג זה מביאה ללחץ להשיג הישגים בטווח קצר שמנוגד לרוח הממצאים שהושגו במחקר זה.
בניית קשרים בין אישיים טובים חייבת להיות מטופלת הן בהכשרת המורים והן בתפקוד השוטף של הגנים ושל בתי הספר. ככלל יש לחשוב על דרכים להגדיל את ההשתתפות של השותפים השונים בתהליך קבלת ההחלטות, לחשוב על דרכים לבנות אמון הדדי בין השותפים, ועל דרכים ולהציע ולקבל תמיכה בעתות משבר וקושי.
מה עושים כדי להביא לבניה ולשימור קשים בין אישיים טובים בהוראה ולמידה ?
הצעות לעשייה בהכשרת המורים
- מרצים, מדריכים והנהלת המכללות צריכים לבנות קשר טוב ותומך עם הסטודנטים להוראה: קשר שמבוסס על ציפיות גבוהות ודרישות למידה לצד תמיכה רגשית בעתות משבר. לא קשר של נותן ומקבל שירות כמקובל במקומותינו.
- נדרש לעודד עבודת צוות בקרב הסטודנטיות להוראה כמו גם עם המורות והגננות המאמנות. אין להסתפק בקורסים תיאורטיים בנושא.
- איכות הקשר בין סטודנטים להוראה לבין תלמידים אמור להיות קריטריון מרכזי להערכת ההתאמה של מועמדים למקצוע ההוראה בכל דרגות הגיל. יתרה מזו, במהלך שנות ההכשרה חשוב לבדוק את מידת השיפור בקשרים של הסטודנטים להוראה עם הילדים; יש לבדוק יכולת הכלה של קשיים ויכולת להתגבר על עלבון אישי; אמפתיה ותמיכה לצד היכולת להציב ולשמור על גבולות ולהפגין סמכותיות שיש בה נוכחות, דרישות ברורות ותמיכה בתלמידים בשמירה על גבולות. כמו כן יש לבדוק יכולת לקבל רעיונות שונים מאלו של המורים. לבסוף חשוב ללמוד לקבל ביקורת בונה מתלמידים.
- הכרחי להתייחס לטיפוח כישורים חברתיים של הילדים כמטרה של ההוראה; על הסטודנטים ללמוד להעריך את איכות הקשרים החברתיים בין הילדים ולבנות תוכניות לשיפור קשרים אלו במקרה הצורך. יש לראות בטיפוח הכישורים החברתיים כישורי ליבה.
- יש לשים דגש על קשר טוב עם הורי הילדים. הכרחי בשלב ההכשרה לעסוק במשחקי תפקידים ובסימולציות שמתמקדים בתקשורת עם הורי הילדים; הכרחי כחלק מהכשרת הסטודנטים להוראה שהם יראו בקשר עם הורי הילדים רכיב אינטגרלי מתפקידם.
הצעות עשייה במסגרות החינוך: גנים ובתי ספר
- חשוב כהנהלה ופיקוח למנות לתפקידים אנשים על בסיס כישוריהם ותרומתם למסגרת החינוך, ולא על בסיס קרבה להנהלה; נדרשת שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות מול הצוות החינוכי; כנ"ל באותו הגן פנימה כלפי אנשי הצוות. הכרחי להתייחס לכל מורה, גננת, סייעת כאדם משמעותי ולא כחפץ שנועד למלא תפקיד ולזוז. לעתים קרובות מדי עובדים (גם בשטח החינוך) מקבלים תחושה שניתן לוותר עליהם ברגע שהם משלימים משימות חיוניות.
- בבתי הספר חשוב לעודד עבודת צוות אמיתית שמטרתה בניית תוכניות מותאמות לתלמידים הלומדים באותן מסגרות חינוך; עבודת צוות טובה עשויה להעשיר את הידע של הקבוצה ובו בזמן לספק תמיכה לחברי הצוות.
- יש לבנות קשר עם הורים תוך חתירה להשגת הסכמות על סוג מעורבות ההורים הרצויה; הכרחי לבנות פורומים לקבלת החלטות משותפות – פורומים שבין היתר יגדירו בצורה מוסכמת את מידת ודרך מעורבות ההורים הרצויה במסגרות החינוך. חשוב שפורומים אלו יתנו מענה הן לצורכי ההורים והן לצורכי המורים והגננות.
- חשוב לעודד דרך קבע בגני ילדים ובכיתות בית הספר עבודה בקבוצות קטנות שהן הטרוגניות וקבועות. קבוצות חקר ולא קבוצות של מילוי דפי עבודה ומשימות אישיות תוך כדי ישיבה בקבוצה.
- יש לבנות קשר עם הקהילה. חשוב שהתלמידים יכירו מקרוב את הקהילה שבה שוכנות המסגרות החינוכיות וגם שהם עצמם יפגינו נראות במרחב הציבורי. הקשר עם הקהילה עשוי להיות דו כיווני: מנטורים מהקהילה יכולים ליצור קשר עם הילדים והילדים עשויים לתמוך באנשי קהילה( למשך בנוער בסיכון, מהגרים, קשישים).
לסיכום, ממצאי המחקר המצוטט בפוסט זה אינם מפתיעים. הם מספקים ביסוס מחקרי נוסף לחשיבותם של קשרים בין אישיים ללמידה במסגרות החינוך. לכאורה אין זה דבר מסובך. בפועל אנחנו כולנו יודעים מניסיוננו שבניית ההון החברתי מחייב מנהיגות והשקעת מחשבה בכלל וחשיבה פרואקטיבית בפרט, זמן וויתור על שליטה. יש לזכור שנדרשת אותנטיות בהתנהלות בקשרים חברתיים שעשויים לבנות רשת ביטחון שמאפשרת לזהות טעויות של ילדים מורים והורים ולנסות לתקן אותן. הרשת החברתית נותנת מצד אחד בסיס של ביטחון רגשי והרגשת שייכות למסגרת החינוכית. למידה משמעותית היא למידה שמתרחשת בתוך מרחב של אי וודאות ולכן יש בה ערעור זמני על תחושת הביטחון. לכן, קל יותר לתלמידים להעז וללמוד כשחשים בטוחים. באותה מידה קל יותר לצוות החינוכי לפעול לטובת התלמידים כולם כשהם מרגישם תמיכה של הקהילה שהם משתייכים אליה. הבעיה היא שכולנו יודעים לדקלם שקשרים בין אישיים טובים הכרחיים להתנהלות טובה של מוסדות חינוך ולשיפור הישגי התלמידים. בפועל, תהליכים אלו אינם מספיק נפוצים מסיבות שונות. לבניית הון חברתי במסגרות החינוך נדרשת מנהיגות שמאמינה בחשיבות הקשרים הבין אישיים להבטחת ההישגים הלימודיים והרווחה הרגשית של אנשי הקהילה. מנהיגות שתורמת לגיבוש הקהילה. חשוב להוציא גננות ומורים מהמכללות להוראה כשהם רואים עצמם מנהיגים של קהילות ושותפים לצוותי עבודה. מנהיגים ושותפים בקהילות למידה.
ואכן מכלול הקשרים הבין אישיים בהוראה, בין כל "בעלי העניין" המעורבים בתהליך, מהווים את הבסיס להצלחת מערכת החינוך, במיקסום אתגרי הלמידה.
כל זאת משתלב לדעתי במשפט הידוע החשוב בנושא:
"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד (לפחות!) שיאמין בו!"
בברכת הצלחה בכנס חשוב זה,
אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי
תודה רבה על ההתייחסות.